חודשים ספורים לאחר שזכתה בהיתר היצוא הגדול בתולדות המדינה, שותפות ניו-מד אנרג'י מנסה לפתוח מחדש את ההסכם מול משרד האנרגיה - והסיבה היא הצניחה החופשית של שער הדולר. לגלובס נודע כי השותפות, המחזיקה בכ־45% ממאגר לוויתן, פנתה למשרד בבקשה דחופה לשנות את מנגנון ההצמדה של מחירי הגז, לאחר שהייסוף החד בשער השקל שחק דרמטית את רווחיה מהשוק המקומי.
● משק הגז בשנת 2025: מה קרה ליצוא, ואיך המחיר בישראל לעומת אירופה?
● בנק ישראל חושף: רכש דולרים בחודש מאי והתערב בשוק המט"ח
המשמעות של פתיחת ההסכם עלולה להיות עלייה במחירי הגז לייצור חשמל בטווח הקצר, מהלך שיפגע קשות בתחנות הכוח הפרטיות שטרם חתמו על חוזים, ויפעיל לחץ כלפי מעלה על תעריף החשמל של אזרחי ישראל. עם זאת, במשרד האנרגיה מאותתים כבר כעת על קו נוקשה, וגורמים במשרד מבהירים: "הפנייה לא תיענה".
רוצה חוזה נקוב בשקלים
במסגרת העסקה בין המדינה לניו מד, ניתן לשותפות היתר יצוא בתמורה להתחייבות למכור למשק המקומי במחיר נמוך יחסית. אלא שהמחיר הזה ננקב בדולרים (4.7 דולר ליחידת חום), ומאז ירידת השער שחקה את הרווח של ניו מד ממכירה לתחנות הכוח הישראליות - בזמן שחלק ניכר מההוצאות שלה הוא בשקלים. בשותפות רוצים את האפשרות לנקוב חוזה בשקלים, כנראה לפי השער בעת חתימת ההסכם עם המדינה, שעמד על 3.2 שקלים לדולר.
ההסכם של המדינה מול לוויתן נחתם כאמור כתנאי לקבלת היתר היצוא למצרים, לעסקה אדירה בהיקף של 35 מיליארד דולר לאורך שנים ארוכות. אך עסקה זו נחתמה בצל חשש מבעיות תחרותיות בשוק הגז עקב הביקוש ההולך וגובר לאנרגיה, בשילוב עם קריסת העסקה הגדולה בין מאגר תמר לחברת החשמל.
החשש שעלה הוא שאישור היצוא למצרים יגרום למצוקה במשק המקומי, שתדחוף את מחיר הגז כלפי מעלה ואיתו את תעריף החשמל. לכן, שר האנרגיה אלי כהן החליט במפתיע לא לאשר את היתר היצוא, והתנה אותו בהתחייבות לספק למשק המקומי את כל הגז שלוויתן לא ייצא - וזאת כאמור במחיר נמוך יחסית של 4.7 דולר ליחידת חום.
אלא שפחות מחצי שנה לאחר מכן, תנודות דרמטיות בשער השקל/דולר הביאו את ניו מד לבקש פתיחה מחדש של ההסכם. כשנחתמה העסקה בדצמבר 2025, שער הדולר עמד כאמור על כ־3.2 שקלים, כלומר 15 שקל ליחידת חום. כיום מדובר על 13.6 שקל בלבד. לפני זמן קצר בלבד, בשיא השלילי של הדולר, היה מדובר על 13.1 שקלים בלבד.
בזמן חתימת ההסכם, שער הדולר היה נראה נמוך למדי, ואף אחד מהצדדים לא חשב על ההשלכות של ירידה נוספת בו. וכך נקבע שגם עסקאות בתוך ישראל צמודות לשער הדולר, בזמן שכשליש מהוצאות ניו מד, בהן משכורות עובדים, נדל"ן וספקים, הן בשקלים.
"הכנסות המדינה יורדות"
במכתב ששלחה ניו מד למשרד האנרגיה, היא טוענת שלא רק היא נפגעת מהמצב - אלא גם המדינה: "בשנה האחרונה חל ייסוף חד בשער השקל של למעלה מ־20% ביחס לשער הדולר, וזו בשעה שחלק נכבד מהוצאות השותפות משולמות בשקלים. במקביל לכך, הכנסות המדינה מתמלוגים, מס חברות ומהיטל רווחי יתר (ששינסקי) סופגות ירידה ריאלית". זאת בזמן שהצד שירוויח מכך, יצרניות החשמל הפרטיות, משלמות אך ורק מס חברות רגיל.
חברות הגז בישראל אכן משלמות מסים גבוהים יחסית: תמלוגים בשווי 11.5% נגבים כבר מ"פי הבאר", כלומר מההכנסות מגז עוד לפני ההוצאות. החל מרמת רווח מסוימת והלאה, חברות הגז משלמות גם "מס רווחי יתר" הקרוי על שם איתן ששינסקי שהוועדה בראשו קבעה. מס זה נגבה ברגע שהחברות החזירו את השקעותיהן ועוד 50%, ומגיע ל"קרן העושר" שנועדה להשקעות בחו"ל. וכמובן, מס החברות הרגיל על הרווח שעומד על 23%. לעומת זאת, תחנות הכוח הרבות שצפויות לקום בזמן הקרוב ישלמו אך ורק את מס החברות הרגיל. ניו מד למעשה טוענת שעדיף למדינה שהיא תרוויח ולא תחנות הכוח.
מצד שני, מחיר גז נמוך יותר עבור תחנות הכוח גם ידחוף את מחירי החשמל כלפי מטה, דבר שאזרחי ישראל יהנו ממנו באופן ישיר - במיוחד לאור הביקוש ההולך וגובר לחשמל מצד חוות שרתים בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית.
ניו מד גם מציינת את הנזק שנגרם לה מהשבתת מאגר לוויתן בזמן המערכה האחרונה מול איראן - שגזלה מהמאגר 33 ימי הפקה. הדבר הביא את ניו מד לרווחיות כמעט אפסית ברבעון הראשון של 2026. בנוסף, הטענה היא שכמו שהמדינה מנסה לגבש צעדי סיוע להייטק בעקבות היחלשות שער הדולר, כך היא צריכה לסייע גם ליצואני הגז.
המחירים יקפצו ב־10%?
ניו מד לא מציינת במפורש במכתב מה היא מעוניינת להשיג, אלא רק מבקשת "לתאם פגישה דחופה עם גורמי המקצוע" כדי "לגבש פתרון מוסכם שייתן מענה לייסוף החריג שחל בשער השקל ולסוגיות נוספות", אך נראה כאמור שהשאיפה שלה היא לאפשר חתימת חוזים בשקלים, לפי שער השקל/דולר במועד חתימת ההסכם מול המדינה בדצמבר.
בטווח הקצר, מדובר על העלאת מחיר של כ־10%. בטווח הארוך, כמובן, קשה מאוד לדעת לאן ייקחו אותנו שערי החליפין, ומכאן למי תשתלם העסקה. אך ניו מד הייתה רוצה לעגן חלק מהכנסותיה המקומיות בשקלים, וייתכן שגם חלק מתחנות הכוח יהיו מוכנות לכך כדי להתקדם במהירות לעבר סגירה פיננסית - מה שיבטיח את המקומות האחרונים שנותרו ברשת החשמל בזמן הקרוב.
אך נכון להיום משרד האנרגיה צפוי להתנגד לבקשה ולהתעקש על לשון ההסכם שנחתם בדצמבר, כולל ההצמדה לשער הדולר. מבחינתם, הסכמה להעלאת מחירי הגז בטווח הקצר היא בעייתית, והשמירה על מחירי גז נמוכים הוא חלק ממה ששר האנרגיה כהן שואף לקבע לקראת הבחירות.
מלובי 99, הלובי הציבורי, נמסר בהמשך לפרסום: "החוצפה של מונופול הגז חוצה גבולות. לא מספיק להם שמשרד האנרגיה אישר להם לייצא גז בהיקף אסטרונומי והניח את התשתית שתאפשר להם להישאר מונופול גם בעתיד, לא מספיק להם שהמחיר המפוקח שהוסכם בהיתר היצוא, גבוה בכ-10% מהמחיר הממוצע היום, עכשיו הם עוד מבקשים להעלות אותו עוד יותר, כשמי שישלם את החשבון, זה הציבור. טוב מאוד שמשרד האנרגיה מאותת שזה לא יקרה. הגיע הזמן להראות עמוד שדרה הרבה יותר חזק מול חברות הגז, ולשמור על האינטרס הציבורי".
