גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מערכת היירוט הישראלית החדשה שעשויה לתת מענה לרחפני הנפץ

מערכות הגנה אווירית איראניות הוצבו בארמניה ● ביוון הוחלט להציב טילים מתוצרת רפאל סמוך לגבול עם טורקיה ● בארה"ב ממירים רחפני תובלה למשגרי רקטות ● וחברה ישראלית משיקה מערכת יירוט רחפנים מתקדמת ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת הבלאק רייבן של חברת רובל / צילום: רובל חדשנות
מערכת הבלאק רייבן של חברת רובל / צילום: רובל חדשנות

סדרת טיליי הספייק של רפאל מבוקשת בכל העולם, והמדינה שכעת מודאגת מאוד מהטילים הישראליים המתקדמים היא טורקיה. בארה"ב מחפשים שימושים חדשים לרחפנים, ומוצאים שיש להם יכולת שיגור רקטות. ובאיראן שבעי רצון מפריסת מערכות הגנה אווירית מתוצרתם בארמניה. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

החברות הישראליות שיציגו בתערוכה הביטחונית בצרפת, למרות ההגבלות
30 יירוטים בדקה: מכונת הירייה מעומר שתיאבק ברחפני התקיפה

מערכת יירוט הרחפנים הישראלית, שניתן להתקין על רובה | בלעדי

רובל חדשנות, חברה המתמחה בפיתוח פתרונות ביטחוניים וטכנולוגיות מתקדמות לעולמות ההגנה וה־HLS, משיקה את בלאק רייבן (Black Raven) - מערכת מבוססת בינה מלאכותית והיתוך מידע רב-סנסורי, שפותחה במטרה לתת מענה לאיום הרחפנים.

המערכת החדשה פותחה לאחר שעובדי החברה, רובם אנשי מילואים ששירתו מאות ימים מאז פרוץ המלחמה, חוו באופן אישי את האיום המתפתח בזירות הלחימה, ובפרט את אתגר רחפני הנפץ ורחפני הסיב האופטי. מתוך ההיכרות הישירה עם הצורך המבצעי בשטח, חזרו אנשי החברה לפתח פתרון טכנולוגי חדשני, יעיל ונגיש שייתן מענה מדויק לדור האיומים הנוכחי ואף לפיתוחי הרחפנים העתידיים שעלולים להגיע לזירה.

ברובל מציינים כי אחד היתרונות המרכזיים של מערכת בלאק רייבן הוא העלות הצפויה שלה, שתהיה נמוכה משמעותית מעלותן של מערכות מקבילות הקיימות כיום בשוק.

בלאק רייבן מבוססת על שלושה שלבי פעולה מרכזיים: הראשון, גילוי טכנולוגי של האיום ממרחק גדול; השני, סגירת מעגל ואיכון מדויק באמצעות חיישנים ומערכות מתקדמות; והשלישי, צידוד ויירוט באמצעות כנת נשק ייעודית בלאק רייבן. הכנה הייעודית היא מערכת אוניברסלית המותאמת למגוון רחב של אמצעי לחימה, ובהם: רובי סער, שאט־גאן, מקלעים ואמל"ח נוספים, ומאפשרת התאמה לצרכים המבצעיים המשתנים של כל כוח בשטח.

המערכת עושה שימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית והיתוך מידע רב־סנסורי, תוך שילוב בין מערכות אלקטרו־אופטיות, חיישנים מתקדמים ויכולות ניתוח בזמן אמת. אחד המאפיינים הבולטים של המערכת הוא יכולת ההפעלה הכפולה: המערכת מאפשרת יירוט ידני על ידי לוחם וגם מצב אוטומציה מלא. כך, ניתן להפעיל את המערכת באופן אוטונומי לחלוטין או לחילופין לאפשר שליטה מלאה של מפעיל אנושי בהתאם לתרחיש המבצעי.

הטילים הישראליים שהוצבו בגבול טורקיה

בצל המתיחות הגוברת בין יוון לבין טורקיה, החליטו באתונה להציב טילי ספייק NLOS מתוצרת רפאל באיים היווניים הסמוכים לטורקיה. יכולתם של הטילים לפגוע באמצעים צבאיים במרחב, או אפילו בטורקיה עצמה, מהווה הרתעה כלפי הטורקים מפני פעולות תוקפניות בים האגאי. זו התועלת שמקבלים היוונים מרכש נרחב שביצעו באפריל 2023 עבור כוחות היבשה, הים והאוויר שלהם, בסכום שמוערך בכ־400-292 מיליון דולר, וכולל את ספייק NLOS.


מדובר בטילים בעלי הטווח הגדול ביותר של סדרת ספייק. דגם NLOS, המכונה תמוז, שוקל כ־71 ק"ג, מסוגל לפגוע במטרה ממרחק של עד 32 ק"מ, ומשוגר מפלטפורמות יבשתיות, אוויריות או ימיות. יכולות שיגור הטיל לטווחים רחוקים מדאיגה את הדרג המדיני והצבאי הטורקי, משום שלתפיסתם הוא מהווה איום אסטרטגי, בזכות הדיוק ויכולות השיגור שלו מפלטפורמות רבות.

זו רק סיבה אחת מבין רבות לכך שהטורקים חוששים מן הברית המתהדקת בין ישראל לבין יוון וקפריסין. הטורקים מעוניינים לממש את חזון "המולדת הכחולה" הניאו־עות'מאני שלפיו הם שואפים להשתלט על כלל מזרח הים התיכון, אך כעת גם באתונה ובניקוסיה פועלים לחיזוק היכולות הצבאיות. זו מגמה שכבר מאתגרת את טורקיה, וצפויה לאתגר אותה אף יותר בעתיד.

משגר הרקטות החדש של ארה"ב: רחפן

ממשל טראמפ נוקט באסטרטגיות חדשניות בהיבטים רבים, כשאחת מהן היא השאיפה להעביר את הצבא לאמצעים בלתי מאוישים, וכמה שיותר זולים. כחלק מן המגמה הזו, הוחלט לנסות להשתמש ברחפני תובלה שתכליתם המקורית היא נשיאת משקלים כבדים, בתור משגרי רקטות. זאת, מתוך הבנה כי בדרך זו ניתן יהיה לשגר רקטות מגובה וממרחק שיקשו מאוד על יירוטן.


על כן, בניסוי שהתקיים בפורט ראקר, אלבמה, חברות ביטחוניות מקומיות ערכו ניסוי שבו שיגרו שלוש רקטות 70 מ"מ מרחפן האספקות TRV 150. הניסוי נחל הצלחה, ובארה"ב מקווים שמדובר באמצעי שישדרג את יכולות התקיפה של כוחות טקטיים, ללא הוצאות על טכנולוגיות יוצאות דופן.

הרחפן TRV 150 יועד במקור למשימות לוגיסטיות, ביכולתו לשאת כ־70 ק"ג, והוא נמצא בשימוש צבא ארה"ב והמארינס. "לרוב, התעשייה ממתינה לדרישות שמגיעות מהממשלה, והם עונים לדרישה", אמר ל'דיפנס ניוס' קלארק דוטרר, סגן נשיא חברת סורבייס אנג'ינירג, שמייצרת את הרחפן. "במקרה זה, אנחנו זיהינו משהו שניתן להוכיח, יכולת חדשה, ולא המתנו לקבלת הדרישה. אנחנו מימנו זאת בעצמנו".

מערכות הגנה אווירית איראניות הוצבו בארמניה

ארמניה ניצלה את מצעד "יום הרפובליקה" בירבאן כדי להציג את מערכת ההגנה האווירית לטווח קצר מתוצרת איראן, מאג'ד AD-08, שמוצבת במדינה. כארבע מערכות הוצגו במצעד, עם שינוי מעניין הנוגע לרכבים שעליהם התקינו אותן הארמנים: בעוד שאיראן משתמשת במשאית אראס 2 מתוצרת מקומית, ארמניה היא מדינה שלא נתונה לסנקציות - ועל כן בחרה להתקין אותן על משאיות מתוצרת איטלקית של חברת איבקו.


את המאג'ד AD-08 פיתחה התעשייה הצבאית האיראנית, והציגה אותו לראשונה ב־2021. בדומה למערכות איראניות רבות, הוא נחשב לזול ביחס למקביליו, ונועד להגנה על בסיסים צבאיים ותשתיות קריטיות מפני מל"טים, טילי שיוט ומסוקים. בכל מערכת יש ארבעה משגרים, עם מערכת אלקטרו־אופטית שיודעת לזהות איומים בטווח של עד 15 ק"מ.

המיירט של מאג'ד משתמש במערכת חיפוש אינפרא אדום משולבת עם מרעום קרבה, רכיב שמחולל את הפיצוץ באופן אוטומטי עם ההתקרבות למטרה. מכאן נובע היתרון של המערכת האיראנית שלא מסתמכת על הנחיית מכ"ם, אלא על חתימת החום שמתקבלת מהמטרה. טווח הפגיעה המקסימלי של מאג'ד הוא שמונה ק"מ, והגובה המרבי ליירוט הוא שישה ק"מ.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Luis M. Alvarez

בגלל עבודת כפייה? המכס החדש של דונלד טראמפ

נשיא ארה"ב, שמנסה לבנות מחדש את חומת המכסים שנפסלה בביהמ"ש העליון, מבקש להטיל מכס של לפחות 10% על יבוא מרוב שותפות הסחר המרכזיות של אמריקה ● הסיבה הרשמית: חקירה שעסקה במוצרים שיוצרו בעבודת כפייה ● אילו מדינות נכללות ברשימה, ומה לגבי ישראל?

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

הנפקות הענק של 2026 בוול סטריט עלולות להיות פרומו לקריסת שוק המניות

ההנפקות הצפויות השנה של ענקיות ה־AI מעוררות הייפ עצום בשווקים ● אולם השוויים הגבוהים מתעלמים מהשקעות עתק המנותקות מצפי הכנסות ורווחים ריאלי ● האם SpaceX, אנתרופיק, OpenAI ודומותיהן ישנו את הכלכלה - או יעבירו לציבור סיכון גבוה במחיר מנופח?

יפן / צילום: Shutterstock

כך הפכה יפן מיעד אקזוטי למיינסטרים, וכמה יעלה לכם לטוס?

הין שנחלש בעשרות אחוזים, הטיסות שהופכות נגישות יותר והחיפוש הישראלי אחר יעד בטוח ושונה הפכו את יפן למוקד הביקוש המרכזי במזרח ● חברות התיירות מדווחות על זינוק חד בהזמנות, גם מחוץ לעונות השיא המסורתיות ● השבוע גם ארקיע הצטרפה לטרנד עם קו ישיר

עבאס עראקצ'י, שר החוץ של איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

שר החוץ האיראני: אם ישראל תתקוף בביירות - נגיב בנחרצות

שר החוץ האיראני: "מה שסנקציות ומלחמה נכשלו בהן - לא יושג במלחמה נוספת" ● בלבנון מדווחים כי רכב הותקף בידי כטב"ם ישראלי בכביש באזור ח'לדה, קילומטרים ספורים מדרום לבירות ● מטוס אמריקאי השבית מכלית נפט שניסתה לשבור את המצור ● לאחר מכן, החל רצף אזעקות בכווית ובבחריין בעקבות ירי טילים וכטב"מים ● משמרות המהפכה טענו כי הירי הוא תגובה לתקיפת מגדל תקשורת באי קאשם, אותה האמריקאים לא הכחישו ● סנטקום: "יירטנו 3 טילים איראנים, שניים נוספים נפלו לפני שהגיעו ליעד" ● עדכונים שוטפים

מייסדי Coralogix, מימין אריאל אסרף (מנכל) ויוני פרין (CTO) / צילום: Coralogix

שנה אחרי שהפכה ליוניקורן: קורלוג'יקס מגייסת עוד 200 מיליון דולר

חברת ניטור מערכות התוכנה הישראלית משלימה גיוס של 200 מיליון דולר, שנה לאחר שהפכה ליוניקורן ● המנכ"ל אריאל אסרף מסביר לגלובס כיצד מהפכת סוכני ה-AI פותחת עבורה שוק חדש

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

מנכ"ל נת"ע: "בעוד שנה וחצי יחלו החפירות של המטרו"

33 חברות מהארץ ומהעולם הגישו מועמדות לשלב הראשון של מכרזי המטרו, והפתיעו את בכירי נת"ע שהגדירו את ההיענות כגבוהה מהצפוי ● שם מעריכים כי מכונות החפירה הראשונות יעלו לשטח ב-2028 ● אלו האתגרים בדרך לפרויקט התשתית הגדול בישראל

הפגנת תמיכה בעזה בבריטניה. לאן הולכות התרומות ההומניטריות? / צילום: Reuters, Chris J Ratcliffe

דוח חדש חושף את רשת התרומות האירופית - שמתגלגלת לחמאס

תרומות בשווי מעל 9.5 מיליון דולר גויסו באירופה לסיוע לעזה על ידי ארגוני צדקה בעלי קשר לטרור ● כך עולה מדוח חדש של משרד התפוצות, החושף את הארגונים המגייסים, ואת ארגוני הטרור הקשורים אליהם

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

יזם הנדל"ן צחי אבו בדרך להפוך לבעלים של 5 חברות בורסאיות

בתוך חמש שנים חולש אבו על שורה של חברות ציבוריות, הפועלות בתחומים שונים: מרכזי מסחר, דירות להשכרה, התחדשות עירונית וייתכן שבקרוב גם אנרגיה ותעשייה בטחונית ● עם זאת, הרוב הגדול של עסקיו, הממוקדים בענף הנדל"ן, נמצאים בינתיים מחוץ לבורסה

רון בארון. בעיגול: אילון מאסק / צילום: רויטרס, AP

המשקיע בן ה-83 שמעריץ את מאסק ומקווה שעסקיו יחלצו אותו מתקופה קשה

רון בארון בן ה־83 קשר את עתיד חברת הקרנות שלו עם גורלה של SpaceX ומיזמים נוספים של מאסק, בהשקעות של מאות מיליוני דולרים ● עכשיו הוא נזקק לעזרתו של הטריליונר, כשהקרנות שלו מדשדשות ומאבדות לקוחות ● האם מהנפקת SpaceX תבוא הישועה שהוא זקוק לה

מאט מרפי, נשיא ומנכ''ל מארוול העולמית / צילום: מארוול

וול סטריט פינת יקנעם: מאחורי הסנסציה של מארוול עומדת חטיבה ישראלית

מארוול נחשבה שנים לחברת שבבים אפרורית, אבל השנה היא הפכה למניית AI לוהטת עם תשואה של מעל 270% ● השבוע מנכ"ל אנבידיה העריך שהיא תהיה המצטרפת הבאה למועדון הטריליון, והקפיץ את המניה עוד יותר ● מאחורי ההייפ עומד בין היתר מוצר כחול לבן

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: רמי זינגר

עם טיפול חדשני לסרטן: החברה שחותמת על הסכם מסחור משמעותי

חברת אלפא תאו חתמה על הסכם אסטרטגי עם חברת טולמר האמריקאית שעשוי להגיע להיקף של כמעט 200 מיליון דולר ● ההסכם כולל מסחור הטיפול של אלפא תאו לתחום סרטנים אורולוגיים ● בשנה האחרונה זינקה מניית החברה בכ-200%

בית משפט / אילוסטרציה: איל יצהר

פסיקה תקדימית: לאנשי עסקים יכולים להיות שני מרכזי חיים לצורך תשלום מס

איש העסקים חיים צח, לשעבר מנכ"ל עיריית הרצליה, טען כי ניתק תושבות מישראל ועבר לפני 40 שנה לניגריה ● המחוזי בת"א קבע כי "במציאות המודרנית ניתן לחיות בו זמנית בכמה מקומות במקביל, עם זיקות מהותיות וחזקות בכל אחד מהמקומות"

למרות שהן יקרות יותר ונותנות פחות: הציבור מעדיף להפקיד לפוליסות חיסכון / צילום: Unsplash, annie spratt

אף שהן יקרות יותר ונותנות פחות: למה הציבור מעדיף להפקיד לפוליסות חיסכון?

נתונים שהגיעו לידי גלובס מלמדים כי ההפקדות לפוליסות החיסכון זינקו אשתקד ל־32 מיליארד שקל, לעומת 19 מיליארד שקל שהופקדו במוצר המתחרה והזול יותר, קופת גמל להשקעה ● סיבות אפשריות לכך הן העדפת חברות הביטוח את המוצר היקר יותר ותקרת ההפקדה בגמל

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: Associated Press, Paul Morigi

"חמדנות ואופטימיות פרועה": מנכ"לי ענקי הבנקאות על הראלי בוול סטריט

בזמן שוול סטריט שוברת שיאים, מנכ"לי הבנקים הגדולים מזהירים מפני שאננות אך בוחרים את מילותיהם בקפידה ● מנכ"ל גולדמן זאקס, דייוויד סולומון, אומר ש"זה יכול להתהפך מהר" ● מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מסמן את כוח המשיכה שיכול להפיל את השוק, "ראיתי את זה בעבר"

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

עם הפנים להנפקה: אלדר השלימה את רכישת השליטה בראדקו

קבוצת אלדר, בעלת חברת ההתחדשות העירונית ראדקו, הודיע על השלמת המיזוג ביניהן לישות עסקית אחת ● קבוצת גבאי מוכרת קרקע בעיר היין באשקלון לפרץ בוני הנגב ● פרופדו תשקיע בחברת עוז נדל"ן ● וגם: כמה תשקיע הממשלה בתוכנית למיגון יישובי הצפון? ● חדשות השבוע בנדל"ן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א: תחזית ה-OECD והפיחות בשקל העיבו על המסחר

הבורסה חתמה יום תנודתי באדום ● תחזית ה-OECD: הגירעון יתרחב ל-5.3% ● הדולר זינק ל-2.87 שקלים בהמשך לאיתותי הנגיד ● מדד הביטוח חטף ואיבד מעל 3% ● בניגוד למגמה: ת"א ביטחוניות החזיק מעמד בהובלת זינוק בתאת

מערכת אימונים של בגירה / צילום: אתר החברה

בגירה השלימה את ההנפקה בת"א - אלה המוסדיים שהשתתפו

חברת הסימולטורים הצבאיים השלימה את ההנפקה לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל לפני הכסף, בדילול מלא ● לגלובס נודע כי השתתפו בהנפקה גופים מובילים: מיטב, הפניקס, כלל, הראל ומגדל, איילון, מור ואי.בי.אי וכן עמיתים הוותיקה ● החברה גייסה 200 מיליון שקל לקופת החברה ו-655 מיליון שקל בהצעת מכר של בעלי השליטה

שווי הזהב זינק / צילום: Shutterstock

שווי הזהב זינק, והמתכת הפכה לנכס הרזרבה המוביל בעולם

מדוח של הבנק המרכזי האירופי שפורסם השבוע, עולה כי שווי ההשקעה של בנקים מרכזיים ברחבי העולם בזהב עקף את ההשקעה באג"ח אמריקאיות ● הבנקים המרכזיים מתעניינים בזהב בשנים האחרונות בעיקר בשל "מתחים גיאופוליטיים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

חבל הצלה להייטק? האוצר בוחן מתן מענקים ותשלום מס בדולרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הקים צוות מיוחד לבחינת צעדי סיוע לענף על רקע היחלשות הדולר ● בין ההצעות שנבחנות: הרחבת מענקי רשות החדשנות לסטארט־אפים, דחיית תשלומי מס והיענות לבקשת חברות הטכנולוגיה לשלם מסים בדולרים במקום בשקלים

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

תעלומה בשוק: מי רכש אג"ח של החברה הקורסת ב-21 מיליון שקל?

בשוק מנסים להבין מי עומד מאחורי עסקה מסתורית לרכישת האג"ח של סימד ● החברה נקלעה לאחרונה לסחרור לאחר ש-100 מיליון שקל שהיו מיועדים לחברה, הועברו לבעלי השליטה ● היום צפויים מחזיקי האג"ח להצביע על מינוי עורכי דין ישראלי ואמריקאי שייצגו אותם