גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יחס החוב־תוצר הפך למטרה המרכזית, והשירותים הציבוריים התייבשו

ישראל היא מרכז טכנולוגי גלובלי ששקול לטקסס, אז למה אנו עדיין נלחמים על כל שקל ומחכים שעות בתורים? ● לטענת מומחים, הממשלות לאורך שנים העדיפו ביצועים מאקרו־כלכליים יפים על פני שיפור חיי האזרחים • בין המאקרו למיקרו 

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

ההייטק, "קטר המשק" של אומת הסטארט־אפ, מהווה כרית ביטחון לכלכלה, מזניק את התוצר, אחראי לחלק נכבד מהכנסות המדינה ממסים ומושך השקעות־עתק. אלא שהרכבת שנוסעת בעקבותיו מזמן אינה על הפסים; הפער בין ההייטק לשאר המשק מחריף, בפרט בשירותים הציבוריים: במערכת החינוך, בבריאות, בהשכלה, בתחבורה וברווחה. במציאות זו, אפילו בבנק ישראל החלו לחשוש שמתעשרי ההייטק יחפשו את עתידם במקומות בהם המתח בין הכנסתם לבין איכות השירות הציבורי מורגש פחות.

בין המאקרו למיקרו | עשירים על הנייר, נחנקים בבנק: הדיסוננס של כלכלת ישראל
בין המאקרו למיקרו | עוקפים את צרפת וגרמניה בתוצר לנפש, אבל יוקר המחיה לא מפסיק להשתולל

קטר שרץ לבדו

המספרים שמאחורי ענף ההייטק שומטי לסת: ברבעון הראשון של 2026 הגיוסים הגיעו לכארבעה מיליארד דולר, זאת לאחר שעמדו על 6.3 מיליארד ברבעון שקדם לו. לפי בנק ישראל, מעל ל־40% מצמיחת התוצר העסקי בשנים האחרונות מיוחסת לענף, המהווה כ־16% מהתמ"ג הישראלי וכ־57% מהיצוא. כ־11.5% מהשכירים במשק מועסקים בהייטק, והם אחראים לכשליש מהכנסות המדינה ממסים.

ההייטק ביסס את הובלתו גם בתקופות של אי־ודאות, והוא חריג גם ברמה הבינלאומית. כך, במכון אהרן באוניברסיטת רייכמן מצאו כי תרומתו לתוצר הישראלי גבוהה פי שניים בהשוואה לארה"ב ופי 2.4 בהשוואה לכלכלות המובילות באירופה. "ההייטק הישראלי הוא מרכז טכנולוגי גלובלי, שני בחשיבותו רק לקליפורניה, ותרומתו הכלכלית שקולה לזו של טקסס", נכתב בסקירת המכון אשתקד.

לצד הצלחתו של הענף, בולטת היגררותו של שאר המשק אחריו - תופעה המכונה בבנק ישראל ובמשרד האוצר "כלכלה דואלית". בסקירה שפורסמה בסוף השנה שעברה נכתב: "מצד אחד, מגזר ההייטק נהנה מצמיחה מואצת, פריון גבוה ורמות שכר הגבוהות; מנגד, מרבית המגזר העסקי מתאפיין בפריון נמוך בהשוואה בינלאומית. דואליות זו התעצמה בשנים האחרונות".

בעוד התוצר הממוצע במשק ב־2023-2025 עמד על 2%, בהייטק הוא זינק ל־4.7%. פער זה, שנשמר גם בתקופות של משבר, אפיין את המשק גם בעבר. כך, ב־2018-2022 צמח המשק בשיעור ממוצע של 4.2%, בעוד ההייטק צמח ב־8.7%. חמש השנים קודם, התמונה הייתה שונה: בעוד הצמיחה במשק עמדה על 3.8% והשתנתה מאז רק במעט, בהייטק היא זינקה מ־3.5% לרמה כיום.

תמונת המראה הציבורית

התופעה הזו משתקפת גם במיומנויות של כוח העבודה. ישראל מדורגת נמוך במבחני הכשירות הבינלאומיים לבוגרים (PIAAC), כאשר ניתוח הנתונים חושף כי פער המיומנויות בין עובדי ההייטק לבין עובדים ביתר ענפי המשק הוא הגבוה מבין מדינות ה־OECD.

פערי השכר תואמים: שכר החציון בהייטק גבוה פי 2.7 משכרם של יתר העובדים, יחס חריג בהשוואה בינלאומית שרק ניו זילנד מקדימה אותו. "אומנם חלק מפערי השכר בין המגזרים נובע מהבדלים באיכות העובדים, אך גם לאחר בקרה על רמת המיומנויות והגיל, נותר פער שכר ניכר", נכתב בסקירה. "ישראל ממשיכה להתבלט כמדינה עם פערי השכר הגבוהים ביותר בין ההייטק לשאר הענפים".

תמונת הראי של ענף ההייטק היא המגזר הציבורי. מחקר של בנק ישראל מאוקטובר האחרון הציב על כך דגש: "בהתחשב בהשכלה הפורמלית ומאפיינים נוספים, מיומנויות היסוד הממוצעות של העובדים הצעירים במגזר הציבורי בישראל נמוכות במובהק מאלו של מקביליהם במגזר העסקי. בהשוואה בינלאומית, מיומנויות המועסקים במגזר הציבורי בישראל נמוכות ביחס לרמת העובדים במגזר הציבורי במדינות אחרות".

אחת הסיבות המרכזיות לכך, לפי כותבי המחקר, היא שחיקת שכרם של עובדי השירות הציבורי, שלא גדל ריאלית מאז 2019 - זאת בעוד השכר במגזר העסקי זינק. עם זאת, ייתכן כי זו אינה הסיבה היחידה.

ההוצאה האזרחית לנפש מתקציב המדינה היא מהנמוכות ב־OECD; רק קוריאה ולטביה משקיעות פחות מ־18 אלף הדולרים שישראל מקצה לנפש. לפי בנק ישראל, חוסר זה מחלחל לאיכות ההון האנושי: הישגי התלמידים נמוכים בהשוואה בינלאומית, בשעה שמערכת החינוך מתמודדת עם עומס חריג של תלמידים. פערים אלו במיומנויות פוגעים בתוצר ומציבים את ישראל במקום השני ב־OECD בשיעור העובדים בעלי השכר הנמוך.

עם זאת, בבנק ישראל מדגישים כי הקצאת משאבים אינה פתרון קסם; למרות הגידול בהוצאות החינוך, השיפור במבחנים הבינלאומיים נותר מוגבל. המחסור חריף לא פחות גם בתשתיות הציבוריות - מתחבורה ובריאות ועד למוסדות תרבות. הבנק מגדיר זאת כמרכיב "גורלי" לצמיחה: "השקעה בהון הציבורי יכולה לעודד השקעה פרטית במגזר העסקי, לשפר את איכות החיים, להגביר את הפריון ולהוביל לצמיחה ארוכת־טווח".

"בוננזה" על חשבונו

פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה לבחינת יוקר המחיה ב־2011, מבקר את מדיניות הממשלות בשני העשורים שקדמו למלחמה. לדבריו, בעוד שהממשלה הציגה נתונים מאקרו־כלכליים מרשימים, דוגמת צמצום יחס החוב־תוצר, אלו הושגו במחיר כבד שהושת על האזרחים. "זו במדיניות מפורשת של הממשלות לשימת דגש על הצמצום הפיסקלי לצד הפחתות מסים באופן שהציג נתונים יפים", הוא מסביר בראיון לגלובס, "הצד השני של המטבע הוא שהחיסכון מההוצאה הממשלתית עבר כנטל על האזרחים".

טרכטנברג מדגים כיצד מדיניות זו באה לידי ביטוי. במערכת החינוך, המדינה אינה מספקת מענה מספק, מה שמאלץ הורים לממן מכיסם מורים פרטיים והוצאות כבדות על מסגרות לגיל הרך. בתחבורה, המדינה העדיפה רכב פרטי על פני תחבורה ציבורית כי "זה פנטסטי מבחינה פיסקלית - ככל שהציבור קונה יותר מכוניות המיסוי הגבוה נכנס לקופת האוצר".

גם בתחום הדיור המדינה מיישמת מודל דומה. המדינה, השולטת על 90% מהקרקעות, פותחת במכרז ומוכרת את הקרקע להצעה הגבוהה ביותר, והעלות הזאת שמשלם היזם מתגלגלת לרוכשים.

בשורה התחתונה, טוען טרכטנברג, אותה "בוננזה" פיסקלית של הממשלה, שהציגה נתונים מצוינים על הנייר, הפכה לנטל כלכלי ישיר על האזרח. לדברין, "אם רוצים לשנות את המגמה, זה לא יכול להגיע יחד עם הורדת מסים, עלייה דרמטית בתקציב הביטחון ובתקציבים מגזריים. הפאניקה שגרמה הטראומה מהמלחמה הובילה לפתיחת ברזים שאי אפשר להחזיק לאורך זמן".

גם בבנק ישראל מציעים העלאת מסים והגבלת הוצאות הביטחון במסגרת תקציב רב־שנתי. בבנק ממליצים על השקעה רחבת־היקף בתשתיות, התניית מימון ציבורי בלימודי ליבה, גיבוש תוכנית חומש לחברה הערבית והרחבת מעגל המשרתים בצה"ל.

במקביל, במכון אהרן שמים דגש על הגדלת ההון האנושי - לא רק כדי לצמצם פערים חברתיים, אלא כדי להבטיח את עתיד ההייטק הישראלי באמצעות שילוב אוכלוסיות בתת־ייצוג. במכון קוראים גם להגדלת הפריון בענפים שאינם טכנולוגיים באמצעות האצת דיגיטציה וחדשנות במגזר הציבורי.

עוד כתבות

כפר סבא / צילום: Shutterstock

דירה בהנחה: 35 אלף נרשמו בתוך יומיים להגרלה על 8,000 דירות

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה הפקידה שש תוכניות להתחדשות עירונית ברמת גן ● קבוצת שובל הנדסה רוכשת את חברת הבנייה הוותיקה יצחק שטרן ושות' ● וגם: מי זכה ב"אות האדריכלות" לשנת 2025? ● חדשות השבוע בנדל"ן

פרופ' יוסי שחם־דיאמנד / צילום: אלון גלבוע

"בואו נגרום לחיידקים לייצר נפט": החוקר שרוצה להפוך את ישראל למעצמה של הנדסה וביולוגיה

במעבדה של פרופ' יוסי שחם־דיאמנד, ראש המכון לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, מפתחים שבבים שמנטרים צמחים, מזהים סכנות במי שתייה ומסייעים לאנשי רפואה לטפל בחיילים פצועים בשטח ● לאחרונה הוא קיבל פרס יוקרתי על תרומתו לצמיחתה של תעשיית השבבים בארץ, ועכשיו יש לו חזון חדש

קורין אלאל ז''ל / צילום: רמי זרנגר

פניה של הסחבת: הוא רימה ועשק את קורין אלאל ז"ל, והיא לא זכתה לצדק בחייה

ביהמ"ש קבע כי איתן בראון, מנהל החשבונות של הזמרת קורין אלאל שנפטרה לפני שנה וחצי, רימה ועשק אותה - והורה לו לשלם כ־1.5 מיליון שקל ● התביעה הוגשה לפני 7 שנים ומדגימה את העומס במערכת המשפט

נועה שלמוני / צילום: ניקי וסטפהל

בת 25, סטודנטית, ולא בלחץ כלכלי: הצעירה ששילשה את תיק ההשקעות

נועה שלמוני מסיימת בימים אלה תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות, ומעסיק אותה דבר אחד - להגדיל את שיעור הנשים המשקיעות ● מגיל 16 היא מתעניינת בשוק ההון, וכעת מספרת למה לקח לה זמן להיכנס לשוק המקומי, מה הטעות שעשתה עם מניית מטא והלקח הכי חשוב שלמדה ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

מימין: איתמר פנץ, אייל בן שושן, עמית גור, יוסי לוי ונועם בר דוד / צילום: רלי אברהמי

המיזוג המבטיח של שני משרדי עורכי הדין התפרק בתוך פחות משנה

המיזוג שהוכרז לפני פחות משנה בין משרד סלומון ליפשיץ בן ה־100 למשרדו של יוסי לוי בוטל בסוף שנת 2025 ● השם החדש לא אומץ, הכתובות לא אוחדו, ושני הצדדים חזרו לפעול בנפרד

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל וויקס מודיע רשמית על פיטורי 20% מהעובדים וטוען: "הסיבה הראשונה היא שער הדולר"

השבוע נחשף בגלובס כי וויקס צפויה לפטר בין 800 ל-1,000 עובדים ● המנכ"ל אבישי אברהמי הסביר במכתב לעובדים כי התחזקות השקל מול הדולר, בשעה שהכנסות החברה הן בעיקר בדולרים, יצרה "לחץ מבני" על פעילות החברה ● עוד הוא ציין כי התפתחות תחום הבינה המלאכותית מחייבת את וויקס להפוך ל"חברה מהירה, רזה ושטוחה יותר"

קמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך

שלישיית מה קשור מסדרת לפרטנר את הפרסומת האהובה, והטריפל של בנק לאומי

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת ללאומי, שאף מתמקם שני באהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, הבנק הוא גם הגוף המפרסם שהשקיע את התקציב הגדול ביותר, ואחריו טורנדו

יקיר גבאי / איור: גיל ג'יבלי

לאחר אקזיט עם תשובה: יקיר גבאי מביא לת"א נדל"ן בניו יורק

יילוסטון, הפועלת בתחום הנדל"ן להשקעה בניו יורק ומחזיקה נכסים בשווי של כ־1.66 מיליארד דולר, מבקשת לגייס כחצי מיליארד שקל באמצעות הנפקת אג"ח בת"א • בין שותפיה: הפניקס, כלל ומור • בשנים האחרונות השלימה שורת מימושים רווחיים בארה"ב

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

יונתן אוריך יואשם במסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה

במסגרת הפרשה, שנחשפה בסוף 2024, מקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו חשודים שקיבלו מידע סודי והעבירו אותו לעיתון ה"בילד" הגרמני ● בפרשה כבר הואשמו אלי פלדשטיין, שהיה יועץ תקשורת של ראש הממשלה, והנגד ארי רוזנפלד

אריק שטילמן, מנכ''ל ראפיד / איור: גיל ג'יבלי

גם ראפיד מצטרפת לגל: פיטורים בחברת הפינטק

במכתב פנימי ששלח מנכ"ל ראפיד אריק שטילמן נכתב כי "החברה מבצעת ארגון מחדש כדי להתאים לשינוי יסודי במודל העסקי", וכי "ראפיד פועלת כיום כחברה שמונעת ע"י AI"

כותרות העיתונים בעולם

הדרך היחידה להסכם: טראמפ יידרש לוויתורים כואבים מול איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: אתר חדשות קטארי: "חיסולי חמאס לא משנים דבר - הם נועדו לציבור הישראלי", לא רק ביטחון לישראל: בטלגרף מציגים את המערכה נגד חיזבאללה כשחרור לבנון, וגם: זו האופציה הפחות גרועה של טראמפ באיראן • כותרות העיתונים בעולם

כלי שייט חדש של הצי הטורקי / צילום: ערוץ היוטיוב של Naval News

האיום החדש של טורקיה על מדינות הים התיכון

טורקיה מאיצה את פיתוח יכולות הלחימה הימיות שלה ומתכננת להצטייד בכ־100 כשב"מים ממולכדים ● במקביל, הצי האמריקאי מודה כי מערכות הלייזר הימיות עדיין רחוקות ממבצעיות, ובאוקראינה מתמודדים עם אסטרטגיית לחימת כטב"מים רוסית חדשה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

משרד הכלכלה נגד עסקת צים: "תרגיל תאגידי המסכן אינטרסים לאומיים"

בחוות-דעת חריפה, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה תוקף את מתווה מכירת צים להפג-לויד הבינלאומית וקרן פימי ● החשש המרכזי: פגיעה ברציפות התפקודית של המשק בעת חירום

טראמפ וחמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

ההנחיה של ארה"ב לישראל: לעדכן מראש על חיסולים

ארה"ב ואיראן הגיעו להסכם על מזכר הבנות ל-60 יום להארכת הפסקת האש • לפי בכירים אמריקאים, הוא יכלול התחייבות איראנית שלא לחתור להשגת נשק גרעיני ● הדרג המדיני וצה"ל פועלים כדי לנתק את הקשר בין חיזבאללה למו"מ עם איראן ● צה"ל תקף ביממה האחרונה יותר מ-135 מטרות חיזבאללה בצור, בבקעא ובדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

טלטלת ענק בנפט אחרי חילופי מהלומות בלילה; וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים למרות דרמת סייבר

ה-S&P 500 ננעל בעלייה מזערית ● מחירי הנפט ירדו בעקבות דיווח איראני לפיו הושגה טיוטה של הסכם מסגרת בין איראן וארה"ב - הבית הלבן הכחיש ● מניות אבטחת הסייבר והשבבים הכבידו על המדדים ● מיקרון המשיכה בראלי ● SK Hynix זינקה ב-12 החודשים האחרונים ליותר מ־1,000% והפכה לחברה האסייתית השלישית שמגיעה לשווי שוק של טריליון דולר

פאנלים סולאריים / צילום: Shutterstock, abriendomundo

התקנת האנרגיה המתחדשת בישראל שברה שיא של כל הזמנים

רשות החשמל דיווחה כי הספק החשמל שהופק מאנרגיות מתחדשות עלה בשנה החולפת ל-1.3 ג'יגהוואט - שיא של כל הזמנים ● השיעור של חברת החשמל מייצור החשמל בישראל ממשיך לרדת ומגיע ל-39%, כאשר השאיפה היא שהייצור ממנה יהיה גבוה רק במעט מיצרניות החשמל הפרטיות, שמובילות את המעבר לכיוון של אנרגיה מתחדשת

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי ה-AI כבר כאן: ההייטק הישראלי עובר מארגוני ענק לחברות רזות

החברות רווחיות, הכסף זורם והביקוש לא נעלם, אבל רק השבוע מצאו עצמם אלפי עובדים מחוץ למעגל העבודה, והמצטרפות האחרונות הן וויקס ואמדוקס ● הגל האגרסיבי מסמן שינוי עמוק בתעשייה: פחות שכבות ניהול, פחות צוותים גדולים והרבה יותר אוטומציה ובינה מלאכותית

מטה סנטינל וואן בסיליקון ואלי, קליפורניה

הפיטורים מגיעים לסייבר: סנטינל וואן תפטר כ-250 עובדים

חברת הסייבר האמריקאית של תומר ויינגרטן צפויה לפטר כ-250 עובדים, 10% מכלל מצבת העובדים שלה

אילוסטרציה: Shutterstock

ההצעה החשאית שנועדה לעצור את קריסת הדולר

בתעשייה גובר הלחץ על האוצר ועל בנק ישראל לפעול על מנת לעצור את קריסת הדולר, שלא פסקה חרף הורדת הריבית השבוע ● משינוי כיוון בוול סטריט, דרך התערבות אגרסיבית ועד להצעה שתאפשר לבנק ישראל לפעול מתחת לרדאר - מספר תרחישים שיכולים להפוך את המגמה בשוק המט"ח

סניף של בנק דיסקונט / צילום: Shutterstock

פשרה: בנק דיסקונט צפוי לפצות בעלי חשבונות עזובים ורדומים ב-28 מיליון שקל

הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית הושג לאחר יותר מארבע שנות גישור, והוא נוגע לטענות שלפיהן בנק דיסקונט לא פעל לאיתור בעלי חשבונות עזובים ורדומים ולא העביר כספים לאפוטרופוס כנדרש