אורי וטרמן / צילום: יונתן בלום
המנכ"ל הקודם של שופרסל אורי וטרמן הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה בסך 5.8 מיליון שקל נגד ענקית הקמעונאות בטענה שסיום העסקתו נעשה שלא כדין. וטרמן כיהן כמנכ"ל שופרסל במשך שבע שנים, ובשנת 2024 עזב את תפקידו עם רכישת השליטה בחברה על ידי האחים אמיר.
בתביעה נטען כי שופרסל הפרה את הסכם הפרישה אליו הגיעה עם וטרמן ואף נמנעה מלהעניק לו את המגיע לו על פי דין והסכם ההעסקה. על פי התביעה, במסגרת חילופי ההנהלה ב-2024, הסכים וטרמן, לבקשת החברה, לפנות את כיסאו כמנכ"ל ולסייע בהעברת התפקיד לאחים, בתמורה ובהסתמך על הסדר פרישה שהובטח לו.
על פי הסכם הפרישה, וטרמן היה זכאי לתקופת ההודעה המוקדמת בת 6 חודשים, ולאחריה תקופת הסתגלות בת 6 חודשים, שבהן היה אמור לקבל שכר מלא. בנוסף, היה אמור לקבל בונוס פרישה בהיקף 3.2 מיליון שקל. את כל אלה הוא לא קיבל לטענתו, למרות הסיכומים. וטרמן עבר מתפקיד המנכ"ל לתפקיד יועץ לתקופה קצרה, תפקיד עליו קיבל שכר מלא במשך ארבעה חודשים, אבל פוטר ללא כל ידיעה מוקדמת, ללא תקופת הסתגלות ומבלי שמולאו הזכויות המובטחות.
לפי הנטען, לאחר שהחברה קיבלה את מבוקשה, היא התנערה מהתחייבויותיה כלפיו. "לאחר שקיים את חלקו בהסכם הפרישה ועזב את תפקידו הוא סולק, פשוטו כמשמעו, מבלי שהחברה קיימה את חלקה בהסכם", נכתב. "התובע פוטר באופן שרירותי ופתאומי ללא שימוע כדין ותוך שלילת זכויותיו". במסגרת התביעה מבקש וטרמן מבית הדין להורות לשופרסל לקיים את התחייבויותיה כלפיו בהתאם להסכם הפרישה, או לחלופין להעניק לו את מלוא הזכויות המגיעות לו על פי הדין והסכם ההעסקה.
הסכם הפרישה של ורטמן לא אושר באסיפה הכללית על אף אישורו בדירקטוריון. וטרמן טען כי החברה והבעלים יכלו לאשר את ההסכם ולאפשר לו לקבל את מה שהובטח, לאחר ששידרו לאורך כל הדרך שהוא יעבור. כך, למשל, ניתן היה במסגרת הליך "אובר רולינג" לאשר את ההסכם בדירקטוריון או שניתן היה להאריך את הסכם הייעוץ כדי שיקבל את הזכויות המגיעות לו ואת תקופת ההסתגלות וההודעה המוקדמת.
אורי וטרמן מיוצג על-ידי עורכי הדין ליויאן סגל, ליאור רייכרט, הדר קאפח ואופק גסמן ממשרד מיתר עורכי דין.
משופרסל נמסר כי "שופרסל דוחה את טענות וטרמן, והתביעה לכשתתקבל תיענה בערכאות המתאימות".