איך ייראה העתיד במשרדי עורכי הדין / צילום: יוסי זמיר
כניסת כלי ה-AI למשרדי עורכי דין צפויה לשנות את פני המקצוע בשנים הבאות. אופן העבודה צפוי להשתנות, ולהשפיע על מדידת תפוקת העבודה, ואף על שיטת חיוב הלקוחות. הטכנולוגיה תחסוך שעות רבות של מתמחים ועורכי דין זוטרים, תשפר את העבודה אך גם צפויה לשנות את מה שהכרנו עד היום בהתנהלות השוק. עורכי דין ויועצים למשרדי עורכי דין מתארים את השינויים שבדרך.
● אילו שינויים צפויים בשוק עריכת הדין? השותפים המנהלים בפירמות הגדולות מדברים
"כמו כל מהפכה טכנולוגית משמעותית, גם זו תעשה שינויים במקצועות רבים ובשוק העבודה בכלל", אומר ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר. "בעיניי זה מייצר סיכונים והזדמנויות. מי שיעשה את ההתאמות מהר, וילמד לעבוד עם הכלים ולפתח כלים, ישדרג את עצמו גם ביחס לעצמו ולאחרים. מי שלא - יצעד אחורה".
לדברי בכר, "ברור ששוק העבודה יצמצם את כוח העבודה של שכירים שיעשו עבודה טכנית. בעבר היו מעט עורכי דין שהיה להם זיכרון פנומנלי, ומי שהיה כזה היה מצטיין והיה לו יתרון על אחרים. היום המצב השתנה. נפתחו הזדמנויות לאנשים להיות מצטיינים. הבינה המלאכותית מאפשרת לעורכי דין צעירים להתמודד על תיקים שבעבר לא יכלו".
עו"ד איתמר רונן ממשרד רובוס, המלווה משרדי עורכי דין במיזוגים ורכישות, מסביר כי התהליכים יהפכו זולים יותר. "המשרדים יצטרכו פחות אנשים ולכן פחות שטח. עלות מעביד ונדל"ן הן שני רכיבי הוצאה שיצטמצמו. המשרדים יבחרו את הטאלנטים שיש להם את הערך המוסף. אלו שיכולים להביא לקוחות, לנהל מו"מ מורכב, יכולות שאין לכל עו"ד ממוצע".
"המודל עובר שינוי"
לדברי עו"ד דודי זלמנוביץ, בעליה של חברת GLawBAL, העוסקת בשכר טרחת עורכי דין וניתוח, "זה שנים מודל שעות החיוב יותר ויותר מפנה מקומו לשיטות תמחור של תמחיר קבוע, הצלחה ואף ריטיינר. המשקל עובר מהשקעת זמן במוצר המשפטי להשאת הערך ללקוח, ולא כמה שעות הדבר נטל". זלמנוביץ מוסיף כי הבינה גם מסייעת למדוד באופן אפקטיבי ומהיר את נושא התפוקות, התמהיל ושולי הרווח של שיטות חיוב. הדבר מסייע הן ברמה השוטפת, לרבות לתגמול, והן לטובת מודלים של מיזוגים ועוד".
עו"ד מיקי ברנע, ראש משרד ברנע ג'פה לנדה, מספר שבמשרד בוחנים שילוב מרכיב שימוש בכלי AI בפרמטרים לבחינת הביצועים של עורכי הדין. "עד היום שעות החיוב היו במוקד בדיקת הביצועים. ההנחה היא שבקביעת הפרמטרים לבדיקה - אתה מתמרץ את הנושאים החשובים למשרד. בהתאם, בשנת 2026 ביצועי עורכי הדין יכללו רמת שימוש בכלי AI. איזה משקל יהיה לזה - עדיין לא סגור". ברנע מוסיף, כי "אם בהמשך נגיע למנגנון תמחור מול הלקוחות שאינו מבוסס שעות, אז כתוצאה נהיה חייבים לשנות את מודל המדידה והתמרוץ של השותפים".
"אין ספק שהשינויים הצפויים יהיו משמעותיים מאוד, הן באשר לאופן ניהול העבודה והן באשר לאסטרטגיה המקצועית והניהולית של משרדי עורכי דין", אומר עו"ד דן שמגר, שותף במשרד מיתר. "כולם מנסים לשער כיצד ייראה העתיד, אך אנו במשרד מיתר עסוקים בבנייתו".
לדבריו, במיתר עוסקים בהטמעה ובבנייה של כלי AI באופן נרחב. "נעשה מאמץ נרחב לעודד את עורכי הדין להשתמש בכלים אלו. השבוע ערכנו AI Bootcamp לעורכי הדין שלנו על מנת להדריך, להסיר חסמים ולהנגיש שימוש בכלים שיצרנו. כמו כן, נעשית עבודת עומק בסוגיות של תהליכי בקרה, מבנה הצוות, הסדרי שכר טרחה ושיתופי פעולה עם גופים מובילים בעולם בתחום הליגלטק". לדבריו "קיימת אי-ודאות באשר לאופן שבו כלי AI עתידיים ישפיעו על העבודה השוטפת, ולכן כל כך חשוב להשקיע מאמצים בלימוד הטכנולוגיות והערכת ההשפעה שלהן על אופן עבודתו של עורך הדין".
בסקר שערכה חברת coface BDI על השפעות הבינה המלאכותית על משרדי עורכי דין, עלה כי 49% ממשרדי עורכי הדין צופים ירידה במספר המתמחים עד 2030, ו-74% מייחסים את הסיבה לאוטומציות וכלי AI.
האצה במגמת המיזוגים
לדברי דניאלה רז-ויינרב, סמנכ"לית דאטה ומוצר בחברה, התובנה שעלתה בסקר היא שבשנים הקרובות כלי הבינה המלאכותית יערערו את שני יסודות המודל המסורתי - מודל השותפות ותמחור. לפי הסקר, 45% ממשרדי עריכת הדין צופים מעבר למודל עבודה משולב של אדם ו-AI - ו-43% מעריכים שה-AI תקטין את משמעות שעת העבודה.
"בשאלת התמחור, ה-AI לא בהכרח מבטל מייד את החיוב השעתי, אבל הוא בהחלט שוחק את ההיגיון שעומד מאחוריו אומרת רז-ויינרב. "גם אם חיוב לפי שעה לא ייעלם מחר בבוקר, ברור שככל שהלקוחות יבינו שהם מקבלים את אותה תוצאה בפחות זמן - הלחץ יעבור בהדרגה לכיוון של תמחור לפי ערך, שלבים או תוצרים. מי שיעבור למודל ערך לפני שהלקוח ידרוש - ייצר יתרון תחרותי. מי שיחכה - ינהל משבר".
רז-ויינרב מוסיפה, כי "מודל השותפות המסורתי נשען על פירמידה ברורה: הרבה מתמחים וזוטרים בתחתית, פחות שותפים למעלה. אבל כשה-AI לוקח חלק מהעבודה הבסיסית שעליה נבנתה גם ההכשרה וגם הגבייה, הפירמידה מתהפכת. השינוי במודל השותפות לא יגיע רק מבפנים - הוא עשוי להאיץ גם מהלכי התכנסות ומיזוג בענף". 30% מהמשיבים בסקר מעריכים שמספר המיזוגים יעלה, בגלל עלויות טכנולוגיה, רגולציה וציות, שמכבידות במיוחד על משרדים קטנים.
"מודלים מבוססי תוצאה"
"הבינה המלאכותית תשנה לא רק את הדרך שבה עורכי דין עובדים, אלא גם את הדרך שבה מודדים ומתמחרים עבודה משפטית", אומר עו"ד איתן צפריר ראש תחום רגולציה, ציות וממשל בליפא. "במשך שנים המודל המרכזי היה מבוסס על שעות עבודה, כאילו זמן הוא המדד הכי טוב לערך. זה תמיד היה קצת מוזר, כי לקוח לא באמת קונה שעות. הוא קונה פתרון, ודאות, שיקול דעת, ניהול סיכון ותוצאה".
"המודלים ישתנו למבוססי הצלחה ותוצאה", מוסיף רונן. "הזרם הטכנולוגי יהפוך את מודל היעילות של עורכי הדין לשונה. עד עכשיו היו קובעים יעד שעות לחיוב. השעות לחיוב יהיו פחות מעניינות בהשוואה לתוצאה ולתפוקה ללקוח. עולם חיובי השעות ילך יתפייד. החיוב ייעשה לפי שלב בתהליך או לפי הצלחה, או לחלופין אחוז מההצלחה".
לדברי עו"ד צפריר, "בעידן ה-AI, חלק גדול מהעבודה המשפטית הטכנית ייעשה מהר יותר: מחקר ראשוני, טיוטות, השוואת מסמכים, בדיקות רקע, סיכומים וניתוחי עומק ראשוניים. לכן, המדידה תזוז בהדרגה מ"כמה זמן עבדת" ל"מה הערך שיצרת". עורך הדין העתידי לא יימדד רק לפי מספר שעות החיוב שלו, אלא לפי היכולת שלו לנסח אסטרטגיה, להפעיל שיקול דעת, לזהות סיכונים, ולתרגם מידע משפטי מורכב להחלטה עסקית ברורה ללקוח".
צפריר מוסיף, כי "נראה מעבר גובר מתמחור לפי שעה לתמחור לפי פרויקט, ריטיינרים חכמים, חבילות שירות, תמחור מבוסס ערך, ובחלק מהמקרים גם מודלים היברידיים שכוללים הצלחה או תוצאה".
במשרדי עורכי הדין אומרים כי מדידת הביצועים של עורכי הדין היא עדיין מבוססת שעות עבודה.
"כל מגמה מתחילה מתהליך וככל שיעבור הזמן נראה את זה יותר ויותר", אומר עו"ד רונן. "אנחנו נמצאים בתחילת המגמה, ככל שיעברו השנים זה יקרה. נראה את זה לכיוון סוף 2026 בצורכי גיוס קדימה".