פגיעת רחפן במוצב שומרה, סוף אפריל / צילום: Reuters, Anadolu
כמעט שלוש שנים לאחר מתקפת 7 באוקטובר שהחלה את המלחמה, הגבול הצפוני שוב בנקודת רתיחה. בשבועות האחרונים נהרגו חיילים ואזרחים ישראלים במתקפות של חיזבאללה, בין היתר באמצעות רחפני נפץ, שהפכו לכלי מרכזי בארסנל שלו. מנגד, צה"ל הרחיב את פעילותו בלבנון, תקף תשתיות ומפקדים של הארגון ואף הגיע לאזור הבופור, עשרות קילומטרים מהגבול.
● המומחה שמזהיר: רחפני הנפץ בדרך לזירה נוספת
● 30 יירוטים בדקה: מכונת הירייה מעומר שתיאבק ברחפני התקיפה
חילופי המהלומות הללו נעצרו, לפחות זמנית, בעקבות הסכם הפסקת אש שהושג בלחץ נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. אלא שההסכם הזה, כפי שכבר מעידים האירועים בשטח, מוגדר על ידי כל הצדדים כשברירי במיוחד - כזה שעלול לקרוס בכל רגע ולאותת על מעבר מהיר להסלמה חריפה עוד יותר.
בחיזבאללה יודעים היטב שרקטות, כטב"מים ורחפני נפץ לא יכריעו את ישראל צבאית ולא יובילו לניצחון במובן הקלאסי של המילה. ארגון הטרור השיעי גם מודע לכך שעימות רחב היקף עלול לגבות מחיר כבד מלבנון, הנמצאת ממילא במשבר כלכלי ופוליטי עמוק. אז מה הוא מנסה להשיג?
חיזבאללה נמצא באחת הנקודות המורכבות שידע. ב־2024, הוא יצא ממבצע חיצי הצפון מוכה וחבול. על פי נתוני צה"ל, במהלך אותו מבצע חוסלו למעלה מ־2,500 אנשי הארגון, בהם המזכ"ל חסן נסראללה, יורשו ועוד שורת בכירים. בצה"ל גם מעריכים שלחיזבאללה נותרו פחות מ־30% מהכטב"מים שברשותו ערב 7 באוקטובר, ורק כ־20% מיכולת ירי הטילים.
חיזבאללה, אומרת אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), נמצא תחת איום גדול: "הוא לא אהב כלל את מה שקרה לאחר המבצע, בתקופת הפסקת האש הקודמת, שבמהלכה ישראל פעלה נגדו בשטח לבנון והוא לא עשה דבר. הוא אומנם ניצל את התקופה לשיקום, אבל הוא לא רוצה בשום פנים לחזור למצב שבו ישראל תוקפת והוא לא מגיב. זה פוגע גם תדמיתית וגם, לא פחות חשוב מכך - צבאית".
לכן, ממשיכה מזרחי, ארגון הטרור ניסה - וייתכן שמצליח - לייצר משוואה חדשה שמחייבת את ישראל להפסקת אש מוחלטת, בסופה היא תיסוג מלבנון או לכל הפחות מבלי יכולת לפעול באופן ממשי בשטחים שהיא כבשה, וכך הוא יוכל לשקם את כוחו הצבאי בלבנון.

"חיזבאללה מנסה להוכיח שהוא בעל הבית"
מסקירת INSS עולה שבעקבות המלחמה נגד ישראל והפגיעה הצבאית הקשה, ארגון הטרור איבד את מעמדו הדומיננטי בתהליך קבלת ההחלטות בלבנון - כאשר חלק ניכר מהעדות במדינה מביעים תמיכה בהפלתו. ובינתיים, מציינים ב־INSS, מזכ"ל הארגון נעים קאסם מתקשה להיכנס לנעליו הגדולות של נסראללה.
גם ברחוב הלבנוני מעמדו של חיזבאללה נחלש. לפי סקר חדש שפרסמה חברת המחקר הלבנונית אינפורמיישן אינטרנשיונל בחודש מאי, ניכרת מגמה ברורה של ירידה בתמיכה הציבורית בחיזבאללה בלבנון: הממצאים מצביעים על כך שרוב של 58% מהנשאלים תומכים בפירוק ארגון הטרור מנשקו.
ברשתות החברתיות המצב הזה משתקף היטב. גולשים מציגים את הארגון כמי שגורר את המדינה למלחמה מיותרת בשירות האינטרסים של איראן, תוך פגיעה ישירה בכלכלה, בתשתיות ובביטחון האזרחים. "המדינה נמצאת בסכנה קיומית. חיזבאללה האיראני משנה את התרבות, ההיסטוריה והעבר שלנו", כתבה גולשת לבנונית ברשת X.
גולשת אחרת צייצה במאי 2024 נגד נסראללה: "שאללה ישרוף את ליבך כפי ששרפת את המולדת שלנו, את אדמתנו ואת בתינו והרסת כל צורת חיים בה. הו פושע טרוריסט, עמוד התלייה ממתין לאנשים כמוך". מספר חודשים לאחר מכן הוא חוסל.

מציאות זו אילצה, בין היתר, את ארגון הטרור לקבל בראשית 2025 את מינויים של ג'וזף עאון לנשיא ושל נוואף סלאם לראש ממשלה, אשר הכריזו מיד עם כניסתם לתפקיד על רצונם בביסוס ריבונותה של לבנון והענקת המונופול על הנשק לצבא לבנון.
"מאז סתיו 2024, כשחיזבאללה איבד את יכולות רבות והארסנל הרקטי שלו נפגע משמעותית, הוא עבר לעסוק בשרידות בתוך לבנון", מסביר סא"ל במיל' אור הורביץ, לשעבר ראש ענף חיזבאללה בחטיבת המחקר באמ"ן. "לא מדובר רק בשרידות צבאית, אלא בעיקר בשרידות פוליטית. הדרך לעשות זאת היא להמחיש כוח, בדגש מול מדינת ישראל. חיזבאללה מנסה להוכיח שוב שהוא בעל הבית מול יריביו מבית".
לכן, זו אחת הסיבות שהארגון השיעי הגביר את פעילותו על רקע הרחבת התמרון, מסבירים במכון עמית למחקר טרור ומודיעין. "רק בשבוע האחרון חיזבאללה פרסם 181 הודעות קבלת אחריות על תקיפות באמצעות רחפני נפץ, כלי טיס בלתי מאוישים, רקטות ואמצעי לחימה נוספים נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון ונגד מטרות צבאיות ואזרחיות בצפון ישראל, כולל באזורים מרוחקים מהגבול, כדוגמת עכו וטבריה", מציינים במכון.

התמיכה נחלשת גם בקרב הבייס השיעי
השנתיים וחצי האחרונות הותירו את חיזבאללה במצב שונה אפילו מול הבייס השיעי שלו בתוך המדינה, וגם מחוץ אליה. לארגון ישנה הנהגה ומוסדות עצמאיים, לצד מערכת כלכלית־חברתית מסועפת, המספקת את כל צרכיו ואת צרכי אנשיו והאוכלוסייה השיעית התומכת בו אידיאולוגית ודתית: מערכת בנקאית, מפעלים כלכליים, שירותי בריאות, חינוך, דת ותקשורת.
הקשר הזה הדדי. מקורות התקציב של הארגון מגוונים ונשענים על סיוע חיצוני נכבד מצד איראן (כמיליארד דולר בשנה), לצד הסתייעות באוכלוסייה השיעית ברחבי העולם וניצול כלכלת המזומנים הדומיננטית בלבנון.
אלא שבשנתיים וחצי האחרונות חיזבאללה מתקשה לקיים את ההבטחות שנתן לקהילה שנשענת עליו. דרום לבנון - שכ־70% מאוכלוסיית האזור הם שיעים - חרבה, מאות אלפי פליטים שיעים שברחו מבתיהם טרם שבו והם חיים כבר זמן רב מהיד אל הפה. "כרגע מי שמשלמים את המחיר הם בעיקר השיעים בדרום לבנון", אומר הורביץ. התוצאה היא ירידה בתמיכת העדה השיעית בארגון - קהל הבית שממנו שאב את לגיטימציה לאורך עשורים.
סימנים ראשונים לביקורת גוברת מתוך העדה השיעית בדרום כבר החלו לצוץ, לאחר שתושבים ואנשי ציבור מהערים צור וא־נבטיה קראו להכריז עליהן כערים "נקיות מנשק" תחת חסות מדינת לבנון בלבד. סקרי דעת קהל הצביעו על תמיכה גוברת בפתרונות פוליטיים גם בקרב הציבור השיעי: לפי סקר של חברת סטטיסטיקס לבנון שפורסם בחודש מאי, 35% מהשיעים במדינה תומכים בהסדר פוליטי.
ובחיזבאללה מבינים את המצב. בניסיון להרגיע את השטח, פנה ראש מועצת השריעה של חיזבאללה, השייח' מוחמד יזבכ, באיגרת מיוחדת לאנשי הארגון ולתושבי הדרום. בדבריו, שהתפרסמו בעיתון אל־דיאר ב־31 במאי, ביקש יזבכ לחזק את ידיהם של העקורים מדרום לבנון, שיבח את עמידותם מול המצוקה המתמשכת והבטיח כי הארגון שותף מלא לסבלם. לצד הפנייה לאוכלוסייה האזרחית, כללה האיגרת גם מסר דתי ולוחמני המופנה ישירות לפעילי חיזבאללה בחזית, במסגרתו הגדיר אותם כמי שנבחרו לבצע את דבר האל ולהעניש את חיילי צה"ל.
"לארגון הטרור יש רגישות עמוקה לעדה השיעית ורצון להגן עליה", מסביר הורביץ. "הוא מבין שחלק מרכזי מהלגיטימציה שלו נשען על התמיכה של העדה השיעית - שנפגעה בגלל ההרס הכבד שספג דרום לבנון. לכן הוא זקוק לנרטיב של הצלחה, ולו חלקית: שבסבב האחרון הוא ניסה להצטייר כמי שלא נכנע, והארגון שהחזיר לשיעים את כבודם וגאוותם שנפגעו קשות בסתיו 2024. זה לא ניצחון, אבל זה מה שחיזבאללה צריך כדי לשרוד מולם".
"דוחים באופן מוחלט משא ומתן"
טלטלה נוספת שעבר חיזבאללה בעת האחרונה נרשמה ב־9 באפריל, כאשר ישראל הודיעה כי תיענה להצעתו של הנשיא הלבנוני עאון ותפתח במשא ומתן ישיר עם ביירות לקידום הסדר שלום - לראשונה מאז שנות ה־80. אתגר המפתח בשיחות הוא פירוק חיזבאללה מנשקו, תנאי שישראל רואה בו הכרחי לכל הסדר, ושמטרתו לבסס את מעמדה של הממשלה הלבנונית כגורם הצבאי הבלעדי במדינה.
"אנו דוחים באופן מוחלט משא ומתן, ועל בעלי הסמכות לדעת שגישתם לא תועיל ללבנון ולא להם עצמם", אמר לאחרונה מנהיג חיזבאללה, נעים קאסם. "מה שהאויב הישראלי־אמריקאי רוצה מהם אינו בידיהם, ומה שהם רוצים ממנו לא יינתן להם".
על פי דיווחים, בצד הישראלי אומנם לא תולים הרבה תקוות בשיחות, בין השאר לאור העובדה שממשלת לבנון אפילו לא הצליחה לגרש את שגריר איראן מביירות גם לאחר שהכריזה עליו פרסונה נון גרטה, אך נראה שבחיזבאללה לוקחים את האיום מספיק ברצינות.
לפיכך, מסבירים מומחים, בהתקפותיו על ישראל שולח חיזבאללה מסר ישיר לממשלה: אני כאן כדי להישאר. "הארגון ממש לא אוהב את השיחות שמתקיימות בין ישראל לממשלת לבנון", אומרת מזרחי. "מבחינתו מדובר במגע עם השטן. שיחות בין הצדדים מעל לראשו הן הדבר שהוא הכי מתנגד אליו, ולכן הוא מאוד מעוניין לפוצץ אותן, לתקוע טריז בין ישראל ללבנון ולא לאפשר שום סיכום מעל ראשו בין הצדדים.
"בסופו של דבר, הממשלה בלבנון חלשה מאוד ומפחדת להתעמת באופן ישיר מול חיזבאללה, כך שהמשך התוקפנות כלפי ישראל לא תרם לשיחות הפירוק, וייתכן אף פגע, גם אם הושגה הפסקת אש. לא מן הנמנע שלאחר הסבב הנוכחי, השיחות הרשמיות בין הממשלות יצטננו במידה מסוימת".