גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האח הגדול, גרסת ציי הרכב: מעסיקים בעולם עוקבים אחרי כל ליטר דלק

מחירי הדלק המאמירים מייצרים בעיה תפעולית קשה לציי הרכב הגדולים בישראל, ומקפיצים את עלויותיהם במיליוני שקלים בשנה ● המשבר טורד גם את מנוחתם של מנהלי הציים באירופה ובארה"ב, אולם שם כבר החלו המעסיקים לאמץ שיטות טכנולוגיות מתקדמות לקיצוץ בהוצאות

מכוניות בתחנת טעינה / צילום: יח''צ
מכוניות בתחנת טעינה / צילום: יח''צ

האנליסטים וסוחרי השוק בארצות הברית מאמצים לאחרונה את המונח "NACHO", ראשי תיבות של "אין סיכוי שמצרי הורמוז ייפתחו" (Not A Chance Hormuz Opens), כדי לתאר את המצב הנוכחי בשוק האנרגיה. מאחורי הדימוי הקולינרי ניצבת ההכרה, שמשבר הנפט הנוכחי הוא אירוע מאקרו-כלכלי גלובלי, שהשפעתו תורגש גם בטווח הארוך.

15 דגמים חדשים מסין בדרך לישראל, והמחיר עומד להיות זול מתמיד
הצינור השני שיעקוף את איראן כבר מוכן ב-50%

אנליסטים מעריכים כיום, שגם אם יהיה "תיקון" חד כלפי מטה במחירי הנפט, בעקבות חתימה על הסכם הפסקת אש ארוך-טווח עם איראן, יחלפו חודשים רבים עד שתתחדש האספקה הסדירה של נפט וגז ממדינות המפרץ בהיקפים שלפני המלחמה.

וזה עוד התרחיש האופטימי; אם הלחימה תתחדש, ותביא לפגיעה נרחבת במתקני הפקת הנפט במפרץ, ואולי אפילו בבארות, כפי שמאיימים לאחרונה האיראנים, משבר האנרגיה העולמי עשוי להיכנס לסחרור.

האירוע הזה פוגש את הנהג הישראלי בעיקר בתחנות הדלק: אנחנו בחודש שני של מחירי בנזין של מעל 8 שקלים לליטר, ואפילו המחיר הזה מגלם "בולם זעזועים" בדמות השקל החזק. אם השקל ייחלש ל-3.5 שקלים לדולר, למשל, ומחירי הנפט הנוכחיים יתייצבו, מחיר ליטר בנזין בתחנות יזנק מעבר ל-8.5 שקלים.

משקי הבית הפרטיים בישראל טרודים כרגע בסוגיות קיומיות יותר, אבל האירוע מורגש היטב בציי הרכב הגדולים, שמממנים את עלויות הדלק למאות ואף לאלפי כלי רכב צמודים. המשמעות היא זינוק בעלויות, בסביבות כ-330 אלף שקל בחודש לכל 1,000 כלי רכב בעלויות דלק בלבד, ואלה מתגלגלות בסופו של דבר ללקוחות והופכות לבעיה משקית.

הבעיה הזו טורדת כיום ציי רכב בכל העולם, ורבים וטובים מחפשים לה פתרון. לפיכך ליקטנו כאן כמה שיטות לקיצוץ בעלויות, שאותן מאמצים כיום ציי רכב באירופה, בארה"ב ועוד.

עמדות טעינה בבית ואפליקציות חכמות

הדרך היעילה והמהירה ביותר לחסוך משמעותית בהוצאות הדלק השוטפות של הצי היא מעבר מואץ לרכב חשמלי מלא (BEV), או לכל הפחות לרכבי פלאג-אין עם טווח חשמלי משמעותי.

זו לא משימה פשוטה, והיא כרוכה לעיתים במתן תמריצים לעובדים, כדי "לשכנע" אותם לצמצם את אפשרויות הבחירה שלהם ברכב צמוד ולסגל הרגלי טעינה. אבל גם ציים שמצליחים להתגבר על התנגדות העובדים עדיין צריכים להתגבר על בעיית הטעינה. כלומר, להתקין עמדות פרטיות בבית העובד או במקום העבודה, שעלות הטעינה בהן היא כרבע מהעלות הממוצעת בעמדה ציבורית מסחרית.

רוב המעסיקים באירופה נוהגים לממן לעובדים שזכאים לרכב צמוד התקנה של עמדת טעינה פרטית בביתם. זו הוצאה טיפוסית של כ-3,500-4,000 שקל, כולל התקנה (בישראל), אבל בהשוואה לעלות בטעינה בעמדה ציבורית, ההוצאה מחזירה את עצמה תוך כמה אלפי קילומטרים של נסיעה.

אלא שכאן עולות שתי בעיות. הראשונה היא, שבסופו של דבר עמדת הטעינה הביתית מחוברת לחשבון החשמל של בית העובד. לכן נדרש מנגנון, שבאמצעותו העובד יכול לקבל החזר על חלק טעינת הרכב מחשבון החשמל שלו, ומנגנון נוסף, שבאמצעותו המעביד יוכל להזדכות על ההוצאות הללו מול שלטונות המס.

נכון להיום לא קיימת רגולציה ממשלתית בארץ או בעולם שמאפשרת להפריד בין עלות החשמל הביתית לעלות טעינת הרכב. אבל באירופה כבר יש עמדות טעינה "חכמות", שנכנסות בהדרגה גם לישראל, ואפליקציות שמחוברות למערכת ניהול הצי של המעביד. אלה מאפשרות למעביד לקבל מידע על עלויות הטעינה הביתיות והיקף הצריכה, ומסוגלות להפריד בין טעינה של רכב החברה ברשת הביתית לטעינה של רכב פרטי אחר באותה עמדה. עמדות כאלה גם מאפשרות למעביד להכווין את טעינת העובדים לשעות שבהן התעריפים נמוכים יותר. פתרונות כאלה גם מאפשרים להעביר זיכוי כספי ישיר לחשבון העובד.

תחנות טעינה מהירות "פרטיות" בארגונים

הבעיה השנייה נובעת מכך, שחלק לא מבוטל מהעובדים מתגוררים במקומות שבהם לא ניתן להציב עמדת טעינה פרטית. בין שבגלל מגבלות ועד בית והולכה, ובין שבגלל התגוררות בדירות שכורות. במקרה כזה, קיימות כמה דרכים עיקריות להפחתת ההוצאות השוטפות.

הפשוטה שבהן היא להגיע להסדר קיבוצי מוזל מול ספקיות טעינה ציבוריות, בדומה להסדרים המוזלים שחותמים ציי רכב גדולים מול חברות הדלק. כאמור, זה עדיין פתרון יקר יותר מטעינה ביתית, והוא גם פחות נוח, בשל פיזור גיאוגרפי לא אחיד של תחנות טעינה מהירות של חברות שונות, אפילו בישראל הקטנה. היתרון הוא אפשרות של המעביד להזדכות בצורה פשוטה מול שלטונות המס על הוצאות הטעינה של העובדים.

דרך אחרת לעקוף את מכשול הטעינה הביתית היא לנתב את הטעינה של עובדים ללא עמדה ביתית למטענים שמותקנים במקום העבודה. תיאורטית זה פתרון זול ונוח לקבלת החזר הוצאות עבור המעביד, שאינו עולה מאום לעובדים. אלא, שאפילו "קמפוסים" מודרניים ומתוכננים היטב של חברות גדולות אינם יכולים לתמוך במאות או באלפי כלי רכב שמבצעים בו-זמנית טעינה "איטית".

הפתרון שמתחיל להופיע כיום בציים גדולים באירופה ובארה"ב הוא הקמת עמדות טעינות "מהירות פרטיות" בתוך מתחמים של חברות. עמדות כאלה מאפשרות לטעון בו-זמנית מספר כלי רכב של עובדים בקצב מהיר הרבה יותר. המגבלה העיקרית של השיטה היא העלות. מחיר תחנה מהירה עם ארבעה עד שישה פתחי טעינה מתחיל בעשרות אלפי דולרים וכולל התקנת התשתיות, קבלת אישורים וכו'. אבל כשעל הכף מוטל חיסכון פוטנציאלי של מיליוני שקלים בשנה, העלות מתקזזת.

באירופה קיימים גם קבלני טעינה, שמתקינים עמדות מהירות במתחמים של ציי רכב ומחכירים בתעריף חודשי. עוד חידוש, שנמצא ממש מעבר לפינה, הוא עמדות טעינה אולטרה-מהירות, שיכולות לטעון סוללה טיפוסית של רכב חשמלי תוך דקות ספורות. עמדות כאלה צפויות להתחיל לפעול בישראל בשנה הבאה, אם כי יהיה צורך להצטייד לשם כך בדגמי רכב חשמלי עם סוללות שתומכות בטעינה כזו.

ניהול ציים חכם? לא בישראל

יש כיום בעולם עוד כלים מתקדמים שבאמצעותם יכולים המעסיקים להשיג חיסכון משמעותי בהוצאות הדלק, אולם אלה נחשבים "פולשניים" יותר. כמו, למשל, ניטור ואבחון מרחוק של צריכת הדלק ברכבי העובדים, שבאמצעותם ניתן לאבחן עובדים "בזבזנים" ולעודד אותם לשנות הרגלי נהיגה או לעבור לרכב חסכוני יותר.

שיטה נוספת היא שימוש באפליקציות ניווט וניטור מבוססות בינה מלאכותית, שמכווינות את הנהג לבחור במסלולי נסיעה אופטימליים שחוסכים דלק ובלאי. ויש גם ארגונים שמאמצים שיתוף ברכבים באמצעות מאגר כלי רכב משותף, שמנוהל באפליקציה ארגונית פנימית.

ישנה גם אופציה ל"תקציב ניידות", שמעניק לעובדים תקציב חודשי גמיש, לנסיעות ברכבת, במוניות, ברכב שיתופי או בקורקינטים חשמליים, כדי למנוע מהמעסיק הפתעות של מחירי דלק משתנים. אבל הסיכוי שכלים כאלה יאומצו בקרב נהגי ציים בישראל שואף לאפס.

עוד כתבות

מסעדת ''קיסו'' / צילום: יואב גורין

רשת מסעדות ראשונה מגיעה לבורסה, והמספרים נחשפים

רשת המסעדות האסייתיות קיסו, שבשליטת רותם טחן ונועם גבאי, הגישה תשקיף לקראת הנפקה ראשונית לפי שווי של כ-400 מיליון שקל (לפני הכסף) ● הרשת תקצה כ-25% ממניותיה לציבור תמורת כ-88 מיליון שקל

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

משרד הכלכלה נגד עסקת צים: "תרגיל תאגידי המסכן אינטרסים לאומיים"

בחוות-דעת חריפה, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה תוקף את מתווה מכירת צים להפג-לויד הבינלאומית וקרן פימי ● החשש המרכזי: פגיעה ברציפות התפקודית של המשק בעת חירום

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור השקעות / צילום: יח''צ

"סכום מופרך": בדוחות של מור הסתתר סכסוך של מיליונים עם 3 בכירים לשעבר

חברת הבת של בית ההשקעות מור מנהלת הליך משפטי נגד שלושת הבכירים לשעבר בטענה לגזל סודות מסחריים והקמת פעילות מתחרה ● התביעה הוגשה בדצמבר האחרון על סכום של 5.4 מיליון שקל ● עורכי הדין של הנתבעים: "נקמה על החלטתם הלגיטימית של העובדים לסיים את העסקתם בחברה"

נועה שלמוני / צילום: ניקי וסטפהל

בת 25, סטודנטית, ולא בלחץ כלכלי: הצעירה ששילשה את תיק ההשקעות

נועה שלמוני מסיימת בימים אלה תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות, ומעסיק אותה דבר אחד - להגדיל את שיעור הנשים המשקיעות ● מגיל 16 היא מתעניינת בשוק ההון, וכעת מספרת למה לקח לה זמן להיכנס לשוק המקומי, מה הטעות שעשתה עם מניית מטא והלקח הכי חשוב שלמדה ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

המנהלים של עופר ינאי התפטרו בסערה, אלא שמאז המניה רק עולה

חברת האנרגיה המתחדשת של עופר ינאי זוכה לרוח גבית מהייפ חוות השרתים, לצד שורה של מהלכים פיננסים ועסקיים שנקט בעל השליטה מאז שהפך גם למנכ"ל ● כשהיא נסחרת בשווי של כמעט 9 מיליארד שקל, מתקרבת נופר לרף שעשוי להקנות לינאי תגמול חסר תקדים

הרשת החברתית רדיט על מסכי בורסת וול סטריט / צילום: ap, Yuki Iwamura

"מנגנון שמאזן בין הריטייל למוסדיים": גולשי רדיט נגד המעבר לדוח חצי שנתי

מגיבים בחריפות ליוזמה לביטול הדוחות הרבעוניים בארה"ב: "דור של משקיעי ריטייל לימד עצמו לקרוא דוחות כספיים, וכעת המנגנון יקוצץ בחצי", בזמן שלמוסדיים יש גישה חופשית להנהלות ● ומה צבי סטפק חושב על המהלך?

יקיר גבאי / איור: גיל ג'יבלי

לאחר אקזיט עם תשובה: יקיר גבאי מביא לת"א נדל"ן בניו–יורק

יילוסטון הפועלת בתחום הנדל"ן להשקעה בניו יורק ומחזיקה נכסים בשווי של כ־1.66 מיליארד דולר, מבקשת לגייס כחצי מיליארד שקל באמצעות הנפקת אג"ח בת"א • בין שותפיה: הפניקס, כלל ומור • בשנים האחרונות השלימה שורת מימושים רווחיים בארה"ב

באי הכנס / צילום: תמר מצפי/כדיה לוי

הלקוח תמיד צודק? תלוי את מי שואלים

מאות מנהלים ובכירים השתתפו היום (ד') בכנס השירות של ישראל, הנערך זו השנה השנייה ● במסגרת הכנס נותחו מקרי בוחן מקומיים ועולמיים בתחום השירות ללקוח, והוצגו המגמות והמחקרים העדכניים ביותר

אילוסטרציה: Shutterstock

סקר גלובס חושף: החברות המובילות בשירות בישראל

בשבוע החולף עסקנו כאן במגמות בתחום השירות, ואירחנו שורה של בכירים וחברות שפיצחו את השיטה ● הפעם אנו מציגים את סקר שביעות הרצון של הישראלים מהשירות הניתן להם בשבע קטגוריות: שירותים ממשלתיים, קופות חולים, רשתות מזון, חברות תקשורת, אפליקציות, אתרי קניות ואמצעי תחבורה

בוול סטריט עוקבים אחרי מהלכי הנשיא טראמפ / צילום: ap, Richard Drew

המשקיעים בוול סטריט רצים למניות, הם כנראה לא שמים לב לסיכון שמעבר לפינה

הפער בין תשואת הרווח של שוק המניות לבין תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב, כפי שמשתקף במדד פרמיית הסיכון במניות, הצטמצם ● כשהמצב הגיאופוליטי והחשש מאינפלציה הובילו דווקא לעלייה בתשואות האג"ח - האם נדרשת יותר ספקנות כלפי הראלי במניות

ד''ר זאב פרבמן - מנכ''ל לייטריקס / צילום: איל יצהר

לייטריקס הירושלמית נערכת לסבב פיטורים

לגלובס נודע כי לייטריקס, המוכרת בעיקר כמפתחת אפליקציית Facetune, צפויה לבצע צמצומים כחלק משינוי רחב בפעילותה ● לפי שעה טרם ברור מה יהיה היקף הפיטורים ● באוקטובר אשתקד הודיעה לייטריקס על פיטורי כ־85 עובדים במקביל לגיוס של כ־30 עובדים חדשים לתפקידי בינה מלאכותית. השבוע נחשף בגלובס כי וויקס תפטר עד 1,000 עובדים

זר פרחים / צילום: Shutterstock

דבר אליי בפרחים: הענף המפתיע שרשם זינוק בקניות לחג השבועות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל • נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידות בכל הענפים הבולטים במשק בשבוע שבו חל חג המים והחלב, אך למרות זאת במעדניות, בקצביות ובמאפיות נרשמה עלייה מסוימת, ובענף המשתלות נרשם זינוק של קרוב ל-40%

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

בדרך למחסור דחוף: בית ההשקעות שבטוח - זה מה שעומד לקרות בין איראן וארה״ב

בבנק ההשקעות פייפר סנדלר לא מאמינים שהתנועה המסחרית בהורמוז תשוב לסדרה בקרוב, מעריכים שהמחסור בנפט יחמיר ושמחירו ירשום שיאים חדשים

יפית חיון סמנכ״לית שירות לקוחות, וולט / צילום: כדיה לוי

איך נראה מאחורי הקלעים של שירות הלקוחות בוולט?

יפית חיון, סמנכ"לית שירות לקוחות בחברת וולט, סיפרה בכנס השירות של גלובס כיצד מתמודדת החברה עם משולש הערך שלהם, הכולל לקוחות, בתי עסק ושליחים ● "ברגע ההזמנה הכול מתנקז לרגע אחד, ואנחנו צריכים לראות את הלקוח, ויש לכך חשיבות"

שר החוץ גדעון סער (משמאל) עם מקביליו מקפריסין ויוון, בחתימה על הסכם אנרגיה / צילום: ap, Petros Giannakouris

ההכרזה הטורקית שעלולה לעצור את הפרויקט השאפתני של ישראל

ישראל, קפריסין ויוון מחכות לניתוח לפיו יחשבו את חלוקת מימון כבל חשמל תת ימי שיחבר את שלוש המדינות לאירופה ● אבל עם התקדמות הפרויקט, גם טורקיה מחריפה את הצעדים, והמדינות מתקרבות להתנגשות חזיתית

שליח וולט / צילום: Shutterstock

הסתיימה התקלה בוולט: שירות המשלוחים חזר לסדרו

בעקבות תקלה גלובלית, שירות המשלוחים של וולט נסגר בשעות הצהריים - בפעם השלישית החודש - אך בהמשך התקלה תוקנה ● עפ"י גורמים בחברה, מקור התקלה היה באפליקציית השליחים, שלא אפשרה להם לסמן שמסרו את המשלוח

האוברדרפט הפך לבן לוויה קבוע / צילום: Shutterstock

חוגגים עם אשראי, אבל גם עם מינוס בבנק: שיעור החיסכון של הישראלים יורד

הבורסה בשיא, אך נתוני בנק ישראל ושב"א חושפים מציאות הפוכה ומדאיגה ● תחושת העושר המדומה מזינה את הקניות, והישראלים נשאבים לסחרור חובות מסוכן ● "אל תדחו את הטיפול, החובות לא יעלמו" ● בין המאקרו למיקרו

אילוסטרציה: Shutterstock

ההצעה החשאית שנועדה לעצור את קריסת הדולר

בתעשייה גובר הלחץ על האוצר ובנק ישראל לפעול על מנת לעצור את קריסת הדולר שלא פסקה חרף הורדת הריבית השבוע ● משינוי כיוון בוול סטריט, דרך התערבות אגרסיבית ועד להצעה שתאפשר לבנק ישראל לפעול מתחת לרדאר - מספר תרחישים שיכולים להפוך את המגמה בשוק המט"ח

חברת ההדפסות אורדע פרינט / צילום: אתר החברה

החברה הזו נמחקה מהבורסה. עכשיו היא חוזרת עם שווי גבוה פי 6

יותר מעשור אחרי שמחקה את אורדע פרינט מהמסחר בת"א, מבקשת משפחת ונגרובסקי להחזיר לבורסה את פעילות הדפוס וה–IT שבבעלותה, לפי כ–750 מיליון שקל ● הפניקס צפויה ליהנות מהצפת ערך משמעותית על ההשקעה שביצעה אשתקד, לפי מחצית מהשווי המבוקש בהנפקה

חנות של קסטרו / צילום: אסיה רביבו

קסטרו עברה להפסד בגלל "מזג אוויר חם מהרגיל לעונה"

החברה הפסידה כ-28 מיליון שקל, הכנסות הקבוצה היו 430 מיליון שקל - 40 מיליון שקל פחות מהרבעון המקביל אשתקד ● מנכ"ל קסטרו, יאיר אוחיון: "עם החזרה לשגרה במשק לאחר סיום מבצע 'שאגת הארי', אנו עדים להאצה במכירות"