מהו המכשול שעומד בפני "בליץ החקיקה"?

הקואליציה מקדמת בבהילות יוזמות חקיקה רבות, אבל פיזור הכנסת יכול לסכל את המהלך. מדוע? • המשרוקית מסבירה

מליאת הכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
מליאת הכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

​"בליץ החקיקה" של הקואליציה לא מפסיק לספק חדשות, והאחרונות שבהן הן אישורה בקריאה ראשונה של הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. אלה מצטרפות לדיווחים כמעט יומיים על קידום של עוד ועוד הליכי חקיקה פרי יוזמתם של שרי הממשלה ושל חברי הקואליציה - כשההסבר שניתן לפעלתנות הפרלמנטרית הזאת הוא הרצון להעביר כמה שיותר חוקים לפני פיזור הכנסת. אבל האם זה כל כך פשוט?

המפקח על הכסף הפוליטי: כך מבקר המדינה יוכל להשפיע על הבחירות
ממינוי בכירים ועד הקלות מס באיו"ש: אלה החוקים שהקואליציה תנסה להעביר
האם הפלת המשטר באיראן מעולם לא הייתה חלק ממטרות המלחמה?

איך עובדת הכנסת בפגרת בחירות?

בסקירה של ד"ר אסף שפירא שפורסמה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מוסבר שלפי עיקרון רציפות הכנסת (סעיף 37 לחוק יסוד: הכנסת), הכנסת שהתפזרה ממשיכה לכהן עד לישיבה הראשונה של הכנסת החדשה, והיא רשאית למשל להמשיך ולחוקק חוקים. שפירא מזכיר כדוגמה את חוק הבחירה הישירה שהתקבל ב־1992 אחרי שהכנסת ה־12 כבר התפזרה באמצעות חוק התפזרות הכנסת.

עם זאת, המחוקק הכיר בקשיים של כנסת שכבר התפזרה להמשיך ולהתנהל כרגיל. כך, בתקופת הבחירות, הכנסת מכונסת רק על פי דרישה של 25 ח"כים או על פי דרישת הממשלה. כפי שנקבע בפסיקת בג"ץ, היות ש"בתקופת פגרה הכנסת פועלת במתכונת מצומצמת ביותר והמליאה מתכנסת במקרים חריגים", מטרת הכינוסים האלה מצומצמת גם היא, וראוי שהיא תתמקד ב"העלאת נושאים דחופים ובעלי חשיבות ציבורית לדיון כהצעות לסדר היום בלבד".

גם עבודת הוועדות מוגבלת. לפי תקנון הכנסת, הוועדות רשאיות להתכנס בתקופת הפגרה רק באישור ועדת הכנסת, כשזו מוסמכת גם לקבוע תנאים לקיום הישיבות. שפירא מסביר שהנוהג הוא שוועדת הכנסת מסמיכה את "ועדת ההסכמות" לאשר לוועדות לקיים דיונים. בוועדת ההסכמות חברים יו"ר הקואליציה וחבר מסיעתו של ראש האופוזיציה.

אם ועדת ההסכמות לא אישרה לקיים ישיבה, רשאים יו"ר הוועדה, הממשלה או שליש מחברי הוועדה לפנות ליו"ר הכנסת ולבקש את אישורו לקיים ישיבת ועדה. יו"ר הכנסת יאשר קיומה של ישיבת ועדה רק אם היא נדרשת מנימוקים מיוחדים.

מה המשמעות המעשית?

מבחינה פרקטית, המשמעות היא שאין היתכנות גבוהה שתהליך חקיקה מורכב שדורש עבודה פרלמנטרית רבה - יושלם בתקופת בחירות. ואולם, גם אם הצעת חוק לא תגיע להבשלה מלאה, עדיין יש השלכות מעשיות לטיפוס חלקי בסולם החקיקה. מדוע?

זאת משום שעל הצעות חוק שעברו בקריאה ראשונה בכנסת ושחקיקתן לא הושלמה, אפשר להחיל "דין רציפות" - וכך לקדם אותו מאותה נקודה בכנסת הבאה, מה שמאפשר "לדלג" על השלבים המקדמיים של הליך החקיקה.

לפי עו"ד שלומית רביצקי טור־פז וד"ר מורן קנדלשטיין־היינה, מדובר בהליך שגרתי למדי: לאורך השנים הוגשו בקשות רבות להחלת דין רציפות, לעתים אף עשרות בקשות במהלך חייה של כנסת אחת. רובן ככולן מאושרות. כך למשל הוחל דין רציפות בכנסות ה־17, ה־18 וה־19 (שלוש הכנסות שכיהנו מאפריל 2006 עד מרץ 2015) - על 49, 50 ו־57 הצעות, בהתאמה. דווקא בכנסות האחרונות כמעט ולא הוגשו בקשות שכאלה, אבל הצעת חוק מפורסמת שהוחל עליה "דין רציפות" הוא מה שמכונה "חוק הגיוס" - שעבר בקריאה ראשונה בתקופת הכנסת הקודמת, והכנסת הנוכחית החילה עליו דין רציפות.