אנבידיה / צילום: שלומי יוסף
צניחת שער הדולר לשפל היסטורי הנחיתה מכה קשה על תעשיית ההייטק המקומית - מהסטארט-אפים הצעירים ועד לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות. הירידה החדה והמהירה, שחצתה רף של 20% בתוך שנה, שחקה משמעותית את הכנסות החברות המבוססות על המטבע האמריקאי, בעוד שהוצאותיהן המרכזיות - ובראשן השכר - משולמות בשקלים וממשיכות לתפוח.
● "אללה איסטור כמה מסים שילמתי": הייטקיסטים מגיבים לתוכנית הדרמטית של רשות המסים
● ברשות המסים ציפו למיליארדים מקריפטו. כמה הם באמת גבו?
על רקע המשבר, פנו ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה וגוגל לרשות המסים בבקשה לקדם מהלך תקדימי: מתן אפשרות לתשלום המסים השוטפים בדולרים במקום בשקלים, במטרה לייצר יציבות וודאות תפעולית. לגלובס נודע שחברות נוספות פנו לרשות המסים עם בקשה דומה. עבור המדינה, צעד כזה עשוי להתברר כמהלך אסטרטגי שימתן את פיחות הדולר, שכן הוא יקטין את הביקוש הקיים בשוק למטבע המקומי.
ככל הידוע, ברשות המסים ובמשרד האוצר טרם גיבשו מדיניות סדורה בנושא. התקדים לבקשה הוא עסקת הענק למכירת וויז לגוגל בסכום של 32 מיליארד דולר. שם, כפי שנחשף בגלובס, נקבע כי בחברה ישלמו את המס בדולרים ללא המרה לשקלים.
נראה כי ברשות המסים מבינים את הבעיה שנוצרה להם בתקדים וויז. חברות בינלאומיות עלולות לפנות לבית המשפט ולתת כדוגמה לתקדים את הפטור שנתנו ברשות המסים לוויז לשלם את מס רווחי ההון על האקזיט בדולרים. לפיכך, ההערכה היא כי ברשות המסים ייטו להסכים לבקשה, גם אם באופן סלקטיבי כלפי חברות גדולות.
מהמעסיקות הגדולות במשק
ענקיות הטכנולוגיה, ואנבידיה בפרט, הן מהמעסיקות הגדולות בישראל והשפעתן על הכלכלה המקומית אדירה.
שווי הכנסים של אנבידיה בישראל גדל מ- 840 מיליון דולר ב-2024 ל-1.47 מיליארד דולר בשנה שעברה. לשם השוואה, ב-2023 הוא עמד על 325 מיליון דולר בלבד. המס שהיא משלמת בישראל האמיר ל-1.287 מיליארד דולר, או קרוב ל-4 מיליארד שקל.
גם עם עקרונית יאשרו את הבקשות ברשות המסים, ההחלטות על החוב הלאומי נתונות לפתחה של החשכ"לית, ובשל השפעת התשלום בדולרים על החוב הלאומי עו"ד מיכל עבאדי־בויאנג'ו היא זו שתכריע בסוגיה.
את ההחלטה בעניין תשלום המס בעסקת וויז בדולרים אישרה החשכ"לית לפני כחודשיים, והחברות בונות כעת על סיוע מהמדינה גם בזירת תשלומי המס השוטפים.
"סוגיה מעניינת"
"עסקת וויז מעוררת סוגיה מעניינת החורגת מהעסקה עצמה", מסבירה רו"ח (עו"ד) רחלי גוז־לביא, ראש מחלקת המסים ושותפה מנהלת בפירמת APM. "מחד, ניתן להבין את הרצון של המדינה ובנק ישראל למנוע השפעה חריגה על שוק המט"ח כתוצאה מעסקה בהיקף יוצא דופן. מאידך, כאשר מתפרסם כי אושר מנגנון גבייה ייחודי בעסקה מסוימת, מתעוררות שאלות בדבר היקף תחולתו במקרים עתידיים.
"חשוב להדגיש כי לפי הפרסומים לא מדובר בשינוי של שיעור המס או של עצם חבות המס, אלא באופן גבייתו. יחד עם זאת, ככל שנישומים אחרים יבקשו בעתיד הסדרים דומים, עשויות לעלות שאלות של אחידות, ודאות וקריטריונים להפעלת שיקול־הדעת המינהלי".
לדבריה, "בשלב זה מוקדם לקבוע האם מדובר בהסדר נקודתי שנבע מנסיבות חריגות במיוחד, או במהלך שעשוי להשפיע גם על עסקאות משמעותיות נוספות בעתיד. ככל שיוגשו בקשות דומות, יהיה מעניין לראות האם יגובשו עקרונות מנחים שיבהירו באילו נסיבות ניתן לשקול מנגנוני גבייה מסוג זה".
מכל מקום, עצם העובדה שהמדינה בחנה ואישרה פתרון מותאם לעסקה בסדר גודל כזה צפויה לעורר דיון מקצועי רחב בשאלת הגמישות של מנגנוני גביית המס בעסקאות בינלאומיות גדולות.