שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר
חשיפת גלובס בנוגע לכוונת רשות המסים לקדם הצעת חוק שלפיה בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל, שיקימו חברה או מיזם טכנולוגי, יחויבו לרשום אותם בארץ ולשלם בישראל מס במשך עשור, גם אם עשו רילוקיישן, יצרה סערה בעולם ההייטק. התגובות ליוזמה נעות בין חוסר אמון, חשש מבריחת מוחות ואמירות כמו "אין סיכוי שזה יקודם" ו"זה בלון שיתפוצץ", לכאלה שהביעו דווקא תמיכה במהלך.
● בלעדי | רשות המסים בצעד דרמטי: רוצה לסנדל יוצאי 8200 לישראל למשך עשור
● מנכ"ל אנבידיה: לא משנה מה ילדים ילמדו בעידן ה-AI
"זה טמטום מוחלט. בעקבות היוזמה הזאת, כל מי שאפילו שקל לפתוח חברה בישראל יקים אותה בעמק הסיליקון, ואחרי עשר שנות פעילות לא יחזור לפה, ולא יחזור לעולם", אומר חיים סדגר, מייסד שותף בקרן S Capital. "אף אחד לא יחזור למדינה שאומרת לו מה לעשות ואיך לנהל את השיקולים העסקיים שלו".
לדברי סדגר, באטמוספירה העולמית הקיימת כיום קשה להייטק הישראלי לגייס משקיעים רציניים, ולכן הם לעיתים חייבים לפתוח את החברות בחו"ל, אך נשארים להתגורר בארץ ומשלמים את המס פה. "בתקופה הזאת, וב'אהבה' הגדולה שיש לציון בחו"ל, לרשום חברה בישראל זה לא קל. אנחנו יודעים שיש משקיעים בעולם, גדולים מאוד, שהחליטו להפסיק להשקיע בישראל. אם יש לך חברה אמריקאית שרשומה בארה"ב, אז גם אם כולם יושבים בארץ אתה מסתתר מאחורי עלה התאנה הזה, ורשות המסים מקבלת ממך כסף כשאתה עושה את האקזיט שלך. כמה כסף היא קיבלה בוויז מאסף רפפורט שגר בארץ ומהעובדים שלו? המון. אם היא תקדם את הצעת החוק, היא לא תקבל כלום".
היא תקבל מהם מס במשך עשור לאחר השחרור מצה"ל.
סדגר: "אבל אחרי העשור הזה היא לא תקבל כלום, אם לא יהיה מי שיתקן את הנזק שייגרם כשההייטק יברח מפה. המדינה שלנו לא חיה על אוצרות הנפט שלה או על אוצרות אחרים שיש לנו באדמה. מ-1996 היא חיה ומתקיימת רק על ההייטק. ועכשיו היא תפרק את זה? אין לי ספק שאם זה קורה תוך עשר שנים ההייטק הישראלי יהיה הרבה יותר חלש, והרבה יותר גרוע מזה - מדינת ישראל תהיה הרבה יותר חלשה".
לרשום כחברה ישראלית
על פי הצעת החוק המתגבשת, שטיוטה שלה נחשפה בגלובס, בוגרי יחידות טכנולוגיות יחויבו לרשום כל חברה שיקימו בעשור הראשון לאחר שחרורם כחברה תושבת ישראל, שבהתאם תמוסה בארץ. עוד מוצע שהבוגרים ייחשבו תושבי ישראל במשך עשור גם אם עשו רילוקיישן.
החוק המתוכנן יחול על כל מי ששירת בשירות סדיר או קבע, במשך 24 חודשים או יותר, ביחידה שעיקר פעילותה מחקר ופיתוח טכנולוגי, סייבר, או מודיעין טכנולוגי. יחידת 8200 היא אחת היחידות המוכרות שבוגריה יושפעו מהמהלך, וכך גם 9900 (העוסקת בפענוח חזותי, מיפוי ולוויינות), לוטם וממר"ם ועוד רבות.
ברשות המסים מסבירים שהמדינה משקיעה משאבים עצומים בהכשרת חיילים ביחידות המובחרות, אך במקום ליהנות מפירות ההשקעה, היא נאלצת לראות את הבוגרים מעתיקים את פעילותם למדינות אחרות.
"הרוב מיחידות עילית"
הכוונות של הרשות לקדם את החקיקה הובילו לדיונים סוערים בקבוצות וואטסאפ של הייטקיסטים וברשתות החברתיות. בעמוד הטוויטר של "הגורו", אחד הפרופילים המוכרים להשקעות ברשת, הוצגה טבלה עם חלק מהאקזיטים הגדולים של ישראל - שהובילו יוצאי בוגרי יחידות העילית בצה"ל. בטבלה צוינו, בין היתר, האקזיט של חברת הסייבר אוואלור (Avalor) של רענן רז וכפיר תשבי, יוצאי ממר"ם, שנמכרה לחברת זיסקיילר האמריקאית ב-350 מיליון דולר ב-2024. רענן רז החליט להגיב לציוץ וכתב: "מה שאוולור עושה ומה שעשיתי בצבא כל-כך לא קשור שזה מדהים. מעבר לזה שירתתי בקבע ארבע שנים, וגם החברה הוקמה 12 שנה אחרי שהשתחררתי. ואללה איסטור כמה מסים שילמתי".
מהנתונים שהוצגו בטבלה עולה כי מאחורי כל האקזיטים הגדולים של העשור האחרון, לפחות אחד המייסדים הוא בוגר יחידה טכנולוגית מובחרת - 8200, תלפיות , ממר"ם, יחידות סייבר בחילות השונים ועוד - ואלה גרפו מיליארדי דולרים רבים יחד, אך במקרים רבים החברות היו רשומות בחו"ל, ולכן המס בגין מכירת ה-IP לא נכנס לקופת המדינה.
מחקר של עומר דורון יחד עם פרופ' איליה סטרבולייב מאוניברסיטת סטנפורד, שנחשף בגלובס, מצא כי כעשירית מהיוניקורנים הישראליים הוקמו על ידי בוגרי תוכנית תלפיות. לפי הממצאים, שיעור היזמות בקרב בוגרי התוכנית הוא הגבוה בעולם, ואף גבוה פי חמישה מזה של בוגרי תוכנית ה-MBA של סטנפורד.
וזו בדיוק הייתה המוטיבציה של רשות המסים לפתוח במהלך לצבוע את כספי ההייטק הישראלי בכחול-לבן לצורכי מיסוי למשך עשור. אפשר לומר שעסקת WIZ הייתה "הקש ששבר את גב הגמל". קש כבד מאוד, כי במסגרתה יכלה המדינה ליהנות ממיסוי על מכירת IP בשווי 32 מיליארד דולר, אך נאלצה "להסתפק" במיסוי ההכנסות של המייסדים הישראלים.
"אם לבוגר היחידה הטכנולוגית יש הכנסות אחרות בחו"ל, אנחנו לא מחפשים את זה", אומר גורם בכיר ברשות המסים. "אנחנו מבקשים רק את המס על היוזמות הטכנולוגיות שהוא מקים, חברות ו-IP.
"מאחורי הרוב המוחץ של האקזיטים הגדולים עומדים בוגרי יחידות טכנולוגיות מובחרות. כמעט כל בוגר 8200 מקים סטארט-אפ. חלק מצליחים וחלק לא, אבל אלה שכן צריכים לשלם מס בארץ.
"זה כמו שאנחנו רוצים מס על משאבי הטבע, הגז הטבעי, מכרות וכדומה, שאותם קשה להבריח לחו"ל, אז אנחנו מבקשים מס על משאב שהמדינה פיתחה והשקיעה בו".
ברשות מאמינים במהלך, ומשווים אותו - בשינויים המחייבים - לרפורמת הרווחים הכלואים ששינתה את מציאות המס של חברות רבות במשק, וזכתה לביקורת רבה, אך חרף זאת עברה את כל שלבי החקיקה ואף את מבחן בג"ץ.
"חוק החיילים הכלואים"
גם בהייטק מקבילים את החוק המתגבש לחקיקת הרווחים הכלואים, אך מהצד השלילי. "המטרה ראויה, אך ההצעה לא מחוברת למציאות. אחרי חוק הרווחים הכלואים, יוצרים את חוק החיילים הכלואים", אומרת קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI. "את הפתרון לנושא התאגדויות הסטארט-אפים בחו"ל לא יביאו על ידי עונשים אלא על ידי מתן תמריצים. חלק מהתמריצים אפשר לאמץ מארה"ב, שם נותנים למשקיעים פטור ממס רווח הון במכירת סטראט-אפ".
לדברי רובינשטיין, הרשות פועלת נכון כשהיא מחפשת פתרון לבעיית בריחת ההייטק מישראל. "יש פה אירוע שיכול ממש לשתק את מדינת ישראל בחמש עד עשר השנים הקרובות.
"מנתונים שאספנו, אם מסתכלים על ה-30 עסקאות האחרונות, בהשקעות מהותיות של מעל 20 מיליון דולר בסטארט-אפים, רואים ש-80% מהחברות האלה התאגדו בארה"ב. כשחברה נרשמת בחו"ל, בסופו של דבר גם עוברים עובדים לשם ומרכז הפעילות הרבה פעמים עובר לשם, אז מה יהיה עם הכנסות המדינה ממסים בעוד חמש עד עשר שנים, כשידוע שההייטק הוא קטר הצמיחה של המשק?".
ואולם, לדבריה, הפתרון המתגבש לא יפתור את הבעיה. "צריך פתרונות יצירתיים, ובעיקר כאלה שמגיעים מהידברות. צריך לשבת עם התעשייה, כמו שברשות המסים עושים הרבה מאוד פעמים. הפעם גילינו על היוזמה מהכתבה בגלובס. הפתרון המוצע רע מיתוגית למדינה - כל העולם מכיר איך התעשייה עובדת פה ואיך הצבא והתעשייה עובדים יחד - והוא גם לא ישים ולא אכיף. בטווח הקצר המדינה אולי תראה כסף, אבל בארוך היא תפסיד תעשייה שלמה".
גם ליאור פרנקל, יו"ר פורום הסייבר באיגוד ההייטק הישראלי, סבור שקידום הצעת החוק הוא טעות. "מדובר בהצעת חוק שאינה ערכית, אינה מוסרית ואינה ישימה, ואנחנו מביעים את התנגדותנו הנחרצת לקידומה. זו אינה הדרך, אלא יצירת סביבה עסקית תחרותית מתקדמת ומתמרצת לתחום בישראל.
"אשמח שישראל תקבל"
אבל לא כולם ממהרים לבקר. יזם סדרתי בתחום הסייבר, שהשתחרר מ-8200 וכבר עבר כמה אקזיטים מאז, מסביר שאם לא יחול על היזמים כפל מס בעקבות ההצעה, והמס ישולם רק בישראל - ולא במקביל במדינות נוספות - הוא לא רואה בעיה עם הצעת החוק.
"קודם כל, אני לא חושב שזה הולך לגרום ליחידות המובחרות לאבד מועמדים. אף בן 18 לא יחשוב פעמיים לפני שיחתום, כי בקושי חשבנו שנה קדימה כשהתגייסנו", הוא אומר.
"דבר שני, זה לא באמת משנה אם אתה מקים את החברה שלך בישראל או בארה"ב, כי אתה משלם מסים איפה שאתה גר. אסף רפפורט שילם הרבה מאוד מס לרשות המסים. השאלה היחידה היא אם במכירת הקניין הרוחני יהיה מס כפול".
בהקשר הזה אומרים ברשות המסים לגלובס כי לא יהיה כפל מס. "אנחנו יודעים לדבר עם רשויות מס בחו"ל, והיזמים לא ימוסו פעמיים", הם מבטיחים. לא ברור איך זה יעבוד, והאם כל המדינות הפוטנציאליות יסכימו בכזאת קלות לוותר על מיליארדים לטובת ישראל, אך ברשות מאמינים כי אין כאן מכשול לחקיקה.
"אם אין בעיה עם המס הכפול אז אין בעיה עם החקיקה הזאת", אומר יזם ההייטק. "אם מחר בבוקר מדינת ישראל דואגת לזה שאוכל לעבור לארה"ב ולא אשלם מס שם אלא בישראל, זה אפילו חיובי. אני שמח שהמדינה שלי מרוויחה את הכסף. רוב היזמים הישראלים, לפחות בסייבר, עוברים לניו יורק, שם דרגת המס כמעט לחלוטין זהה לישראל, אז זה לא ישפיע עליהם לרעה. הצבא נתן לי המון, הוא שינה לי את החיים ובהמשך מכרתי את החברה שלי, אז למה לא להחזיר למדינת ישראל אם אני לא נפגע מזה? אני מעדיף שמדינת ישראל תקבל את הכסף. אני אפילו אשמח".
גורמים במשרד האוצר מסרו כי לא מוכרת להם הצעה קונקרטית, ולא נעשתה עבודת מטה בנושא. עוד הם מוסיפים כי "סוגיית הקניין הרוחני שנרכש במסגרת שירות במוסדות ציבור, לרבות צה"ל, ראויה כשלעצמה לבחינה במגוון היבטים.
"בתקופה הקרובה תתבצע העמקה בה כדי לגבש תובנות, בהתחשב באינטרס הציבורי, במתרחש בעולם ובכל ההיבטים הנדרשים. ככל שבהמשך תתגבש העבודה להמלצות מעשיות, זה ייעשה באופן סדור, פומבי ומקצועי, תוך היוועצות עם כל הגורמים הרלוונטיים".