מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל
ליפ־בו טאן, מנכ"ל אינטל , צפוי לשאת דברים השבוע בכנס המחשוב השנתי בטייוואן, קומפיוטקס, כבכל שנה. אלא שהפעם החליט לחשוף את עיקר החדשות שעליהן רצה לדבר יממה לפני נאומו - תזמון שנופל במקרה (או שלא) על נאומו של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג.
● "שטות מוחלטת": מנכ"ל אנבידיה - הבינה המלאכותית לא אחראית לגל הפיטורים
● הכלכלן הראשי של אפולו: "אפס ראיות לאובדן משרות בגלל בינה מלאכותית"
קרב ההשקות בין השתיים לא מתרחש בחלל ריק. לכאורה, החברות יצאו לפני פחות משנה לירח דבש, כאשר הואנג הודיע כי אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשלב את מעבדי הליבה שלה בשרתי ה־AI שלה. אלא שמאז שררה דממה, ונראה שבחודש האחרון חזרו שתי ענקיות השבבים ל"קרב התרנגולות" שאפיין אותן בשנות התשעים, אז התפרסמה אנבידיה בעיקר בזכות הכרטיסים הגרפיים למחשב האישי ואתגרה את אינטל בשוק הגיימרים.
בשנה האחרונה זיהו שתי החברות פוטנציאל מפתיע בשוק חדש: מעבד הליבה המרכזי (CPU) - השבב שמנהל זה ארבעה עשורים את משימות המחשוב האישי והשרתים - התגלה כיעיל גם לעיבוד בינה מלאכותית. עבור אינטל, מדובר בהחייאת מוצר הדגל שלה, מעבד ה"זיאון" המשמש שרתי ענן; עבור אנבידיה , מדובר בשוק חדש־ישן שסייע לה להגדיל את הכנסותיה ברבעון האחרון. אנבידיה מייצרת מעבדי ליבה תחת המותג "גרייס", ורואה בהם יחידה אינטגרלית ממכירות המעבד הגרפי החדש שלה, "בלאקוול".
הזינוק בביקוש למעבדי ליבה מסביר את התאוששותה של אינטל, שרשמה צמיחה של 22% במכירות מעבדי השרתים, ואת המשך נסיקתה של אנבידיה - שהציגה גידול של 85% בהכנסות משנה לשנה ושמרה על רווחיות גולמית גבוהה של 75%. בדבריו הודה הואנג כי אנבידיה הפכה ליצרנית מעבדי הליבה הגדולה בעולם, והכריז כי המעבדים החדשים, "וורה", יהיו חזקים פי 1.8 ממוצרי המתחרות. "אנחנו מהירים מהם, והביקורות מהללות", הצהיר הואנג בפני קהל של אלפי עובדים, אנליסטים, עיתונאים וסטודנטים - מבלי להניד עפעף.
המחשב הביתי - המהפך
מוקדם יותר השבוע השיק הואנג בכנס "קומפיוטקס" את "וורה" (Vera) - מעבד ליבה מרכזי בעל ביצועים משופרים המיועד לא רק לחוות שרתים, אלא גם למחשבים אישיים. המהלך, שנעשה בשיתוף פעולה ראשון עם מיקרוסופט , מסמן את כניסתה של אנבידיה למגרש הביתי של אינטל. האחרונה נחשבת לשליטה הבלתי מעורערת בשוק המעבדים למחשבים אישיים, עם נתח שוק של כ־70%, בעוד כ־29% מוחזקים על ידי AMD .
הואנג, הסבור כי "אחרי 40 שנות מחשוב אישי, הגיע הזמן לחשוב עליו מחדש", הציג מחשב נייד המסוגל לנהל סוכני בינה מלאכותית, ואת חזונו למחשב פרימיום שיתפקד כ"מחשב־על זעיר" ביתי. לדבריו, "בעתיד כל בית יחזיק מחשב־על בסלון, בדומה למקרר". הואנג לא נקב במחירים עבור המחשבים החדשים, המציבים דגש על עיבוד AI ועשויים להיות מתומחרים גבוה משמעותית מהמקובל בשוק כיום.
במקביל, השיקה אינטל את "זיאון 6" (Xeon 6) - גרסה מתקדמת לרב־המכר שלה, שנועדה לייעל את עיבוד הבינה המלאכותית בחוות שרתים. הנהירה למעבדי ליבה נובעת מההבנה כי משימות רבות בעיבוד בינה מלאכותית יכולות להתבצע ביעילות רבה יותר ובעלות נמוכה יותר על מעבדי ליבה, במקום להסתמך על המעבדים הגרפיים היקרים.
הואנג הסביר את המגמה בדבריו: "סוכני ה־AI מחליפים את העבודה שעשתה בעבר תוכנה. אותם סוכנים בוחנים, בודקים, מסיקים מסקנות ומשתמשים בכלים שונים - ולשם כך הם נעזרים לרוב במעבדי ליבה (CPU). הם משתמשים בהם כדי להריץ כלי תוכנה, לנהל משימות מרובות במקביל, להבטיח את אבטחת המידע של פעילות הסוכן, לשלוף נתונים מהאחסון ולנהל את התקשורת בין המעבדים השונים".
הרבה יותר מהשקה
מאור פרידמן, שותף בקרן F2 ובעברו מפתח שבבים באמזון וארכיטקט מערכת באינטל, רואה ביריבות בין החברות כמה רובדים: "אינטל ואנבידיה לא רק מתחרות זו בזו, הן מנסות לעצב מחדש את הגבול שבין ה־CPU ל־GPU מכיוונים מנוגדים. אינטל שואפת להפוך את המעבד הגרפי לתכונה אינטגרלית בתוך האקוסיסטם שלה; מנגד, אנבידיה מבקשת להפוך את המעבד לרכיב בתוך סל מוצרי מחשוב רחב יותר, המבוסס על GPU ובינה מלאכותית".
"השקת מעבד ה־Core Ultra Series 3 של אינטל היא הצהרה אסטרטגית", מוסיף פרידמן. "אינטל מאותתת שכעת ניתן לטפל בעומסי עבודה מורכבים במחשבים אישיים בתוך מערכת אחודה אחת: מעבד מרכזי, גרפיקה משולבת, מנועים נוירוניים למשימות AI, לצד שיפור ביעילות הסוללה ויכולות קצה. מדובר במתן פתרון ביצועים מספק עבור משתמשים רבים, שבעבר נזקקו למעבד גרפי נפרד - כגון הכרטיסים של אנבידיה - ובכך אינטל מפחיתה את התלות של השוק בכרטיסי מסך עצמאיים".
אנבידיה נוקטת באסטרטגיה הפוכה: באמצעות המעבד החדש למחשבי בינה מלאכותית שהשיקה השבוע, השותפות עם מיקרוסופט והאקוסיסטם של CUDA, היא ממצבת את תוכנות ה־AI במרכז המחשוב. המעבד הופך לחלק ממערכת מורחבת. בכך מסתיים העידן שבו תחומי האחריות היו ברורים - אינטל שלטה במעבד, אנבידיה בכרטיס המסך ומיקרוסופט במערכת ההפעלה.
העולם החדש מורכב יותר. אינטל שואפת לשמר את הדומיננטיות שלה על בסיס הסביבה הקיימת, תוך שילוב עמוק של יכולות גרפיקה והאצת בינה מלאכותית בתוך פלטפורמת המעבד. מנגד, אנבידיה חותרת להפיכת המחשב האישי למכשיר מוכוון AI מיסודו, המאחד מעבד, כרטיס גרפי, זיכרון ותוכנה לכדי מערכת בינה מלאכותית אחודה.
מאימון מודלים להרצה
מעבר להגדרת ה"מחשב האישי מבוסס בינה מלאכותית" כקטגוריית מוצר, העימות מתמקד בשליטה בשכבות ההפשטה של התוכנה והחומרה - אלו הקובעות כיצד עומסי עבודה של AI יבוצעו ויתורגמו לרווחים. בשורה התחתונה, השאלה המכרעת היא מי יחזיק בשכבה שעליה נשענים המפתחים ושאליה מכוונים המשתמשים והיישומים. ברגע שפלטפורמה הופכת לסטנדרט, החומרה הבסיסית הופכת למשנית לעומת המערכת האקולוגית שצומחת סביבה.
"אינטל ואנבידיה הן שותפות בדאטה סנטר ומתחרות על שוק המחשוב האישי בעת ובעונה אחת, ואין בכך סתירה", אומר לוטן לבקוביץ, שותף מנהל ב־Grove Ventures. "זה מה שקורה שהמשחק עובר מאימון מודלים - שם ניצח מי שריכז את כוח החישוב הרב ביותר - להרצת המודלים בפועל. בהרצה אין מנצח יחיד, שכן צוואר הבקבוק משתנה בהתאם לסביבה: בחוות השרתים האתגר הוא הזיכרון ועלויות ההפעלה, בעוד שבמחשב האישי מדובר בקרבה למשתמש. הערך מתפזר בין שני הקצוות הללו, ולהערכתי בשניהם ייבנו חלק מהחברות הגדולות ביותר של השנים הקרובות".
*** גילוי מלא: הכותב הוא אורח של TAITRA - ארגון לקידום סחר החוץ של טייוואן שעומד מאחורי כנס המחשוב קומפיוטקס