פאנלים סולאריים / צילום: Shutterstock, abriendomundo
לא פחות מ-1.3 ג'יגהוואט של הספק מותקן של אנרגיה מתחדשת נכנס לפעולה במהלך שנת 2025, שיא של כל הזמנים - כך מדווחים ברשות החשמל בפרסום חלקי של דוח משק החשמל. השיא הקודם נרשם ב-2022, אז הקימו ייצור של אנרגיה מתחדשת בהספק מותקן של 1.1 ג'יגהוואט. במהלך שנות המלחמה, שיעור זה ירד, אך זינק חזרה בשנה האחרונה. אבסולוטית, כמות הספק המתחדשות בישראל יותר מהכפיל את עצמו מאז 2021.
● לא זקוקה לחביות: יצרנית הנפט הגדולה בארה"ב מצאה את הדרך להוזלת החשמל
● המנהלים של עופר ינאי התפטרו בסערה, אלא שמאז המניה רק עולה
הביקוש ההולך וגובר לחשמל בישראל מביא לכך שבאחוזים, עוד ועוד יכולת ייצור אנרגיה מתחדשת נדרש כדי לשמור על אותו שיעור של ייצור ממתחדשות - קל וחומר להגיע ליעד של ישראל ל-2030, שעומד על 30%. בשנת 2025, ישראל צרכה בפועל 16.7% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים. הרוב הגדול הוא סולארי, שמתחלק בין סולארי קרקעי לבין דו־שימוש (פאנלים סולאריים מעל גגות, שדות חקלאיים ושימושי קרקע אחרים). בשנת 2024, לצורך ההשוואה, 14.6% מהחשמל נצרך מאנרגיה מתחדשת.
מנתוני השנים האחרונות ניתן לראות ששיעור צריכת האנרגיה המתחדשת עולה בכ-2.1 נקודות אחוז מדי שנה. אם קצב זה ימשיך, הרי שבשנת 2030, ישראל צפויה להגיע לכ-25% צריכה מאנרגיה מתחדשת. זאת, מתחת ליעד הרשמי, שעומד היום על 30%. אך אם קצב זה יימשך בעשור הקרוב, הרי שכן נגיע ליעד הבא, של 35% ב-2035.
עם זאת, זה צפוי להיות מאתגר במיוחד. הביקוש לחשמל הולך ועולה בכל העולם בשל כניסתם של רכבים חשמליים, ועוד יותר בשל מהפכת הבינה המלאכותית שיצרה ביקוש אדיר לחשמל מצד חוות השרתים. לכן, ישנה גם תנופת בנייה של תחנות כוח קונבנציונליות (בגז), שאמורות גם לפצות על דחיקת הייצור בפחם. כך שאפילו כדי להישאר במקום, הקמת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת צריך להגיע לקצב חסר־תקדים.
מבחינת פחם, רשות החשמל מתגאה בכך שמה שהיה בעבר הדלק העיקרי של רשת החשמל בישראל הופך לדלק חירום בלבד, שמנוצל בזמן שמאגרי הגז של ישראל מושבתים כמו בזמנים מסוימים במלחמה, לרבות השבתה ארוכה במיוחד במהלך מערכת "שאגת הארי" מול איראן. הפחתת ייצור החשמל מפחם מצמצם משמעותית פליטה של מזהמים כמו SO 2 ו-NO 2 לרמה הנמוכה ביותר, מבחינה היסטורית.
מחיר החשמל בישראל ממשיך להיות נמוך ביחס לאירופה
נושאים נוספים שרשות החשמל פרסמה כעת הם, למשל, שיעור חברת החשמל מייצור החשמל בישראל, שממשיך לרדת ומגיע עתה ל-39% מהייצור. עד 2030, מתכננים ברשות החשמל, חברת החשמל תצטמצם ל-23% מייצור החשמל המשקי בלבד - כך שהייצור ממנה יהיה גבוה רק במעט מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות ביותר, כמו אדלטק. יצרני החשמל הפרטיים בישראל הם אלו שמובילים את המעבר לכיוון של אנרגיה מתחדשת, כאשר כ-50% מההספק (יכולת הייצור) של היצרנים הפרטיים מגיע מאנרגיה מתחדשת. אך כמו תמיד במתחדשות, הייצור בפועל נמוך יותר מההספק התיאורטי, בשל תנאים כמו מזג האוויר ועונות השנה.
החסם הגדול ביותר לכניסה של אנרגיות מתחדשות נוספות הוא המקום ברשת החשמל הפיזית, שהוזנחה במשך שנים רבות. על־פי תוכנית הפיתוח של רשות החשמל, נדרשת השקעה ממוצעת של 5.8 מיליארד שקל בשנה. שנת 2025 נרשמה כשנת שיא בהשקעות אלו, אך היה מדובר ב-5.5 מיליארד שקל בלבד. כלומר, השיא של השנה עוד לא הגיע לממוצע ארוך־הטווח שנדרש להקמה של הרשת בקצב מספק.
זה מביא לכך שחברת החשמל (שהיא הבעלים של הרשת) נאלצת לסרב ליזמי מתחדשות רבים בשל חוסר מקום ברשת. בשנים האחרונות המצב משתפר, אך בהדרגה בלבד. על פי נתוני רשות החשמל, חברת החשמל נותנת מענה לבקשות ההתחברות לרשת ("תשובת מחלק") בכמות גבוהה בהרבה, אבל רוב התשובות הן שליליות או חלקיות. כלומר, יזמי המתחדשות נאלצים להמשיך ולחכות שהרשת תתרחב כדי שיוכלו להתחיל לספק חשמל נקי וזול לרשת החשמל בישראל.
הצד החיובי הוא שבזכות מחירי הגז הזולים בישראל, בנוסף למחיר הזול יחסית של אנרגיה סולארית בישראל שטופת השמש, מחיר החשמל בישראל ממשיך להיות נמוך ביחס לאירופה. מחיר החשמל בישראל עומד על כ-15 אירוסנט לקוט"ש, לעומת ממוצע של 18 אירוסנט באיחוד האירופי. ובכל זאת, עדיין יש מספר מדינות באירופה כמו שוודיה (13) והונגריה (10) שזולות יותר מישראל. אך לעומת זאת, באיטליה (21) וגרמניה (23) החשמל יקר בהרבה.