הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 25.5.26 / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מליאת הכנסת אישרה אמש (ג') ברוב של 52 חברי כנסת מול 45 מתנגדים את פיצול חוק התקשורת, רפורמת השידורים הממשלתית של השר שלמה קרעי, על-מנת להספיק לחוקק חלק ממנו לפני פיזור הכנסת. מה בעצם קרה אתמול בערב, מה מפוצל מהחוק, ומה הצעדים הבאים? גלובס עושה סדר.
● התיקון החדש בחוק השידורים שיעניק לערוץ 14 עשרות מיליוני שקלים בשנה
● בליץ חקיקה ב־3 ימים: סערה בוועדת התקשורת לאחר פיצול חוק השידורים
למה פוצל החוק אתמול?
המטרה של יו"ר הוועדה דיסטל-אטבריאן והשר קרעי היא להספיק לחוקק חלקים מהחוק לפני פיזור הכנסת. בשבועות האחרונים עלה בוועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן כי דיוני הוועדה לא מתקדמים מספיק כדי להעביר את כל החוק, ולמרות שנטען בעבר (ולאחר שהועלתה הצעת הפיצול בפעם הראשונה) כי הוועדה יכולה להספיק לחוקק את החוק במלואו, בוועדה התבדו והחליטו לפצל את החוק. בשבוע שעבר ועדת התקשורת הצביעה בעד הפיצול, וכעת זה עלה למליאת הכנסת.
צריך לציין כי לפני מספר שבועות, הייעוץ המשפטי לכנסת תמך בבקשת הפיצול אם יבצעו מספר מהלכים - ובשל העובדה שלא התרחשו, הייעוץ המשפטי לכנסת מתנגד לכך. בשל פיזור הכנסת המתקרב, וביתר שאת בימים האחרונים, הורגשה תחושת הבהילות לעשות כל מה שניתן כדי לקדם את החקיקה כמה שיותר מהר.
במה החוק עוסק, ומה כולל הפיצול?
רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי מנסה לייצר אסדרה מחדש לכל שוק הטלוויזיה, הרדיו והסטרימינג. השר קרעי ומצדדי הרפורמה מציגים אותה כמהלך חיוני שנועד לפתוח את השוק לתחרות, להפחית בירוקרטיה, ובצורה מובהקת - לשבור את "מונופול התודעה" של ערוצי המיינסטרים. מנגד, מבקרי החוק מזהירים שמדובר בהשתלטות פוליטית על התקשורת, ריסוק עצמאות החדשות וחלוקת הטבות כלכליות לכלי תקשורת המקורבים לשלטון.
החקיקה המקורית מבקשת להקים רגולטור בודד, זאת לאחר סגירת הרשות השנייה ומועצת כבלים והלוויין. בדיוני הוועדה חששו מהליך מינוי חברי המועצה, במובן שזה יכול להכפיף את הפיקוח של שידורי הטלוויזיה לגוף שעשוי להיות פוליטי. שנית, מעבר מרישיונות לערוצים לרישום, ואף ביטול ההפרדה המבנית בין חברות האם לחברות החדשות. בנוסף, בחוק יש שינויים דרמטיים ביחס לחובת העברה (והתייחסות ל-Catch-Up וההחרגה לטובת ערוץ 14), היעדר חובת השקעה בהפקות מקור על החברות הבינלאומיות והצעה הקשורה להצגת נתוני אמת של צופי ערוצי הטלוויזיה.
מדוע החוק פוצל כעת? מטרת הפיצול היא לחתוך מהחוק את החלקים המורכבים והשנויים במחלוקת. אבל לצד זאת, הרפורמה המקורית היא סבוכה מאוד ובעלת רבדים נוספים. כדי להספיק לרשום הישג פוליטי מהיר לפני הבחירות, השר קרעי פוצץ את החוק לשניים - כשעו"ד שגית אפיק, היועמ"שית של הכנסת, טענה כי הפיצול לא עומד במבחנים הידועים וכי הפיצול לא מוביל לשני חוקים שעומדים בפני עצמם. בין החלקים שפוצלו מהחוק - פרק שעוסק במהימנות החדשות, פרק העיצומים והאכיפה ועוד.
מה הטענות של מתנגדי הפיצול והמהלך?
הטענות נגד המהלך הן על כך שההצבעה נערכה בניגוד לנוהל הכנסת האוסר להחזיר לסדר היום נושא שהורד ממנו באותו השבוע. החוק הוסר מסדר היום כי השר קרעי לא גייס רוב בשל התנגדות הסיעות החרדיות (שחששו מחילול שבת ותכנים לא הולמים בעידן פלוס). בנוסף לכך, נטען כי בשבועות האחרונים יו"ר הוועדה דיסטל-אטבריאן ניהלה דיון מרתוני תחת לחץ זמנים כבד, ולטענת המתנגדים תוך התעלמות מהסתייגויות המשפטנים והעברת נוסח חדש שהוגש רק לפני יומיים, בלי אפשרות לגורמי המקצוע לבחון זאת.
יתרה מכך, חברי הכנסת התייחסו להליך החקיקה והוועדה בכנסת - וטענו כי הם היו עדים להתנהלות פגומה שיורדת לשורשו של הליך חקיקה תקין. לדבריהם, החקיקה שהובאה ללא ליווי או תיאום עם הייעוץ המשפטי של הוועדה או של משרד המשפטי, והדבר הגיע בניגוד לעמדותיהם של גורמי המקצוע השונים, ממשרד התקשורת, דרך רשות התחרות ועד רשות האסדרה.
מה הסוגיות שחוללו סערה משמעותית בימים האחרונים? ראשית, חובת העברת תכנים לפי סעיף 74. החוק כבר היום קובע שחובה להעביר את השידור הלינארי של הערוצים, בל כעת בחקיקה הרחיבו זאת גם לפיצ'ר של Catch-Up , בעצם האפשרות לחזור אחורה ולצפות 90 דקות לפני השידור החי. שנית, וביחס ישיר לזה, ערוצים קטנים יותר כמו ערוץ 14 נהנים מהטבות רגולטוריות רבות בשל העובדה שהם ערוצים זעירים, ובמקרה הזה להם לא תהיה חובת העברה לתכנים שלהם - מה שיאפשר להם לבצע עסקאות שמעורכות בעשרות מיליוני שקלים בשנה. שלישית, ביטול הפיקוח על החדשות - משמע, ביטול ההפרדה המבנית, אותה חומה בצורה בין המערכת העיתונאית לבעלי ההון שמחזיקים בערוצים.
מה השלבים הבאים?
זה שהסוגיה אושרה במליאת הכנסת, לא אומר שהצעת החוק אושרה. בוועדה עוד נדרש להשלים את הקראת סעיפי החוק הרלוונטיים ודיון, ורק לאחר מכן יהיה ניתן להצביע לזה. הוועדה צריכה להתמודד עם הסתייגויות חברי כנסת - ורק לאחר כל התהליך הזה, יהיה ניתן להעלות את החוק המפוצל במליאת הכנסת לקריאות שנייה ושלישית ולאשר אותן. ולכן, בימים הקרובים החוק ימשיך לדון בוועדה, ובשלב הזה צפוי הליך ארוך ומורכב של שמיעת מאות ההסתייגויות שהגישו חברי האופוזיציה והגורמים השונים. שלב לאחר מכן יהיה אישור לקריאה שנייה ושלישית, לפי התוכנית של השר קרעי, הוא שואף לסיים את הדיונים ולרתום את הוועדה לאשר את נוסח החוק לקריאה שנייה ושלישית בהליך מזורז כבר במהלך השבוע הבא. ולבסוף, לאחר האישור בוועדה, החלק המפוצל של החוק יעלה להצבעה מכרעת במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. אם יושג רוב, החוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.