העונש של כחלון: מאסר על-תנאי והגבלת כהונה בחברות ציבוריות. ואיזה קנס ישלם?

שר האוצר לשעבר משה כחלון הודה הבוקר (א') בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך במסגרת הסדר הטיעון שאליו הגיע עם הפרקליטות בתיק יונט קרדיט - החברה הציבורית לאשראי חוץ-בנקאי. כחלון שימש כיו"ר יונט בין השנים 2021 ל-2022.

בית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית) גזר על כחלון עונש מאסר על-תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים אם יעבור עבירה על חוק ניירות ערך, קנס בסך 180 אלף שקל והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים מיום גזר הדין.

● מרפי ביסקר ועד סגי איתן: מה קרה לבכירי אי.די.בי בזמן שהבוס הסתבך
● המהלך שעשוי להשפיע על פרויקטי פינוי-בינוי - וגם על נשיא העליון

סוגיית הקלון

הסדר הטיעון והחלטת בית המשפט אינם כוללים התייחסות לסוגיית הקלון, שכן נכון לעכשיו כחלון איננו איש ציבור. עם זאת, הסוגיה עשויה להתעורר ככל שכחלון יחזור לפוליטיקה לקראת הבחירות הקרובות. כך, כחלון עשוי להתמודד עם עתירה לבג"ץ נגד אישור מועמדותו לכנסת כמי שהורשע בפלילים' והוטל עליו עונש מאסר על-תנאי.

ככל שכחלון אף יבקש להתמנות לשר בממשלה שתוקם אחרי הבחירות, הוא עשוי להרוויח מהחוק שנחקק בתחילת כהונתה של הכנסת הנוכחית עבור יו"ר ש"ס, אריה דרעי. לפי החוק, אין עוד צורך באישור יו"ר ועדת הבחירות המרכזית למינויו כחבר הממשלה של מי שנגזר עליו מאסר על-תנאי. אישור כזה נדרש כעת רק עבור מי שנדון למאסר בפועל.

בג"ץ אומנם עמד על כך שמדובר בתיקון פרסונלי, אך נמנע מלהתערב בו. השופטים פסלו אז את מינויו של דרעי לשר על בסיס עילת סבירות ועל רקע הרשעותיו בפלילים בעבר.

אי-סדרים חמורים

על-פי כתב האישום בו הודה כחלון, לאחר שעודכן בתחילת שנת 2022 בדבר אי-סדרים מהותיים בסניף נצרת של יונט קרדיט, במשך כארבעה חודשים הוא לא פעל להבאת מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה והציבור, כנדרש לפי חוק ניירות ערך. על-פי ההסדר, כחלון הודה כאמור בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך, ומשכו של המאסר על-תנאי ייקבע על-ידי בית המשפט.

בפרקליטות האשימו את שר האוצר לשעבר כי בטרם נכנס לתפקידו כיו"ר החברה הבורסאית, נחשפו בעלי השליטה לאי-סדרים חמורים שאירעו בסניף נצרת, הכוללים צ'קים במיליוני שקלים וטענות הדדיות לגניבה מהסניף. רק בתחילת ינואר 2022 מסר קצין הציות יואב צבר לכחלון על אודות אי-סדרים שהתגלו בסניף בהיקף של 10 מיליון שקל. בהמשך צבר דיווח לכחלון על הפעולות שנקט להקטנת הנזק, וכחלון הבהיר את עוצמת הסיכון בהתנהלות הסניף לחברה הציבורית.

בחודש מרץ 2022 פורסמו הדוחות הכספיים של יונט קרדיט. לפי האישום, כחלון לא גילה לדירקטוריון את המידע שהיה ברשותו על הכספים החסרים בסניף נצרת. כך, הדוחות השנתיים פורסמו מבלי שכחלון גילה את הפרטים המהותיים.

בסוף מאי 2022 הודיע צבר כי קיימים חוסרים של 22 מיליון שקל, והחברה דיווחה על חשד לאי-התאמות כספיות. ביוני 2022 כחלון התפטר. כחלון נאשם בכך שלא דיווח על אי-הסדרים שהתגלו בסניף נצרת בדוחות הכספיים הרבעוניים והשנתיים של החברה.

במקביל להסדר הטיעון עם כחלון הוגשו כתבי אישום נגד שבעה נאשמים ושתי חברות, בהם בעלי השליטה צחי אזר, ששימש כמנכ"ל החברה, שלמה אייזיק ושי פנסו.

מסר חד וברור

במסגרת הטיעונים לעונש ציינה הפרקליטות כי המסר העולה מההרשעה הוא חד וברור, ולפיו נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות לא רק חבים חובת אמונים לחברה ולטובתה כפי שהם תופסים אותה, אלא נושאים בחובה גם כלפי ציבור המשקיעים ובעלי המניות, הנשענים על המידע שמפרסמת החברה לצורך קבלת החלטות השקעה מושכלות.

בנוסף, לצד הסנקציות והגבלת הכהונה הנלווית, ההרשעה מעבירה מסר ברור הן לנושאי משרה בחברות ציבוריות והן לציבור המשקיעים כי הדין מגן על עניינם של המשקיעים, וכי הפרת החובות כלפיהם גוררת אחריות ועונש.

"ויתר על סכומי עתק"

עו"ד נתי שמחוני, המייצג את משה כחלון, אמר במהלך הדיון בבית המשפט: "משה כחלון פעל באדיקות להגנה על מערכת המשפט ועמד כחומה בצורה מול כל ניסיון לפגוע במעמדה. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, כינה את כחלון לאחרונה 'מציל הדמוקרטיה הישראלית'.

"טרם כניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון יונט קרדיט, ערך כחלון בירורים אודות החברה. מכל הגורמים עמם נועץ - בהם גורמים בכירים בשוק ההון, רגולטורים, גופים מוסדיים וגורמים עסקיים בכירים - נמסר לו כי מדובר בחברה רצינית ומסודרת שלה שומרי סף איכותיים, ובכללם קצין הציות יואב צבר, ששימש בעבר בתפקיד בכיר במשרד האוצר. מאותם גורמים קיבל כחלון את ברכת הדרך להצטרף לחברה.

"כל אי-הסדרים הנטענים התרחשו טרם כניסתו של כחלון לחברה, והנושא אף הוסתר ממנו בתחילת דרכו בחברה. כחלון לא היה מעורב באי-הסדרים הנטענים ולא לקח בהם כל חלק. לכחלון לא היה כל אינטרס, כלכלי או אחר, במניעת דיווח. עם כניסתו לתפקיד דאג כחלון להפחתה רוחבית של 20% בשכרם של נושאי המשרה בחברה, לרבות בשכרו שלו. בנוסף, הוא ויתר על בונוס שכבר אושר לו על-ידי החברה.

"במצטבר ויתר כחלון על סכומי עתק של מיליוני שקלים, כאשר טובת החברה, ורק היא, עמדה לנגד עיניו. כל פעולותיו של כחלון, נשוא כתב האישום, נעשו כאשר טובת החברה ובעלי המניות לנגד עיניו, ותוך הסתמכות על קצין הציות בחברה, עליו סמך והאמין".

החקירה נוהלה על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך. כתב האישום הוגש על-ידי עורכי הדין יוסי צדוק, דרור לוי ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.