גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבורסה השיקה 28 מדדים חדשים, ויש לה אינטרס

לא פחות מ-28 מדדי מניות חדשים השיקה הבורסה בת"א בשנים האחרונות, בד בבד עם העלייה בביקוש לסחורה מקומית מצד הקרנות העוקבות ● עד כמה קל להקים מדד חדש וכיצד הבורסה גוזרת על כך קופון שרק ילך ויגדל בשנים הבאות ● הבורסה: זה לא רק בגלל הכסף

מבול מדדים בבורסה / צילום: Shutterstock
מבול מדדים בבורסה / צילום: Shutterstock

נדמה כי בתקופה האחרונה הפכה הבורסה לניירות ערך בת"א למפעל המייצר עוד ועוד מדדים חדשים. "אינפלציית המדדים" של הבורסה באה לידי ביטוי בכך שמאז 2019 הושקו לא פחות מ-28 מדדי מניות חדשים, רובם בשלוש השנים האחרונות.

היועץ הפיננסי שצופה ירידות בשווקים: "המספרים מנופחים"
ההפסד של מדדי ת"א: מניית פאלו אלטו זינקה ב-82% מאז הצטרפה לבורסה

רק בחודש שעבר השיקה הבורסה שני מדדים חדשים: "ת"א 35 משקל שווה" (שבו כל מניה משפיעה בצורה זהה על תשואת המדד המוביל) ו"ת"א מזון" (הכולל את מניות הענף שהפך לפופולרי בקרב המשקיעים בשנה האחרונה). הללו הצטרפו לת"א טכנולוגיה 35 ות"א אנרגיה ישראל שהושקו מוקדם יותר השנה.

בשנה שעברה השיקה הבורסה לא פחות משמונה מדדים חדשים, כמו תשתיות, מניות ביטחוניות, נדל"ן 35, בנקים משקל שווה ועוד ועוד, כשלא פעם היא קורצת לאופנה הרווחת בקרב המשקיעים. זאת, גם כשבחלק מהמדדים החדשים נכללות מניות שנכללות במדדים ותיקים יותר.

כך למשל, מניית חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט, שנכללת במדד אנרגיה ישראל החדש, מופיעה גם במדדי תשתיות אנרגיה, קלינטק, טכנולגיה, טק עילית, טק 35 ותשתיות. בסך הכול נכללת המניה בכ-20 מדדים שונים של הבורסה, מתוך כ-49 מדדי מניות קיימים. מניית קבוצת הביטוח הפניקס נכללת ב-18 מדדי מניות וכך גם החברה הביטחונית הלוהטת נקסט ויז'ן , ואלו הן דוגמאות על קצה המזלג.

השאלה היא כמובן מדוע הבורסה מוסיפה עוד ועוד מדדים, ומה יוצא לה מזה? לכאורה, התשובה הפשוטה היא כסף. הכנסות הבורסה מפעילות המדדים זינקה פי עשרה בתוך שלוש שנים בלבד, מ-3.2 מיליון שקל בשנת 2022 ל-32 מיליון שקל כמעט בשנת 2025, או קרוב ל-6% מכלל הכנסות הבורסה. מדובר בתחום הצומח ביותר של הבורסה, ולפי הרבעון הראשון של 2026, בשנה הקרובה יגיעו ההכנסות ליותר מ-42 מיליון שקל.

הכנסות מקרנות פסיביות

ההכנסות הללו נובעות מתעשיית ההשקעות הפסיביות, באמצעות קרנות מחקות (או סל) שעוקבות אחרי המדדים ומשלמות לבורסה עבור כך. קרנות מחקות, מעצם הגדרתן, חייבות מדד כדי לעקוב אחריו, ולכן הן צריכות שיהיה מדד של הבורסה (או של המתחרה הפרטית, חברת אינדקס שמובילים ירון דייגי ויניב קוניס). כך שאפשר להגיד שמנהלי קרנות הנאמנות הם סוג של לקוחות שבויים של הבורסה בהקשר הזה.

ההכנסות שרושמת הבורסה נגזרות כיום מהיקף הנכסים העוקבים אחרי המדדים. השינוי הגדול, מסכימים בשוק, התחיל כשלפני מספר שנים המודל העסקי שלה בתחום המדדים השנתה לחלוטין. "בעבר הבורסה גבתה סכום זניח וקבוע של 9,000 שקל לעקיבה אחרי מדד. היום המודל מבוסס על אחוז מהנכסים, וזה הקפיץ את הכנסות הבורסה בתחום", מסביר גורם בכיר בשוק. בפועל הבורסה גובה עמלה של 3 "פיפסים" (0.03%) על מדדי מניות. זה נשמע מעט, אך המשמעות עצומה: על כל 10 מיליארד שקל עוקבים, היא משלשלת לכיסה כ-3 מיליון שקל בשנה.

הזינוק הדרמטי בהכנסות מתודלק בתשואה החריגה מאוד בשנתיים האחרונות בבורסה (יותר מ-110%), לצד כניסת עשרות מיליארדי שקלים של הציבור לקרנות הפסיביות. כספים אלו הקפיצו את היקף הנכסים העוקבים אחרי מדדי המניות מ-36 מיליארד שקל בסוף 2023, לסכום עתק של 100 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון של 2026. כשכוללים בחישוב גם את מדדי איגרות החוב מדובר בנסיקה פנומנלית מ-81 מיליארד שקל בשנת 2023 ל-158 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון של 2026.

המו"מ למכירה הופסק

על בסיס התוצאות הצפויות ל-2026, מכפיל הכנסות של כ-10-15, ומאחר שההכנסות יורדות כמעט ישירות לשורה התחתונה, ניתן להעריך את שווי פעילות המדדים של הבורסה ביותר מחצי מיליארד שקל. ועל רקע זה, לאחרונה הבורסה החליטה להפסיק מו"מ למכירת פעילות המדדים "לגוף זר, שעימו היא צפויה לקיים גם שיתוף-פעולה אסטרטגי", ככל הנראה מחברות המדדים הגדולות בעולם.

ייתכן כי הסיבות לכך היא הגאות בשוק המניות והצמיחה המהירה בפעילות המדדים, אך מנגד גורמים בשוק מעריכים שהבורסה בניהולו של איתי בן זאב לא הצליחה לקבל את השווי שאותו דרשה.

במשך שנים הייתה הבורסה מונופול בתחום המדדים, אך חוסר גמישות היסטורי הוביל למה שמכונה בפי גורמים בשוק "טראומת מדד הבנקים". מדד "ת"א בנקים 5" המיתולוגי לא עמד בכללי הפיזור של רשות ני"ע, והתוצאה הייתה דרמטית: הרשות אישרה למנהלי הקרנות לעבור לעורך מדד חיצוני. כך נכנסה אינדקס לוואקום, ומשכה אליה סכום עתק של כ-20 מיליארד שקל. בתחילת 2023 הבורסה למדה את הלקח בהקשר הזה, והקימה מדד בנקים חדש שעומד בכללים. אך הכסף הגדול כבר לא שם.

"עלות התפעול שולית"

הקצב המהיר שבו משיקה הבורסה עוד ועוד מדדים חדשים מעורר ביקורת מצד פעילים בשוק ההון. בשיחות עם גלובס הם טוענים כי הקמת מדד חדש בבורסה הפכה לעבודה טכנית קלה וכמעט נטולת מאמץ. "להקים מדד חדש היום זה בסך הכול להריץ קובץ אקסל, כמעט בלי עבודה אמיתית, והעלות לבורסה היא אפסית, אז זו 'שיטת מצליח'". טענה נוספת המופנית כלפי הבורסה היא שהיא ב"ניגוד עניינים", כמנהלת המסחר ועורכת המדדים שמרוויחה מכך עמלות.

מי שהודף את הטענות הללו הוא יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה. לדבריו, "ההצטרפות של פאלו אלטו (ענקית הסייבר) לבורסה בת"א מראה שאין שום ניגוד עניינים. זה מקרה מבחן. לפאלו אלטו היו חסרים שישה ימים כדי להיכנס למדדי הדגל, אבל הבורסה הקפידה על הכללים של מסחר במשך 60 יום לפחות לפני כן".

באשר לאינפלציית המדדים, הוא מסביר כי אחרי מדדים רבים לא עוקב כמעט כסף: "המטרה היא לאפשר יכולות השוואה ובנצ'מרק, שזה חיוני לציבור ולמנהלי השקעות שביצועיהם נמדדים מול מדדי הבנצ'מרק".

ואכן בפועל, כמעט כל הכסף העוקב אחר מדדי ת"א מתרכז ב-6-7 מדדים מרכזיים. אחר מדד השוק הרחב ת"א-125 עוקבים כ-52 מיליארד שקל. אחריו ניצבים מדד ת"א-90 ומדד ת"א-35, המושכים כל אחד כ-20 מיליארד שקל כספי קרנות עוקבות. יתרת הכסף הגדול מתרכזת בעיקר במדדים סקטוריאליים מרכזיים: מדד הביטוח (6.5 מיליארד שקל), הבנקים (2.4 מיליארד שקל), הפיננסים והנדל"ן.

לדברי פגוט, "להקים מדד זה הרבה יותר מורכב מלזרוק מספרים לאקסל. בנייתו ותפעולו דורשים מערך מורכב של מערכות מחשוב הפועלות ברציפות, בק-אופיס וטיפול ידני רגיש באירועים כמו הפסקות מסחר, מיזוגים, ספליטים, או דיבידנדים". אך גם פגוט מסכים כי "מרגע שיצרת את המדד, עלות התפעול שלו ברוב המדדים היא שולית, אך יש מדדים שזה ממש סיוט כי הם מורכבים לחישוב".

עוד כתבות

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

עם הפנים להנפקה: אלדר השלימה את רכישת השליטה בראדקו

קבוצת אלדר, בעלת חברת ההתחדשות העירונית ראדקו, הודיע על השלמת המיזוג ביניהן לישות עסקית אחת ● קבוצת גבאי מוכרת קרקע בעיר היין באשקלון לפרץ בוני הנגב ● פרופדו תשקיע בחברת עוז נדל"ן ● וגם: כמה תשקיע הממשלה בתוכנית למיגון יישובי הצפון? ● חדשות השבוע בנדל"ן

הצעת חוק להגבלת שכ''ט לנכי צה''ל / צילום: Shutterstock

שכר-הטרחה לנכי צה"ל יוגבל? הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית

הצעת חוק הקובעת לראשונה הגבלה על שכר-הטרחה שרשאים עורכי דין ומייצגים אחרים לגבות בתביעות נכי צה"ל וכוחות הביטחון לקבלת תגמולים בשל הנכות, אושרה אמש לקריאה שנייה ושלישית ● יו"ר הוועדה: "טיפלנו בנושא בחרדת קודש, תוך שמיעת כלל הקולות והבנת המורכבויות" ● זה מה שכוללת ההצעה

אנדרו לפט / צילום: Reuters, Patrick Fallon

השורטיסט שעשה הון מחשיפת הונאות של חברות הורשע בהרצת מניות

שורטיסטים רבים סוגרים או מצמצמים את הפוזיציות שלהם לאחר שהם יוצאים למתקפה נגד חברה ● אחד מהם, אנדרו לפט, עשוי לשבת בגלל זה מעל לשני עשורים בכלא ● השבוע הוא נמצא אשם ב־13 סעיפים של הונאת ניירות ערך

פיטורים / אילוסטרציה: Shutterstock

מצטרפת לגל הפיטורים: חברת השיווק הדיגיטלי סקאי תקצץ כ-20% מהעובדים

פחות משנתיים לאחר סבב הקיצוצים הקודם, חברת השיווק הדיגיטלי הוותיקה נערכת למהלך התייעלות נוסף ● לפי הערכות, קרוב ל-100 עובדים בישראל ובעולם יפוטרו

התחדשות עירונית / אילוסטרציה: ארן הרשלג

מארגן הדיירים תבע - ויתוגמל על חלקו בקידום פרויקט התחדשות עירונית

בית משפט השלום חייב יזמי התחדשות עירונית בת"א לשלם למארגן דיירים ("מעאכר") שכר-טרחה בגין עבודתו - תוך שהוא עורך אבחנה בין מתווכים, שעובדים תחת חוק התיווך, לבין מארגנים בהתחדשות עירונית, שפועלים תחת חוק המארגנים

בית משפט / אילוסטרציה: איל יצהר

פסיקה תקדימית: לאנשי עסקים יכולים להיות שני מרכזי חיים לצורך תשלום מס

איש העסקים חיים צח, לשעבר מנכ"ל עיריית הרצליה, טען כי ניתק תושבות מישראל ועבר לפני 40 שנה לניגריה ● המחוזי בת"א קבע כי "במציאות המודרנית ניתן לחיות בו זמנית בכמה מקומות במקביל, עם זיקות מהותיות וחזקות בכל אחד מהמקומות"

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

"הפרה בוטה של הסכמי תעופה": סלובניה מנעה נחיתת מטוס ישראלי

מטוס ישראייר נאלץ לשנות את מסלולו משום ששלטונות סלובניה לא מאפשרים למובילים ישראלים לנחות בשדה התעופה של לובליאנה ● "עירבנו בעניין את משרד החוץ ואת רשות התעופה האזרחית", טוען מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

תעלומה בשוק: מי רכש אג"ח של החברה הקורסת ב-21 מיליון שקל?

בשוק מנסים להבין מי עומד מאחורי עסקה מסתורית לרכישת האג"ח של סימד ● החברה נקלעה לאחרונה לסחרור לאחר ש-100 מיליון שקל שהיו מיועדים לחברה, הועברו לבעלי השליטה ● היום צפויים מחזיקי האג"ח להצביע על מינוי עורכי דין ישראלי ואמריקאי שייצגו אותם

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה-OCED עם תחזית פסימית לישראל: הצמיחה תעמוד על 3.3% בלבד השנה

לפי התחזית של ה-OECD, המשק בישראל יצמח השנה רק ב-3.3% ● לפי הארגון, הגירעון הממשלתי צפוי להתרחב ל-5.3%, בשונה מיעד הממשלה שעומד על 4.9% ● בארגון גם קוראים להפחתת החוב הממשלתי באמצעות שמירה על צעדים שננקטו להגדלת הכנסות המדינה וצמצום הוצאות הביטחון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

חבל הצלה להייטק? האוצר בוחן מתן מענקים ותשלום מס בדולרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הקים צוות מיוחד לבחינת צעדי סיוע לענף על רקע היחלשות הדולר ● בין ההצעות שנבחנות: הרחבת מענקי רשות החדשנות לסטארט־אפים, דחיית תשלומי מס והיענות לבקשת חברות הטכנולוגיה לשלם מסים בדולרים במקום בשקלים

גיורא אלמוגי, מנכ''ל או.פי.סי אנרגיה / צילום: אפרת מזור

לאחר הסגירה הפיננסית של OPC, נותר מקום אחד ברשת החשמל

חברת האנרגיה מקבוצת קנון הודיעה היום שלאומי יוביל את המימון של תחנת הכוח שלה בחדרה ● זוהי תחנת הכח השלישית מבין ארבע שרשות החשמל מקדמת, ועתה נותר מקום אחד עליו מתחרות שתיים -  דוראד וריינדיר

מייקל מאן, שגריר האיחוד האירופי בישראל / צילום: EU

סנקציות כלכליות והקפאת תקציבים: "החלטנו להפעיל קצת לחץ על ישראל"

אחרי חודשים של מתיחות סביב המלחמה בעזה, וברקע הצעה לאסור סחר עם ההתנחלויות, שגריר האיחוד האירופי בישראל אומר בראיון לגלובס כי הוא מאמין שבריסל עדיין רואה בישראל שותפה מרכזית - אך אינה מוכנה לוותר על עקרונות זכויות האדם

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכירת וולט מרקט: המועמדים הסופיים והתוכנית הסודית להפיכתה לרווחית

לגלובס נודע כי המועמדים שהמשיכו לשלב הסופי של רכישת פעילות הסופרמקטים הם: אייפקס פרטנרס עם אורי מקס, קבוצת פז, מייסדי גוד פארם וקרן פרטית בהובלת תור רוזנברג ● לארבעה הוצגה תוכנית עסקית הכוללת מעבר לרווח נקי של 10–35 מיליון שקל בתוך פחות משנה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א: תחזית ה-OECD והפיחות בשקל העיבו על המסחר

הבורסה חתמה יום תנודתי באדום ● תחזית ה-OECD: הגירעון יתרחב ל-5.3% ● הדולר זינק ל-2.87 שקלים בהמשך לאיתותי הנגיד ● מדד הביטוח חטף ואיבד מעל 3% ● בניגוד למגמה: ת"א ביטחוניות החזיק מעמד בהובלת זינוק בתאת

הפגנת תמיכה בעזה בבריטניה. לאן הולכות התרומות ההומניטריות? / צילום: Reuters, Chris J Ratcliffe

דוח חדש חושף את רשת התרומות האירופית - שמתגלגלת לחמאס

תרומות בשווי מעל 9.5 מיליון דולר גויסו באירופה לסיוע לעזה על ידי ארגוני צדקה בעלי קשר לטרור ● כך עולה מדוח חדש של משרד התפוצות, החושף את הארגונים המגייסים, ואת ארגוני הטרור הקשורים אליהם

מליאת הכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מהו המכשול שעומד בפני "בליץ החקיקה"?

הקואליציה מקדמת בבהילות יוזמות חקיקה רבות, אבל פיזור הכנסת יכול לסכל את המהלך. מדוע? ● המשרוקית מסבירה

מלון קלאב הוטל אילת / צילום: בר - אל

הפניקס שלחה אלפי עובדים לחגוג באילת. מה כלל הנופש?

אלפי עובדי חברת הביטוח הפניקס כבשו את קלאב הוטל אילת ● רשות שדות התעופה פרסמה מכרז להקמת דיוטי פרי ראשון במעבר הגבול עם ירדן ● וגם: שיבא מצרף שני מוסדות רפואיים מובילים מגרמניה לרשת החדשנות ARC, ומקים מרכז חדש בברלין ● אירועים ומינויים

מתניהו אנגלמן - מבקר המדינה / צילום: תדמית

התקדים, הנגשת הביקורת והמחמאות לממשלה: סיכום שבע שנות כהונת אנגלמן

מתניהו אנגלמן חולל סערה עם כניסתו לתפקיד מבקר המדינה כשהכריז על רפורמה מרחיקת לכת ● מה מהצעדים הדרמטיים הללו באמת יושם, ומה הייתה ההשפעה שלהם? ● רגע לפני בחירת מבקר המדינה: המשרוקית של גלובס מסכמת את כהונת אנגלמן ● המשרוקית של גלובס

עבאס עראקצ'י, שר החוץ של איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

שר החוץ האיראני: אם ישראל תתקוף בביירות - נגיב בנחרצות

שר החוץ האיראני: "מה שסנקציות ומלחמה נכשלו בהן - לא יושג במלחמה נוספת" ● בלבנון מדווחים כי רכב הותקף בידי כטב"ם ישראלי בכביש באזור ח'לדה, קילומטרים ספורים מדרום לבירות ● מטוס אמריקאי השבית מכלית נפט שניסתה לשבור את המצור ● לאחר מכן, החל רצף אזעקות בכווית ובבחריין בעקבות ירי טילים וכטב"מים ● משמרות המהפכה טענו כי הירי הוא תגובה לתקיפת מגדל תקשורת באי קאשם, אותה האמריקאים לא הכחישו ● סנטקום: "יירטנו 3 טילים איראנים, שניים נוספים נפלו לפני שהגיעו ליעד" ● עדכונים שוטפים

כרטיס flyall של כאל / צילום: יח''צ כאל

כפי שנחשף בגלובס: כאל משיקה את מועדון FlyAll שיתחרה בפליי קארד

המעבר של מועדון פליי קארד של אל על לישראכרט ממשיך לטלטל את השוק ● כאל ואיסתא משיקות כעת את FlyAll - מועדון המאפשר צבירת נקודות למימוש בטיסות של חברות תעופה ישראליות ובינלאומיות, לצד מלונות ומוצרי תיירות נוספים ● מחזיקי הכרטיס יצברו 1% קאשבק על הקניות בכרטיס