המלחמה חוזרת: מי רשאי להישאר עם הילדים בבית, והאם מקבלים שכר

המלחמה שהתחדשה אתמול בערב עם איראן, ומטחי הירי ממנה ומתימן, השאירו שוב רבבות עובדות ועובדים בבית. הורים רבים שומרים על הילדים שכן המסגרות החינוכיות אינן פועלות היום. מהן ההשלכות של חידוש המלחמה על יחסי העבודה ועל הזכויות של עובדים?

● אילו עסקים יהיו פתוחים היום, וכיצד תפעל התחבורה הציבורית?
● המומחה שבטוח: ישראל תהיה חייבת לתקוף בתגובה באיראן

האם הוכרז מצב חירום במשק ומה המשמעות מבחינת זכויות העובדים?
נכון לעכשיו, לא הוכרז מצב חירום במשק ולא פורסמו הסדרים מיוחדים המסדירים את זכויות העובדים והמעסיקים בתקופת החירום. עם זאת, פורסמו הנחיות פיקוד העורף המגבילות את הפעילות במשק. בהתאם להנחיות אלה, ניתן לקיים פעילות במקומות עבודה במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. לא מתקיימת גם פעילות חינוכית, למעט המקרים החריגים שאושרו בהתאם להנחיות.
עו"ד הדס לנקרי אלין ממחלקת דיני עבודה במשרד ש. פרידמן, אברמזון מדגישה, עם זאת, כי ההנחיות עשויות להשתנות מעת לעת, ומומלץ לעקוב אחרי פרסומים בנוגע להסדרים העשויים להיקבע בהמשך בנושא תשלום שכר בתקופת החירום.

האם הורים לילדים שהמסגרות החינוכיות שלהם אינן פועלות רשאים שלא להגיע היום לעבודה?
כן, הורים לילדים עד גיל 14 או לילדים עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 רשאים להיעדר ויזכו להגנה מפני פיטורים. כך גם לגבי הורה יחידני, או מי שבן או בת זוגו נדרשים לעבוד או שאינם מסוגלים לטפל בילדים. תנאי נוסף להגנה על הורים מפני פיטורים הוא שאין במקום עבודתם סידור להשגחה על הילדים. בכל מקרה, לנקרי ממליצה למעסיקים לפעול בתום לב כלפי העובדים וברגישות למצב, גם כאשר קיימת אי ודאות.

מעבר להורים לילדים, האם ניתן לפטר עובד שלא הגיע לעבודה בגלל המצב הביטחוני?חל איסור לפטר עובד, לרבות עובד קבלן, אם במקום העבודה לא קיים מרחב מוגן בהתאם להנחיות פיקוד העורף או שפיקוד העורף אסר על הגעה לאותו מפעל או איזור. הגנה מפני פיטורים קיימת גם במקרה שבו בן או בת הזוג של העובד משרתים במילואים או אם העובד פונה מביתו עקב המלחמה. לפי לנקרי, הדבר תלוי בנסיבות ההיעדרות ומומלץ לנקוט משנה זהירות לפני קבלת החלטות הנוגעות לפיטורי עובדים שנעדרו עקב המצב הביטחוני.

האם עובד שרשאי שלא להגיע לעבודה זכאי לשכר?
נכון לעכשיו לא פורסם הסדר המסדיר תשלום שכר לעובדים שנעדרים מעבודתם בשל המצב הביטחוני, בשל סגירת מוסדות החינוך בהתאם להנחיות פיקוד העורף או בשל מגבלות שהוטלו על פעילות המשק. לנקרי מציינת, כי במצבי חירום קודמים נקבעו בדיעבד הסדרים שונים אשר הסדירו, בכפוף לתנאים שנקבעו בהם, את זכאותם של עובדים לתשלום בגין תקופת ההיעדרות. כך, למשל, במסגרת מבצע ״שאגת הארי״ נקבע הסדר שנתן מענה לעובדים שנעדרו מעבודתם בתקופת המבצע. בשלב זה קיימת אפוא אי ודאות ביחס לזכאות לשכר, ומומלץ להביא בחשבון כי עשוי להתפרסם בהמשך הסדר שיסדיר את סוגיית השכר גם ביחס לתקופת ההיעדרות הנוכחית, וייתכן שאף יחול רטרואקטיבית.

האם עובד שאמור לעבוד כרגיל אך בחר להיעדר בשל חשש אישי מהמצב זכאי לשכר?אם מקום העבודה פועל בהתאם להנחיות פיקוד העורף והעובד בחר שלא להתייצב לעבודה בשל חשש אישי בלבד, לא קיימת כיום הוראה המקנה לעובד זכות לתשלום שכר בגין היעדרותו. עם זאת, אומרת לנקרי, במצבי חירום קודמים פורסמו בדיעבד הסדרים שונים אשר הסדירו את זכאותם של עובדים לתשלום בגין תקופות היעדרות מסוימות, ומשכך לא ניתן לשלול כי יפורסם בהמשך הסדר אשר יתייחס גם לנסיבות אלה. בכל מקרה, מומלץ לבחון פתרונות חלופיים כגון עבודה מהבית, ניצול ימי חופשה או הסדרים אחרים, ככל שהדבר אפשרי.

האם עובד רשאי לנצל ימי חופשה או שהמעסיק רשאי לחייב אותו לצאת לחופשה?
אם לעובד קיימת יתרת חופשה, ניתן בהסכמת הצדדים לנצל ימי חופשה בתקופה זו. מעסיק רשאי גם, במקרים המתאימים, להוציא עובדים לחופשה יזומה בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית. ככלל, חופשה יזומה שאורכה פחות משבעה ימים אינה מחייבת מתן הודעה מראש על ידי המעסיק, ובכל מקרה ניתן לנכות ימי חופשה רק מתוך יתרת חופשה צבורה העומדת לזכות העובד. לעומת זאת, הוצאת עובד ליתרת חופשה שלילית מצריכה ככלל הסכמה והסדרה מול העובד. לנקרי מציעה לקחת בחשבון, כי אם ייקבע בהמשך הסדר מיוחד ביחס לעובדים שנעדרו בתקופה זו, אין ודאות כיצד יתייחס הסדר כזה לעובדים שניצלו ימי חופשה בפועל.

האם ניתן לעבוד מהבית?
עבודה מהבית אינה זכות מוקנית של העובד, אומרת לנקרי, אך היא עשויה להיות פתרון ראוי בנסיבות הנוכחיות, ככל שהדבר אפשרי מבחינה תפעולית ובהתאם לצורכי המעסיק. לדבריה, במקומות עבודה שבהם ניתן לבצע את העבודה מרחוק, מומלץ לשקול אפשרות זו, במיוחד נוכח העובדה שהמסגרות החינוכיות אינן פועלות.