על רקע השפעות שער הדולר הנמוך על תעשיית ההייטק הישראלית, התקיימה בשבוע שעבר פגישה בין בכירי משרד האוצר לבין מובילי התעשייה במטרה לבחון דרכי התמודדות עם האתגר. כפי שנודע לגלובס, במהלך הדיון עלו סוגיות בנוגע להשפעות היחלשות הדולר על עלויות השכר והתחרותיות של החברות, ובין היתר נשאלו ההייטקיסטים על ידי נציגי האוצר האם לדעתם המצב עשוי להוביל לירידת שכר כחלופה לפיטורים.
● בתקציב של 2 מיליארד שקל: המלצות הוועדה לשיקום פצועי צה"ל
● המתעשרים החדשים: התגמול שהופך שכירים למיליונרים
מטעם האוצר נכחו בפגישה החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, הכלכלן הראשי, שמואל אברמזון, וראש רשות המיסים, שי אהרונוביץ'. מצד החברות הופיעו בשיחת הזום מנכ"לית מטא עדי סופר־תאני, מנכ"לית מיקרוסופט מו"פ מיכל ברוורמן־בלומנשטיק, חדוה בר, לשעבר המפקחת על הבנקים וכיום המשנה למנכ"ל פלטפורמת שוק ההון איטורו; מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין, וכמה מהמשקיעים הבולטים בתעשייה - אדם פישר מקרן בסמר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות. לצדם נכחו כמה נציגי ארגונים המייצגים חלקים בתעשייה כמו איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, פורום חברות הצמיחה ו־IATI. את היוזמה לפגישה קידמה בת שבע משה, מי שניהלה את אזור ישראל בוויקס ועברה לאחרונה לחברת קלטורה.
כאמור, במהלך שיח בין בכירי משרד האוצר לנציגי ענף ההייטק, נשאלו ההייטקיסטים האם החלשות הדולר יכולה להוביל בסופו של דבר גם לירידת השכר. תשובתם של המנהלים הבכירים לא איחרה להגיע: "אנחנו לא בעידן הזה", הסביר אחד הבכירים. "אין כאן שפל עולמי שכולם סובלים ממנו - אם נקצץ במשכורות, העובדים ילכו למקומות אחרים שבהם משלמים להם יותר. יש תחרות על העובדים הטובים והיא לא הולכת לשום מקום".
שכר גבוה ב־30%
שחיקת שער הדולר הובילה לעלייה ריאלית של כ־30% בעלות השכר של עובדי ההייטק בישראל מאז 2021, כאשר כ־20% מהעלייה הזו התרחשו בשנתיים האחרונות. כתוצאה מכך, חברה שגייסה 100 מיליון דולר בשיא תקופת גיוסי ההון ב־2021 מתנהלת בפועל כאילו גייסה 70 מיליון דולר בלבד, בעוד שכר העובדים המשיך לטפס והגיע בפברואר האחרון ל־38.5 אלף שקל בחודש. נתונים אלו מתרחשים במקביל לכניסת ישראל לגל פיטורים בינלאומי, המושפע מהטמעת כלי AI המייתרים תפקידים רבים, ועל רקע נזק תדמיתי שספגה המדינה במהלך המלחמה.
על כן, במהלך הפגישה הביעו נציגות מרכזי הפיתוח הזרים דאגה עמוקה מיכולתה של ישראל להישאר רלוונטית על מפת הטכנולוגיה העולמית. מנכ"לית מטא ישראל, עדי סופר־תאני, הסבירה כי בעת שארגונים מצמצמים כוח אדם בשל כניסת ה־AI, היחלשות הדולר יוצרת תזמון "אומלל ביותר" המקשה על שימור מצבת העובדים. בשיחה הזהירה סופר־תאני כי ישראל ניצבת בפני סיכון לצמצום חלקם של העובדים הישראלים בתאגידים הבינלאומיים ובחברות הצמיחה. עוד הדגישה כי הקמת תשתיות, כמרכזי פיתוח וחוות שרתים, התייקרה ב־20% עד 30% בשל שינויי השער, מה שעלול להוביל חברות לשקול מחדש את פעילותן; כך למשל, מאז ההודעה על הקמת מרכז הפיתוח של אנבידיה בקריית טבעון, ספגה החברה התייקרות תיאורטית של 16%.
גם מנכ"לית מיקרוסופט מו"פ, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, התבטאה בשיחה הסגורה. ברוורמן-בלומנשטיק הוזמנה לפגישה על ידי ארגון IATI כדי להציג את התמונה העולה משיחותיה עם עמיתים המנהלים מרכזי פיתוח בינלאומיים, והדגישה כי דבריה אינם מעידים על הנעשה בתוך מיקרוסופט עצמה. היא הבהירה כי לאותם מנהלים קשה יותר כיום להביא פרויקטים לישראל וכי עומדות בפניהם חלופות דוגמת הודו. יצוין כי תהליכי העברת צוותים בין מרכזי פיתוח אינם מהירים בדרך כלל, ולכן ההשפעה לא תיראה באופן מיידי, אך הדבר עשוי להתרחש ככל שהדולר ימשיך להיחלש; זאת מתוך הבנה שצוות שעבר למדינה אחרת, לרוב לא יחזור לישראל גם לאחר ששער הדולר יתייצב.
כסף שלא מגיע לישראל
אדם פישר, מהמשקיעים הבכירים בישראל, טען בשיחה הסגורה כי "מי שמסתכל רק על גיוסי ההון להייטק הישראלי - טועה". זאת, בתגובה לטענה הרווחת לפיה סטארט־אפים מקומיים מגייסים מיליארדי דולרים מדי שנה, כאשר אשתקד עמד סך הגיוסים לחברות פרטיות על כ־11 מיליארד דולר - עלייה של 15% לעומת השנה הקודמת.
לדברי פישר, נתון זה "לא באמת משקף את התעשייה", שכן 90% מהסכום אינם מגיעים לישראל, אלא מושקעים ברכישת מעבדים גרפיים, שרתים וחומרה - כסף הזורם לחו"ל. בנוסף, הוא ציין כי נתח גדול מהגיוסים מופנה למשרדים ועובדים בחו"ל, ולכן אינו מתרגם בהכרח למשרות בישראל. פישר הוסיף כי שינוי של 20% עד 30% בשער המטבע הוא שינוי קיצוני המוחק דה־פקטו את רווחיות החברות, מה שלא מותיר להן ברירה. "סטארט־אפים לא יכולים לצמצם מלאים או להוריד משכורות, או לעבור למשרד שממוקם במקום זול יותר", הסביר, "וכשהם מתרחקים מרווחיות, אין להם ברירה אלא לפטר".
אריק קליינשטיין, שותף מייסד בקרן גלילות המשקיע בחברות סייבר ותוכנה צעירות, סבור כי הנזק לסטארט־אפים בשלבי הצמיחה הראשונים הוא חמור במיוחד. לדבריו, אלו החברות העשויות להפוך ל"חדי הקרן" הבאים או להימכר לענקיות בינלאומיות, וכרגע הן מתקשות מאוד. קליינשטיין ציין כי אם ההייטק הישראלי גייס אשתקד 11 מיליארד דולר, הרי שבתנאי שער הדולר הנוכחיים מדובר בגיוס של 8.8 מיליארד דולר בלבד. על רקע זה, הוא קורא להקמת קרן מענקי חירום ברשות החדשנות, במתווה הדומה לזה שהופעל בקורונה ותחילת מלחמת "חרבות ברזל", וטען כי קרן של מיליארד שקל עשויה להוות פיצוי חלקי הולם לאובדן של מעל ל־2 מיליארד דולר ולאפשר לחברות להמשיך לצמוח.
בלט בהיעדרו
בפגישה עצמה נעדר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אשר שלח את יועצו נתן נהוראי. לגלובס נודע כי פגישה נוספת עם השר נקבעה לעוד כשבועיים, אך בתעשייה טוענים כי השיחה שנערכה בשבוע שעבר הייתה חד־צדדית, כאשר ההייטקיסטים הציגו את טענותיהם ואנשי האוצר הקשיבו כמעט ללא תגובה.
עם זאת, גורמים באוצר מציינים כי הפתרונות שהועלו בשיחה זו, לצד רעיונות נוספים שעלו בשיחות סגורות שלא פורסמו, כבר נבחנים על ידי הצוות המקצועי במשרד. נודע כי חלק מההצעות - כמו נקודות זיכוי במס או הנחות בארנונה - ירדו מהפרק. באוצר מסתייגים מאפשרות גורפת לתשלום מיסים בדולרים, אך בוחנים מתווה מצומצם לקבוצת חברות נבחרת, כגון ענקיות טכנולוגיה או חברות צמיחה ישראליות ("חדי קרן"). הפתרון המרכזי שנשקל הוא הקמת קרן מענקים ברשות החדשנות שתספק סיוע לחברות קטנות ובינוניות הנמצאות במצוקה תזרימית, בדגש על הטמעת כלי AI.
