גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדולר מתחת ל-2.8 שקלים: אלו ארבעה תרחישים שיכולים לעצור את הקריסה

בתעשייה גובר הלחץ על האוצר ועל בנק ישראל לפעול על מנת לעצור את קריסת הדולר, שלא פסקה חרף הורדת הריבית השבוע ● משינוי כיוון בוול סטריט, דרך התערבות אגרסיבית ועד להצעה שתאפשר לבנק ישראל לפעול מתחת לרדאר - מספר תרחישים שיכולים להפוך את המגמה בשוק המט"ח

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר ממשיך לצלול מול השקל וכבר נסחר בשפל של פחות מ-2.8 שקלים. השקל החזק, שהיה פעם מדד ליציבות כלכלית ישראלית, הופך ברמות אלה לנטל כבד על גב המשק, בעיקר בענפי התעשייה והטכנולוגיה. גם האירו נמצא במגמת היחלשות משמעותית מול המטבע הישראלי ונסחר סביב 3.26 שקלים.

מנכ"ל וויקס מודיע רשמית על פיטורי 20% מהעובדים וטוען: "הסיבה הראשונה היא שער הדולר"
הקריסה של הדולר, המסר ליצואנים והסיכויים שיתערב: הנגיד בראיון

חברות הייטק, האחראיות ליותר ממחצית מהיצוא הישראלי, מוצאות עצמן בקשיים: הכנסותיהן בדולרים נשחקות בתרגום לשקלים, עלויות השכר שנקובות בשקל נותרות על כנן, והרווחיות מתאיידת. בתעשייה גובר הלחץ על האוצר ועל בנק ישראל לפעול.

אז מה בכל זאת יכול לשנות את הכיוון ולהביא לפיחות השקל? לפניכם ארבעה תרחישים שעליהם משוחחים בשווקים - ברמות משתנות של הסתברות - חלקם אופטימיים, ואחרים כרוכים במחיר שאיש לא מייחל לו.

1 וול סטריט נכנסת לסחרור

הכוח שמאחורי ייסוף השקל בשנה האחרונה אינו דווקא גאו-פוליטי אלא פיננסי: קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח הישראליות מגדרות את חשיפתן לשוקי חוץ, ומוכרות דולרים בהיקפים חסרי תקדים.

כך זה עובד: המוסדיים שומרים על רף קבוע של חשיפה למטבע זר - כ-20% בממוצע. מכיוון שחלק עצום מכספי הציבור מושקע במניות מעבר לים, נוצר פה מנגנון אוטומטי: בכל פעם שהבורסות בארה"ב עולות, שווי המניות הדולריות של המוסדיים מזנק - מה שמאיים להקפיץ את אחוז החשיפה שלהם למט"ח מעבר ליעד שהציבו. כדי לאזן את התמונה ולשמור על רמת חשיפה יציבה של כ-20%, המוסדיים נאלצים לפעול הפוך, ולמכור דולרים בשוק.

בשורה התחתונה, כל עלייה של 1% בלבד במדדים המובילים בוול סטריט מחייבת את המוסדיים למכור על פי הערכות כ-1.5 מיליארד דולר כדי לגדר את הסיכון. לחץ המכירות הקבוע הזה מציף את השוק המקומי בדולרים, וביתר שאת בתקופה האחרונה, כשמאז סוף מרץ, מדדי S&P 500 ונאסד"ק עלו בשיעורים דו-ספרתיים.

אבל מה יקרה במצב הפוך, שבו השוק האמריקאי ישנה כיוון ויעבור לתיקון חד? "ירידות חדות בשוקי המניות, בחו"ל בכלל ובארה"ב בפרט, זה יכול להיות טריגר משמעותי", אומר יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון. "אם נראה ירידות חדות יחסית, נניח 20%, משהו שראינו בעבר עם המכסים של טראמפ באפריל בשנה שעברה - אתה יכול לראות את השקל מגיע ל-3.15-3.2 לדולר".

רקע אפשרי לתרחיש שכזה יהיה האצת האינפלציה בארה"ב, עלייה בתשואות האג"ח הארוכות, ופד שמעלה ריבית בניגוד לציפיות - תהליכים שבשבועיים האחרונים החלו להיות מוחשיים, אך טרם בצורה דרמטית. כץ רואה בתרחיש זה, בטווח של שנה קדימה, הסביר מבין כולם.

אבל זה לא יגמר שם. הגידורים של המוסדיים, שכרגע מקפיצים את השקל ולוחצים את האינפלציה כלפי מטה, יכולים לעבוד גם בכיוון הנגדי. נפילה בשוקי המניות אולי תביא להיחלשות השקל, אך תבוא במחיר של כוח אינפלציוני גובר בשל היקף רכישות הדולרים שיידרשו מהמוסדיים.

2 פרמיית הסיכון של ישראל שוב עולה

ירידת פרמיית הסיכון הישראלית היא אחד הגורמים שמשכו משקיעים לחזור לישראל ולהחזיר אליה כספים. ירידה זו ניכרת במדד ה-CDS (ביטוח על סיכוני אשראי), שצנח ביותר מ-60% מאז ששבר שיאים באוקטובר 2024, על רקע ההסלמה דאז בצפון. הפיכת מגמה זו אפשרית בעיקר במקרי קיצון, לאחר שהמשק הישראלי כבר הוכיח חוסן בסבבים האחרונים מול איראן, שלא העלו את פרמיית הסיכון כפי שהיא מתבטאת ב-CDS לאורך זמן.

לפי הערכות בשוק, נדרשת הסלמה ממשית שתשנה את תפיסת הסיכון של הזרים ושל הציבור הישראלי גם יחד: לא "שאגת הארי" נוספת, אלא תרחישי אימים שמציתים מחדש את החשש מיציבות ארוכת-טווח.

3 התערבות אגרסיבית של בנק ישראל

זהו אחד מבין התרחישים שבשליטת קובעי המדיניות, אך כרגע אין סימנים לכך שירצו לנצלו. בנק ישראל הפחית השבוע את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.75%, בצעד שכמעט ולא הורגש בשער הדולר.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מעריך שהורדת ריבית מתונה נוספת לא תספיק כדי ליצור אימפקט: "צריכים להוריד בחדות יחסית, לא בצורה מתונה, כדי לראות היפוך מגמה. בנוסף, רכישות מט"ח על ידי הבנק המרכזי יכולות למתן את הייסוף של השקל ולבלום את המגמה, אבל תלוי באיזה היקפים הן יגיעו, אם בסופו של דבר בנק ישראל יחליט להתערב".

כלומר, כלי הריבית ורכישות דולרים שבידי נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, עשויים להיות יעילים, אבל רק אם ישתמשו בהם בנחרצות.

יש לכך כבר תקדים מהשנים האחרונות, תחת אותו הנגיד. בראשית 2021 הכריז בנק ישראל על תוכנית לרכישת 30 מיליארד דולר, ובפועל רכש כ-35 מיליארד דולר - פעולה חריגה שבלמה ייסוף חד. כפי שמציין יונתן כץ, ההצדקות שניתנו אז להתערבות - עודף בחשבון השוטף, השקעות ישירות בהייטק, ומכירות מט"ח מאסיביות של מוסדיים - זהות כמעט לחלוטין לנסיבות של היום. ההבדל הוא שאז הריבית הייתה קרובה לאפס ומשבר הקורונה היה אירוע גלובלי. היום, בנק ישראל מגלה היסוס.

עם זאת, בשוק יש כאלו שמטילים ספק באפקטיביות של התערבות מסוג זה. הסיבה היא שהגידול המאסיבי בנכסים המנוהלים על ידי המוסדיים בשנים האחרונות, על רקע העליות החדות בבורסות, הביא לכך שהאפקט של הגידורים הפך לדרמטי הרבה יותר, מה שמקטין את הכוח של המנוף המרכזי של בנק ישראל. נוסף על כך, הנגיד עצמו אותת השבוע לאחר החלטת הריבית כי אין בכוונתו לעשות שימוש ברכישת דולרים בשלב זה, וגם לא הגדיר רף שבו הגישה תשתנה.

המוסדיים מנהלים היום תיק נכסים כפול מכפי שניהלו ב-2021. כדי שבאמת יהיה אפקט לבנק ישראל, הוא יצטרך בעצמו להשקיע סכומים הרבה יותר גדולים מבעבר. ניתן להניח שלאור כוח השוק של המוסדיים, והעובדה שיתרות המט"ח של בנק ישראל כבר עומדות על כ-236 מיליארד דולר, הפעם 35 מיליארד דולר כבר לא יספיקו.

שפריר מציין גורם נוסף שעשוי לפעול ממילא, בלי כל התערבות: "אם מסתכלים רק על פערי הריביות - השקל כבר התחזק יותר מדי, בגלל הכוחות הבסיסיים ומכירות המט"ח של המוסדיים". כלומר, גם הכוחות הפיננסיים הטהורים, בלי שום הכרזה, עשויים בשלב כלשהו להתאזן מחדש.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

4 האוצר יגדר את חוב המט"ח שלו, ועוד רעיון מחוץ לקופסה

קיים גם תרחיש תיאורטי, שנמצא בידי משרד האוצר, שנראה לא מעוניין ביישומו: גידור חוב המט"ח של המדינה תוך ניצול התחזקות השקל. "אגף החשבת הכללית, שמנפיק בין השאר אג"ח דולריות בחו"ל, יכול לעשות גידור ולמעשה לקנות דולרים בשער נמוך", אומר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב. "בדרך זו, האוצר מזרים בעצם ביקוש לדולרים דרך שוק הנגזרים". לדבריו, "כל חברה עסקית שמנפיקה הלוואה במט"ח ורואה שהשקל מתחזק, לפחות בוחנת את זה. גם האוצר יכול".

הסיבה שהאוצר מהסס, לפי זבז'ינסקי, היא כפולה: מחד, הוא אינו רוצה שייתפס כ"ספקולנט" שמשנה מדיניות ניהול חוב. מאידך, הוא חושש שיבוא לשוק עם מיליארדים ויסיים את הסגירה בשער גרוע.

סביב ההתנגדות של האוצר וההימנעות של בנק ישראל להתערבות אגרסיבית, נולד אצל זבז'ינסקי רעיון למנגנון משולב שמאפשר לכל הצדדים לפעול מבלי להיחשף. לפיו, בנק ישראל יקים מנגנון שדרכו המוסדיים מוכרים לו דולרים ישירות - במקום "לזרוק" אותם לשוק הפתוח. הבנק המרכזי, שלא רוצה לצבור חשיפת מט"ח גדולה, מעביר אותם לאוצר, שסוגר בשקט את הלוואות החוץ שלו. "כך זרם הגידור של המוסדיים לא עובר בשוק והאוצר סוגר חשיפה למט"ח בשער טוב", מסכם זבז'ינסקי. "זה דורש שכולם יתאמו ויסכימו - אבל זו משימה לאומית". הוא מזכיר גם את המחיר האלטרנטיבי, אם לא יינקט צעד אקטיבי והמדינה תיתן לכוחות השוק לעשות את שלהם: "לחכות שיסגרו פה מפעלים, ההייטק יפגע, יהיה מיתון ואז השקל ייחלש".

עוד כתבות

שף חיים כהן, בכנס השירות של ישראל / צילום: כדיה לוי

מסערת הטיפים ועד גל ההנפקות: השף חיים כהן מדבר על הכל

בכנס השירות של "גלובס", השף חיים כהן מדבר בגילוי לב על הרגישות הנדרשת מול הסועד המקומי, מסביר מדוע הוציא מהלקסיקון של המלצרים את ה"אהלן חבר'ה", ומגיב למהלך ביטול הטיפים של רז רהב: "רעיון שמקדים את זמנו, אצלי הם מרוויחים יותר מ־100 שקל בשעה. אין הרבה מסעדות שיכולות לשלם ככה" ● וגם: למה הוא לא רואה את עצמו מצטרף לגל ההנפקות בבורסה?

להמשיך לעבוד, לקבל פנסיה וגם לשלם פחות מס: כך תעשו את זה

"פרישה מדומה" מאפשרת להישאר בשוק העבודה, ליהנות מהכנסה נוספת מהפנסיה כבר מגיל 60 ולאבד כמה שפחות לרשות המסים ● אך לפני שיוצאים לדרך, כדאי לבדוק את ההשלכות בעתיד ולבצע עוד כמה תהליכים במקביל ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Ryan Murphy

הפגישה נמשכה כשעתיים - אך טראמפ פיזר את הדיון בלי הכרעה

סוכנות הידיעות האיראנית פארס על דבריו של טראמפ:"תערובת של אמת ושקר" ● צה"ל לדרג המדיני: יש להגביר את התקיפות בלבנון ● בכירים ישראלים ל-N12: חמינאי הוא זה שטרם השיב למתווה בין ארה"ב ואיראן ● סגן נשיא ארה"בעל הסכם עם איראן: "אנחנו עדיין לא שם, אבל קרובים" ● עדכונים שוטפים

טקסס ארה''ב / צילום: Reuters, Carol M. Highsmith

לא זקוקה לחביות: יצרנית הנפט הגדולה בארה"ב מצאה את הדרך להוזלת החשמל

תעשיית הנפט של טקסס פורחת, אך 40% מהחשמל במדינה כבר מבוסס אנרגיה ירוקה, והמגמה רק מתרחבת ● בעזרת הרבה שמש, סוללות אגירה ושוק חופשי, המדינה גם מצליחה להוריד את המחירים לצרכנים

מה קורה בענף הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כולם מדברים מפוזיציה: גם חוזי הקריסה במחירי הדירות מלהגים

מכריזים שכבר אין קונים אבל ברבעון עם טילים מאיראן נמכרו 22,350 דירות; אומרים שיש 86 אלף דירות ריקות, אבל לא מזכירים שהספירה מתחילה כבר מהיתר הבנייה; מתריעים שמאות קבלני ביצוע קרסו, אבל זה ככה כל שנה ● אז מה להבין מזה? שאסור להתבלבל ממספרים

תל אביב / צילום: Shutterstock

דירות ארבעה חדרים משכו את כל השוק בת"א למעלה, ואחריו את המדד

שינוי בדפוסי הרכישות בעיר גרם לעלייה במדד מחירי הדירות בתל אביב, ומחק את הירידות שנרשמו במדד הארצי מתחילת השנה

מימין: Phone (4a) של Nothing (עולה 1600 ש''ח), Galaxy A57 5G של סמסונג (1,670 ש''ח), POCO X8 Pro של שיאומי (1,600 ש''ח), A6 PRO של OPPO (עולה 1,400 ש''ח), Nord 6 של OnePlus (עולה 1,900 שקל) / צילום: יח''צ

5 סמארטפונים בפחות מ-2,000 שקל

בזמן שעיני רבים נשואות למכשירי דגל נוצצים, מתרחשת מהפכה מתחת לרדאר - בקטגוריית שוק הביניים של הסמארטפונים ● לסמסונג יש מכשיר קל יחסית, בשיאומי מציעים מהירות הטענה, ול–OpenPlus יש סוללת ענק

הסיוע הפדרלי לדיור הגיע לסיומו / צילום: Shutterstock

הסיוע הפדרלי לדיור בארה"ב הגיע לסיומו. עיקולי בתים יבואו בעקבותיו

הממשל הנוכחי צמצם תוכנית מעידן ביידן שמנעה מלווים במצוקה לאבד את בתיהם ● מספר הבתים בארה"ב עם בקשות לעיקול עלה ב־28% במרץ בהשוואה לנתונים מלפני שנה, עדיין מתחת לרמות של 2019, אך כנראה לא לזמן רב

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בזירה הפוליטית מסתובבים הרבה מתווי גיוס. מה ההבדלים ביניהם?

נושא גיוס החרדים מעמיק את המתיחות לא רק בקואליציה, אלא גם בתוך האופוזיציה ● גנץ, ביסמוט, איזנקוט וליברמן - כולם יצאו ביוזמות לפתור את המשבר ● מה בפועל אומרות כל ההצעות, ועד כמה הן באמת שונות זו מזו? ● המשרוקית מסבירה

מיילס דייויס. להיות זה שמחזיק בגפרור / צילום: Reuters, Gerald Davis

100 שנה לגאון המוזיקלי שלימד תעשייה שלמה לצאת מאזור הנוחות

לרגל 100 שנה להולדתו של מיילס דייוויס, מבט על האמן שלא רק שינה את הג’אז פעם אחר פעם, אלא גם ניסח מחדש את חוקי החדשנות, המיתוג והשיבוש בשוק ● מהמהפכה החשמלית שלו בסוף שנות ה־60, דרך דייוויד בואי, פרינס ורדיוהד ועד קנדריק לאמאר - דייוויס הוכיח שהאיום הגדול ביותר על הצלחה הוא להישאר באיזור הנוחות, ושמנהיגי שוק חייבים לדעת להרוס את הנוסחה של עצמם לפני שמישהו אחר יעשה זאת

בניין ויתניה לנדא נס ציונה / צילום: דורון סהר

25 שנה בנס ציונה: אלביט תשכור מויתניה את המשרדים של לנדא שקרסה

ויתניה תשכיר לאלביט בניין משרדים בשטח כולל של 40 אלף מ"ר, השייך לפרויקט 'ויתניה לנדא', הממוקם בפארק המדע בנס ציונה ● הפרויקט יועד במקור לחברת הדפוס של בני לנדאו, שנקלעה לחובות בהיקף של 1.7 מיליארד שקל והגישה בקשה לעיכוב הליכים בקיץ 2025

צלף אוקראיני באזור חרקוב. ראש נפץ של רחפן יכול לגרום נזק רב יותר מקליעים / צילום: Reuters, Jose Colon

הרחפנים לא השאירו מקום להסתתר: סופו של עידן הצלפים הצבאיים

הכניסה המוגברת של כטב"מים לזירות לחימה מייתרת את הצלפים, וגם הטוען לשיא עולם בירי לא יצא לירות שנה וחצי: "רחפנים הפכו את תפקידו המסורתי של הצלף למסוכן הרבה יותר" ● בצבא ארה"ב מתעקשים: "הצלף האנושי הוא נכס קריטי ולא ניתן לשיבוש"

סוכר לבן וחום / צילום: Shutterstock

האם סוכר חום באמת בריא יותר מסוכר לבן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: מעדיפים סוכר חום בקפה והמאפה מטעמי תזונה? התועלת שבכך זניחה עד לא קיימת

עידו רקובסקי, חוקר דיפלומטיית ספורט / צילום: תמונה פרטית

"אמריקניזציה והיפר־קפיטליזם": מונדיאל 2026 מגיע לממלכה של טראמפ

בחודש הבא ייצא לדרך מונדיאל 2026, שמסתמן כאחד הטורנירים הפוליטיים והיקרים בהיסטוריה ● נבחרת איראן תשחק על אדמת ארה"ב בצל העימות בין השתיים, ואילו טראמפ מתכונן להפוך את האירוע למופע יח"צ אישי ● העיתונאי וחוקר דיפלומטיית הספורט עידו רקובסקי מנתח את האינטרסים שמניעים את מכונת הכסף של פיפ"א 33 אלף דולר

נתניהו וטראמפ בכנסת / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סעיף בתקציב הביטחון האמריקאי חושף תפנית ביחסים עם ישראל

סעיף בטיוטת תקציב הביטחון האמריקאי, עליו הטיל זרקור אתר Responsible Statecraft, חושף כי ישראל וארה"ב שואפות להדק את שיתוף הפעולה שלהן בתחומי הביטחון והטכנולוגיה באופן חסר־תקדים ● אלו הנושאים שהועלו והמשמעות שלהם לעתיד היחסים בין ארה"ב וישראל

הפקולטה. גם בעידן ה–AI מומחיות אנושית היא חשובה / צילום: Shutterstock

המלכודת במנוע החיפוש שאנחנו לא מודעים אליה - וחוסמת את היצירתיות של הטאלנטים

AI ומנועי חיפוש עלולים לפגוע ביצירתיות - במיוחד אצל מומחים, כך עולה ממחקר חדש בהובלת חוקרים ישראלים, שמראה כי אלגוריתמים "לוכדים" משתמשים בבועות רעיונות שמגבילות חשיבה מקורית ● היתרון: חשיפה יזומה למידע מגוון ובלתי צפוי ושימוש חכם יותר בכלי החיפוש כדי לפרוץ גבולות

מייקל דל ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"לא נראה דבר כזה": המניה שזינקה במעל 30% ורשמה את היום החזק בתולדותיה

מניית דל זינקה בחדות אתמול לאחר תוצאות כספיות פנומנליות שהציגה ● עוד ברקע - רוח גבית משמעותית מהנשיא טראמפ ● איך מגיבים האנליסטים?

גיל ג'יבלי ואמו מתוך ''תווי פנים'' / צילום: צילום מסך

לא רק קלסתרונים ואיורים: סרט חדש מספק הצצה לראשו של גיל ג'יבלי

גיל ג'יבלי, המאייר של גלובס וצייר קלסתרונים, משחזר פנים של אנשים שעברו מן העולם ודולה אותם מתוך זיכרונות של אנשים ● הסרט "תווי פנים", שיוצג בפסטיבל דוקאביב שנפתח השבוע, שופך אור על שיטת העבודה של האיש שהוא מספר סיפורים ומדובב משטרתי בחבילה אחת

פחיות דיאט קולה במהדורה מוגבלת לרגל הסרט ''השטן לובשת פראדה 2''. מזוהה עם עסקים ואופנה / צילום: אתר קוקה קולה

מלחמה קרה כקרח: דיאט קולה וקולה זירו עברו להילחם על אותה המשבצת

פעם קרב הנפילים היה בין קוקה–קולה לפפסי, אבל היום שני המותגים–האחים דלי הקלוריות הולכים ראש בראש ● בעוד המכירות בנתח השוק הזה צמחו ב־52% בשנה שעברה, דיאט קולה די יציב כבר 20 שנה

תמ''א 38 / צילום: ארן הרשלג

בעד ונגד: פסק הדין שמטלטל את עולם ההתחדשות העירונית

פסק הדין של המחוזי בת"א מערער את אחד המודלים המושרשים שעליו נשען ענף ההתחדשות העירונית במשך שנים ● עו"ד נעם קולודני חושב שפסק הדין אינו עוצר את ההתחדשות העירונית, אלא מבקש לדייק אותה ● לעומתו, עו"ד זיו גרומן טוען שהפסיקה מקפחת בעלי דירות גדולות ולא עומדת בכללי השיוויון ● דעה