גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר שחושף: המקצוע שיקפיץ לכם את השכר ב-60%

מחקר שיוצג לראשונה בכנס אלי הורביץ הקרוב בדק את המתאם בין סוג התואר ורמת המיומנויות לשכר הבוגרים ● איזה מקצוע יקפיץ את השכר ב־60% והאם מהפכת המכללות השתלמה? ● ירדן קידר, שהוביל את המחקר במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מציע לתקצב אותן בהתאם לתוצאות

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל משקיעה מדי שנה כ־15 מיליארד שקל במוסדות להשכלה גבוהה, ובשנים האחרונות חלק משמעותי מהכסף זורם למכללות האקדמיות. רובו, כ־77%, עדיין מוקצה לאוניברסיטאות, אבל ככל שהמכללות מתרבות וגדלות, גם התקציבים שלהן גדלים. האם הן מספקות תשואה מספקת על ההשקעה?

מחקר חדש, בהובלת ירדן קידר, חוקר ומרכז פרויקט שוק העבודה העתידי בתוכנית לרפורמות בכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מנסה לענות על השאלה הזאת.

יחס החוב־תוצר הפך למטרה מרכזית, והשירותים הציבוריים התייבשו
רוצים לעשות טיול משנה חיים? מחקרים מגלים - זו הדרך
הסטודנטים שמשלמים חצי משכורת על שכ"ד: "לא אכלנו בחוץ חודשים"

המחקר, שיוצג לראשונה בכנס אלי הורביץ שצפוי להתקיים בתחילת יוני, בחן את ההבדלים בין האוניברסיטאות למכללות מבחינת התרומה שלהן למיומנויות הבוגרים ולשכרם במשק. הממצאים שלו חושפים פערים משמעותיים - גם במיומנויות וגם בשכר.

"תלמידי אוניברסיטאות מצליחים יותר". האומנם?

מהפכת המכללות האקדמיות שהחלה בשנות ה־90 נועדה לתת מענה לביקוש הגובר להשכלה גבוהה ולצמצם פערים חברתיים באמצעות הנגשת ההשכלה לאוכלוסיות נרחבות. מאז, בהדרגה, הן קיבלו עוד ועוד סמכויות דומות לאלה של האוניברסיטאות. כמה מהן, כמו רייכמן, אריאל ותל חי, הפכו בעצמן עם הזמן לאוניברסיטאות.

אם לשפוט לפי מספר הסטודנטים, המהפכה הצליחה. בשנת הלימודים תשפ"ה 36% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו באוניברסיטאות, ו־39% במכללות האקדמיות. השאר למדו באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות האקדמיות לחינוך. ובכל זאת, הפערים בתשואה על הלימודים נותרו בעינם.

"בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה משמעותית בפיתוח של מכללות הפריפריה ובמגזרים שונים, במטרה להנגיש השכלה גבוהה לחלקים גדולים ככל האפשר מהציבור", אומר קידר בשיחה עם גלובס. "ולא שאין לכך תרומה בכלל, אבל במקצועות דומים, נראה כי תלמידי האוניברסיטאות מצליחים יותר. השאלה היא, האם בתנאים כאלה כדאי להמשיך להשקיע בהקמתן של מכללות אקדמיות נוספות? או אולי דווקא בקידום מגוון האנשים שמתקבלים לאוניברסיטאות".

לא הכול שחור ולבן. יש במחקר גם הפתעות. לא כל התארים באוניברסיטה תורמים למיומנויות באותה מידה, ולא כל מקצוע באוניברסיטה עדיף מבחינת מיומנות ושכר על כל מקצוע בכל מכללה.

יותר תארים, פחות פריון

שיעור בעלי התארים במדינת ישראל גבוה בהשוואה לממוצע במדינות OECD, כיאה לאומת הסטארט־אפ שתופסת את המוחות שלה כמשאב עיקרי. לפי המועצה להשכלה גבוהה, כ־40% מהישראלים בגילאי 25־64 מחזיקים בתואר אקדמי, בהשוואה ל־35% בממוצע במדינות OECD. אולם כשצוללים לנתונים, הסיפור היפה הזה מתחיל להתפרק. פריון העבודה בישראל, כלומר, התל"ג שהישראלים מייצרים בשעת עבודה, הוא נמוך בהשוואה לממוצע במדינות ה־OECD.

אחד המשתנים העיקריים המשפיעים על הפריון הוא ההון האנושי, ומתברר שבישראל המיומנויות שלו נמוכות מהממוצע במדינות המפותחות. זה ניכר בתוצאות מבחני PIAAC להערכת כישורי מבוגרים, הבוחנים שלוש מיומנויות: כמותית, מילולית ופתרון בעיות אדפטיבי, כלומר היכולת להסתגל במהירות לתרחישים מורכבים ובלתי צפויים ולחפש להם פתרונות תוך כדי תנועה.

הפער המדובר בין האוכלוסייה הכללית לחברה החרדית ולחברה הערבית אינו מסביר במלואו את פער המיומנויות מול המדינות המפותחות. גם אם משווים רק את האוכלוסייה הכללית לממוצע ה־OECD (שכולל את המגזרים החלשים יותר בכל מדינה) הציונים עדיין נמוכים יותר בכישורים הכמותיים ובפתרון בעיות.

המחקר החדש בחן שלושה קשרים - בין מיומנויות לשכר, בין השכלה למיומנויות ובין השכלה לשכר. הוא התבסס על סקר תוכנית PIAAC של ה־OECD. הסקר עצמו נערך בין השנים 2022 ל־2023, בחן מיומנויות, ואלה הוצמדו למגוון נתונים סוציו־דמוגרפיים נוספים.

ראשית, המחקר מצא שאכן יש מתאם בין המיומנויות שנמדדו לגובה השכר. מי שהיו ברמה העליונה של כל אחת מהמיומנויות - מילולית, כמותית ופתרון בעיות - השתכרו 15־16 אלף שקל בממוצע. מי שהיו ברמה התחתונה של המיומנויות השתכרו 8,000־9,000 שקל בממוצע. באופן מפתיע, המחקר מצא שהתרומה הגבוהה ביותר לשכר, אם שולטים במשתנים דמוגרפיים ואישיים אחרים, היא של היכולות המילוליות, אחר כך הכמותיות ולבסוף פתרון הבעיות.

ירדן קידר, המכון הישראלי לדמוקרטיה / צילום: עודד אנטמן

גם בקשר בין השכלה למיומנויות נמצא מתאם גבוה, אך היה פער בין אוניברסיטה למכללה. לפי המחקר, בוגרי האוניברסיטאות הצטיינו יותר מבוגרי המכללות - בממוצע - בכל אחת משלושת המיומנויות שנמדדו. כשהשוו בין מקצועות דומים באוניברסיטאות ובמכללות, הראשונות שמרו בדרך כלל על יתרונן.

המחקר לא מראה גם קשר סיבתי. המיומנויות לא נמדדו לפני ואחרי התואר, כך שקשה לאמוד את התרומה של מוסד הלימוד עצמו ליכולות, בהשוואה להשפעת תנאי הקבלה והבחירה האישית של הפרט באיזה מוסד ואיזה מקצוע ללמוד.

"לכן השתמשנו גם במשתנים כמו מקום מגורים או השכלת האם, והשתמשנו במשוואות רגרסיה (משוואות להערכת הקשר בין משתנים - ג"ו) כדי לבחון את ההבדל בין בוגרי המוסדות והמקצועות השונים, בנטרול המשתנים הסוציו־דמוגרפיים שהיו זמינים לנו", מבהיר קידר. "בכך, ביקשנו לתת משקל להבדל בין מוסדות הלימודים, גם במקרים שבהם המשתנים האחרים זהים". ניתוח כזה אמנם לא מוכיח סיבתיות, אולם הוא מרמז עליה.

מתי לאוניברסיטה יש יתרון, ומתי למכללה?

גם במגבלות האלה, השאלה "אוניברסיטה או מכללה" אינה חזות הכול. בכל הנוגע למיומנויות, הייתה חשיבות גדולה יותר לשאלת המקצוע הנלמד. באוניברסיטאות, בוגרי מקצועות ה־STEM (מדעים מדויקים) הפגינו את המיומנויות הכמותיות הגבוהות ביותר ועקפו את המכללות.

בוגרי מקצועות הדורשים ידע כמותי, כמו פיננסים, הפגינו מיומנויות נמוכות מבוגרי המדעים וההנדסה ודומות לאלה של מקצועות "נבחרים" (כלומר, עם תנאי קבלה גבוהים) שאינם כמותיים, כמו פסיכולוגיה או משפטים, למעט במיומנות של פתרון בעיות, שם היה למקצועות ה"כמותיים" יתרון על פני המקצועות ה"נבחרים אך לא כמותיים". ביתר המקצועות באוניברסיטה - אלה שאינם קשורים במספרים ואין בהם דרישות קבלה גבוהות - הציונים היו נמוכים, ובמיוחד בתחום פתרון הבעיות.

המסקנה היא שגם בין הלומדים באוניברסיטאות יש שונות גדולה, כתלות במקצוע. השונות הזו מאפשרת ללומדי מקצועות מסוימים במכללות להגיע להישגים טובים יותר מלומדי מקצועות מסוימים באוניברסיטאות.

כך, במקצועות הלא־מדעיים שדורשים ידע כמותי מסוים היו ציוני הבוגרים במיומנות כמותית דומים לאלה של בוגרי האוניברסיטאות, אם כי עדיין פחות טובים במיומנות מילולית ובפתרון בעיות.

היה אפילו תחום אחד שבו המכללות "ניצחו" את האוניברסיטאות בתוך אותה קטגוריה: בקרב בוגרי מקצועות ה"יתר" (לא כמותיים ולא נבחרים), המיומנויות של בוגרי המכללות היו טובות יותר מאלה של בוגרי האוניברסיטאות, במיוחד בפתרון בעיות.

כמה תרוויחו מלימודי הנדסה

בבחינת הקשר השלישי, בין השכלה לשכר, הרציונל היה שהשכלה, חוץ מלשפר מיומנויות, יכולה גם לאותת לשוק העבודה שמדובר במועמד שהיו לו מלכתחילה מיומנויות מספקות כדי להתקבל לתואר ולהשלימו. להשכלה יכולות להיות תועלות נוספות, כמו קשרים, ידע כללי ומיומנויות רכות, הקשורות באינטראקציות בין־אישיות.

בניתוח באמצעות רגרסיה, המחקר מצא שהתרומה של ההשכלה לשכר מכל תואר במכללה או מתואר במדעי הרוח באוניברסיטה עומדת על כ־40%. הנתון הזה נשמר גם כאשר משווים בין אנשים עם אותן מיומנויות.

גם בתחום הזה, היו הבדלים בין בוגרי המקצועות השונים באותו מוסד. תארים אוניברסיטאיים עם דרישות גבוהות יותר ותואר בתחומי המדעים המדויקים (הן במכללות והן באוניברסיטה) העלו את השכר ב־60%.

בוגרי ה־STEM והמקצועות שדורשים ידע כמותי הגיעו לשכר של 24 אלף שקל ו־21.7 אלף שקל בהתאמה. השכר במקצועות ללא דרישות נומריות עמד על כ־15.5 אלף שקל בממוצע - בין שהיו אלה מקצועות "נבחרים" עם דרישות קבלה גבוהות (פסיכולוגיה או משפטים לדוגמה) ובין שהיו אלה מקצועות ללא דרישות קבלה גבוהות (חינוך, עבודה סוציאלית וכדומה).

וגם במשתנה הזה, ההבדל במקצוע לפעמים גבר על ההבדל במוסד, וגם כאן נרשם ניצחון למכללות באחת הקטגוריות: מקצועות נבחרים שאינם נומריים הניבו שכר גבוה יותר לבוגרי המכללות מאשר לבוגרי מקצועות דומים באוניברסיטאות. זאת, בסתירה לכך שבמקצועות הללו המיומנויות של בוגרי המכללות היו נמוכות מאלה של בוגרי האוניברסיטאות.

בהשוואה לחו"ל, נמצא שההשכלה במדינת ישראל (מכל הסוגים) מעלה את האוריינות המילולית ב־0.6-0.7 סטיות תקן, בעוד שבמדינות ה־OECD ההשכלה מעלה את המיומנות הזאת ב־0.8 סטיות תקן בממוצע. הנתון הזה יכול לרמז על תרומה נמוכה יחסית של האקדמיה הישראלית למיומנויות מילוליות בהשוואה למדינות אחרות.

להנגיש השכלה, אבל באמת

המסקנה שלכם לגבי יתרון האוניברסיטאות על המכללות אינה מבדילה בין מכללות שונות.
קידר: "בהחלט ישנו הבדל, ואנחנו מציעים לבחון את העניין הזה ולתקצב מכללות תוך קישור חלק מהתקציב למדדי תוצאה כמו מיומנויות, השתלבות בתעסוקה איכותית ושכר. אנחנו מדגישים כי גם בתוך האוניברסיטאות והמכללות, אפשר לתעדף מקצועות עם תשואה יותר גבוהה לפרט בשוק העבודה".

אבל אם המדינה מכשירה עובדים סוציאליים ואז משלמת להם שכר נמוך, היא עושה תשואה מצוינת מבחינתה.
"במסגרת המחקר, אנחנו הבאנו בחשבון רק את המשתנה של השכר, ויש עוד סיבות טובות לתקצב מקצועות שונים, כולל מדעי הרוח והחברה. אך הרעיון העקרוני הוא שהתקצוב יכול להיות מותנה בתוצאה".

לדברי קידר, ישנו אפילו חשש שהנגשה מוגזמת של חינוך לא מספיק איכותי לפריפריה יכולה בסופו של דבר לפגוע בפריפריה, בהשוואה למצב שבו האופציה היחידה הייתה לנסוע לאוניברסיטה או למכללה חזקה יותר. לכן, אולי לא כדאי להמשיך להקים ולחזק מכללות באזורי הפריפריה ללא אבחנה.

אפשרות נוספת היא הקמה בפריפריה של אוניברסיטאות או מכללות חזקות במיוחד. "אני מהצפון במקור, ואנחנו מאוד שמחים על הפיכת מכללת תל חי לאוניברסיטה", הוא אומר.

אבל היא צריכה לא רק להיקרא אוניברסיטה.
"בוודאי. היא תתרום לפריפריה כאוניברסיטה רק אם היא באמת תהיה ברמה כזו. אני מאמין שזה יקרה.

"אנחנו יודעים ממחקרים קודמים שלנגישות יש השפעה. גם פיזית, ולכן בנו מכללות כדי שאנשים יוכלו להגיע אליהן, אבל הנגישות הפיזית היא לא כל העניין. אנשים יכולים לנסוע לאוניברסיטה בחיפה או בבאר שבע. אבל אם בונים אוניברסיטה בעיר מסוימת, היא משפיעה על המערכת כולה - על בתי הספר, על תמהיל האוכלוסייה, על החשיפה של אנשים להשכלה גבוהה, זו באמת הנגשה".

עוד כתבות

תמ''א 38 / צילום: ארן הרשלג

בעד ונגד: פסק הדין שמטלטל את עולם ההתחדשות העירונית

פסק הדין של המחוזי בת"א מערער את אחד המודלים המושרשים שעליו נשען ענף ההתחדשות העירונית במשך שנים ● עו"ד נעם קולודני חושב שפסק הדין אינו עוצר את ההתחדשות העירונית, אלא מבקש לדייק אותה ● לעומתו, עו"ד זיו גרומן טוען שהפסיקה מקפחת בעלי דירות גדולות ולא עומדת בכללי השיוויון ● דעה

מייקל דל ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"לא נראה דבר כזה": המניה שקופצת 30% בדרך ליום הטוב בתולדותיה

מניית דל מזנקת בחדות לאחר תוצאות פנומנליות שהציגה אמש ● עוד ברקע - רוח גבית משמעותית מהנשיא טראמפ ● איך מגיבים האנליסטים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות, בהובלת מניות הקלינטק

מדד ת"א 35 טיפס בכ-0.6% ● המסחר התנהל בצל הדיווחים על הסכם מסתמן בין ארה"ב ואיראן להארכת הפסקת האש ● וול סטריט שברה אתמול שיאים חדשים, בהובלת מניות השבבים ● בית ההשקעות שמזהה סקטורים שיכולים לצבור תאוצה במשבר הנפט ● וגם: בתמיכת קדחת ה-AI - מניית המחשוב דל טסה במסחר המאוחר בקרוב ל-40%

סניף של בנק דיסקונט / צילום: Shutterstock

פשרה: בנק דיסקונט צפוי לפצות בעלי חשבונות עזובים ורדומים ב-28 מיליון שקל

הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית הושג לאחר יותר מארבע שנות גישור, והוא נוגע לטענות שלפיהן בנק דיסקונט לא פעל לאיתור בעלי חשבונות עזובים ורדומים ולא העביר כספים לאפוטרופוס כנדרש

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

שווי החברה צנח מאז ההנפקה: צחי אבו רוצה לרכוש את השליטה באנשי העיר

חברת ההתחדשות העירונית גפן, שבשליטת אבו, מציעה לרכוש את השליטה באנשי העיר שהונפקה בשנה שעברה, תמורת 100 מיליון שקל, המשקפים לחברה שווי הגבוה בכ-50% מזה שלפיו היא נסחרת כיום

מתחם חסן עראפה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הנכס הכי לוהט במגדלי המשרדים הוא בכלל מתחת לאדמה: מחירי החניה ממשיכים לטפס

נתוני דוח Natam חושפים: למרות מהפכת הקורקינטים, מגמת העבודה מהבית ופעילות הרכבת הקלה, הביקוש לחניה בתל אביב רותח ● דמי השכירות לחניה בעיר עלו ב־4%, ובמתחם הבורסה ב־15%

טסלה מודל 3 סטנדרט / צילום:  יח''צ

על הטסלה הזו תשלמו 30 אלף שקל פחות. והיא שווה את זה

טסלה מודל 3 סטנדרט, הגרסה החדשה של הסדאן החשמלית מבית טסלה, זולה ביותר מ-30 אלף שקל, אבל במחיר של ויתור על אבזור ונוחות ● זו עדיין אחת המכוניות המהנות לנהיגה בפחות מ–200 אלף שקל

רשות המסים לא תאהב לשמוע את זה: הצעד ששווה לכם עד מיליון שקל בפנסיה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הכסף הגדול של הפנסיה לא נמצא רק בחיסכון, אלא בניהול נכון מול רשות המסים ● הליך "קיבוע זכויות" מאפשר לכם להחליט איך לנצל את סל הפטורים שמעניקה המדינה - שמגיע השנה ל־976 אלף שקל ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

בניין ויתניה לנדא נס ציונה / צילום: דורון סהר

25 שנה בנס ציונה: אלביט תשכור מויתניה את המשרדים של לנדא שקרסה

ויתניה תשכיר לאלביט בניין משרדים בשטח כולל של 40 אלף מ"ר, השייך לפרויקט 'ויתניה לנדא', הממוקם בפארק המדע בנס ציונה ● הפרויקט יועד במקור לחברת הדפוס של בני לנדאו, שנקלעה לחובות בהיקף של 1.7 מיליארד שקל והגישה בקשה לעיכוב הליכים בקיץ 2025

אלי אביסרור, מנכ''ל חברת אביסרור / צילום: כדיה לוי

עם יותר מ-30 דירות לא מכורות: אביסרור רוצה להנפיק לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל

בצל ההאטה בשוק הנדל"ן, חברת הייזום הוותיקה שבבעלות בני משפחת אביסרור תבקש לגייס 660 מיליון שקל, כחלק מהנפקת מניותיה בבורסה המקומית ● האם היא תצטרף לתדהר, שנאלצה להתפשר על השווי שלה בדרך לת"א?

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

העיכוב שעולה לבעלי העסקים 1.5 מיליארד שקל בשנה

הצעת החוק שתתמסמס בלי סיבה ● היוזמה שהסעירה את עולם ההייטק ● וההתרעה שהיא חלק מחיינו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שלט של חברת KEYZ

הצעד החדש של הבכיר שנפרד מיד2 והקים חברה מתחרה

המתחרה החדשה של יד2 שהוקמה ע"י המשנה למנכ"ל החברה לשעבר עולה בקמפיין ראשון בהשקעה של מיליונים ● ישראל קנדה מקימה מועדון לקוחות פרימיום בהובלת מנכ"ל אמריקן אקספרס ישראל ● וגם: חברת שילוט החוצות "מבט ראשון" מרחיבה את פעילותה לבת ים ולנתניה ● אירועים ומינויים

באיזה ענף ספורט בוטלו משחקי האליפות בעקבות נסיון חרם על המשלחת הישראלית? / צילום: Shutterstock

באיזה ענף ספורט בוטלו משחקי האליפות בעקבות ניסיון חרם על המשלחת הישראלית?

מה שמה הרשמי של כיכר הבימה, דגלה של איזו מדינה הוא היחיד שצורתו אינה מלבנית או ריבועית ומהם שלושת הבניינים הגבוהים בעולם? ● הטריוויה השבועית

מסעדת קיסו בקרית אונו / צילום: יואב גורין

קיסו חושפת: כמה עולה להקים מסעדה וכמה מרוויחים מכל סועד

תשקיף קיסו, שצפויה להפוך לרשת המסעדות הראשונה בבורסה, מלמד כי סועד ממוצע משאיר בה 150 שקל וכי 22% מהכנסותיה נובעות מחברת המשלוחים וולט ● הוא גם מסביר מדוע הרשת לא חוששת ממלחמות וכמה עולה לפתוח מסעדה בישראל ● מייסדי קיסו, רותם טחן ונועם גבאי, ימכרו בהנפקה מניות במעל 50 מיליון שקל

תל אביב / צילום: Shutterstock

דירות ארבעה חדרים משכו את כל השוק בת"א למעלה, ואחריו את המדד

שינוי בדפוסי הרכישות בעיר גרם לעלייה במדד מחירי הדירות בתל אביב, ומחק את הירידות שנרשמו במדד הארצי מתחילת השנה

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי ה-AI כבר כאן: ההייטק הישראלי עובר מארגוני ענק לחברות רזות

החברות רווחיות, הכסף זורם והביקוש לא נעלם, אבל רק השבוע מצאו עצמם אלפי עובדים מחוץ למעגל העבודה, והמצטרפות האחרונות הן וויקס ואמדוקס ● הגל האגרסיבי מסמן שינוי עמוק בתעשייה: פחות שכבות ניהול, פחות צוותים גדולים והרבה יותר אוטומציה ובינה מלאכותית

מיהו הסטארט-אפ המבטיח בתעשייה? הצביעו והשפיעו

פרויקט הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס יוצא לדרך זו השנה ה-20 ברציפות ● כחלק מהדירוג, אנחנו מזמינים את גולשי גלובס לדרג ולקבוע מי יהיה הסטארט אפ "חביב הקהל" ● הזוכה יוכרז ב-10 ביוני

להמשיך לעבוד, לקבל פנסיה וגם לשלם פחות מס: כך תעשו את זה

"פרישה מדומה" מאפשרת להישאר בשוק העבודה, ליהנות מהכנסה נוספת מהפנסיה כבר מגיל 60 ולאבד כמה שפחות לרשות המסים ● אך לפני שיוצאים לדרך, כדאי לבדוק את ההשלכות בעתיד ולבצע עוד כמה תהליכים במקביל ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

איור: גיל ג'יבלי

לווי המשכנתא נחנקים: 15% מהממחזרים מאריכים את תקופת ההחזר - ומשלמים יותר

נתוני בנק ישראל מגלים כי בשנת 2025 מוחזרו כ־69 אלף משכנתאות בהיקף מצטבר של כ־44 מיליארד שקל ● יותר מ־10,000 מהם בחרו להאריך את תקופת הפריסה, מה שיקפיץ להם את ההחזר הכולל ● "רוב הלווים מעדיפים לא למכור את הדירה"

טראמפ וחמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

באיראן מדווחים: פיצוצים נשמעו במצר הורמוז

ארה"ב ואיראן הגיעו להסכם על מזכר הבנות ל-60 יום להארכת הפסקת האש • לפי בכירים אמריקאים, הוא יכלול התחייבות איראנית שלא לחתור להשגת נשק גרעיני ● הדרג המדיני וצה"ל פועלים כדי לנתק את הקשר בין חיזבאללה למו"מ עם איראן ● צה"ל תקף ביממה האחרונה יותר מ-135 מטרות חיזבאללה בצור, בבקעא ובדרום לבנון ● עדכונים שוטפים