משה כחלון, לשעבר יו''ר יונט קרדיט / צילום: יוסי כהן, רפי קוץ
שר האוצר לשעבר משה כחלון הודה הבוקר (א') בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך במסגרת הסדר הטיעון שאליו הגיע עם הפרקליטות בתיק יונט קרדיט - החברה הציבורית לאשראי חוץ-בנקאי. כחלון שימש כיו"ר יונט בין השנים 2021 ל-2022.
● מרפי ביסקר ועד סגי איתן: מה קרה לבכירי אי.די.בי בזמן שהבוס הסתבך
● המהלך שעשוי להשפיע על פרויקטי פינוי-בינוי - וגם על נשיא העליון
כעת הצדדים צפויים לבקש מבית המשפט לאשר כי על כחלון יוטלו מאסר על-תנאי, קנס בגובה 180 אלף שקל והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים. גזר הדין צפוי להינתן היום (31.5.26) בשעה 11:30.
הסדר הטיעון אינו מתייחס לשאלת הקלון, וזו תוכרע ככל שכחלון יבקש לחזור לחיים הפוליטיים לקראת הבחירות הקרובות. לפי הערכות, הסוגיה לא צפויה להעיב על התמודדותו של כחלון לכנסת, מכיוון שהעבירות שבהן הורשע במסגרת הסדר הטיעון נחשבות לקלות באופן יחסי.
על-פי כתב האישום בו הודה כחלון, לאחר שעודכן בתחילת שנת 2022 בדבר אי-סדרים מהותיים בסניף נצרת של יונט קרדיט, במשך כארבעה חודשים הוא לא פעל להבאת מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה והציבור, כנדרש לפי חוק ניירות ערך. על-פי ההסדר, כחלון הודה כאמור בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך, ומשכו של המאסר על-תנאי ייקבע על-ידי בית המשפט.
אי-סדרים חמורים
בפרקליטות האשימו את שר האוצר לשעבר כי בטרם נכנס לתפקידו כיו"ר החברה הבורסאית, נחשפו בעלי השליטה לאי-סדרים חמורים שאירעו בסניף נצרת, הכוללים צ'קים במיליוני שקלים וטענות הדדיות לגניבה מהסניף. רק בתחילת ינואר 2022 מסר קצין הציות יואב צבר לכחלון על אודות אי-סדרים שהתגלו בסניף בהיקף של 10 מיליון שקל. בהמשך צבר דיווח לכחלון על הפעולות שנקט להקטנת הנזק, וכחלון הבהיר את עוצמת הסיכון בהתנהלות הסניף לחברה הציבורית.
בחודש מרץ 2022 פורסמו הדוחות הכספיים של יונט קרדיט. לפי האישום, כחלון לא גילה לדירקטוריון את המידע שהיה ברשותו על הכספים החסרים בסניף נצרת. כך, הדוחות השנתיים פורסמו מבלי שכחלון גילה את הפרטים המהותיים.
בסוף מאי 2022 הודיע צבר כי קיימים חוסרים של 22 מיליון שקל, והחברה דיווחה על חשד לאי-התאמות כספיות. ביוני 2022 כחלון התפטר. כחלון נאשם בכך שלא דיווח על אי-הסדרים שהתגלו בסניף נצרת בדוחות הכספיים הרבעוניים והשנתיים של החברה.
במקביל להסדר הטיעון עם כחלון הוגשו כתבי אישום נגד שבעה נאשמים ושתי חברות, בהם בעלי השליטה צחי אזר, ששימש כמנכ"ל החברה, שלמה אייזיק ושי פנסו.
מסר חד וברור
במסגרת הטיעונים לעונש ציינה הפרקליטות כי המסר העולה מההרשעה הוא חד וברור, ולפיו נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות לא רק חבים חובת אמונים לחברה ולטובתה כפי שהם תופסים אותה, אלא נושאים בחובה גם כלפי ציבור המשקיעים ובעלי המניות, הנשענים על המידע שמפרסמת החברה לצורך קבלת החלטות השקעה מושכלות.
בנוסף, לצד הסנקציות והגבלת הכהונה הנלווית, ההרשעה מעבירה מסר ברור הן לנושאי משרה בחברות ציבוריות והן לציבור המשקיעים כי הדין מגן על עניינם של המשקיעים, וכי הפרת החובות כלפיהם גוררת אחריות ועונש.
החקירה נוהלה על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך. כתב האישום הוגש על-ידי עורכי הדין יוסי צדוק, דרור לוי ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.