שקל - דולר / צילום: Shutterstock
גם הבוקר השקל ממשיך להתחזק ונסחר בפחות מ-2.84 שקלים, הוא משלים זינוק של 5% מול הדולר בחודש האחרון ו-11% מתחילת השנה. ושינוי כיוון לא נראה באופק.
● הקריסה של הדולר, המסר ליצואנים והסיכויים שיתערב: נגיד בנק ישראל בראיון
השקל נמשך ע"י כוחות שונים - אלו כוללים את ההשקעות הישירות בישראל, עליות או ירידות בוול סטריט ורמת החשיפה של הגופים המוסדיים למטבע חוץ - לפי הערכות אלה ירדו לכ-17%, מרמות של 25% בסוף 2024.
אחת הסיבות המרכזיות להתחזקות השקל היא היקף הנכסים העצום שמנהלים הגופים המוסדיים, המבצעים פעולות גידור בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים עבור התיק הזר שלהם.
מדובר בעסקאות פיננסיות מול בנקים בינלאומיים שנועדו להגן על התיק מפני תנודות בשער החליפין - עליות בוול סטריט מעלות את שווי הנכסים הזרים של המוסדיים, וכדי לשמור על רמת הסיכון הם נאלצים לבצע מכירה מסיבית של דולרים ורכישת שקלים. פעילות זו מייצרת לחץ קבוע לייסוף המטבע המקומי, ומקזזת את ניסיונות ההחלשה של בנק ישראל.
מאז סוף מרץ בלבד, הבורסה האמריקאית זינקה בכ־20% - עובדה זו הגדילה את הצורך בגידורים מואצים, מה שתמך בירידה ההיסטורית של שער הדולר אל מתחת ל־3 שקלים ודרומה.
אל אפקט הגידור מצטרף מנגנון עוצמתי נוסף - איזון התיקים של הגופים המוסדיים. כאשר המניות מעבר לים רושמות עליות חדות, הן חורגות מרף החשיפה המקסימלי שנקבע להן בתיק (למשל, עד 50% מהנכסים). כדי לחזור לממדים המותרים, המוסדיים נאלצים למכור מניות זרות, להמיר את הדולרים שקיבלו לשקלים, ולהחזיר את הכסף הביתה. התוצאה המשולבת של שני המנגנונים היא גל רכישות שקלים מסיבי, שממשיך לדחוף לייסוף ומנטרל את כלי המדיניות של בנק ישראל.
הורדת הריבית לא עזרה
היו שקיוו שהורדת הריבית בתחילת השבוע (ברבע אחוז ל-3.75%) תבלום את התחזקותו, ואם לא אז דובר על התערבות אפשרית של הבנק המרכזי בשוק המטבע, אלה וגם אלה התאכזבו - המסר שנקלט בשוק לאחר החלטת הריבית והראיונות שהעניק הנגיד היה ברור - בנק ישראל לא צפוי להתערב בשוק המט"ח.
"אני לא מקל ראש בהשפעת הדולר על היצואנים אבל צריך לזכור שבנק מרכזי לא אמור לשנות כוחות כלכליים בסיסיים", אמר ירון, "בעיקרון ההתערבות היא חלק מארגז הכלים של הוועדה אבל הוא ממוקד במצבים נקודתיים וזמניים של אינפלציה ובעיקר של אינפלציה מאוד נמוכה וכדי להבטיח תפקוד תקין של השוק", אמר פרופ' אמיר ירון לגלובס.,
עינת מאיר, מנהלת מחלקת מאקרו כלכלה, בנק דיסקונט אומרת שהתחזקות השקל היא למרות התרחבות פער הריביות, שמקבלת חיזוק מהציפיות להעלאת ריבית במדינות מפותחות רבות. "מכיוון שהיא לא תשנה את מדיניות המשקיעים המוסדיים לשמור על החשיפה למט"ח יציבה יחסית".
כל זאת מתרחש גם על רקע ההתקדמות לקראת הסכם בין ארה"ב לאיראן, לצד העליות האחרונות בשווקים הגלובליים, שמגבירות את תיאבון הסיכון ותומכות בהמשך זרימת כספים לשקל.
תרחיש של היחלשות משמעותית בשקל צפוי להגיע בעיקר במקרה של ירידות חדות בשווקים או בעקבות אירוע מקומי שלילי ובלתי צפוי. כל עוד תרחישים כאלה אינם מתממשים, כל חולשה בשקל נראית בשלב זה כתיקון זמני בלבד בתוך מגמת התחזקות רחבה יותר.