גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ליקויים משמעותיים": מבקר המדינה מזהיר מבעיות בהיערכות למתקפות סייבר במשרדי הממשלה

דוח המבקר מצביע על שלל מחדלים בעולמות הסייבר ואבטחת המידע במשרדי הממשלה ● בין היתר נמצאו חולשות בתשתית העבודה מרחוק של עובדי המגזר הציבורי ● במשרד החוץ לא קיימו תהליכי ניהול סיכונים ולא דיווחו כראוי על אירועי סייבר חריגים ● ובמשרד הבינוי והשיכון מדיניות הסייבר לא עודכנה כבר שנים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock
מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

במשרד מבקר המדינה הוחלט לפרסם מספר דוחות המצביעים על ליקויים משמעותיים בעולמות הסייבר ואבטחת המידע במשרדי הממשלה השונים. הגנת הסייבר על תשתיות המדינה ונכסיה הדיגיטליים מהווה את אחת הסוגיות המרכזיות שהמבקר מתניהו אנגלמן שם עליהן דגש מיוחד וסימן כראשונות במעלה עוד מכניסתו לתפקיד.

החלטה זו לשים את מוכנות הסייבר הממשלתית במוקד פעילותו של משרד המבקר נובעת מתוך תפיסה אסטרטגית הרואה באיומי הרשת סיכון ממשי לביטחון המדינה, לפרטיות האזרחים ולרציפות התפקודית של השירותים הציבוריים, ומתוך הבנה כי נדרשת ביקורת נוקבת ומתמדת כדי להבטיח את חוסנה הדיגיטלי של ישראל.

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב
מתקיפות אקראיות למבצע מתוזמן: כך השתנתה זירת הסייבר בצל ההסלמה מול איראן

עבודה מהבית: ההנחיה שהתעלמו ממנה ואפס מבדקי חדירה

במשרד מבקר המדינה בדקו את נושא העבודה מרחוק בעת שגרה וחירום. על-פי המשרד, מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי רשאים לעבוד יום בשבוע מהבית, והם עושים זאת באמצעות התחברות מרחוק לרשת המשרדית.

לפי המבקר, 10 חודשים לאחר שמערך הסייבר הלאומי הנחה את מערך הדיגיטל להפסיק את השימוש בתשתית העבודה מרחוק שלו, משום שיש בה חולשות קריטיות שנוצלו לרעה, נמצא כי מערך הדיגיטל ו-65% ממשרד הממשלה עדיין השתמשו בתשתית הזו. השימוש בתשתית הופסק בינואר 2025.

יתרה מכך, לא נערכו מבדקי חדירה במערכת העבודה מרחוק ברשות הכבאות וההצלה. במשרד המבקר אמרו כי הרשות להגנת הפרטיות לא עדכנה את מסמך הדגשים לעבודה מרחוק של המגזר הציבורי.

בנוסף, אין תאימות בין הנחיות מערך הסייבר הלאומי לאלה של היחידה להגנת הסייבר בממשלה (יה"ב), למרות שיה"ב מונחית על-ידי מערך הסייבר. בנוסף, ממרץ 2020, מועד פרסום ההנחיה לגישה מרחוק, יה"ב לא ביצעה בקרה על אופן יישום ההנחיה במשרדי הממשלה המונחים על-ידה.

בכל הגופים שהוזכרו בדוח הזה - רשות הכבאות וההצלה, משטרת ישראל והנהלת בתי המשפט - נמצאו פערים בנושאים הללו, אם כי חלק מהליקויים תוקנו תוך כדי תהליך הביקורת.

מה ממליצים במשרד מבקר המדינה? על הרשות להגנת הפרטיות, מס"ל ויה"ב לעדכן, לבחון ולהתאים את הנחיות העבודה מרחוק שלהן, כך שיהיו מסונכרנות ביניהן ויכללו את כלל הבקרות הנדרשות. בנוסף, על מערך הסייבר הלאומי לפקח באופן קבוע על עמידת מערך הדיגיטל בהנחיות, ועל יה"ב לבצע בקרות שוטפות.

ממערך הסייבר הלאומי נמסר בתגובה: "הממצאים העולים מדוח מבקר המדינה מדגימים בצורה ברורה את מה שמערך הסייבר הלאומי מקדם בחוק הגנת הסייבר: בתקופה שבה איומי הסייבר הפכו לאיום יומיומי על רציפות תפקודית, על שירותים ציבוריים ועל מידע רגיש, לא ניתן להסתמך על גישה שבה כל גוף קובע לעצמו מהי רמת ההגנה הנדרשת, אילו סיכונים לנהל ובאילו תחומים להשקיע. המציאות הזו יוצרת פערים משמעותיים ברמת ההגנה בין גופים שונים ומובילה לחולשות מערכתיות שעלולות להשפיע על המשק כולו.

"חוק הגנת הסייבר נועד לייצר שפה מקצועית אחידה, לקבוע רף בסיסי מחייב לניהול סיכוני סייבר, לחזק מוכנות ודיווח על אירועים ולהבטיח שרמת ההגנה על שירותים ותשתיות חיוניות לא תהיה תלויה רק בשיקול-דעת מקומי או בפערי משאבים וידע בין ארגונים".

יעד מרכזי לתקיפות סייבר: מה קורה במשרד החוץ?

לפי משרד מבקר המדינה, משרד החוץ הוא יעד מרכזי לתקיפות סייבר של מגוון יריבים. בהודעה נכתב כי "פעילויות סייבר שזוהו במשך השנים יוחסו לגורמים איראניים, לגורמים מחיזבאללה, מחמאס ואחרים". עוד נכתב כי במהלך מלחמת "חרבות ברזל" חל גידול של כ-500% באירועי הגנת מידע בנציגויות ישראל בחו"ל, ואירעו מאות אירועים בשנת 2023, בהם למשל ניסיון פריצה לדואר אלקטרוני של עובד הנציגות.

במשרד החוץ הקצו 13 מיליון שקל להשקעה בתחום הסייבר, מתוך תקציב של 85 מיליון שקל לתחום התקשוב (וסך של 1.9 מיליארד שקל לשנת 2024). בבדיקת המבקר נמצאו במשרד החוץ מספר מערכות שהוגדרו כפגות-תוקף או ככאלה הדורשות שדרוג. לצד זאת, משנת 2018 לא עודכן מסמך מדיניות הגנת הסייבר ואבטחת המידע במשרד.

נקבע כי בניגוד להנחיות מערך הדיגיטל, לפיהן יש להקים ועדות היגוי לכל פרויקט פיתוח מערכת מידע המוגדר מורכב או בגודל בינוני ומעלה - משרד החוץ לא מינה ועדות היגוי לארבעה מתוך שישה פרויקטים משמעותיים שנבדקו.

יתרה מכך, נקבע כי משרד החוץ אינו מקיים תהליכים של ניהול סיכונים בפרויקטים לכל אורך מחזור חיי הפרויקט, זאת אף על-פי שמדובר בפרויקטים משמעותיים שמטבעם הם בעלי סיכונים טכנולוגיים.

במשרד מבקר המדינה הצביעו על כמה פערים בפרויקט מסוים, כמו עיכוב של כ-10 שנים בפיתוח הפרויקט, צורך נוסף בתקציב וכן שימוש במערכת ישנה על כל הסיכונים הכרוכים בכך. משרד המבקר מזהיר שנכון לספטמבר 2024 ישנם פערים ביכולת של משרד החוץ להתאושש מאסון, כלומר לחזור ממתקפה משמעותית.

לפי משרד מבקר המדינה, נמצאו ליקויים בהזדהות משתמשים לרשתות המחשב במשרד החוץ ופערים בכל הנוגע לניהול הרשאות. יתרה מכך, עלה כי משרד החוץ לא מיישם באופן מלא את דרישות חוק הגנת הפרטיות ואת התקנות שלו ביחס למאגרי המידע ברשותו, השמטרתן למזער את הסיכון לפגיעה בזכות לפרטיות.

עוד נכתב כי "נמצא כי בשנים 2020-2024 אירעו אירועי סייבר חריגים, אולם רק בספטמבר 2024 הובא דיווח תמציתי לוועדת ההיגוי על התרחשותם, ודיווח זה נגע רק לחלק מהאירועים. העברת מידע על חלק מאירועי הסייבר, באיחור ניכר לאחר מועד התרחשותם, אינה מאפשרת לחברי הוועדה להעריך במועד את הנזק שנגרם לרמת הגנת הסייבר במשרד, ולגבש המלצות לצורך תיקון הפערים שהועלו".

ההמלצות המבקר הן לוודא כי ועדת ההיגוי לתקשוב מתכנסת באופן סדיר וממלאת את תפקידיה, תקצוב מסודר של מחלקת ה-IT, ניהול סיכונים בפרויקטים לפי הנחיות מערך הדיגיטל והקמת מנגנון זיהוי לכל שלבי הפרויקט, גיבוש תוכנית התאוששות מאסון, עדכון מדיניות ואיומים שיהיו עדכנים וביצוע סקר סיכונים מקיף לצד דיווח על אירועים קריטיים.

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "משרד החוץ מודה למבקר המדינה ולצוות הביקורת על הדוח המפורט, ומשתמש בו ככלי משמעותי לאיתור פערים ולשיפור בתחום הסייבר ומערכות המידע. חלק מהליקויים שעלו בדוח כבר טופלו, ולצידם גובשה תוכנית עבודה רב-שנתית לשנים 2026-2028 לטיפול בשאר הליקויים, הכוללת צעדים אופרטיביים והקצאת משאבים לחיזוק מערך התקשוב וההגנה בסייבר במטה משרד החוץ וב-109 נציגויות ישראל בעולם".

מדיניות הסייבר לא עודכנה כבר שנים: הליקויים במשרד הבינוי והשיכון

בדוח המבקר הוזכרו מספר משרדי ממשלה בהם התגלו הליקויים המשמעותיים. בשורה התחתונה, משרד הבינוי והשיכון לא עומד בהנחיות היחידה להגנת הסייבר בממשלה (יה"ב) ובתקנות הגנת הפרטיות. במובן הזה, הסכנות הללו יוצרות סיכון ממשי לחשיפת מידע רגיש של מיליוני אזרחים. במשרד הבינוי השקיעו תקציב של 6.5 מיליון שקל לאבטחת המידע וסייבר. בנוסף, חלק מנותני השירות החיצוניים המשתמשים במערכות המידע לא עברו סקירה תקופתית לשם בדיקת התאמה בין תפקידם להרשאות הקיימות.

לפי המבקר, מדיניות הסייבר של המשרד אושרה בשנת 2020 ולא עודכנה מאז, ואף ועדת ההיגוי לא אישרה או בחנה את מיפוי נכסי המידע במשרד, ובחנה באופן חלקי את מדדי העמידה של המשרד ביעדי סייבר. במשרד בוצעו 8 סקרי סיכונים בין 2022-2024, אבל ועדת ההיגוי דנה בממצאים של שניים בלבד ובלי קבלת תוכניות להפחתת הסיכונים.

בנוסף, משרד הבינוי והשיכון טרם השלים את היערכותו לאירוע כופרה, למרות התרעות מערך הסייבר הלאומי ותקיפות בפועל על מוסדות ממשלה אחרים. בנוסף, המשרד לא הסדיר את רישומם של 9 מאגרי מידע, למרות שחלפו 8 שנים מאז נכנסו התקנות לתוקף.

ההמלצות של משרד מבקר המדינה למשרד הבינוי והשיכון הן לדון בכל סקרי הסיכונים, להרחיב את מבדקי החדירות, לפקח באופן הדוק יותר על ספקים, להדק את ניהול ההרשאות והניטור ולפקח בצורה טובה יותר על מהערכות לצד הגדרות מהן "פעולות חריגות" במערכות המידע.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "משרד הבינוי והשיכון רואה חשיבות רבה בהגנה על מערכות המידע, על פרטיות המידע ועל חיזוק מערכי הסייבר במשרד, ופועל באופן שוטף בהתאם להנחיות הגורמים המקצועיים המנחים בתחום הסייבר הממשלתי. עוד טרם הביקורת, מנכ"ל המשרד הנחה על חיזוק תחום הסייבר ואבטחת המידע במשרד, לרבות חיזוק מנגנוני הבקרה, ניהול הסיכונים, הרחבת סקרי הסיכונים ומבדקי החדירה והעמקת הפיקוח על ספקי השירות. הדוח נלמד ביסודיות על-ידי הנהלת המשרד, וחלק מהנושאים שעלו בו כבר טופלו במהלך התקופה האחרונה, לצד קידום תוכניות עבודה סדורות להמשך חיזוק ההיערכות בתחום. המשרד ימשיך לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח, לחיזוק מערכי ההגנה והבקרה ולהגנה מיטבית על המידע המצוי ברשותו".

ליקויים בהטמעת מערכת ההזדהות הלאומית

לצד הדוחות העוסקים במוכנות למתקפות סייבר, המבקר פרסם גם נתונים על מערכת ההזדהות הלאומית. בסוף שנת 2024 כ-4.6 מיליון אזרחים היו רשומים למערכת ההזדהות הלאומית. עם זאת, רק 16% מהשירותים הממשלתיים שמופו מחוברים למערכת זו, ו-8 משרדי ממשלה מתוך 31 משרדים לא מחוברים למערכת.

לפי דוח המבקר, רק 233 שירותים מתוך אלפים הונגשו באזור האישי הממשלתי, ורק 400 מבין 1,800 הטפסים הממשלתיים המקוונים מנוהלים במערכת ההזדהות הלאומית. יתרה מכך, רק בית חולים ממשלתי אחד מתוך 11 מחובר למערכת ההזדהות, ורק 6% מהרשויות המקומיות (15 מתוך 258) ניצלו את האפשרות של חיבור למערכת ההזדהות.

במשרד המבקר אומרים כי על משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לרבות בתי החולים, להתחבר למערכת ההזדהות הלאומית. עוד הם ממליצים כי מערך הדיגיטל יקבע מדיניות ויכין תוכניות להמרת טפסים פיזיים, לצד קידום ממוקד כדי להנגיש את הטפסים באתרים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

המחקר שחושף: המקצוע שיקפיץ לכם את השכר ב-60%

מחקר שיוצג לראשונה בכנס אלי הורביץ הקרוב בדק את המתאם בין סוג התואר ורמת המיומנויות לשכר הבוגרים ● איזה מקצוע יקפיץ את השכר ב־60% והאם מהפכת המכללות השתלמה? ● ירדן קידר, שהוביל את המחקר במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מציע לתקצב אותן בהתאם לתוצאות

שלט של חברת KEYZ

הצעד החדש של הבכיר שנפרד מיד2 והקים חברה מתחרה

המתחרה החדשה של יד2 שהוקמה ע"י המשנה למנכ"ל החברה לשעבר עולה בקמפיין ראשון בהשקעה של מיליונים ● ישראל קנדה מקימה מועדון לקוחות פרימיום בהובלת מנכ"ל אמריקן אקספרס ישראל ● וגם: חברת שילוט החוצות "מבט ראשון" מרחיבה את פעילותה לבת ים ולנתניה ● אירועים ומינויים

מתחם חסן עראפה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הנכס הכי לוהט במגדלי המשרדים הוא בכלל מתחת לאדמה: מחירי החניה ממשיכים לטפס

נתוני דוח Natam חושפים: למרות מהפכת הקורקינטים, מגמת העבודה מהבית ופעילות הרכבת הקלה, הביקוש לחניה בתל אביב רותח ● דמי השכירות לחניה בעיר עלו ב־4%, ובמתחם הבורסה ב־15%

תל אביב / צילום: Shutterstock

דירות ארבעה חדרים משכו את כל השוק בת"א למעלה, ואחריו את המדד

שינוי בדפוסי הרכישות בעיר גרם לעלייה במדד מחירי הדירות בתל אביב, ומחק את הירידות שנרשמו במדד הארצי מתחילת השנה

אבי אורטל, מייסד קרן ההשקעות מנור אוורגרין / צילום: שלומי יוסף

האקזיט של קרן מנור: מוכרת מניות אר.פי אופטיקל ב-250 מיליון שקל

קרן ההשקעות מנור ניצלה זינוק של פי 4.5 בשוויה של החברה הביטחונית כדי למכור יחד עם המייסדים מניות בכ-315 מיליון שקל ● הקרן, בניהולם של יוצאי לאומי פרטנרס כבר מורווחת בכ-630 מיליון שקל על ההשקעה שביצעה לפני קצת יותר משנתיים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Ryan Murphy

הפגישה נמשכה כשעתיים - אך טראמפ פיזר את הדיון בלי הכרעה

סוכנות הידיעות האיראנית פארס על דבריו של טראמפ:"תערובת של אמת ושקר" ● צה"ל לדרג המדיני: יש להגביר את התקיפות בלבנון ● בכירים ישראלים ל-N12: חמינאי הוא זה שטרם השיב למתווה בין ארה"ב ואיראן ● סגן נשיא ארה"בעל הסכם עם איראן: "אנחנו עדיין לא שם, אבל קרובים" ● עדכונים שוטפים

מסעדת קיסו בקרית אונו / צילום: יואב גורין

קיסו חושפת: כמה עולה להקים מסעדה וכמה מרוויחים מכל סועד

תשקיף קיסו, שצפויה להפוך לרשת המסעדות הראשונה בבורסה, מלמד כי סועד ממוצע משאיר בה 150 שקל וכי 22% מהכנסותיה נובעות מחברת המשלוחים וולט ● הוא גם מסביר מדוע הרשת לא חוששת ממלחמות וכמה עולה לפתוח מסעדה בישראל ● מייסדי קיסו, רותם טחן ונועם גבאי, ימכרו בהנפקה מניות במעל 50 מיליון שקל

טסלה מודל 3 סטנדרט / צילום:  יח''צ

על הטסלה הזו תשלמו 30 אלף שקל פחות. והיא שווה את זה

טסלה מודל 3 סטנדרט, הגרסה החדשה של הסדאן החשמלית מבית טסלה, זולה ביותר מ-30 אלף שקל, אבל במחיר של ויתור על אבזור ונוחות ● זו עדיין אחת המכוניות המהנות לנהיגה בפחות מ–200 אלף שקל

משרדי אמדוקס ישראל / צילום: מיכה לובטון

פיטורי ענק באמדוקס, 3,000 עובדים הולכים הביתה. הערכות: מאות מהם בישראל

לגלובס נודע כי חברת הטכנולוגיה אמדוקס נערכת לסבב פיטורים רחב מהרגיל שיכלול אלפי עובדים ברחבי העולם, בהם כנראה גם מאות עובדים בישראל ● המהלך מגיע כחלק מאסטרטגיית ההתייעלות שמוביל המנכ”ל החדש שמעי הורטיג, על רקע הטמעת כלי AI ושינוי מבנה הפעילות בחברה

אילוסטרציה: Shutterstock

אושר עד ו-KSP בראש: החברות המובילות בשירות

בשבוע החולף עסקנו כאן במגמות בתחום השירות, ואירחנו שורה של בכירים וחברות שפיצחו את השיטה ● הפעם אנו מציגים את סקר שביעות הרצון של הישראלים מהשירות הניתן להם בשבע קטגוריות: שירותים ממשלתיים, קופות חולים, רשתות מזון, חברות תקשורת, אפליקציות, אתרי קניות ואמצעי תחבורה ● הסקר נערך בקרב 2,000 נשאלים

פרופ' יוסי שחם־דיאמנד / צילום: אלון גלבוע

"בואו נגרום לחיידקים לייצר נפט": החוקר שרוצה להפוך את ישראל למעצמה של הנדסה וביולוגיה

במעבדה של פרופ' יוסי שחם־דיאמנד, ראש המכון לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, מפתחים שבבים שמנטרים צמחים, מזהים סכנות במי שתייה ומסייעים לאנשי רפואה לטפל בחיילים פצועים בשטח ● לאחרונה הוא קיבל פרס יוקרתי על תרומתו לצמיחתה של תעשיית השבבים בארץ, ועכשיו יש לו חזון חדש

תמ''א 38 / צילום: ארן הרשלג

בעד ונגד: פסק הדין שמטלטל את עולם ההתחדשות העירונית

פסק הדין של המחוזי בת"א מערער את אחד המודלים המושרשים שעליו נשען ענף ההתחדשות העירונית במשך שנים ● עו"ד נעם קולודני חושב שפסק הדין אינו עוצר את ההתחדשות העירונית, אלא מבקש לדייק אותה ● לעומתו, עו"ד זיו גרומן טוען שהפסיקה מקפחת בעלי דירות גדולות ולא עומדת בכללי השיוויון ● דעה

עמירם שחר, מייסד Upwind / צילום: AI GEMINI

עשה אקזיט בגיל 16 ומרוויח עשרות מיליונים מהוואקום של וויז

עמירם שחר חתום על אקזיט של 450 מיליון דולר והיום, עם חברת אבטחת הענן אפווינד, הוא נתפס כטוען לכתר של וויז ומי שמרוויח ממכירתה לגוגל ● בראיון הוא מספר על העניין מצד אמזון ומיקרוסופט, המשקיע גילי רענן ששם הז'יטונים גם על אסף רפפורט והיעד: קצב הכנסות של 100 מיליון דולר בשנה

טראמפ וחמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

באיראן מדווחים: פיצוצים נשמעו במצר הורמוז

ארה"ב ואיראן הגיעו להסכם על מזכר הבנות ל-60 יום להארכת הפסקת האש • לפי בכירים אמריקאים, הוא יכלול התחייבות איראנית שלא לחתור להשגת נשק גרעיני ● הדרג המדיני וצה"ל פועלים כדי לנתק את הקשר בין חיזבאללה למו"מ עם איראן ● צה"ל תקף ביממה האחרונה יותר מ-135 מטרות חיזבאללה בצור, בבקעא ובדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

שף חיים כהן, בכנס השירות של ישראל / צילום: כדיה לוי

מסערת הטיפים ועד גל ההנפקות: השף חיים כהן מדבר על הכל

בכנס השירות של "גלובס", השף חיים כהן מדבר בגילוי לב על הרגישות הנדרשת מול הסועד המקומי, מסביר מדוע הוציא מהלקסיקון של המלצרים את ה"אהלן חבר'ה", ומגיב למהלך ביטול הטיפים של רז רהב: "רעיון שמקדים את זמנו, אצלי הם מרוויחים יותר מ־100 שקל בשעה. אין הרבה מסעדות שיכולות לשלם ככה" ● וגם: למה הוא לא רואה את עצמו מצטרף לגל ההנפקות בבורסה?

מוחמד דחלאן / צילום: ap, Majdi Mohammed

מוחמד דחלאן חוזר לתמונה: "ישראל חייבת להשאיר עין אחת פקוחה"

מוחמד דחלאן גורש מעזה לפני כעשרים שנה, ומאז הפך למיליונר עם דירות יוקרה באיחוד האמירויות ● כעת, כשישראל מחפשת הנהגה ליום שאחרי חמאס, שמו עולה כחלופה מועדפת - למרות אחריותו לפיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום ● אך המומחים מאמינים: זו פנטזיה

צילומים: AP-Sergei Bobylev,Julia Demaree Nikhinson, Business Wire

מחקר חדש: סין וארה"ב קרובות מאי־פעם למלחמת גרעין

חוק חדש ברוסיה מתיר לבנקים לפתוח באש על כטב"מים ● נשיא ארה"ב במסר לעומאן: "אם לא תתנהגו כמו שצריך – נפציץ אתכם" ● והנשיא שמקצץ מחצית משכרו בגלל הפגנות ענק ● זום גלובלי

ישראייר / צילום: מוני שפיר

מועדוני הטיסות לוהטים: ישראייר מצטרפת לרמי לוי וישראכרט

רשת רמי לוי, ישראכרט וישראייר הודיעו על הקמת מועדון לקוחות משותף ● במסגרת ההסכם, תרכוש ישראייר 10% ממניות חברת המועדון המשותפת, ישראכרט תחזיק ב-18% ורמי לוי תחזיק ביתרת המניות, 72% ● המועדון החדש יציע ללקוחות צבירת דולרים למימוש ברכישת טיסות וחופשות בישראייר, לצד ההטבות הקיימות ברשת רמי לוי ובאתרי המכירות של הקבוצה

כלי שייט חדש של הצי הטורקי / צילום: ערוץ היוטיוב של Naval News

האיום החדש של טורקיה על מדינות הים התיכון

טורקיה מאיצה את פיתוח יכולות הלחימה הימיות שלה ומתכננת להצטייד בכ־100 כשב"מים ממולכדים ● במקביל, הצי האמריקאי מודה כי מערכות הלייזר הימיות עדיין רחוקות ממבצעיות, ובאוקראינה מתמודדים עם אסטרטגיית לחימת כטב"מים רוסית חדשה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר מתחת ל-2.8 שקלים: אלו ארבעה תרחישים שיכולים לעצור את הקריסה

בתעשייה גובר הלחץ על האוצר ועל בנק ישראל לפעול על מנת לעצור את קריסת הדולר, שלא פסקה חרף הורדת הריבית השבוע ● משינוי כיוון בוול סטריט, דרך התערבות אגרסיבית ועד להצעה שתאפשר לבנק ישראל לפעול מתחת לרדאר - מספר תרחישים שיכולים להפוך את המגמה בשוק המט"ח