בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מתוך העמוד הרשמי של דוברות ראש הממשלה
המאבק סביב הפטור ממע"מ ביבוא אישי חוזר היום (ב') למליאת הכנסת. חברי הכנסת צפויים להצביע על הצו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, שמעלה את תקרת הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל מ־75 דולר ל־130 דולר. זאת לאחר שבפברואר דחתה המליאה את הצו הקודם של סמוטריץ’, שביקש להעלות את הפטור ל־150 דולר, ברוב של 59 מתנגדים מול 25 תומכים. בעקבות אותה דחייה חתם סמוטריץ’ על צו חדש, נמוך יותר, שהעלה את התקרה ל־130 דולר.
● בלעדי | הממונה על התקציבים שינה בהיחבא מסמך רשמי עקב לחץ פוליטי
● בדיקת גלובס | הדולר קרס, השטרות נעלמו: בצ'יינג'ים מדווחים על מחסור חריג במטבע זר
לקראת ההצבעה פרסם סמוטריץ’ מסר חריף לציבור, שבו כתב: "אם אתם רוצים להזמין מוצר מחו"ל בזול - תעשו את זה היום". לדבריו, "במסגרת סמכותי כשר האוצר העליתי את סכום הפטור מ־75 דולר ל־150 דולר רק לפני כמה חודשים. קבוצת חברי כנסת שמשום מה מעדיפים לתמוך בטייקונים שמרוויחים על גבם של אזרחי ישראל - הצביעו נגד. בתגובה, עדכנתי את הפטור ל־130 דולר". סמוטריץ’ הוסיף: "תעקבו מחר ותראו מי עובד אצלכם, ומי עובד נגדכם בשירות המונופולים".
מנגד, במגזר העסקי תוקפים את המהלך וטוענים כי הוא אינו מטפל במוקדי יוקר המחיה המרכזיים בישראל, אלא מייצר יתרון מס לפלטפורמות זרות על פני עסקים מקומיים. לטענתם, בעוד שהוצאות משקי הבית המרכזיות בישראל הן דיור, תחבורה, מזון וחינוך, היבוא האישי מתמקד בעיקר בתחומים כמו הלבשה, הנעלה, מוצרי חשמל, צעצועים וכלי בית - קטגוריות שבהן נטען כי המחירים דווקא ירדו לאורך השנים או נשחקו ביחס למדד הכללי.
הפטור פוגע בעסקים קטנים
לפי הטענות שמעלים נציגי העסקים, הפטור אינו פוגע רק ברשתות גדולות, אלא גם בעסקים קטנים ובינוניים בענפי המסחר והשירותים, המתמודדים עם עלויות מקומיות כגון שכר עבודה, ארנונה, חשמל, מים, ביטוח לאומי ורגולציה. לדבריהם, הפלטפורמות הזרות נהנות מהטבת מס שאינה חלה על עסקים ישראליים, ובכך נוצר פער תחרותי מלאכותי של 18% לטובת רכישות מחו"ל.
המתנגדים למהלך טוענים עוד כי בשנתיים האחרונות חלק מהקטגוריות הצרכניות שבהן פועל היבוא האישי דווקא רשמו ירידות מחירים, אף שבאותה תקופה עלויות התפעול של עסקים בישראל עלו. לדבריהם, הנתונים מלמדים שהתחרות בענפי החשמל, ההלבשה והריהוט קיימת, וכי הבעיה ביוקר המחיה אינה נעוצה דווקא במגזר העסקי המקומי.
לצד הוויכוח הכלכלי, המהלך מעורר גם מחלוקת מוסדית. איגוד לשכות המסחר עתר בעבר לבג"ץ נגד הצו, ובתחילת מאי קרא בג"ץ לבחון מחדש את הסוגייה, לאחר שהכנסת כבר דחתה את הצו הקודם להעלאת הפטור ל־150 דולר. במגזר העסקי טוענים כי החתימה על צו חדש זמן קצר לאחר שהכנסת ביטלה את הצו הראשון היא ניסיון לעקוף את הכרעת המליאה.
סמוטריץ’ מציג את ההצבעה כמבחן לנבחרי הציבור בשאלה מי פועל לטובת הצרכנים ומי לטובת בעלי האינטרסים. מנגד, המתנגדים רואים במהלך צעד פופוליסטי שאינו מטפל בשורשי יוקר המחיה, אלא מעביר חלק מהצריכה הישראלית לפלטפורמות בינלאומיות, תוך פגיעה בהכנסות המדינה, בעסקים מקומיים ובעובדים ישראלים. ההכרעה מחר במליאה תקבע אם הצו המעודכן ימשיך לעמוד בתוקף, או שגם הפעם תבלום הכנסת את הרחבת הפטור.