מחירי איגרות החוב של סימד הולדינגס, חברת מחנות הקיץ שקרסה בפתאומיות, נחתכו ב־50% ביום ב' אחה"צ, לאחר שקרנות פסיביות שהחזיקו באג"ח נאלצו למכור את החזקותיהן, בעקבות גריעת סימד ממדדי האג"ח שאחריהם הן עוקבות. סימד, שהתאגדה טרם גיוס החוב באיי הבתולה (BVI), גייסה בדצמבר האחרון 620 מיליון שקל, בעיקר מתעשיית קרנות הנאמנות המקומית.
● דלתא מורידה את יעד הרווח ו"רותמת" את הדולר החלש להקפצת שכר הבעלים
● זינוק של 18% ביום: מאחורי התלהבות המשקיעים מהמתחרה החדשה של אנבידיה
את ההנפקה הובילה ושיווקה חברת החיתום אינפין של יהונתן כהן. לקראת המהלך, קיבלה סימד דירוג של Baa1 מחברת מידרוג והאג"ח שהנפיקה דורגו גבוה יותר - A3 (בזכות שיעבודים למחזיקי האג"ח על חלק ממחנות הקיץ שהחברה מפעילה בארה"ב). האג"ח המונפקות נושאות ריבית שנתית קבועה של 7%.
לפני כשבועיים נודע שבעלי השליטה בסימד, האחים מייקל ודיוויד שאבסלס, רוקנו את קופת החברה ונטלו 34 מיליון דולר לטובת עסקיהם הפרטיים. הדבר הוביל לחדלות פירעון של החברה, שלא עמדה בתשלום ריבית על האג"ח שהנפיקה בתחילת השבוע שעבר, מידרוג מצידה חתכה את דירוג האג"ח המונפקות מ-A3 ל-C (דרגה אחת מעל חדלות פירעון), מה שהוביל לגריעת האג"ח ממדדי הבורסה.
עקב חוסר הבהירות סביב מצבה של סימד, הושהה המסחר באג"ח בבורסה בשבוע שעבר. בסיום המסחר ביום ב' השבוע התאפשר מסחר באופן נקודתי, כדי לאפשר לקרנות הפסיביות, העוקבות אחר מדדי אג"ח, להיפטר מהחזקותיהן. התוצאה: מחזור עצום של 16 מיליון שקל - פי 5.5 מהמחזור היומי הממוצע באג"ח סימד בעבר.
תשואת זבל של 56%
בעקבות המימושים המדוברים עומד מחירה של אג"ח סימד על 29 אגורות - ירידה של 70% ממחיר ההנפקה, אשר משקף תשואת זבל של 56%. שווי השוק של כלל סדרת האג"ח עומד כעת על 179 מיליון שקל - מחיקה של 441 מיליון שקל מהשווי בו הונפקה.
מנתוני הבורסה עולה כי נכון לסוף חודש מרץ החזיקו 246 קרנות נאמנות כשני שלישים מסדרת האג"ח (בשווי כ־400 מיליון שקל ערב הקריסה), כך שאותן קרנות איבדו "על הנייר" כ־286 מיליון שקל משווי החזקותיהן בימים האחרונים. מבין 10 קרנות הנאמנות שהחזיקו באג"ח סימד בהיקפים הגדולים ביותר, 9 הן קרנות אקטיביות, שמנהליהן בחרו להשקיע באג"ח שלא מתוך אילוץ טכני של הכללתה במדד.
הסיבה לכך היא, שהחזקה באג"ח של חברות BVI דוגמת סימד היא דרך נפוצה של קרנות האג"ח הקונצרניות לקבל ריבית גבוהה יותר תוך הגדלת הסיכון. מדד תל בונד־גלובל, הכולל את אג"ח ה־BVI בדירוגים הגבוהים בבורסה, נסחר כיום בתשואה לפדיון גלומה של 7.8% - הגבוהה מבין מדדי האג"ח בת"א. לשם השוואה, מדד האג"ח הקונצרניות המסוכנות יחסית (תל בונד תשואות שקלי) נסחר בתשואה לפדיון נמוכה יותר של 6%.
קרן הנאמנות הגדולה ביותר מבין המחזיקות באג"ח סימד נכון לסוף חודש מרץ (במונחי שווי החזקה) הייתה מור הזדמנויות אג"ח קונצרני, שהיקף נכסיה 1.5 מיליארד שקל. הקרן החזיקה לפי נתוני הבורסה, אג"ח של סימד בשווי 16 מיליון שקל (מהם נמחקו כעת כ־11 מיליון שקל). שתי קרנות של בית ההשקעות קבין (שמוביל רן קבין) שהיקף נכסיהן המנוהלים 2.3 מיליארד שקל, החזיקו אג"ח סימד בשווי מצרפי של 23 מיליון שקל (מהן נמחקו 17 מיליון), ושתי קרנות של בית ההשקעות פינסה (שהקימו גת מגידו ורן אטיאס) שהיקף נכסיהן 1.5 מיליארד שקל, החזיקו באג"ח של חברת מחנות הקיץ בשווי 17 מיליון שקל (מחיקה של 12 מיליון שקל). גם קרן אחת של בית ההשקעות ילין לפידות נכללת בעשירייה.
מבחינת היקף כלל החשיפה של מנהלי ההשקעות בשוק לאג"ח הבעייתיות של סימד, מי שמוביל הוא בית ההשקעות מור, שבאמצעות קרנות נאמנות, גמל ופנסיה השקיע בסך הכול 190 מיליון שקל - יותר מרבע מההנפקה. לצדו החזיקו באג"ח סימד גם מיטב (86 מיליון שקל בסה"כ), ילין לפידות (47 מיליון שקל), הראל, אי.בי.אי ופינסה (28 מיליון שקל כל אחד), קבין (27 מיליון שקל) ומגדל שוקי הון (20 מיליון שקל).
חשש משעבודים נוספים
בסוף השבוע שעבר הגישה סימד בקשה להגנה מפני נושיה (Chapter 11 - הליך של פשיטת רגל) בבית משפט בניו ג'רזי. מי שעמדו מאחורי הגשת הבקשה הם הדירקטורים הישראלים של סימד, המיוצגים בידי עו"ד גיא גיסין. הנושים הישראלים פעלו להוציא את המהלך לפועל במהרה, לאחר שהבינו כי בעלי השליטה בחברה, האחים שאבסלס, לא רק שרוקנו את קופת החברה, אלא פעלו לשעבד תזרימים עתידיים של מחנות הקיץ כנגד חובותיהם הפרטיים (המוערכים ב-150 מיליון דולר). בקשת פשיטת הרגל נועדה למנוע מנושיהם של השניים לממש את ההתחייבויות כלפיהם.
מחזיקי האג"ח מקווים שהשיעבודים שנרשמו לטובתם על מחנות הקיץ יאפשרו להם למכור את הנכסים לרוכשים פוטנציאליים בארה"ב. השבוע, זמן קצר טרם הנפילה במחיר האג"ח, דיווחה סימד לבורסה כי "במהלך הימים האחרונים התקבלו מספר פניות ראשוניות ולא מחייבות ממספר קבוצות משקיעים המעוניינות לרכוש את נכסי החברה בסכומים משמעותיים".
החשש הוא מהשעבודים הנוספים שיצרו האחים שאבסלס כנגד חובותיהם הפרטיים. לשם כך מינו מחזיקי האג"ח של סימד "קצין שיקום ראשי" (CRO) בשם אסף רביד, שבעבר שימש בתפקיד דומה בחברת הנדל"ן הזרה אול־יר, שאף היא גייסה חוב בישראל וקרסה מאוחר יותר.
הנפקת סימד הייתה יחסית חריגה בנוף של שוק החוב המקומי המשופע בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים, כשעיסוקה כאמור בהפעלה של מחנות קיץ לילדים ולבני נוער בארה"ב, בעיקר ממשפחות יהודיות. החברה מפעילה 30 מחנות הפרוסים ברובם בארבע מדינות במזרח ארה"ב בעיקר בעונת הקיץ.
תמורת הנפקת האג"ח נועדה לתשלום לבעלי השליטה בהיקף של 50 מיליון דולר עבור רכישת נכסים בהם הם מחזיקים ולפירעון הלוואות בהיקף דומה, כאשר יתרת התמורה נועדה לשמש לרכישת נכסים מניבים. נקבע כי חלק מהמחנות שתרכוש סימד (13) ישועבדו למחזיקי האג"ח.
