גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התביעה נגד הדירקטורים נדחתה, ואיש העסקים ישלם הוצאות משפט בגובה 3 מיליון שקל

אחרי שנדחתה התביעה האישית שהגיש אליהו קנפלר, בעל השליטה באלביט הדמיה, נגד הדירקטורים ב-ADN שבה השקיע ב-2016 - כעת הוטל עליו לשלם להם הוצאות משפט בסכום חריג ● ביהמ"ש: "שוקף לקנפלר שמדובר באתגר לא פשוט"

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

איש העסקים אליהו קנפלר ישלם הוצאות משפט בגובה של כ-3 מיליון שקל אחרי שהפסיד בתביעה נגד הדירקטורים בחברת ADN גלובל אקוויטי, בה השקיע לפני כעשור - כך קבע היום (ג') השופט גרשון גונטובניק מבית המשפט המחוזי בתל אביב. מדובר בהוצאות בהיקף חריג, הנחשב לגבוה במיוחד בנוף הפסיקה בישראל - במיוחד על רקע העובדה שסכום התביעה שהגיש קנפלר עמד על 10 מיליון שקל.

רשות המסים דרשה מרפי עגיב 4.6 מיליון שקל. מה קבע בית המשפט?
בכיר בלאומי תבע את הבנק על התעמרות, וישלם הוצאות חריגות

בפברואר האחרון דחה השופט גונטובניק את התביעה שהגיש קנפלר באופן אישי נגד ארבעת הדירקטורים ב-ADN, ובהם המנכ"ל ובעל השליטה אבי נחמיה. בפסק הדין נקבע כי דירקטורים יישאו באחריות אישית לנזקים שגרמה החברה שלהם לצדדים שלישיים רק במקרים מיוחדים, וכי "מתן אפשרות לתבוע בקלות נושאי תפקיד בחברה עלול להוביל לאפקט מצנן".

עוד נפסק כי תביעה אישית "אינה אוטומטית ואינה מתבקשת כלל ועיקר", וכי הטלת אחריות "בקלות יתרה" תפגע בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ובמסך ההתאגדות. השופט גונטובניק עמד על כך שתביעה נגד הדירקטורים איננה מובנת מאליה, ושעל התובע "להצביע על נסיבות מתאימות ומיוחדות שיוכלו לפתוח את השער".

כעת, בית המשפט הכריע בסוגיה שנותרה פתוחה לגבי הוצאות המשפט בתיק ופסק כאמור כי קנפלר ישלם לדירקטורים שתבע סכום כולל בגובה של כ-3 מיליון שקל.

"במקרים שבהם התברר בסופו של יום כי לא היה מקום לייחס אחריות לנושאי המשרה, הרי שהוצאות ריאליות הן צו השעה", קבע גונטובניק. הוא דחה את טענת קנפלר, לפיה הדירקטורים אינם זכאים להוצאות מכיוון שלא שילמו מכיסם דבר, והוצאותיהם בגובה כ-2 מיליון שקל כוסו על-ידי חברת הביטוח. בית המשפט ציין בהקשר זה כי אם נזק ההוצאות ייפול תמיד על חברת הביטוח, "זוהי תוצאה שלא ניתן להסכים לה".

"אתגר לא פשוט"

קנפלר - בעל השליטה באלביט הדמיה ולשעבר שותף בחברת הנדל"ן מצלאוי - הגיע להסכם פשרה עם ADN שאותה תבע, אך בחר להוסיף ולתבוע אישית את הדירקטורים. בית המשפט קבע כי "שוקף לו (לקנפלר - ע'ג') כי מדובר באתגר לא פשוט בנסיבות העניין. הוא עמד על רצונו להמשיך בבירור ההליך, וזוהי כמובן זכותו, אך בסופו של יום, ומשעה שלא עמד בביסוס התנאים שבדין להטלת אחריות אישית על נושאי המשרה... עליו לשאת בהוצאות ריאליות".

ב-2016 השקיע קנפלר ב-ADN, שהייתה אז חברה ציבורית והחזיקה בנכסי נדל"ן ששימשו להשכרת משרדים בצרפת דרך חברה צרפתית שבה שלטה. באותה העת נקלעה ADN למצוקה תקציבית, וקנפלר החליט להשקיע בה 4 מיליון אירו תמורת מניות בחברה הצרפתית ובחברת נכסים נוספת, ותוך שהוא אמור לקבל 80% מהתזרים שיגיע מנכסיהן. אלא שהיחסים בין הצדדים עלו על שרטון, וקנפלר טען כי הוצגו לו מצגי שווא - כולל לגבי חובות הקשורים לנכסים וביצועים נמוכים שלהם מכפי שהוצג בדוחות.

הצדדים ניהלו משא-ומתן על שינוי תנאי העסקה, אך לטענת קנפלר, נחמיה פעל בחוסר תום-לב וניהל במקביל משא-ומתן עם קבוצת דיין - משא-ומתן שאומנם הבשיל להסכם עם הקבוצה ולהודעת ADN על ביטול ההסכם עם קנפלר.

ב-ADN טענו מנגד כי קנפלר הוא זה שלא עמד בתשלומים לפי ההסכם, כי ניסה לכפות על החברה למכור לו את נכסיה, וכי הם היו חופשיים לנהל משא-ומתן.

הצדדים הגישו תביעות הדדיות והגיעו לפשרה, שלפיה קנפלר יקבל בחזרה את כספו תמורת השבת המניות שהוקצו לו. למרות הפשרה, קנפלר המשיך לתבוע אישית את נחמיה ואת הדירקטורים על הנזק שנגרם לו, לכאורה, בגין הפרת חוזה ורשלנות.

"תמונה מורכבת"

הנתבעים הכחישו כי הוצגו לקנפלר מצגי שווא, ועמדו על כך שהוא היה מודע לבעיות בחברה ולערבות האישית של נחמיה לחובותיה. הדירקטורים טענו כי הפעילו שיקול-דעת עצמאי, כי צדקו כשאישרו את העסקה עם קבוצת דיין אחרי שקנפלר לא עמד בהסכם, וכי פעלו להיטיב את מצב החברה שנקלעה למצוקה תזרימית קשה ולמנוע את קריסתה.

בפברואר דחה כאמור השופט גונטובניק את תביעת קנפלר ומצא כי שלושת הדירקטורים פעלו לטובת החברה. "מטרתם הייתה לאפשר לחברה לקבל את תזרים המזומנים שהיה כל-כך חיוני עבורה. היה עליהם לקבל החלטות בלוחות זמנים בוערים, וכזאת עשו לאחר שבחנו את הנתונים שעמדו לפניהם. לא הוכחה הטענה שפעלו ללא הפעלת שיקול-דעת עצמאי. גם ההתקשרות עם קבוצת דיין נעשתה נוכח אמונתם כי היא טובה יותר מבחינת החברה".

לגבי נחמיה, בית המשפט קבע כי התמונה בעניינו מורכבת יותר, שכן הוא היה המוציא והמביא בעסקאות ובמגעים מול קנפלר, אך גם התביעה לגביו נדחתה, שכן רוב המצגים שהציג לא היו מטעים. נקבע כי גם אם בנושא נקודתי אחד הוא ביצע הטעיה ולא גילה כנדרש לקנפלר על מחלוקת עם חברת הנכסים בצרפת - האחרון בחר להתקדם בעסקה גם אחרי שנודע לו על כך.

כעת, בנוסף לכ-2 מיליון שקל שהטיל בית המשפט על קנפלר לשלם עבור שכר-הטרחה של שלושת הדירקטורים, השופט הורה לו גם לשלם את הוצאותיהם האישיות בהיקף מצטבר של 150 אלף שקל.

הדירקטורים יוצגו על-ידי עורכי הדין דוד לשם ושי סיידוף ממשרד דוד לשם ושות'.

לגבי נחמיה, נקבע כי "התביעה נגדו לא הייתה חסרת יסוד", אך "רוב הטענות נגדו נדחו בסופו של יום", ועל כן נפסקו לטובתו הוצאות בגובה 800 אלף שקל בתוספת מע"מ.

עורל דינו של קנפלר: "הטעויות יתוקנו במסגרת הערעור"

עו"ד ידידיה מלכיאור, שייצג את קנפלר, מסר בתגובה: "כפי שציינו כבר בתגובתנו לפסק הדין, בית המשפט קבע באופן פוזיטיבי כי חברת ADN מסרה למר קנפלר מידע מטעה על-מנת להוציא ממנו השקעה בסכומי עתק. בנסיבות אלה, ושעה שברור שהחברה פעלה באמצעות הדירקטורים והמנכ"ל שלה ליצירת אותה הטעיה, וכן היו אלה הדירקטורים שדאגו לכך שכספים שהחברה קיבלה לא ישמשו להשבה למר קנפלר, וזאת תוך ניגוד עניינים של אותם הדירקטורים - סברנו ועדנו סבורים כי שגה בית המשפט בכך שלא חייב את הדירקטורים באופן אישי בנזק שהם גרמו למר קנפלר.

"ההחלטה לא רק לפטור את הדירקטורים מאחריות, אלא לזכות אותם בסכומי עתק בלתי סבירים כהוצאות משפט, בלא לבדוק את ההוצאות כנדרש על-פי דין, היא רק העצמה של הטעות המקורית. אנו סמוכים ובטוחים כי שתי הטעויות הללו יתוקנו במסגרת הערעור שיוגש בקרוב".

עוד כתבות

ח''כ טלי גוטליב / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

הכנסת אישרה חסינות לח"כ גוטליב שחשפה את שמו של איש שב"כ

חברי הכנסת אישרו ברוב של 61 מול 48 את חסינותה של חברת הכנסת, טלי גוטליב, מפני העמדה לדין לאחר שחשפה שמו של איש שב"כ ● בתוך כך, לוחם שב"כ שגוטליב חשפה את זהותו הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת הכנסת

חיילים של צבא לבנון בדרום ביירות / צילום: ap, Bilal Hussein

הדרכה בפינוי מוקשים ממדינה שונאת ישראל

בזמן שהיחסים עם ישראל מתוחים, ספרד מסיימת להכשיר חיילים לבנונים בתחום פינוי המוקשים כחלק ממאמץ בינלאומי לחיזוק צבא לבנון ● ועידת התקצובים של בית הנבחרים האמריקאי הציגה את הרכש הביטחוני המיועד ל-2027, שצפוי לעמוד על 1.15 טריליון דולר - לפי בקשת הפנטגון ● וגם: פולין מאיצה את התחמשותה בסיוע האיחוד האירופי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

חיילי צה''ל בבופור, לבנון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל נערך לעצירת הפעילות בלבנון; מזהיר: ההסכם שוחק את ההרתעה

בכיר ישראלי: אין לנו כוונה שצה"ל ייסוג מלבנון, מנהלים מו"מ עיקש מול ארה"ב ● הותר לפרסום: רס"ר במיל' אלכסנדר פילין נהרג מפיצוץ מטען בדרום לבנון, 7 לוחמים נפצעו ● ארה"ב ואיראן חתמו על מזכר הבנות לסיום המלחמה, שנכנס לתוקף באופן מיידי ● לבנון במרכז הסעיף הראשון בהסכם; בצה"ל מתריעים שלישראל אסור להסכים לחיבור הזירות ● דיווחים בלבנון: צה"ל תוקף בין העיירות חאריס וחדאת'א ● עדכונים שוטפים

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מכה לשר קרעי: החלטת בג"ץ תאפשר את אישור עסקת רשת 13

המשמעות של צו הביניים שניתן ע"י בג"ץ היא שמועצת הרשות השנייה היוצאת היא זו שתמשיך לכהן ותוכל לבחון את עסקת רשת 13 ● חלקו הדרמטי ביותר של הצו נוגע להתנהלות השר קרעי וחברי המועצה שבחרו להתפטר בשבועות האחרונים

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בג"ץ הציע לכנסת: תקיימו הצבעה חוזרת על מבקר המדינה

בג"ץ דן היום בשידור חי בעתירות נגד מינוי עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה ● ראבילו, עורך דינו של רה"מ נתניהו, נבחר ברוב של 61 מול 57 קולות לשופט העליון בדימוס יוסף אלרון, לאחר שח"כים מהקואליציה התבקשו עפ"י הנטען להצטלם עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד ● בעתירות נטען כי חשאיות ההצבעה נפגעה, וכי ראבילו מצוי בניגוד עניינים ● בתום הדיון הודיעו שופטי בג"ץ כי בכוונתם להוציא צו על-תנאי

נועם שזיר / צילום: מתוך כנס של WeCNLP ביוטיוב

גוגל קנתה אותו במיליארדים, שנתיים אחרי הוא שוב עוזב

נועם שזיר, מחוקרי הבינה המלאכותית המשפיעים ביותר ואחד ממחברי המאמר המכונן בתולדות התעשייה, עוזב את גוגל ומצטרף ל־OpenAI ● המהלך מגיע פחות משנתיים לאחר שגוגל שילמה כ־2.7 מיליארד דולר בעסקה חריגה שנועדה להשיב אותו לשורותיה

פרופ' אבי שמחון. יצירתי / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

מסתמן: הגבלות על פעילות חוות השרתים במרכז הארץ

במשרדי האוצר והאנרגיה מציעים הגבלות שנועדו למנוע עומס–יתר על רשת החשמל בישראל ● חוות שרתים הן תשתית קריטית עבור מהפכת הבינה המלאכותית, אך הן מוגבלות בכל העולם על ידי מחיר החשמל

טילים איראניים / צילום: Reuters, Iranian Army/WANA

מתי הנסיגה מלבנון, והסעיף הקריטי לאיראן: מאחורי ההסכם

ארה"ב ואיראן דנות באפשרות להקדים את החתימה על מזכר ההבנות להלילה; טראמפ: איראן צריכה להחזיק בטילים בליסטיים, גם לאחרים יש ● חמישה לוחמי צה"ל נפצעו משני רחפני נפץ בדרום לבנון, אחד במצב קשה ● הרמטכ"ל זמיר הזהיר את הדרג המדיני ממחסור בחיילים והמליץ להאריך את השירות ל-36 חודשים ● עדכונים שוטפים

עו''ד ד''ר ישראל (רלי) לשם / צילום: איל יצהר

המניה קפצה ב-500% וסידרה לפרקליט הצמרת אקזיט של 200 מיליון שקל

עוה"ד רלי לשם מכר בשנה האחרונה את רוב מניותיו ביצרנית תמציות הטעם והריח ● שותפתו להקמת החברה, המנכ"לית קרן כהן־חזון, בחרה לשמור על רוב החזקותיה, למרות זינוק של מאות אחוזים במניית תורפז בשנים האחרונות, והיא כבר שווה מעל 3 מיליארד שקל על הנייר

משגר טילי פטריוט / צילום: Reuters, ABACA

כך מתכננים בפנטגון לטפל בעלויות הטילים הגבוהות

הצבא האמריקאי דורש מהקבלנים לקצר את זמני הייצור בשנים ולהפחית מאות מיליוני דולרים מהעלויות

אופק הלפרין / צילום: עידן מרזוק

הוא הפסיד 30% מהתיק ואז נפל לו האסימון. מאז הכסף הוכפל

אופק הלפרין התחיל להשקיע לפני הצבא כשפתח קופת גמל להשקעה, אבל אז הגיעה הקורונה והתיק שלו קרס ב־30% ● "נפל לי האסימון שאני נותן לאנשים שאני לא מכיר לנהל את הכסף שלי והם מפסידים לי אותו" ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

סבסטיאן קורץ ושלו חוליו / צילום: Courtesy: eclipse media

הגיוס שמקפיץ את חברת הסייבר של שלו חוליו לשווי של 3 מיליארד דולר

חברת הסייבר דרים סקיוריטי שהקים שלו חוליו עם קנצלר אוסטריה לשעבר סבסטיאן קורץ, הגיע לשווי של 3 מיליארד דולר עם גיוס הון חדש של 260 מיליון דולר ● על פי ההערכה, קצב ההכנסות השנתי של החברה חצה לאחרונה את רף 100 מיליון הדולר

מימין: ליעד אגמון, עמי לוטבק, שלמה קרמר / צילום: ניב קנטור

הווידוי של ליעד אגמון, התוכנית של שלמה קרמר, והחזון של עמי לוטבק: כל הכותרות מכנס TECH IL

כנס TECH IL של גלובס אירח את השמות הבולטים בהייטק הישראלי ● שלמה קרמר הבטיח להנפיק את הבייבי, ליעד אגמון סיפר שנמאס לו למכור לגברים לבנים בני 50, ועמי לוטבק חשף כיצד ג'מיני השפיעה על ההחלטה למכור את וויז לגוגל ● וגם: פרויקט "עשרת הסטארט־אפים המבטיחים" - מחר באתר גלובס

בית במושב / אילוסטרציה: Shutterstock

האם נישלה את בנה מנחלה במושב. ביהמ"ש לא אהב את זה

40 שנה אחרי שמונה כבן ממשיך ובנה את ביתו במשק, גילה הבן כי אמו המנוחה נישלה אותו והעבירה את הזכויות לאחותו ● השופטים קבעו כי "חזרה ממתנה אינה נעשית בסתר", והותירו את הנחלה, השווה מיליונים, בידי הבן

ספינות מתחילות לנוע לכיוון מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

מצר הורמוז נפתח? "אף אחד לא יודע איך זה יעבוד"

מעל 500 ספינות משדרות את מיקומן באיזור מצר הורמוז על פי הנתונים הגלויים, אך כמות הספינות בפועל עשויה להיות כפולה ● מומחים מעריכים שייקח זמן רב לתנועה בהורמוז לחזור לשגרה ● נכון להיום, ארה"ב לא פרסמה את התנאים המלאים של ההסכם ובתעשיית הספנות מבולבלים

הספר AIvertising / צילום: כריכת הספר

המושג החמקמק שנקרא יצירתיות בעידן ה־AI

הספר AIvertising מבוסס על דיאלוגים בין אדם למכונה, ורלוונטי לא רק לאנשי שיווק ופרסום ● ד"ר דן ערב מסביר מדוע

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

"שוק שיכול להגיע למיליארד דולר": טאואר מדווחת על אבן דרך עם מארוול

השתיים סיפקו ללקוחות מעל 5 מיליון שבבי תקשורת אופטית ● ראסל אלוואנגר: "שוק פתרונות הקישוריות בין מרכזי נתונים צומח פי 5, ובחומרים המתקדמים, התמחור על פרוסת סיליקון הוא כמעט כפול"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בעקבות החלטת הריבית, וול סטריט ננעלה ירידות; תשואות האג"ח זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● ועדת השוק הפתוח של הפד הותירה הערב את הריבית בארה"ב על 3.75%, בהתאם לצפי ● המגזרים שרגישים לריבית נפלו, בעיקר מניות מוצרי הצריכה ירדו בחדות ● הזינוק במניית SpaceX נעצר ● החוזים העתידיים על הריבית משקפים כעת הסתברות של כ־37% לשתי העלאות ריבית השנה

משחק של מון אקטיב / צילום: Shutterstock, Koshiro K

כחצי שנה אחרי הסבב הקודם: מון אקטיב מפטרת כ-55 עובדים נוספים

לפי מידע שהגיע לגלובס, 25 עובדים בישראל וכ-30 נוספים בעולם יעזבו את חברת משחקי הרשת ● מדובר למעשה בפעם השלישית שמבוצעים פיטורים בחברה בתוך כשנתיים, לאחר שבינואר האחרון פוטרו 110 עובדים ברחבי העולם במסגרת שינוי ארגוני

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לקוחות לאומי קיבלו סמס בהפתעה: 700 שקל בדרך לחשבון הבנק שלכם. מי בזכאים?

הבנק יעניק 700 שקל לחלק ניכר מלקוחותיו, לאחר שעשה מהלך דומה באוקטובר האחרון ● זאת, במסגרת מתווה ההטבות שיזם בנק ישראל, ובו נדרשו חמשת הבנקים הגדולים לחלק לציבור הטבות בסך מצרפי של שלושה מיליארד שקל ● בין תנאי הזכאות: העברת משכורת של לפחות 5,000 שקל בממוצע