תאגיד המכשור הרפואי היפני אולימפוס הודיע היום (ג') כי ירכוש ב-270 מיליון דולר במזומן את ביופרוטקט הישראלית, המפתחת מכשיר למניעת תופעות לוואי קשות של הקרנות לטיפול בסרטן הערמונית.
● מנכ"ל וויקס מתנצל בפני העובדים בדרך לפיטורים הדרמטיים. זו הסיבה
● אנליסט ביוטק בכיר: "תעשיית תרופות ההרזיה היא בלוף"
בינואר פורסם לראשונה דבר קיומו של משא-ומתן למכירת ביופרוטקט, כחלק מדיווחיה לבורסה בתל אביב של שותפות המו"פ אלמדה, המשקיעה בחברה. לאור הזמן שחלף בלי ידיעה נוספת, עלו בשוק שאלות לגבי גורלה של העסקה, אך כעת העסקה נסגרת ובסכום גבוה מכפי שדווח בתחילה - 270 מיליון דולר במקום 200 מיליון.
אלמדה מחזיקה 4% בחברה. על-פי הדיווח שלה בינואר, סכום העסקה המקורי היה צפוי לגזור לה הכנסות של 10-12 מיליון דולר ורווח של 8 מיליון דולר. בסכום החדש, גם ההכנסות והרווח צפויים לעלות בהתאם. אלמדה נסחרה הבוקר לפי שווי של 50 מיליון שקל, אחרי עליות של 12% מתחילת השבוע.
משקיעים נוספים הצפויים להרוויח מהעסקה הם קרן טריוונצ'רס, שהשקיעה בחברה החל מ-2020; קבוצת Consensus Biogroup בהובלת וינסנט צ'ינגוויז, שהשקיעה גם בחממה הטכנולוגית קסניה ממנה בגרה החברה; קרן פרגרין הישראלית והקרנות MVM ו-KB Investments. בשל השקעות המדען הראשי בחברה דרך החממה, גם המדינה צפויה להרוויח מן העסקה.
הבלון המהפכני שממקד את הקרינה
טיפול קרינתי בסרטן הערמונית מסכן את המטופל באובדן תפקוד מיני או פגיעה בסוגרים, שכן המערכות הללו ממש מקיפות את הערמונית. המוצר הוא מעין בלון עשוי מפולימר שקוף, אותו ממקמים באזור כשהוא בלתי מנופח, ואז מנפחים אותו על-ידי החדרת ג'ל מתכלה לתוכו. הבלון מרחיק את האיברים הרגישים מן הערמונית, וכך יותר קל למקד בה את הקרינה.
ביופרוטקט הוקמה בשנת 2004 על-ידי האורולוג ויזם המכשור הרפואי ד"ר אדריאן פז; פרופ' אבי דומב, היום נשיא המרכז האקדמי לב בירושלים ובעבר במדען הראשי במשרד המדע; ויזם הביומד ד"ר שאול שוחט.
בכתבה בגלובס משנת 2006 הסביר דומב כי "הבלון אינו פשוט כמו שהוא נראה. מצד אחד הוא צריך להיות קטן וגמיש - ומצד שני עמיד בפני לחצים. הוא עשוי מחומר שלא גורם נזק לגוף ומתכלה בתוכו לאחר תקופת הקרינה".
החברה הולידה ספין-אוף בשם אורתוספייס, שמשתמש באותה טכנולוגיה להקל על חיכוך רקמות להפחתת כאב עבור השוק האורתופדי, וב-2019 החברה-הבת נמכרה לתאגיד האורתופדיה סטרייקר תמורת 110 מיליון דולר מיידית ואופציה לעסקה של עד 220 מיליון בהתאם לעמידה באבני-דרך.
כשנתיים לאחר הרכישה, מנכ"ל אורתוספייס שהוביל אותה למכירה, איתי ברנע, עזב את סטרייקר ומונה למנכ"ל ביופרוטקט, בתקווה שיוכל לקדם אותה באותה הצורה.
"שתי ענקיות בנו לנו את השוק"
"המעבר שלי מאורתוספייס לביופרוטקט היה טבעי", אומר ברנע בשיחה עם גלובס. "ידעתי שהטכנולוגיה מעניינת, והכרתי את תחום המכשור הרפואי בארה"ב, גם אם לא את השוק הספציפי של החברה. מי שיזמה את המהלך הייתה מיכל גבע, שותפה בקרן טריוונצ'רס שהשקיעה בחברה, אותה הכרתי מאורתוספייס".
ברנע מספר כי ביופרוטקט הייתה החברה הראשונה שפיתחה מוצר להפרדה של הרקמות הבריאות מן הערמונית בעת הקרנה. "אלא שקשה לגייס כסף לשוק שלא קיים. בשנים שבהם החברה נלחמה על קיומה, הגיעו עוד שתי מתחרות לשוק ונרכשו על-ידי תאגידים, אוגמניקס נרכשה על-ידי בוסטון סיינטיפיק ב-2018 ו-Palette על-ידי טלפלקס ב-2023, כל אחת מהן תמורת חצי מיליארד דולר, וזאת משום שהן הגיעו לפנינו לשוק. אך החברות הללו לא מייצרות בלון הפרדה, אלא ג'לים מוזרקים שנותנים תוצאה פחות מדויקת. אנחנו שולטים הרבה יותר טוב במידוק המדויק של הבלון ולכן של הרקמות.
"בסופו של דבר המוצר שלנו הגיע לשוק אחרי שהחברות האחרות כבר יצרו את העניין וגם השיגו קודים לשיפוי ביטוחי עבור מוצרים בקטגוריה הזו. לנו עדיין היה את המוצר הכי טוב, ולכן הדינמיקה הזו דווקא הקלה עלינו".
גבע: "חל גם שינוי בשוק שעזר מאוד לחברה. פרוטוקול ההקרנות לסרטן הערמונית השתנה מכ-40 הקרנות, שכל אחת מהן בעוצמה נמוכה, לפרוטוקול של כ-5 הקרנות, אבל בעוצמה גבוהה יותר. הפרוטוקול הזה מקל על המטופלים אבל מסכן יותר בתופעות לוואי, ולכן ההגנה על הרקמות הבריאות חשובה יותר".
מיכל גבע / צילום: רמי זרנגר
"תופעות לוואי מועטות מאוד"
ב-2020 גייסה החברה לראשונה סכום מספיק לביצוע ניסוי קליני משמעותי, אותו השלימה למרות אתגרי הקורונה, וב-2023 קיבלה אישור שיווק מה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי. ב-2024 החברה כבר מכרה ב-8 מיליון דולר, וב-2025 כבר מכרה ב-14.5 מיליון דולר - השקה מרשימה לחברת מכשור רפואי קטנה, ובמיוחד ישראלית.
ברנע: "לפני כמה חודשים פרסמנו מאמר שמסכם ארבע שנים של מעקב אחרי השימוש בטכנולוגיה שלנו, שעד כה שימשה בכ-11 אלף פרוצדורות, בעיקר בשוק האמריקאי. על-פי נתונים אלה, ביחס למטופלים אצלם לא נעשה בשימוש שלנו, רואים תופעות לוואי מועטות מאוד, בחלק מהמקרים אפילו שיפור במצב לעומת לפני ההקרנה. ללא טיפול, או בשימוש במוצרים המתחרים, המטופלים מתדרדרים אחרי ההקרנה".
המוצר בשימוש בארץ?
ברנע: "רק ברמב"ם. עד כה מיקדנו את כל האנרגיה שלנו בארה"ב, ועכשיו חלק מהתפקיד שלי הוא לתמוך באולימפוס בהשקה עולמית של המוצר, כולל בארץ".
לביופרוטקט יש מוצרים נוספים בפיתוח, לשימוש להגנה על רקמות בסוגים נוספים של טיפולים אונקולוגיים התערבותיים וכן בניתוחים אסתטיים וכלליים.
כיום מעסיקה החברה 130 עובדים, בארה"ב ובישראל, ובכוונת אולימפוס לשמר את כל הפעילות, כולל ייצור בנתניה. חלק מהתרומה לעסקה תוחזק בנאמנות עד להבטחת רציפות ייצור.
מאולימפוס נמסר כי "ביופרוטקט מביאה לשוק פתרון מבודל מאוד עם ערך קליני גבוה והצלחה מסחרית מרשימה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
