סבב לחימה שלישי בין ישראל לאיראן, החל ביום ראשון בערב, ועד יום שני נראה כי הלהבות דעכו. ההסלמה התרחשה תוך כדי ניסיונות משא־ומתן בין איראן לארה"ב, שנמשכים מזה כחודשיים, ובבסיסם השליטה במצר הורמוז, והוצאת אורניום מגבולות המדינה המוסלמית.
● מומחים מעריכים: זו הסיבה שאיראן החליטה לשבור את הכלים עכשיו
● הטלטלה בוול סטריט, והמבחן של הבורסה בתל אביב: לאן הולכים מכאן?
בניגוד לסבבים קודמים, בהם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לא חשש מלהשתמש בשפה מאיימת מול איראן, בבוקר יום שני, נקט הנשיא גישה פייסנית יותר, כשצייץ "ישראל ואיראן חייבות להפסיק לירות מיד".
בנוסף לנימה הפייסנית בציוץ, אמר טראמפ לאתר החדשות אקסיוס כי הוא "הולך להתקשר לביבי ולהגיד לו לא לנקום. ישראל תקפה ואיראן תקפה, לא צריך עוד תקיפה".
הבעות השלום של טראמפ מהוות שינוי גישה לדרך הרגילה בה הוא מדבר ומתנהל ברשת, אך מאחוריה עומד הסבר די פשוט: ההסלמה במזרח התיכון מגיעה בתזמון שמתנגש עם מספר חגיגות בארה"ב.
למי יש יום הולדת?
ראשית, ביום חמישי הקרוב יתחיל טורניר המונדיאל, עם 104 משחקים בין 48 נבחרות, שיתרחשו על פני 16 איצטדיונים, ההכנסות הצפויות לפיפ"א מהאירוע מוערכות ביותר מ־9 מיליארד דולר, לפי עיתון הגרדיאן.
לשאלה עד כמה אירוע הספורט מהווה פקטור בשיקולים של טראמפ?, אומרת רותי פינס־פלדמן, עמיתה בכירה במכון משגב ודוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב, שחוקרת את ארה"ב, כי "בארה"ב רואים במונדיאל הקרוב הרבה מעבר לאירוע ספורט; הוא נתפס כמבחן קריטי ליכולת של ממשל טראמפ להקרין עוצמה ויציבות. טראמפ מעוניין מאוד שהמונדיאל יעבור בצורה חלקה, יציג את ארה"ב בשיא תפארתה וימנע פגיעה בכלכלה או זינוק במחירי הנפט רגע לפני הגעתם של תיירים רבים".
נבחרת איראן צפויה להשתתף במשחקים
"משחקי נבחרת איראן יתקיימו בלוס אנג'לס, העיר שבה נמצאת הקהילה האיראנית הגולה הגדולה בעולם, המזוהה ברובה המוחלט כאנטי־משטרית, ומייצרת חשש כבד מהפגנות ענק פוליטיות מחוץ לאצטדיון ובתוכו. ברור שטראמפ יעדיף שהמשחקים יתקיימו תחת מעטפת של משא־ומתן ולא מלחמה".
פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן וחוקר בכיר במרכז בגין־סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים משוכנע כי "שלושה ימים לפני פתיחת המונדיאל, טראמפ אינו מעוניין בסבב חדש של מלחמה עצימה וארוכה שארה"ב תיגרר אליה".
אך החגיגות בארה"ב לא מסתיימות עם משחק הגמר של המונדיאל ב־19 ביולי. עוד ביוני יתקיימו שתי חגיגות גדולות במדינה: ב־14 ביוני יקיים טראמפ חגיגות ליום הולדתו ה־80, וב־4 ביולי, יחגגו בארה"ב 250 שנה למדינה.
חגיגות ה־250 מתחלקות בארה"ב בין שני ארגונים: ארגון America250 הוקם לפני כעשור על ידי הקונגרס האמריקאי, מתוקצב ומיועד לערוך חגיגות יום עצמאות ללא שיוך מדיני. מהצד השני, ארגון Freedom250 הוקם על ידי ממשל טראמפ לפני מספר חודשים וצפוי להתחיל את חגיגות יום העצמאות כבר ביום הולדתו של טראמפ. כחלק מחגיגות Freedom, צפוי להתקיים ביום הולדתו של טראמפ קרב איגרוף בגינת הבית הלבן, שלשמו הוקם במיוחד כלוב איגרוף, והאירוע כולו צפוי לעלות מיליארדים ממסים.
נראה כי לחגיגות יש חלק לא קטן ברצון של טראמפ להוריד את עוצמות האש בין איראן לישראל. פרופ' גלבוע אומר כי "יוני הוא חודש של חגיגות בארה"ב: יש בו את המונדיאל, יום הולדת 80 של הנשיא טראמפ ב־14 ביוני ויום הולדת 250 של ארה״ב ב־4 ביולי. טראמפ לא רוצה מלחמה עצימה עם איראן בכל התקופה הזאת ויעשה מאמצים להביא להפסקת אש".
הגבלות מצד הקונגרס
מהצד השני, בשבוע שעבר עבר חוק שנועד למתן את ההחלטות של טראמפ. הקונגרס הצביע בעד החלטה להגבלת סמכויות מלחמה (War Powers Resolution) נגד הנשיא, והעביר מסר חד לממשל המכהן - כי לא ניתן להמשיך במלחמה במשך זמן בלתי מוגבל.
"הסוגיה בעיקר מעלה קשיים במשא־ומתן, בכך שהיא מאותתת לאיראן שיש לטראמפ התנגדות רבה מבית ומחלישה את עמדתו שאם לא ייחתם הסכם טוב, ארה"ב תחזור ללחימה", אומרת פינס־פלדמן.
"עם זאת", היא ממשיכה, "לא נראה שזה מה שעומד מאחורי הרצון של טראמפ לדחוף להגעה למזכר הבנות או הסכם עם איראן. יש באמתחתו כלים משפטיים שונים להתמודד מול מגבלה זו - דווקא ייתכן כי המהלך כעת בו ישראל היא זו שפועלת צבאית, וארה"ב אינה שותפה פעילה מבחינה התקפית, היא חלק מהאסטרטגיה שלו".
החובה לשמור על הדימוי
פינס־פלדמן סבורה כי "טראמפ עשוי למנף את המצב כדי לאלץ את איראן לחזור לשולחן המשא־ומתן בתנאים מועדפים לארה"ב. האסטרטגיה המסתמנת היא שילוב של מתקפה ישראלית צבאית, במקביל להצעת אפיק דיפלומטי מצד ארה"ב להפסקת אש".
איך יושפע המשא־ומתן?
פרופ' גלבוע מסביר כי "באופן פרדוקסלי, חילופי הירי יכולים לשפר את הפוזיציה האמריקאית במשא־ומתן מול איראן, כי משמרות המהפכה מנהלים מזה כמה שבועות מדיניות נוקשה של דחיות והטעיות".
עילם מוסיף כי "האיראנים מזהים את המצוקה ואת חוסר הרצון האמריקאי להיגרר להסלמה רחבה, ולכן מפעילים לחץ כבד. זה למעשה החל כבר לפני כשבוע עם תקיפות ופעולות נגד יעדים אמריקאים, לצד מסרים שהופנו גם לכווית ולבחריין".
לדבריו, "החשש המרכזי של טהרן נוגע דווקא ללבנון. התפנית המשמעותית שמובילה ממשלת לבנון מעוררת אצלם דאגה אמיתית, משום שהם חוששים לאבד את הפרוקסי החשוב ביותר שלהם באזור. מבחינתם, כל פגיעה במעמדו של חיזבאללה היא פגיעה ישירה בהשפעה האיראנית וביכולת ההרתעה שבנו במשך שנים. לכן הם פועלים כפי שהם פועלים כעת, בניסיון להפעיל לחץ, לייצר מנופי השפעה ולשפר עמדות לקראת השלב הבא.
מהצד השני, פינס־פלדמן מזכירה כי גם טראמפ "חייב להראות למדינות האזור ולבעלות הברית של ארה"ב שהיא תגן עליהן בשעת צרה, שכדאי להן לחבור אליה. הוא לא יכול להרשות לעצמו פגיעה בדימוי של ארה"ב כמעצמה עולמית ושלו עצמו אל מול אויביו, בעלות בריתו ובוחריו. גם הוא מבין שאיראן מנהלת משא־ומתן שנועד למשוך את הזמן. לכן, סביר שלצד הרטוריקה החריפה שאנו שומעים כעת מצידו להפסקת המערכה, מאחורי הקלעים ניתן גיבוי" .
