מנכ"ל נת"ע: "בעוד שנה וחצי יחלו החפירות של המטרו"

נתוני השלב הראשון במכרזי המטרו של גוש דן הפתיעו את בכירי נת"ע לטובה. "זה יום מרגש מאוד עבורנו. חברות התשתיות הבינלאומיות, שנמצאות בטופ, רוצות לקחת חלק בפרויקט המטרו של ישראל", אומרת יו"ר דירקטוריון נת"ע יודפת אפק ארזי, לאחר פרסום הנתונים. בסך הכל, 20 קבוצות בינלאומיות וישראליות, הכוללות 33 חברות, הגישו בקשה להתמודד במכרז. בתוכן, לראשונה ניתן למצוא 2 חברות אמריקאיות, ו-9 חברות מהודו. בנוסף, במכרז לקחו חלק גם 11 חברות מישראל, 6 מסין ו-5 מאירופה.

● באירופה יוצאים למאבק במכוניות הסיניות. האם בארץ נהנה מהנחות?
● אלפי חשבונות שילמו על מתפקדים חדשים לליכוד - בניגוד לחוק

התוצאות מתייחסות למיון המוקדם של שלב אינפרא 1 במטרו, הכולל את עבודות ההנדסה האזרחית הכבדות של הפרויקט: כריית המנהרות, הקמת המבנה התת-קרקעי של התחנות והמבנים המקשרים בין פני הרחוב לתחנה התת-קרקעית. המכרז, שנאמד בהיקף כספי של כ-65 מיליארד שקל, כולל כריית 75 ק"מ (מתוך 150) של מנהרות כפולות ו-59 תחנות תת קרקעיות. למעשה, זהו מקטע הליבה של קו M1, כל קו M2, ויותר ממחצית מקו M3.

"כשיצאנו לדרך הגדרנו יעד של 12-13 קבוצות שיגשו למכרז", אומרת אפק ארזי. "אבל ההצלחה האדירה נעוצה גם בשאלה מאיפה החברות מגיעות - בין היתר מארה"ב ומהודו. הצוות של נת"ע נסע בכל העולם, פגש את הטופ של השחקנים הבינלאומיים, וזה הצליח. הלכנו ושמענו את הדילמות והחששות העסקיים, והלא עסקיים, והם ראו שיש חברה שנותנת תשובות. התהליך הראה שאי אפשר לקנות אמון בשוק הבינלאומי, צריך לבנות אותו.

 יודפת אפק־ארזי / צילום: עוז שכטר

"גם מבחינת היקף החברות הישראליות - צפינו שיהיו 6-7 חברות, ובפועל הגישו 11. זו בשורה חשובה למשק הישראלי. חברות שיקחו חלק יצברו ידע וניסיון שישארו פה בשוק לשנים רבות. בעתיד פחות נצטרך להישען על גורמים בינלאומיים".

ולמרות שבנת"ע מדברים על שחקנים מהשורה הראשונה, שמות החברות טרם פורסמו. "כרגע אנחנו בשלב הבדיקות הטכניות", אומרת אפק ארזי. "אנחנו צריכים בשבועות הקרובים לבדוק עמידה בתנאי סף, ואחרי זה כמובן נראה איך והאם נפרסם את השמות".

"בסופו של דבר, כאשר מפרסמים לכל הקבוצות מי מתחרה נגדך, זה יכול לפגוע בתחרותיות", מוסיף מנכ"ל נת"ע איתמר בן מאיר. "מבחינת תורת המשחקים - כשאתה יודע מי ניצב מולך זה אחרת. בכל מקרה, באף הליך לא מפרסמים שמות עוד לפני שבדקת. כאשר נשלים את הבדיקה, נעשה חושבים מה הכי טוב לפרויקט. יחד עם זאת, אני אומר בצורה ברורה - לא הייתה חברה שכיוונו אליה, ולא באה. החברות שניגשו הן הכי טובות בעולם".

"חייבים את המטרו"

רשת המטרו, תכלול שלושה קווים שיחברו בין 24 רשויות, אזורי תעסוקה, מוסדות חינוך ורפואה ומוקדי מגורים. בסך הכל מדובר ב-300 ק"מ של מנהרות ו-109 תחנות תת- קרקעיות. במטרו עתידות להתבצע יותר מ-600 מיליון נסיעות בשנה, ובחיבור עם רשת הרק"ל - יותר מ-800 מיליון נסיעות מדי שנה.

ע"פ היעדים הרשמיים, החלק הראשון של רשת המטרו צפוי להיפתח ב-2037. בן מאיר בטוח שמדובר ביעד ריאלי. "אבל בשביל זה נצטרך את כל השחקנים איתנו בשותפות מלאה - משרדים ממשלתיים ובראש ובראשונה רשויות מקומיות. אם כל התזמורת תנגן כמו שצריך, ותבין שלמען התפתחות המדינה אנחנו צריכים את המטרו - זה יקרה. צריך להבין שאם אנחנו רוצים להשאיר לדורות הבאים מדינה שתמשיך לשגשג, אנחנו חייבים את המטרו. אנחנו חדורי מוטיבציה אבל צריכים גם את הסיוע של כל השחקנים".

 איתמר בן מאיר, מנכ''ל נת''ע / צילום: קלמי נתיב - עמוס לוזון צלמים

מתי להערכתך נתחיל לראות את התחלת החפירות?
"כבר היום רואים עבודות של קידומי זמינות במאות מיליוני שקלים. המכרז הראשון צפוי להיות מפורסם בסוף השנה הזאת, אחרי זה נצטרך לתת לחברה שנה להשלים את התכנון, כך שבפועל נראה מכונות שחופרות ב-2028". ע"פ התוכניות, הערים הראשונות בהן נראה עבודות הן אלה שיתפקדו כטבעת הפנימית של המטרו. לכן, אם בן מאיר מעריך נכון, ב-2028 תושבי ת"א, רמת גן, בני ברק, ראשון לציון, חולון והסביבה - יתחילו להרגיש ביתר שאת את הטרקטורים.

"צריך להבין שאי אפשר לעשות מטרו בלי שזה יפריע לחיים, וכשבונים תשתיות יש לזה מחיר", אומרת אפק ארזי. "בשביל לייצר את הפרויקט שהולך לשנות את פני גוש דן והמדינה צריך אומץ של כולם".

"מכירים את דוח המבקר לעומק"

מלבד אומץ, בנת"ע גם מתמודדים עם אתגרים שונים. מדוח מבקר המדינה שפורסם בסוף 2025 עולה פער של אלפים בין העובדים הזרים שידרשו לפרויקט, לבין אלו שקיימים בפועל (ושבכלל אפשר להכניס למדינה). כמו כן, בישראל קיים מחסור של 4,500 מהנדסים, מה שכמובן עשוי לגזור קשיים על עבודות המטרו. המבקר אף מזכיר מחסור בציוד הנדסי.

"אנחנו מכירים את דוח המבקר לעומק וכל הערה שתגרום לנו להיות יותר מקצועיים אנחנו קודם מקבלים", אומרת אפק ארזי. "הרבה אתגרים שעלו שם אנחנו מכירים. אנחנו עובדים על פתרון לעולמות העובדים הזרים, ומקדמים הסכמים מול כמה מחצבות כדי לפתור את בעיית עודפי העפר. תוכנית העבודה כוללת התייחסות לכל האתגרים, ואנחנו מצפים לתחילת חפירות ב-2028".