וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock
עסקת וולט מרקט מגיעה לישורת האחרונה. לקראת סיום העברת השליטה בזרוע הסופרמרקטים של ענקית המשלוחים הפינית, לגלובס נודע כי נותרו ארבעה מתחרים סופיים (מתוך כ-20) שיגישו בקרוב הצעה סופית לגולדמן זאקס, המנהל את חדר המצב של העסקה.
● ויזל בדרך לשוק המזון? פוקס במו"מ לרכישת השליטה ברשת נוי השדה
● קיסו חושפת: כמה עולה להקים מסעדה וכמה מרוויחים מכל סועד
● איך נראה מאחורי הקלעים של שירות הלקוחות בוולט?
הארבעה הם אורי מקס, בעלי השליטה במקס סטוק, לצד קרן אייפקס פרטנרס; קבוצת פז בהובלת המנכ"ל ניר שטרן; אדם פרידלר ואוהד סנדלר, מייסדים ומנכ"לים משותפים של רשת גוד פארם, השייכת לקבוצת רמי לוי; ואנשי העסקים עו"ד תור רוזנברג וגבי טרבלסי, דרך חברה משותפת.
איזה ניסיון וידע מביא כל אחד מהמועמדים, ומה כוללת תוכנית המעבר לרווחיות שבנו בגולדמן זאקס? הנה הפרטים.
מיהם הרוכשים הפוטנציאליים?
השם הראשון מבין המועמדים הסופיים הוא אורי מקס, מבעלי השליטה במקס סטוק, רשת הסטוקים המובילה בישראל, המחזיקה 64 סניפים ברחבי הארץ. ברבעון האחרון דיווחה החברה על צמיחה משמעותית והקמת ארבעה סניפים חדשים. ייתכן כי התחרות הגוברת בתחום הסטוק מעודדת את הרצון של מקס למצוא אפיקי השקעה נוספים. קרן אייפקס, מנגד, מעוניינת בהזדמנויות השקעה חדשות, במטרה למקסם רווחים לחברות עם פוטנציאל גבוה.
אדם פרידלר ואוהד סנדלר ייסדו את רשת גוד פארם המונה כ-70 סניפים, אשר ב-2018 נרכשה (50.1%) על ידי רמי לוי. הניסיון שצברו בתחום צפוף ותחרותי כמו תחום הפארם בישראל, עשוי לסייע להם להפוך את וולט מרקט לרווחית.
רוזנברג וטרבלסי מביאים איתם ידע משולב על עולם ההשקעות והאשראי לעסקים, לצד הבנה מעמיקה בקמעונאות. טרבלסי, כיום איש עסקים, שימש בעבר כנאמן בהליך פירוק רשת מגה והיה מעורב גם בפירוק קלאבמרקט. רוזנברג הוא איש עסקים העוסק בפרייבט אקוויטי ובהשקעות, ובעלים של כמה חברות.
ההיכרות בין השניים החלה בקרן אוריגו, קרן חוב שהשקיעה בשורה של חברות - השניים היו שותפים בקרן בעבר, ושם גם החל שיתוף הפעולה העסקי ביניהם.
היתרון של קבוצת פז, שמוחזקת על ידי חברות ביטוח וקרנות השקעה רבות - בהן מגדל, הראל, מור, מנורה, כלל ומיטב - טמון ברשת חנויות הנוחות yellow, הכוללת כ-240 סניפים (בתוך הערים לרוב מדובר בסניפי מרקט), כאשר שיתוף פעולה עם מועדון הלקוחות של yellow עשוי להביא כוח קנייה משמעותי לזרוע הקמעונאית של חברת הדלק.
לזכות פז עומד גם הניסיון עם שתי הרשתות שרכשה, פרשמרקט וסופר יודה. בסך הכולל היא מחזיקה ב-315 סניפים.
מה כוללת תוכנית המעבר לרווחיות?
בתחילת התהליך פרסמנו בגלובס שכ-20 חברות ואנשי עסקים הביעו עניין ברכישת המרקט. עם התקדמותו פרשו עוד ועוד מתמודדים מסיבות שונות, כשהעיקרית מביניהן היא מודל ההכנסות הבעייתי שמציג שורת רווח שלילית, לצד עלויות תפעול גבוהות במיוחד.
למעשה, אחד מהגורמים המעורבים בעסקה מספר כי מאז פתיחת חדר המצב של גולדמן זאקס, נחשפו כמה נתונים שהקשו על מתן הצעה. העסקה, שאמורה להיסגר בחודש הבא, הייתה צריכה לעבור "מתיחת פנים" כדי להציג כדאיות למוכרים.
כפי שנחשף לראשונה בגלובס, הליך המכירה של וולט מרקט, שמובל בידי בנק ההשקעות האמריקאי, כולל הצגת תוכנית עסקית למציעים הפוטנציאליים, שבמרכזה מעבר מהיר לרווחיות. לפי מצגת המשקיעים הראשונית, ההכנסות של וולט מרקט עוברות את ה-650 מיליון שקל בשנה. עם זאת, על פי מידע שהגיע אז לידינו, היא מפסידה יותר מ-60 מיליון שקל בשנה.
לפי התוכנית שהוצגה על ידי גולדמן זאקס, הפעילות אמורה להגיע בתוך פחות משנה לשורת רווח נקי חיובית. המהלך המרכזי בתוכנית נשען על שיפור תנאי הסחר מול הספקים. ההנחה היא שרוכש גדול, שכבר מחזיק בכוח קנייה ובתנאי סחר טובים מול ספקים מרכזיים, יוכל לשפר באופן מיידי את שיעור הרווח הגולמי של וולט מרקט.
לצד זאת, ההצעה של גולדמן זאקס כוללת סגירה של חמישה סניפים לא רווחיים וללא אופק צמיחה ברור מתוך 29 קיימים. צעד נוסף הוא צמצום מערך המרכזים הלוגיסטיים משניים לאחד, ואיחוד הפעילות הלוגיסטית כדי להפחית עלויות קבועות.
רכיב נוסף בתוכנית נוגע למבנה המטה והוצאות ההנהלה, לצד ההוצאות הכלליות. לפי המצגת שהוצגה למציעים, מבנה השכר הנוכחי משקף במידה רבה חברת טכנולוגיה, בעוד שהפעילות עצמה נדרשת להתכנס למודל יעיל יותר של חברה קמעונאית.
היעד העסקי של התוכנית הוא להביא את וולט מרקט לרווח גולמי של 36%-37%, ולרווח נקי של 1%-3.5% החל מ-2027. במונחים כספיים, מדובר ברווח נקי שנתי של 10 עד 35 מיליון שקל.
במקביל לצעדי ההתייעלות, התוכנית מניחה המשך צמיחה בקצב של עשרות אחוזים בשנה. כלומר, המהלך אינו מוצג רק כתוכנית קיצוץ, אלא כניסיון לשלב בין צמיחה מהירה לבין התאמה של מבנה העלויות למודל קמעונאי רזה ורווחי יותר.
למה בכלל וולט מרקט עומדת למכירה?
לוולט מרקט יש 29 סניפים בפריסה ארצית מבאר שבע ועד הקריות, כשמרביתם ממוקמים במרכז הארץ, שם הפעילות ענפה יותר. הסניפים עצמם מהווים מחסני שילוח - לא ניתן לרכוש שם פיזית - כאשר עובדים מלקטים בהם הזמנות, והשליחים לוקחים אותן מהם היישר לבתי הלקוחות, בטווח זמן מיידי וקצר. "אנחנו עובדים על מהירות ולא על חוויית קנייה", הסביר בעבר מנכ"ל וולט מרקט, שמוליק נבון.
העברת השליטה בחברה מגיעה בעקבות החלטת רשות התחרות בנושא מחודש פברואר האחרון, שביטלה את הפטור מהסדר כובל שהושת על וולט. מאז תחילת פעילותה בשנת 2022, נהנתה וולט מרקט מפטור שאיפשר לה להפעיל זרוע קמעונאות, בזמן שהיא מתחרה בסופרמרקטים אחרים - על גבי אותה הפלטפורמה.
מכיוון שהמצב היה אנומלי לשוק, וולט מרקט קיבלה פטור מרשות התחרות לזמן מוגבל, עד שניתן יהיה להבין האם מתרחשת הפרעה לתחרות. לאחר משא ומתן בין רשות התחרות לוולט, החליטה הממונה עו"ד מיכל כהן לבטל את המשך הפטור - וחייבה את וולט למכור את אופרציית המרקט.
אם העסקה לא תושלם, תעבור אופרציית המרקט להחזקה בנאמנות על ידי אחת החברות שבחרה רשות התחרות.
קבוצת פז, אורי מקס, קרן אייפקס, אדם פרידלר ואוהד סנדלר מגוד פארם, תור רוזנברג וגבי טרבלסי בחרו שלא להגיב לדברים.
מוולט נמסר כי הם אינם מגיבים לתהליך מכירת המרקט.