אמיר ירון / צילום: איל יצהר
נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטת הוועדה המוניטרית להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.75%. בהחלטת הוועדה ניתן דגש מיוחד להתחזקות השקל ולהשפעה שלו על ציפיות האינפלציה, ואולם למרות שכלכלנים סבורים שהבנק המרכזי גם יכול להתערב בשוק המט"ח הנגיד לא ממהר לעשות זאת.
● עד כמה הפחתת ריבית של 0.25% תשפיע על המשכנתא שלכם?
● בין המאקרו למיקרו | עוקפים את צרפת וגרמניה בתוצר לנפש, אבל יוקר המחיה לא מפסיק להשתולל
"התחזקות השקל משקפת את החוסן והעמידות של הכלכלה הישראלית וזו בשורה טובה", אמר הנגיד. "אנחנו מבינים שהשקל החזק מביא הקלה ביוקר המחיה. תיסוף השקל נבע משלושה פרמטרים: השיפור בפרמיית הסיכון והאירועים הגאו-פוליטים שמשתקפים בה, העליות בבורסה בחו"ל וזה קשור בין היתר לכספי המוסדיים שם וכמובן החלשות הדולר הכללית, אבל בסוף יש עודף בחשבון השוטף ובפעילות כלכלית היצוא גדל גם ברבעון האחרון".
יחד עם זאת לדבריו, "אני לא מקל ראש בהשפעת הדולר על היצואנים אבל צריך לזכור שבנק מרכזי לא אמור לשנות כוחות כלכליים בסיסיים. בעיקרון ההתערבות היא חלק מארגז הכלים של הוועדה אבל הוא ממוקד במצבים נקודתיים וזמניים של אינפלציה ובעיקר של אינפלציה מאוד נמוכה וכדי להבטיח תפקוד תקין של השוק".
פקידים בממשלה כבר יותר מרמזו שאתה צריך להוריד ריבית, האם בסך הכל נעתרת לקריאה של הממשלה והמגזר העסקי?
"כמו שאתה יודע אנחנו עובדים על פי נתונים ולא על פי הצהרות ועושים את ההחלטות הכי נכונות לטובת הכלכלה ולטובת אזרחי המדינה וזה מה שעומד לנגד עינינו. לגבי ההחלטה, ההחלטות שלנו והמדיניות המוניטרית הן מאזנות בין שמירה על אינפלציה בתוך היעד לבין תמיכה בפעילות הכלכלית והמדיניות שלנו הצליחה: האינפלציה במרכז היעד סביב 2%. מעבר לזה, השקל התחזק וממתן עוד יותר את סיכוני אינפלציה וכל אלה אפשרו לנו בניהול סיכונים להוריד הריבית כבר עכשיו".
"אנחנו מתכללים את הכל וחשוב להדגיש הכלכלה מראה עמידות וחוסן והיצוא למרות חודש המלחמה ברבעון הראשון עדיין עלה ויחד עם זה כמובן כמו שאמרתי אני לא מקל ראש בהשפעת הדולר על היצואנים ואנחנו בוחנים את זה. כשדיברתי על ניהול הסיכונים הכללי של האינפלציה מול תמיכה בפעילות כללית ובהינתן שהשקל ממתן עוד יותר את סיכוני האינפלציה זה מה שאפשר את הורדת הריבית".
למעשה מאז ההחלטה האחרונה, משתנים רבים לא השתנו: אי-ודאות גאו-פוליטית, יחס חוב תוצר והוצאות ביטחון - האם אין חשש בצד ההורדה? מה כן השתנה מעבר להתחזקות השקל?
"זו שאלה מצוינת כי אני רוצה להגיד שההחלטה מגלמת את עמק השווה. מצד אחד האינפלציה יוצבה הכלכלה מראה לפחות עמידות וחוסן לאורך המלחמה וזה לאור תקופה מאתגרת. מצד שני, קיימים סיכונים ולא מעט מהם. סיכונים גאו-פוליטיים, מגבלות היצע בשל שירות אנשי מילואים ואנחנו רואים את הצפון ועוד חזיתות פתוחות. אנחנו עוקבים אחרי זה ומנטרים את ההשפעות על מגבלות ההיצע. צריך לזכור שלאחרונה האינפלציה בעולם עלתה לאור, בין היתר, מחירי האנרגיה ובסוף ככל שזה יתקבע - זה עלול להיות מיובא לישראל. כל אלו סיכונים. בניהול הסיכונים, ההורדה הזו התאפשרה בהינתן זה שאנחנו במרכז היעד והשקל שהתחזק ממתן עוד יותר סיכוני אינפלציה - אך אלו קיימים".
הנגיד מודה - הציבור עדיין מתמודד עם יוקר מחיה וקשיי דיור
הראיון עם הנגיד התקיים על רקע פרסום סדרת כתבות בגלובס על הפער בין נתוני המאקרו המרשימים של המשק ובוודאי בתקופת המלחמה ובין "החיים עצמם" כפי שחיים אותם מרבית הישראלים.
"ברמת המאקרו המשק באמת מראה עמידות וחוסן ואפשר לגבות את זה נשווה למחקרים שמסתכלים על מלחמות ובדרך כלל אנחנו רואים פגיעה לאחר שנתיים וחצי שלוש הרבה יותר משמעותית בתוצר ואינפלציה מצטברת גבוה יותר", אמר הנגיד. "אבל ברור שיש יוקר מחיה ואני לא מקל ראש בזה, בוודאי זוגות צעירים ויכולתם להשיג דיור. לכן, אנחנו כל הזמן, גם כשהעלאנו את הריבית, בחנו במאגר נתוני אשראי מה קורה ברמת הפרטים".
"אנחנו יודעים גם שבסוף האינפלציה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות ולכן היה לנו כה חשוב לטפל בזה", ציין הנגיד. "כרגע אנחנו בסביבת מרכז היעד ובהרבה מובנים זה הישג לאור המלחמה. כמובן שנדרש להוריד חסמי יבוא כדי שיוקר מחיה ירד, לנהל את עולם החינוך כך שהדור הצעיר יוכל להתקדם ולהרוויח טוב יותר על כל שכבותיו והמגזרים, וכמובן אני מדבר הרבה על הצורך להשקיע בתשתיות. אלו הדברים שיביאו לפריון גבוה יותר ולרמת חיים גבוהה יותר לא רק ברמת המאקרו אלא גם שיותר ויותר אזרחים יוכלו לראות את זה ברמת המיקרו".