כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● הסכם? בתקשורת האיראנית כבר מדברים על המלחמה הבאה
● כך איראן הצליחה להשיג יתרון במלחמה מול ארה"ב וישראל
1איראן דרשה 12 מיליארד דולר כתנאי למשא ומתן עם ארה"ב
"איראן דורשת גישה ל־12 מיליארד דולר לכספים המוחזקים בקטאר כתנאי מוקדם למזכר הבנות עם ארה"ב", כך נחשף באיראן אינטרנשיונל, ערוץ חדשות איראני המבקר את המשטר וממוקם בחו"ל. המידע הגיע לאתר בעקבות מקור המעורב במשא ומתן.
לפי האתר, "טהרן התעקשה כי בשלב הראשון תוענק לה גישה ממשית ומובטחת ל־12 מיליארד דולר, לפני שכל הבנה דיפלומטית ראשונית תוכל להתקדם". המקור הדגיש כי "12 מיליארד הדולר הללו מייצגים רק את הנתח המיידי הנדרש לפתיחת מפת הדרכים הדיפלומטית, ואינם ההון היחיד שאיראן דורשת".
באופן רחב יותר טהרן דורשת "שכל נכסיה המוקפאים ברחבי העולם חייבים להיות מופשרים ומשוחררים במלואם כחלק מכל הסכם כולל עתידי". בנוסף נכתב כי וושינגטון נענתה לדרישה ו"ניסתה בשבועות האחרונים לקשור את שחרור הנכסים להסכם גרעין סופי אפשרי".
אולם לפי ערוץ תסנים האיראני "המכשולים שמציבה ארה"ב בפני חלק מהסעיפים בהסכם אפשרי עם איראן, ובהם שחרור הנכסים החסומים של טהרן, עדיין נמשכים". לכן, יכול להיות "שההסכם יבוטל".
מתוך איראן אינטרנשיונל. לקריאת הכתבה המלאה.
2הסכם אפשרי עם איראן מציב את לבנון שוב בידיים זרות
"הסכם שלום בין ארה"ב לאיראן עשוי להרגיע את העימות בלבנון בין ישראל לחיזבאללה. אבל הדבר יהיה תלוי בעיקר בהחלטות שיקבלו ארה"ב, איראן וישראל", פורסם בניו יורק טיימס בכתבה, שמבהירה כי גורל ארץ הארזים נמצא בידיים של מעצמות חיצוניות.
לאחר שטראמפ הכריז השבוע על הסכם אפשרי עם טהרן, לבנון שוב "מצאה את עצמה בעמדה מוכרת, ממתינה למעצמות חיצוניות שיקבעו אם המלחמה האחרונה שהחריבה את המדינה מתקרבת לסיומה".
הלבנונים קיוו שההסכם עליו הכריז טראמפ "יביא מידה מסוימת של רגיעה לאחר חודשים של טלטלה קשה. אף שתנאי ההסכם אינם ברורים, שלושה בכירים איראנים אמרו לניו יורק טיימס כי הוא יעצור את הלחימה בכל החזיתות, כולל בלבנון".
במקביל להצהרה של הנשיא האמריקאי, ישראל הצהירה כי לא תתפשר "על חופש פעולה נגד כל איום, כולל בלבנון". האיראנים דורשים שוב ושוב כי ההסכם יסיים "את הפלישה הישראלית לדרום לבנון".
פול סאלם, עמית בכיר לשעבר במכון המזרח התיכון, מכון מחקר בוושינגטון, אמר לניו יורק טיימס כי "אם לבנון תיכלל בהסכם בין ארה"ב לאיראן, חיזבאללה ככל הנראה יציג זאת כניצחון או כהוכחה לכך שאיראן נותרה חזקה, ושהיא היחידה שיכולה לדחוף את ארה"ב לאלץ את ישראל להסכים להפסקת אש. זה יחזק את הנחישות והביטחון שלהם בכך שאיראן אינה נעלמת מן האזור, וזה יגרום להם להקשיח את עמדתם בזירה הפנימית".
סאלם הבהיר כי הסכם שיכלול את לבנון יחזק את חיזבאללה ובמקביל יקשה על הממשלה הלבנונית לצמצם את השפעתו של ארגון הטרור. לדבריו, "יהיה קשה לממשלה לפעול בצורה משמעותית כלשהי נגד חיזבאללה".
בינתיים האזרחים הלבנוניים חסרי אונים ונתונים לחסדם של מעצמות חיצוניות. "ברשתות החברתיות הופצו ממים וקריקטורות שהציגו את נשיא לבנון ג'וזף עאון ואת ראש הממשלה נוואף סלאם ממתינים לשיחות מטראמפ כדי לגלות מה החליטו ארה"ב ואיראן בנוגע למלחמה בלבנון", נכתב.
כעת, "לצד אי־הוודאות, לא ברור אם וכיצד הסכם כלשהו יתייחס לסוגיות היסוד העומדות בבסיס המלחמה בלבנון. אלה כוללות את פירוק חיזבאללה מנשקו ואת נסיגת הכוחות הישראליים מן השטח הלבנוני שהם מחזיקים לאורך הגבול".
מתוך הניו יורק טיימס מאת כריסטינה גולדבאום. לקריאת הכתבה המלאה.
3צילומי לוויין חושפים: מוצבים חדשים וסוללות לאורך הקו הצהוב בעזה
"צה"ל העמיק את אחיזתו ברצועת עזה, הרחיב באופן משמעותי את השטח שבשליטתו, וביצר את הקו המפריד בינו לבין האזורים שבשליטת חמאס", כך שישראל מחזיקה "בכ־59% מהרצועה, לעומת 53% בתחילת הפסקת האש אשתקד", פורסם בוול סטריט ג'ורנל.
בג'ורנל מציינים כי ההתרחבות התרחשה על רקע הזזת "הקו הצהוב", שמחלק את השטח עמוק לתוך אזור השליטה של חמאס. בנוסף, צילומי לווין מראים כי במרכז הרצועה צה"ל "ביצר את הקו באמצעות תעלה עמוקה וסוללות חול גבוהות לאורכו. עבודות עפר דומות נראות באזורים בצפון ובדרום עזה, אך הביצורים במרכז הרצועה, שם מתגוררת מרבית האוכלוסייה, ארוכים יותר, רציפים יותר, ונועדו להיות קשים יותר לפריצה, משום שהאזור פגיע יותר לתקיפה".
צילומי לוויין מראים כי הקו הצהוב מוצף "בלפחות שבעה מוצבים חדשים, שכל אחד מהם מוגן בסוללות חול. חלקם מרוצפים באספלט ומכילים יותר מתריסר מבנים. הם מחזקים את עמדתה של ישראל על הקו ומצטרפים לעשרות מוצבים הפזורים בצד הרצועה שבשליטתה".
בג'ורנל כותבים כי הביצורים הישראליים יוצרים "שטח הפקר", ומלמדים " כיצד חלוקת עזה מתקבעת על רקע הקיפאון בתהליך השלום של הנשיא טראמפ".
בינתיים המצב מותיר את העזתים "בחיים בין ההריסות" ובתנאים הומניטריים קשים, כאשר רבים מהם עדיין חיים באוהלים. נכתב כי "מועצת השלום של טראמפ. דוחפת להתקדם במשימת השיקום, כולל הקמת מתחמי מגורים חדשים בצד הישראלי של הקו עבור פלסטינים", אולם, ארגון הטרור חמאס וכן הממשלות הערביות מתנגדות לצעד הזה.
ניקולאי מלאדנוב, הדיפלומט שמוביל את המאמץ שתיווך טראמפ לסיום הסכסוך, אמר לג'ורנל כי ככל שמייצבים את הסטטוס קוו בעזה "הסטטוס קוו נעשה קשה יותר להסרה", והזהיר מפני מצב שבו "עזה תתחלק לצמיתות לשניים".
בינתיים ארגון הטרור חמאס "מתמקד בשיקום היכולות הצבאיות שאיבד במהלך המלחמה, כולל חלקים מתשתית המנהרות שניזוקה".
רית' אל־עומרי, לשעבר בכיר ברשות הפלסטינית, אמר לג'ורנל כי "המצב בעזה משותק בשל היעדר לחץ בינלאומי שידחוף את הצדדים לעמוד בהתחייבויותיהם. כשדיפלומטיה לא מתקדמת, השטח מתחיל להכתיב לאן אנחנו הולכים".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת דב ליבר ואמה בראון . לקריאת הכתבה המלאה.