אמש (א') התחדש הירי מאיראן לעבר ישראל, ובעקבותיו הוחמרו הנחיות פיקוד העורף בכל רחבי הארץ. לצד ביטול הלימודים במערכת החינוך והגבלות נוספות על המשק, נמשך גם הדיון סביב המשך פעילותו של נמל התעופה בן גוריון.
● אל על משיקה את כרטיס פליי קארד החדש עם ישראכרט. מה הוא כולל?
● העליון: נוסע שטיסתו בוטלה זכאי לפיצויים אם לא הציגו לו את כל החלופות העומדות לרשותו
בשעות האחרונות התקיימו דיונים בנושא, שבסיומם הוחלט בשלב זה שלא להגביל את הפעילות בנתב"ג חרף ההסלמה. בעוד שבפיקוד העורף וברשות התעופה האזרחית נטו לתמוך בהטלת מגבלות נוספות, במשרד התחבורה דחפו להמשך פעילות סדירה של הנמל. עם זאת, ייתכן שיהיו שינויים בהתאם להערכת המצב וקצב השיגורים.
בינתיים, לפחות בכל הנוגע לחברות התעופה הזרות, לא נרשם גל ביטולים אגרסיבי כפי שהנוסעים התרגלו לראות בתקופות משבר קודמות.
אולם היו ביטולים נקודתיים, כך למשל וויזאייר שהודיעה על ביטול טיסות להיום ולמחר, ואוסטריאן איירליינס, שביטלה את טיסותיה לישראל וממנה ליממה הקרובה לאחר שרק בשבוע שעבר, ביום שלישי, שבה להפעיל את הקו לתל אביב. כמו כן, פליי דובאי הקטינה את תדירות הטיסות היומיות מ-7 ל-5 ליומיים הקרובים.
22 חברות תעופה זרות פועלות בנתב"ג
בשלב זה לא נראה שמדובר במגמה רחבה, אך היא בהחלט עלולה להתרחב בשעות הקרובות. ייתכן כי אחת הסיבות לכך היא שמלכתחילה מספר חברות התעופה הזרות הפעילות בישראל עדיין נמוך יחסית. כיום פועלות בנתב"ג כ-22 חברות תעופה זרות בלבד, לצד ארבע החברות הישראליות - אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה.
ההסלמה הנוכחית מגיעה בעיצומה של תקופת התאוששות בנתב"ג, לאחר מבצע "שאגת הארי". בשבועות הקרובים חברות נוספות היו אמורות לשוב ולהפעיל טיסות לישראל, בהן לופטהנזה, ITA האיטלקית, סוויס, יורווינגס, אייר בלטיק, נאוס ופליי וואן. אולם בעקבות ההסלמה האחרונה תוכניות החזרה הללו עלולות כעת לעמוד בסימן שאלה.
גם החברות שכבר מפעילות כיום טיסות לישראל אינן חסינות מפני שינויים. מנגד, רבות מהחברות שפועלות כיום בישראל הן דווקא כאלה שהפגינו נאמנות יחסית לשוק המקומי לאורך תקופת המלחמה, היו בין הראשונות לחדש את פעילותן לאחר תקופות השעיה, ובמקרים רבים גילו נכונות גבוהה יותר להמשיך לטוס גם בתקופות של אי-ודאות ביטחונית.
בין החברות הזרות הפעילות כיום ניתן למצוא חברות מהמפרץ הפרסי, אתיחאד ופליי דובאי, שהמשיכו להפעיל קווים לישראל באופן יציב יחסית בשנים האחרונות, על רקע התחזקות הקשרים האזוריים שנוצרו בעקבות הסכמי אברהם. לצדן פועלות חברות זרות בבעלות ישראלית בלו בירד וטוס איירווייז, הנשענות במידה רבה על השוק הישראלי. קבוצה נוספת היא חברות ממזרח אירופה ומאסיה, ובהן פליי וואן, היי סקיי, אוזבקיסטן איירווייז ואחרות, שנוטות לחזור לפעילות בישראל מוקדם יחסית לאחר משברים ביטחוניים.
הרגולטור שיכריע
סוכנות בטיחות התעופה של האיחוד האירופי (EASA) מחזיקה כיום בהתראת סיכון למרחב האווירי במזרח התיכון, כולל ישראל, שתוקפה עד 10 ביוני. ההתראה מיועדת לחברות תעופה אירופיות ולמפעילים זרים הפועלים תחת אישור של הסוכנות. בעוד שבנוגע לאיראן, לעיראק וללבנון ההמלצה היא להימנע מטיסות לחלוטין - לגבי ישראל ההנחיה היא להמשיך לפעול בזהירות, לבצע הערכות סיכונים שוטפות ולהיערך לשינויים מהירים במצב הביטחוני.
ההחלטה האחרונה של ה-EASA, שפורסמה בסוף מאי, האריכה כאמור את ההתראה במתכונתה הנוכחית עד 10 ביוני, וסייעה לחזרה ההדרגתית של חברות תעופה זרות לישראל. לפני כן, רבות מהחברות בחרו שלא לחדש את פעילותן על רקע המצב הביטחוני והזהירות שנקטו הרגולטורים באירופה.
נכון לעכשיו ה-EASA עדיין לא עדכנה את ההתראה בעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור, וטרם השיבה לשאלת גלובס מתי צפוי להתקיים הדיון הבא בנושא.
אם ה-EASA תחליט להחמיר את ההתראה ולהחזיר את ההמלצות המחמירות יותר שהיו בתוקף בחודשים הקודמים, הדבר עשוי להקשות על חזרתן של חברות תעופה זרות נוספות לישראל ואף להוביל לביטולים מצד חלק מהחברות שכבר חידשו את פעילותן. אף שהנחיות ה-EASA אינן מחייבות את החברות להפסיק לטוס, הן מהוות גורם משמעותי בהערכת הסיכונים של המפעילים האירופיים, לצד שיקולי ביטוח, בטיחות ואישור צוותי האוויר.
