בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
10:05
הבורסה בתל אביב פותחת את יום המסחר בירידות שערים. מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1%, בעוד מדד ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.5%. את הירידות מובילים מדדי הביטוח והבנייה, שנחלשים בכ-1.4% ובכ-1%, בהתאמה - זאת, לאחר ששניהם רשמו אתמול עליות של מעל 5%, על רקע הורדת הריבית של בנק ישראל. גם מדד הבנקים מאבד כ-1%.
מנגד, את העליות מובילים מדד ת"א־מניב חו"ל ומדד הביטחוניות, שמטפסים בכ-1.2% ובכ-1%, בהתאמה. את העליות בסקטור הביטחוניות מובילה אלביט מערכות . המניה מזנקת בחדות, לאחר שהודיעה על זכייה בחוזה שהיקפו כ-1.4 מיליארד דולר לתוכניות מודרניזציה צבאית מקיפות עבור לקוח אירופי, ופרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה. החברה סיכמה רבעון חזק עם תוצאות גבוהות מתחזיות האנליסטים - הכנסות של כ-2.19 מיליארד דולר ורווח נקי (Non-GAAP) המיוחס לבעלי המניות בסך של 186 מיליון דולר שהם 3.87 דולר למניה. צבר ההזמנות הגיע ליותר מ-30 מיליארד דולר - 30.2 מיליארד דולר, גידול של 2.1 מיליארד דולר ברבעון.
8:35
חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה
1. שוק המניות
המסחר בארץ ובחו"ל יתנהל הבוקר בצל התקיפות שביצעה ארה"ב במהלך הלילה בדרום איראן - תקיפות שתוארו על־ידי הצבא האמריקאי כ"תקיפות הגנה עצמית". דובר פיקוד המרכז של הצבא האמריקאי מסר לפוקס ניוז כי "כוחות ארה"ב ביצעו תקיפות הגנה עצמית בדרום איראן כדי להגן על כוחותינו מפני איומים מצד כוחות איראניים. בין המטרות, נמנו אתרי שיגור טילים וסירות איראניות שניסו להניח מוקשים. פיקוד המרכז של ארה"ב ממשיך להגן על כוחותינו, תוך שימוש באיפוק במהלך הפסקת האש המתמשכת".
התקיפות בוצעו במקביל למגעים המתקיימים בין ארה"ב ואיראן, שלפי דיווחים התקדמותם מאטה. שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו אמר במהלך הלילה כי המו"מ על נוסח העסקה עשוי לקחת כמה ימים והבהיר כי מצר הורמוז - שהאיראנים מתעקשים להמשיך לשלוט בו - חייב להיות חופשי לחלוטין לתנועת כלי שיט. הנשיא טראמפ הבהיר שוב כי האורניום המועשר יועבר לארה"ב או יושמד בתוך איראן - מה שבאיראן לפי שעה מכחישים בתוקף.
לנוכח ההתפתחויות, המסחר באסיה מתנהל הבוקר במגמה מעורבת. בורסת טוקיו יורדת בכ-0.2%, בורסת הונג קונג מטפסת בכ-0.4%, בורסת שנגחאי נחלשת בכ-0.8% והבורסה בסיאול מזנקת בכ-3% לשיא חדש של כל הזמנים, בהובלת מניות השבבים. במקביל, בוול סטריט, שם לא התקיים מסחר אמש בשל יום הזיכרון (Memorial Day), החוזים העתידיים רושמים עליות של עד 0.8%.
בזירה המקומית, המשקיעים יגיבו גם להתחממות בגבול הצפון, לאחר שחיל האוויר ביצע אתמול גל תקיפות בלבנון. מקור איראני אמר לאל ג'זירה כי איראן הזהירה את וושינגטון שכל תקיפה ישראלית בביירות תפגע בצורה קשה במגעים לסיום המלחמה.
האופטימיות להסכם בין ארה"ב ואיראן והחלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ברבע אחוז (ראו הרחבה תחת סעיף 4) הובילו את הבורסה בתל אביב לגבהים חדשים. מדד ת"א 35 טיפס בכ-3.1% לשיא חדש של כל הזמנים, ולמעשה רשם את העלייה היומית הגדולה ביותר שלו מאז יום המסחר הראשון שבא בעקבות מבצע "שאגת הארי" (2 במרץ); זהו השיא ה-28 במספר שלו מאז תחילת השנה. מדד ת"א 90 הוסיף לערכו כ-3.6% ומדד ת"א 125 זינק בכ-3.2%.
במקביל לעליות החדות שנרשמו בשוק המניות, השקל התחזק בכ-0.7% מול הדולר ושערו הרציף עמד על 2.87 שקלים; זאת, על אף הנטייה של הפחתות ריבית להחליש את כוחו של המטבע המקומי.
את העליות בבורסה הוביל מדד הקלינטק, שקפץ בכ-6.5%; גם מדד הבנייה הוסיף לערכו כ-5.6% - שניהם ענפים שרגישים לתנודות בריבית, אשר בעלות השפעה על עלויות המימון של פרויקטים. מדד הביטוח בלט לחיוב גם הוא והוסיף לערכו כ-5.6%.
גם מדד הטכנולוגיה קפץ בכ-4%, בהובלת המניות הדואליות, שחזרו בפער ארביטראז' חיובי משמעותי מוול סטריט. בלטו במיוחד מניות השבבים הדואליות קמטק , טאואר ונובה , שהתחזקו על רקע הסנטימנט החיובי שנרשם בסקטור השבבים בוול סטריט. מניית פאלו אלטו רשמה עוד ציון דרך לעצמה, כשזינקה בחדות וחצתה שווי שוק של 600 מיליארד שקל, והיא לבדה מהווה כרבע מכל השווי של המניות בבורסה בת"א.
מנגד, שני המדדים הענפיים הבודדים שסיימו את היום בטריטוריה שלילית הם מדד ת"א־נפט וגז ות"א־ביטחוניות, שנפלו בכ-2.6% ובכ-1.5%, בהתאמה. זאת, על רקע הציפיות לסיום המלחמה והירידה במחירי הנפט בעולם.
נזכיר כי הבורסה בניו יורק חוזרת להיסחר היום לאחר שסיכמה שבוע חיובי. מדד ה-S&P 500 טיפס ב-0.9% וחתם כך שבוע שמיני רצוף של עליות - ואת רצף השבועות הירוקים הארוך ביותר שלו מאז 2023. הנאסד"ק הוסיף לערכו כ-0.5%, והדאו ג'ונס מוטה התעשייה טיפס בכ-2.1% לשיא חדש של כל הזמנים. העליות נתמכו על־ידי מניות השבבים, שהמשיכו במומנטום החיובי שהציגו בשבועות האחרונים, כאשר מדד השבבים של פילדלפיה (SOXX) עלה לשיא חדש של כל הזמנים.
2. שוקי האג"ח
עליות חדות יחסית נרשמו בשוק האג"ח המקומי. מדד תל גוב־שקלי 10+ (עם האג"ח הרחוקות ביותר לפירעון של ממשלת ישראל, ולכן המסוכנות ביותר למשקיעים) זינק במעל ל־1% במהלך המסחר, והתשואה לפדיון ירדה לרמה של 4.1%. נזכיר כי בשבוע שעבר, נסחר המדד בתשואה לפדיון של מעל ל־4.3%; הירידה הזו גילמה את הפחתת ריבית בנק ישראל וכן קיטון בסיכון לעימות צבאי מול איראן. גם אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים (לפירעון באוקטובר 2035) עלו בכ־1%, והתשואה לפדיון הגלומה בהן ירדה לפחות מ־3.9%.
בשוק החוב האמריקאי, שהיה סגור אתמול בשל יום הזיכרון, תשואות האג"ח הממשלתיות רושמות הבוקר ירידות שערים ניכרות. התשואה לעשר שנים יורדת במעל 6 נקודות בסיס לרמה של 4.5%, התשואה ל-30 שנה יורדת בכ-5 נקודות בסיס לרמה של 5.03% והתשואה לשנתיים יורדת בכ-7 נקודות בסיס לרמה של 4.06%.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
כאמור, במקביל לעליות החדות שנרשמו בשוק המניות, השקל התחזק אתמול בכ-0.7% מול הדולר. הבוקר, הוא נחלש בכ-0.3% ושערו עומד על מעט מתחת לרף ה-2.88 שקלים.
לנוכח ההתקדמות לעבר הסכם בין ארה"ב ואיראן, מחירי הנפט רשמו אתמול ירידות של מעל 5%, אך הבוקר, על רקע התקיפות שביצעה ארה"ב בדרום איראן, אלו מטפסים הבוקר בכ-2%. נפט מסוג ברנט נסחר סביב 98 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי (WTI) נסחר סביב 92 דולר לחבית.
בסקירה הכלכלית השבועית של בנק דיסקונט התייחסו למחירי הנפט וכתבו כי "סביר להניח שמחיר הנפט ימשיך לרדת בימים הקרובים, אולם כדי שתהיה ירידה משמעותית במחיר, יש צורך בגידול משמעותי בהיצע הנפט". עם זאת, בדיסקונט מעריכים שחזרה ליצוא נפט בהיקפים משמעותיים ממדינות המפרץ צפויה להיות הדרגתית. לדבריהם, הפגיעה בהפקת הנפט בחודשים האחרונים צמצמה בחדות את ההיצע, כשהירידה בביקוש הייתה מתונה יותר - ולכן נרשמה ירידה חדה במלאי, מגמה שתימשך בחודשים הקרובים, ותמתן את הירידה במחיר.
4. מאקרו
לראשונה מאז ינואר, בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז, מ־4% ל־3.75%. ההחלטה, שהתקבלה על רקע מגמת האטה בקצב האינפלציה, התחזקות השקל מול הדולר והירידה בגירעון, מבשרת הקלה מסוימת לבעלי המשכנתאות ולשוק האשראי. בשווקים מתמחרים לפחות הורדת ריבית אחת נוספת עד סוף השנה. עם זאת, הבנק המרכזי הבהיר כי ימשיך לבחון את הנתונים בזהירות לפני כל צעד נוסף.
"אי־הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת", צוין בהחלטת הוועדה המוניטרית. "למבצע שאגת הארי היו השלכות על הפעילות הריאלית במשק, ובנתוני הקצה מסתמנת התאוששות. האינפלציה בישראל מוסיפה לשהות בסביבת מרכז היעד. בתקופה הנסקרת השקל התחזק ביחס לדולר, ובלט ביחס למגמה העולמית". עוד צוין כי פרמיית הסיכון שוהה ברמה קרובה לזו שהיתה לפני 7 באוקטובר.
עם זאת, להערכת הוועדה, קיימים סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה ובהם ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות, כאשר התיסוף בשקל עשוי לפעול בכיוון של התמתנות האינפלציה.
בראיון לגלובס, שנערך לאחר ההחלטה, נשאל הנגיד פרופ' אמיר ירון האם הורדת הריבית בעת הזו הייתה נכונה, נוכח העובדה שהתנאים הגיאופוליטיים לא השתנו באופן מהותי. "ההחלטה מגלמת את עמק השווה", השיב ירון. "מצד אחד, הכלכלה הישראלית מראה עמידות וחוסן לאורך המלחמה, וזאת לאחר תקופה מאתגרת מאוד. מצד שני, קיימים לא מעט סיכונים. במסגרת ניהול הסיכונים שלנו, אלו הן בדיוק התובנות שהובילו להחלטה. הורדת הריבית התאפשרה כעת מאחר שהאינפלציה הנוכחית נמצאת במרכז יעד היציבות, וכן לאור התחזקות השקל שממתנת עוד יותר את סיכוני האינפלציה - אך זה לא אומר שהסיכונים הללו נעלמו".
פרופ' ירון גם נשאל האם בנק ישראל צפוי להתערב בשוק המט"ח, נוכח הגידול העצום בנכסי המוסדיים. "קודם כל, התחזקות השקל משקפת החוסן והעמידות של הכלכלה הישראלית וזו בשורה טובה אנחנו מבינים שהשקל החזק מביא הקלה ביוקר המחייה. אנו רואים את תיסוף השקל שנבע משלושה פרמטרים: השיפור בפרמיית סיכון והאירועים הגיאופוליטים שמשתקפים בה, העליות בבורסה בחו"ל וכמובן החלשות הדולר הכללית. אבל בסוף יש עודף בחשבון השוטף ופעילות היצוא גדלה גם ברבעון האחרון.
"אני לא מקל ראש בהשפעת הדולר על היצואנים", הוסיף ירון. "אבל צריך לזכור שהבנק המרכזי לא אמור לשנות כוחות כלכליים בסיסים, וכפי שאמרתי גם בעבר - ההתערבות היא חלק מארגז הכלים של הוועדה אבל הוא ממוקד במצבים נקודתיים וזמניים של אינפלציה, ובעיקר של אינפלציה מאוד נמוכה, וכדי להבטיח תפקוד של השוק".
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, התייחס להחלטת הבנק המרכזי וציין כי "ניכר כי אי־הוודאות המקומית והגלובלית עדיין מצריכה זהירות ומהווה חסם בפני צעדים פוטנציאליים חדים יותר. בנק ישראל מקזז חלק מהשפעת האינפלציה הנמוכה בארץ (לעומת עלייה בסביבת האינפלציה שקדמה להודעת הריבית הקודמת מסוף חודש מרץ), בכך שהוא מקדים לרשימת דברי ההסבר את האינפלציה בעולם - שעולה בחוזקה. זה הקשר שפחות דיברו עליו בשיח הכלכלי לקראת הודעת הריבית.
"בניגוד לפעם הקודמת, אז קדם להודעת הריבית פיחות קל של השקל, הפעם צוין הייסוף החד בשער השקל הן כנגד הדולר והן כנגד האירו. עם זאת, בנק ישראל מתייחס לכך בתור גורם סיכון מקזז בלבד לגורמים אחרים, שעלולים לגרום לעלייה מחודשת של האינפלציה, לרבות, כאמור, ההתפתחויות הגאו־פוליטיות והשלכותיהן על מחירי האנרגיה.
מכאן עולה כי בנק ישראל לא רואה כעת צורך או מקום לפעול למיתון ייסוף השקל באמצעות כלים אחרים העומדים לרשותו.
"אשר לפעילות הכלכלית, אם בעת ההודעה הקודמת, הדגש היה על ההשלכות הכלכליות הנרחבות שמבצע עם כלביא עלול להשית על המשק, ודובר על נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי - שירדו 20% ואותתו על היחלשות יתר על הצריכה הפרטית - הפעם הגישה הייתה חיובית יותר ודובר על התכווצות התוצר - שהייתה מתונה הן ביחס לחששות המוקדמים והן לעומת מבצע 'עם כלביא'. גם ההוצאות בכרטיסי אשראי הוזכרו שנית - אך הפעם נכתב כי הן התאוששו.
"בשורה התחתונה, אין שינוי מבחינת בנק ישראל בכל הקשור לסדר הגורמים המשפיעים כיום על מדיניות הוועדה המוניטארית. ההכרעה עוברת ל-6/7/26, עד אז ייוודע מדד המחירים לצרכן לחודש מאי, שאמור להשיב את המדדים החודשיים לטריטוריה נמוכה עד אפסית. במועד זה יפרסם בנק ישראל תחזית כלכלית חדשה, ומן הסתם יש לקוות שהמציאות המדינית-ביטחונית תהייה מעט ברורה יותר. בסך הכול, המשך מדיניות תלוית נתונים".
5. תחזית
לנוכח ההנפקה הצפויה של SpaceX, שהגישה תשקיף לקראת הנפקת ענק בנאסד"ק בשווי מוערך של עד 2 טריליון דולר, לצד הנפקות גדולות אפשריות מצד חברות הבינה המלאכותית OpenAI ואנתרופיק, יש בשווקים אנליסטים שמאמינים כי המגמה עלולה להביא לירידות בוול סטריט.
בוב אליוט, מייסד שותף ומנכ"ל חברת ניהול הנכסים Unlimited, אמר למרקטוואץ' בסוף השבוע שעבר כי הנפקות ענק בחודשים הקרובים עשויות "למשוך הון משאר השווקים הפיננסיים. פשוט לא היה היצע כזה בשוק כבר זמן רב, ולכן זהו לחץ כלפי מטה נוסף על שוק המניות כולו".
ג'ו מאזולה, ראש אסטרטגיית מסחר ונגזרים בצ'ארלס שוואב, אמר לאתר הכלכלי כי "אני חושב שיש ביקוש גדול להנפקה של SpaceX, לצד הנפקות אחרות שיבואו במהלך השנה". הוא העריך כי חלק מהמשקיעים עשויים לבחור לצאת מהאחזקות המניבות ביותר שלהם בשוק המניות כדי להשתתף בהנפקות הללו.
ברנט דונלי, נשיא Spectra Markets, אמר למרקטוואץ' כי "עם גל חסר תקדים של הנפקות ענק הצפוי בקרוב, לקוחות רבים שאלו אותי האם אני מאמין שגל היצע המניות המאסיבי הזה יהיה דובי (כלומר, יביא לירידות שערים). דונלי אמר כי "זהו גורם דובי פוטנציאלי, אך לא סיבה לצאת מפוזיציות לונג או להיכנס לשורט", וציין כי "לא ניתן לסחור בכך במנותק מגורמים אחרים".