משפחת רייסלר / צילום: תמונה פרטית
מעוניינים להשתתף בסדרת הכתבות? כתבו לנו: tomer-s@Globes.co.il
הוצאות גדולות
"שכר הדירה אוכל לנו 3,700 שקל בחודש, ובשנה הבאה הסכום יעלה ל־4,000 שקל", שהם כחצי מכלל ההכנסות שלהם. בני הזוג הירושלמים, מספרים שהם מצליחים להימנע מהרבה מההוצאות שיש לאחרים: "אין לנו רכב, וגם הוצאות התחבורה הציבורית שלנו נמוכות בזכות הנחות סטודנטים. החופשי־שנתי שלנו זה עוד 4,000 שקל בשנה לשנינו ביחד. זכריה מתנייד בעיקר באופניים", מספרת פז.
● בין המאקרו למיקרו | עם 30 אלף שקל נטו בחודש, המשפחה שלא מצליחה לחסוך לדירה
● בין המאקרו למיקרו | הזוג שמרוויח 20 אלף שקל ולא יודע איך יצליח לגדל פה ילדים
מבחינת קניות, הם מספרים ש"אנחנו גרים קרוב מספיק לרמי לוי כדי לקנות שם פיזית, ואנחנו עושים קניות קטנות, עד 150 שקל כפעמיים בשבוע". הם מספרים שלאחרונה הזמינו מבחוץ אוכל סיני, דבר שהם לא עשו בחודשים האחרונים, ומבחינת ארוחות ביתיות - "יש לנו אתגר להכין ארוחה ב־10 שקלים. לאחרונה נאלצנו למתוח את זה ל־12 שקלים בגלל ההתייקרויות. אפשר למשל לאפות לחם בבית ולהכין מרק אפונה".
ומה לגבי חופשות? "טסנו לאחרונה ליוון בחורף ממש בזול, 3,000 שקל מקצה לקצה. יצאנו גם לחופשה בנהר הירדן, לקחנו אוטובוס והקמנו אוהל בשטח. היה נהדר". זה מראה נקודה מעניינת, על איך הוזלת הטיסות בעשור האחרון הנגישה חופשות בחו"ל גם עבור משפחות עם הכנסה נמוכה יחסית.
הוצאה מעצבנת
"ארנונה, כי אין כל כך דרך להתחמק מזה. הבירוקרטיה של קבלת הנחה קשה ומעצבנת. גם הייתה פעם שזכריה שכח לתקף רב קו וחטפנו קנס מעצבן".
הוצאה מעצבנת נוספת היא על "אוזניות ומטענים, שנאבדים ומתקלקלים בקלות רבה מדי. אנחנו עושים הזמנות מעלי אקספרס, שזה מאוד זול, אבל המוצרים האלה נהרסים מהר". הם מספרים שהם תמיד בהתלבטות גדולה מה יותר משתלם: לקנות אוזניות ומטענים זולים ששורדים זמן קצר, או דווקא מותגים יקרים יותר שאמורים לשרוד יותר זמן - אך בו זמנית גם מגבירים את הסיכון הכלכלי שבלאבד אותם.
פלוס או מינוס
"מעולם לא היינו במינוס. יש לנו כרטיסי דביט ולא אשראי, ואנחנו כמעט שלא משלמים במזומן". אם כי פז מודה שהיא שוקלת להתחיל להוציא כסף מזומן כדי להקצות לעצמה תקציב בצורה יותר פשוטה לארוחות בחוץ, בעיקר באוניברסיטה: "יש משהו בתחושה של הכסף שיוצא מהידיים שעוזר לכמת יותר בקלות את ההוצאה שלי על זה".
חיסכון
זכריה מספר ש"מאחר שאני אמריקאי, יש לי בעיה לפתוח קופות חיסכון בישראל. ההורים פתחו עבורי תיק השקעה בארה"ב, והוא פעיל. אבל כרגע אנחנו לא מצליחים להפקיד לחיסכון מעבר לזה". הוא מספר על התסכול הרב מחוקי המס הקשוחים של ארה"ב לגבי זרים, והחשש ממיסוי כפול שידרוש ממנו בירוקרטיה נרחבת. פז מוסיפה ש"להשקיע בשוק ההון זה קצת מפחיד, ועל דירה אין כרגע מה לדבר".
לגבי ביצועי החיסכון, זכריה מוסיף ש"הפסדתי די הרבה בשוק ההון בארה"ב בגלל שער הדולר. איבדתי שם עשרות אלפי שקלים".
מה מטריד בעתיד הכלכלי
"אני סטודנט לכימיה. יש עבודה בזה בארץ, אבל לא המון. יש מפעלי תעשייה, אבל זה לא כמו בהייטק", אומר זכריה. פז מוסיפה: "אני מרגישה שקשה לסגור את החודש גם כשאתה מתכנת, אבל הגעתי למסקנה שאולי אף אחד לא מצליח לסגור ואז אין מה לדאוג מזה". בלי לדעת, פז מכוונת למשפחות כמו משפחת גרופר, הקודמת במדור זה, שגם מלינה על קושי לחסוך למרות הכנסה גדולה פי כמה של 30 אלף שקל. "מה שכן מדאיג אותי זה אם יוולד לנו ילד עם צרכים מיוחדים, וזה ידרוש המון משאבים. עכשיו אנחנו מסתדרים, אבל בטווח הארוך זה לא קרוב למספיק", היא מוסיפה.
מאקרו ומיקרו
"אנחנו מרגישים את הפער בין נתוני המאקרו של ישראל למצב שלנו במובן של הציפיות. שנינו גדלנו בבתים צמודי קרקע, ואנחנו לא רואים את עצמנו מגדלים ילדים במקום אחר. והמחירים שאני רואה לבתים כאלה מתחילים מ־2.5 מיליון שקל בפריפריה, וזה כמובן דורש רכב. אז אלא אם אם נגור בירוחם, לא יהיה לנו בית גדול. אם בכלל אי פעם נקנה בית".
הם מדגימים התלבטות כלכלית קלאסית לגבי מגורים בפריפריה: מצד אחד, מחירי הדיור נמוכים משמעותית. אך מצד שני, כל הזדמנות תעסוקתית דורשת החזקת רכב, מה שגורר עלויות ניכרות בירידת ערך, דלק וכמובן ביטוח ומסים - דילמה לא מובנת מאליה לבעלי הכנסות נמוכות יחסית.