דיון בבג''ץ בעתירות נגד החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת
ההתעסקות בתקשורת בצל הממשלה הנוכחית לא פוסקת, והיום (ג') התכנס דיון המשך בבג"ץ על החלטת הממשלה מדצמבר 2025 לסגירת תחנת הרדיו גלי צה"ל.
הדיון הקודם התקיים לפני כארבעה חודשים, וכעת מתקיים דיון המשך כדי לקבל את ההשלמות הנדרשות לקבלת ההחלטה על-ידי ההרכב, המונה את ראש ההרכב השופטת דפנה ברק-ארז והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר. הרכב השופטים צפוי לדון בסוגיה ולפרסם את החלטתו בשבועות הקרובים.
● התיקון החדש בחוק השידורים שיעניק לערוץ 14 עשרות מיליוני שקלים בשנה
● אושר לקריאה ראשונה: תקציב תאגיד השידור יוכפף לתקציב המדינה
בתחילת הדיון נאמר כי לאחר הוצאת הצו על-תנאי נגד סגירת התחנה, הדיון נסוב סביב קבלת ההחלטה ושיקול-הדעת של הממשלה.
לעמדתו של עו"ד דוד פטר המייצג את שר הביטחון ישראל כ"ץ, על-מנת לגדר את הדיון, יש לעסוק ב"תהליך קבלת ההחלטה ואופן הפעלת שיקול-הדעת. אם אנחנו מבינים שיש סמכות, אני מברך על כך שזה הוחלט, ואופק האפשרויות של פגמים בהליך צריך להיבחן בהתאם".
השופטים ברק-ארז וכשר הגיבו ואמרו כי בצו כתובות המילים "מבלי למצות", וכי לא נקבע שיש החלטה שמשאירה את הנושא מחוץ לתחום. השופטים המליצו להבחין בין עיקר ותפל. מה שחזר לאורך הדיון הוא שתחנת גלי צה"ל אינה גוף צבאי רגיל, מה שהופך את הנושא לאנומליה רבה.
עמדת הממשלה: לא היה צריך להקים את הוועדה והרצון לנתק את הפוליטיקה מצה"ל
לדברי עו"ד פטר, בשל העובדה שלא היה נדרש להקים את הוועדה לבחינת המשכה של גלי צה"ל, המשקל שצריך לתת לפגמים שעלו בה צריך להיות נמוך, ככל שקיימים פגמים. יתרה מכך, הוא טען כי העתירות לא הוגשו על הפגמים לפני סיום עבודת הוועדה, אלא רק לאחר שהוועדה הגישה את המלצותיה. השופט כשר דייק וציין כי יש מכתב שנשלח מהייעוץ המשפטי לממשלה לוועדה שלא לפרסם את המלצותיה עד לסיום הבחינה המשפטית.
לטענת עו"ד פטר, ליבת הטענה המרכזית היא הרצון לנתק את העיסוק הפוליטי בגלי צה"ל, וזה הדבר המרכזי שעולה בוועדה. הוא אמר כי יש אינדיקציות מאוד חזקות לכך שהשיקול הבלעדי לסגירת גלי צה"ל הוא הרצון להפריד בין העיסוק באקטואליה לבין תכני הצבא. בתוך דוח הוועדה אין מילה שנוגעת בשאלות פוליטיות.
במענה לכך, השופט כשר הקריא קטעים מתוך המכתב של שר התקשורת שלמה קרעי, שבו הוא אומר כי "נפריט את התחנה הפוליטית הזו". השופט כשר אף שאל: "לכאורה, גם אם התחנה הייתה משדרת אקטואליה פוליטית ברוח הממשלה, אותה ההחלטה הייתה מתקבלת? איך אפשר ליישב את התרחיש הזה אם שר הביטחון אומר מראש שמה שהיה הוא לא מה שהיה, מיד אחרי ששר התקשורת כותב לו את הביקורת על הרוח הפוליטית בתחנה?".
השופט כשר הציג שני טיעונים שונים בהקשר הפוליטי: מצב ראשון הוא להרחיק את הפוליטיקה מהצבא, ולכן רוצים לסגור את התחנה - מול מצב שני שנקעה נפשו של הפוליטיקאי מדעה פוליטית מסוימת נשמעת בתחנה, ולכן רוצים לסגור. עו"ד פטר דייק כי המצב הראשון הוא הרלוונטי.
במהלך הדיון השופטים העלו מספר היבטים לגבי הדיון: ראשית, השופטת ברק-ארז הבהירה כי הם לא דנים בשאלה אם ההחלטה לסגירת גלי צה"ל היא נכונה או לא, אלא עוסקים בחוקיות ההחלטה שהתקבלה.
שנית, עו"ד פטר השווה ביחס לבג"ץ הטלת המנדט על החלטות של הכנסת, וציין כי יש קושי לגבש שיקולים זרים למליאת ממשלה. השופט כשר אמר כי אם מקבלים את טענותיו, אי-אפשר לבחון החלטות ממשלה כלל. השופטת ברק-ארז אמרה כי יש הבדל משמעותי בין הכנסת לממשלה בהיבט הזה.
שלישית, השופטת ברק-ארז אמרה כי אם לחברי הוועדה יש דעה נחרצת, יהיה זה פסול אם היא זו שתקבל את ההחלטה. כל עוד מדובר בדעה מקדמית ולא בגורם שמחליט את ההחלטה, לא תהיה בבעיה. עו"ד פטר השיב כי בוועדת אשל, הכותרת הייתה על העברת גלי צה"ל ממשרד הביטחון - משמע יש פה כבר מסקנה בכותרת הוועדה עוד לפני תחילתה.
עו"ד פטר אף הזכיר במענה לטיעוני העותרים כי לפי ועדת זליקוביץ', בגלי צה"ל לא יישמו את המלצות ועדת זמיר - טענה שגרמה לקריאות בבית משפט שאין הדבר נכון.
עמדת פרקליטות המדינה: הפגם בוועדה משתרשר לממשלה
עו"ד ענר הלמן, ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, חזר על כך שבדיון הקודם הוא העלה טענות מינהליות נגד הוועדה, והממשלה לא השיבה על הטענות הללו. לדבריו, "אנשים צריכים להיות מטומטמים כדי לעשות את זה בצורה ישירה", לעניין השיקולים הזרים.
לדברי עו"ד הלמן, בפסקי דין קודמים, מספיק אחד שיהיה חלק מההחלטה כדי שיהיה ניתן לפסול את ההחלטה. יתרה מכך, הוא ציין את חשיבותו של אלעד מלכא בוועדה. לדבריו, "אלה אנשים עם השפעה דרמטית, מלכא היה מרכז הוועדה".
עוד אמר הלמן כי מדובר בסגירת ערוץ תקשורת במדינת ישראל, וכי גלי צה"ל היא אחת "משתי התחנות הארציות שמשדרות אקטואליה. לסגור ערוץ תקשורת בגלל התוכן שנאמר שם, זה מעלה שאלה קשה ביותר בתחום המשפטי המינהלי בזכות הציבור לדעת. אנחנו הולכים לבחירות, ובגלי צה"ל וברשת ב' הציבור נחשף לדעות השונות ויוכל לבחור בצורה מושכלת".
יתרה מכך, הוא אמר כי מרגע הממשלה קבעה שהיא מקימה וועדה, אם נפל פגם בוועדה, והחלטת שר הביטחון מתבססת על כך, והממשלה מתבססת על שר הביטחון - "הפגם בוועדה משתרשר".
בנוסף, עו"ד הלמן הצביע על מספר פגמים כמו התשתית העובדתית החסרה, ההתעלמות מהסקרים שהוועדה בעצמה הזמינה וקבעה בדיוק ההפך ממה שנאמר שם משום "שהסקר היה בעורכיהם", והעובדה שהוועדה לא קיבלה את הנתונים שהוצגו לה מתחנת גלי צה"ל על החלוקה בין תוכניות אקטואליה. לדבריו, לאף אחת מהטענות האלה לא הייתה התייחסות מבאי-כוח הממשלה.
השופטים הצביעו על כך שגם העתירות וגם הטענות הגיעו רק לאחר שהוועדה קיבלה את ההחלטה על סגירת התחנה, למרות שהפגמים היו ידועים לפני כן. עו"ד הלמן אמר כי יש כלל בבית משפט שצריך לחכות עד שרואים את ההחלטה המינהלית, למרות שיש חריגים.
הוא הוסיף כי "מתנהלים כאן הליכים רבים מאוד בשוק התקשורת, כולל בארבעת החודשים שחלפו מאז הדיון הקודם. אנחנו רואים מה קורה במערכת השידור הציבורי האובייקטיב, והתמונה הזאת עגומה מאוד. כמו שחוק חי בסביבתו, גם ההחלטה הזאת היא חלק מתמונה כללית יותר. צריך לשקול את ההקשר כששואלים האם היו שיקולים זרים. הממשלה נותנת משקל לא נכון למי שמבקר אותה. נטל השכנוע עבר לממשלה להוכיח שאין שיקולים זרים, והנסיבות מסביב מחזקות את העובדה שזה המצב, מעבר לאמירות הספציפיות שראינו כאן. זו הרוח, וצריך לתת לה משקל".
עמדת עובדי גלי צה"ל: ההחלטה סומנה מראש וההתעלמות מוועדת זמיר
עו"ד אמיר בשה, בא-כוחו של ארגון העיתונאים שעתר אף הוא, אמר כי הארגון הזהיר בזמן אמת על כל הכשלים. הסיבה שלא הגישו את העתירה, לדבריו, הייתה שהעתירה לא הייתה מתקבלת בשלב הזה. לדבריו, לוח הזמנים של הוועדה הייתה כמו "פרח על הר שמופיע פעם בחודש".
הוא ציין כי צריך לקחת בחשבון שכל השידור הציבורי נמצא בסכנה, ולא רק גלי צה"ל - אלא גם התאגיד. לכל זאת הוא הוסיף כי אנחנו בשנת בחירות, ולכן זה יכול להשפיע על התקשורת בהיבט האפקט המצנן.
העותרים ויתרו על חלק מהזמן שלהם כדי שיהיה יותר זמן לבא-כוחם של עובדי גלי צה"ל, עו"ד בעז בן צור. בן צור ביקש מבית המשפט לבחון את המענה של הממשלה ואת העובדה שלא הוגשו המסמכים הנדרשים.
לעמדתו, בוועדה שבחנה את המשך קיום התחנה נפלו שורה של פגמים. לדבריו, "התייחסנו לכך שההחלטה סומנה מראש, התייחסנו להרכב הפסול של חברי הוועדה, התייחסנו לכך שהייתה התעלמות מדוח זמיר, התייחסנו לכך שהתשתית העובדתית הייתה שגויה או מוטה, ושהייתה הסתמכות על גורמים אנונימיים".
עו"ד בן צור הזכיר את הסקר היחיד שהוצג לוועדה, ולכך שצירפו אותו מבלי להתייחס להשלכות שלו. לדבריו, הוועדה פעלה בחריגה מסמכות, מבלי שיש לה את הכלים לבחון את הסוגיה הזו, מבלי לבחון את סוגיית גלגלצ, וכלל הסוגיות לא זכו למענה. "כנראה שאין תשובות, וזה משפיע על הפגמים", אמר עו"ד בן צור.
עוד הזכיר בן צור מספר מופעים שמהווים אינדיקציות לפגמים שנפלו. בין היתר, הוא סיפר כי עובדי גלי צה"ל ניסו לשים את ידיהם על פרוטוקול הוועדה, אבל ממה שכן פורסם, עולה כי חברי הוועדה התייחסו שוב ושוב לתוכנית הספציפית של רינו צרור על-מנת שמפקד התחנה יפטר אותו, ואמרו שהוא פוגע בכל שאר הדברים הטובים שיש בתחנה.
עו"ד בן צור הזכיר את ועדת זמיר, וציין כי שם היו אנשי מקצוע מהדיסציפלינות המתאימות, להבדיל מהוועדה הנוכחית. הוא הזכיר שוועדת זמיר קבעה כי תחנת גלי צה"ל היא נכס צאן ברזל, שיש בה תועלות, ושיש לעשות פעולות כדי למתן את האקטואליה בתחנה - המלצות שיושמו על-ידי מפקד גלי צה"ל טל לב רם.
עוד הוא ציין כי בצה"ל אמרו שהתחנה פועלת ליישם את וועדת זמיר, ושיש הגדלה משמעותית של שידורי שטח על חשבון שידורי האקטואליה, ואף יותר שעות לחיילים.
הצו על-תנאי ועמדות הצדדים
הדיון עוסק בעתירות שהוגשו על-ידי מספר ארגונים כמו ארגון העיתונאים, מועצת העיתונות, ועד עובדי גלי צה"ל והתנועה לאיכות השלטון נגד החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. השופטים ברק-ארז, שטיין וכשר כבר הוציאו כאמור צו על-תנאי המעביר את נטל ההוכחה לממשלה, שנדרשת לנמק מדוע לא תבוטל החלטת הסגירה, תוך התמקדות בתקינות ההליך ובאופן הפעלת שיקול-הדעת.
העותרים טענו כי החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל אינה חוקית, לוקה בפגמים חמורים, ודינה להתבטל. גם היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה טענה זאת בעמדתה.
בכלל הטענות נאמר כי ההחלטה נועדה להשתיק כלי תקשורת מרכזי שנתפס על-ידי גורמים בממשלה כ"לעומתי". המטרה סומנה מראש, ולא ניתן משקל לחופש הביטוי והעיתונות.
לצד זאת, המתנגדים טענו כי נרשמו פגמים חמורים בעבודת זליקוביץ', וכי לחברי הוועדה יש זיקה פוליטית למפלגת השלטון, והם אף התבטאו בעבר בעד סגירת התחנה, בעוד שנעדרו ממנה אנשי מקצוע, עיתונאים ונציגים צבאיים. גם בדיון הקודם בבג"ץ נטען כי חברי הוועדה קיבלו מסר ברור מהממשלה לאיזה כיוון לחתור.
יתרה מכך, נטען כי ההחלטה על סגירת התחנה התקבלה בבהילות ובסמוך לתקופת בחירות מבלי שנבחנו חלופות מתונות יותר, ובצל מתווה זמיר, שקבע כי אין לסגור את התחנה אלא לבצע בה שינויים. עוד נטען בעבר כי נדרשת חקיקה ראשית על-מנת לבצע את השינויים האלה, בטח בצל שינויים נוספים שנעשים בתאגיד השידור הציבורי.
מנגד, הממשלה טענה כי המהלך חוקי ונמצא תחת סמכותה המלאה, שכן גלי צה"ל הוקמה בהחלטת ממשלה, ולכן לממשלה יש סמכות מלאה לסגור אותה. עוד טענה הממשלה כי אם הסגירה תידחה לאחר הבחירות, הממשלה הבאה עשויה לא ליישם זאת. בנוסף, בדוח הוועדה צוין כי התחנה פוגעת בלכידות צה"ל ומנמיכה את מורל החיילים.
הנקודות המרכזיות במחלוקת הן על תקינות ההליך המינהלי וניגוד עניינים, על עמדת צה"ל ובחינתה במסגרת כלל השיקולים השונים, וגם - האם נדרשת חקיקה ראשית כדי לסגור את התחנה (כפי שנטען על-ידי היוע"משית), או שמא הממשלה רשאית לעשות זאת בעצמה.