אילוסטרציה: Shutterstock
תעשיית ההייטק הישראלית מסכמת את 2025 עם שורה של נתונים מרשימים. לפי דוח מצב ההייטק 2026 של רשות החדשנות, המתפרסם היום, תוצר ההייטק צמח ב־8.2% בשנה החולפת והגיע ל־352 מיליארד שקל, היצוא זינק לשיא של 85 מיליארד דולר, והענף היה אחראי לכמחצית מצמיחת המשק הישראלי. אולם מאחורי הנתונים החזקים מסתתר גם נתון חריג: לראשונה זה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל.
● פיטורי ה-AI כאן: ההייטק הישראלי עובר מארגוני ענק לחברות רזות
● לא ג'וניורים: העובדים שחברות הטכנולוגיה עדיין מחפשות
● "אללה איסטור כמה מסים שילמתי": הייטקיסטים מגיבים לתוכנית הדרמטית של רשות המסים
לפי הדוח, בשנת 2025 נגרעו כ־3,500 עובדי מו"פ, בעוד שחלקם היחסי מכלל המועסקים בענף ירד מ־51% ל־49%. במקביל, מספר המועסקים הכולל בהייטק אמנם עלה לכ־400 אלף עובדים, אך קצב הגידול עמד על 2.5% בלבד, נמוך משמעותית מהקצב שאפיין את הענף לאורך העשור הקודם. במילים אחרות, ההייטק הישראלי ממשיך לצמוח, אך מספר המשרות אינו גדל באותו קצב שאליו התרגל הענף.
הנתונים הללו מתפרסמים בתקופה שבה ענף ההייטק המקומי מתמודד עם גל פיטורים נרחב. רק בשבועות האחרונים הודיעו שורה של חברות על קיצוצים בכוח האדם, ובמקביל מתעצם הדיון סביב השאלה האם הבינה המלאכותית מתחילה להשפיע על הביקוש לעובדים. ברשות החדשנות אמנם לא קובעים קשר ישיר בין השניים, אך בדוח מצוין כי הירידה במספר עובדי המו"פ והעלייה בתפקידי המוצר "עשויות להיות מוסברות, בין היתר, על ידי כניסתם של כלי בינה מלאכותית המייעלים ומאיצים את עבודת הפיתוח".
עם זאת, לצד הירידה במספר המפתחים נרשם דווקא גידול משמעותי בתפקידי מוצר, עם תוספת של כ־15 אלף עובדים בשנה אחת. במקביל, התוצר לעובד בהייטק המשיך לטפס והגיע לכ־827 אלף שקל בשנה, הנתון הגבוה ביותר במשק הישראלי. ברשות החדשנות מוסיפים כי עובדים רבים מדווחים על שיפור משמעותי בפריון העבודה בעקבות השימוש בכלי בינה מלאכותית, מה שעשוי להסביר כיצד הענף מצליח להגדיל את היקף הפעילות הכלכלית גם ללא גידול משמעותי במספר העובדים.
הפעילות ממשיכה לזלוג לחו"ל
נתון נוסף שמחזק את התחושה שמשהו משתנה בתעשייה הוא המשך המעבר של פעילות לחו"ל. לפי הדוח, שיעור העובדים המועסקים בישראל בחברות הייטק פרטיות ירד מ־69% בשנת 2019 ל־62% בלבד במרץ 2026.
אם בעבר המעבר לחו"ל התמקד בעיקר באנשי מכירות ושיווק, כיום נרשמת התרחבות גם לתפקידי מו"פ ולהנהלה הבכירה, בעיקר בארצות הברית. ברשות החדשנות מזהים גידול במספר הבכירים המועסקים מחוץ לישראל ומזהירים מפני שחיקה אפשרית של מרכזי קבלת ההחלטות והידע המקומיים.
גם הסביבה הכלכלית מוסיפה ללחץ. הדוח מצביע לראשונה באופן מפורש על השפעת שער החליפין על ענף ההייטק. מאחר שרוב הכנסות החברות הן בדולרים בעוד שחלק גדול מהוצאותיהן משולם בשקלים, היחלשות הדולר פוגעת ברווחיות ומגדילה את הכדאיות הכלכלית של הרחבת פעילות מחוץ לישראל. לפי חישובי רשות החדשנות, הירידה בשער הדולר במהלך 2025 מתורגמת לפגיעה של כ־21 מיליארד שקל בתוצר ההייטק.
לצד האתגרים, הדוח מציג גם תמונה חיובית בתחומים אחרים. מספר הסטארט-אפים החדשים שב לצמוח לאחר שנים של ירידה. במקביל, ברשות החדשנות מזהים שינוי במנועי הצמיחה של הענף, עם התחזקות תחומי החומרה, הדיפנס-טק, החלל, הקוונטים ותשתיות הבינה המלאכותית, מגמה שמרחיבה את פעילות ההייטק מעבר לעולמות התוכנה והסייבר שהובילו אותו בעשורים האחרונים, כך בין היתר עולה מן הדוח.
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין , מסר כי "הנתונים בדוח מראים שההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ויכולת התאוששות יוצאת דופן, אבל גם מציבים מראה מול האתגרים האמיתיים של הענף".
לדבריו, "מצד אחד, בזמן שמדינות רבות בעולם האטו, ישראל ממשיכה לייצר חברות פורצות דרך, למשוך השקעות ולהוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. מצד שני, חלק מהפעילות, מהעובדים ומהכסף זז החוצה מישראל. זאת אולי לא מגמה שמרגישים ביום אחד, אבל לאורך זמן היא עלולה לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט-אפ".
הוא הוסיף, כי "האתגר הגדול שלנו עכשיו הוא לא רק להמשיך לייצר חדשנות, אלא לוודא שהחדשנות הזאת ממשיכה לייצר ערך, מקומות עבודה וצמיחה כאן בישראל".