גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

ויתור על חניה וצמצום שטחים: המחיר שמשלמים דיירים כדי להוציא לפועל מיזמי פינוי־בינוי

עליית הריבית והתייקרות עלויות הבנייה פגעו בכדאיות הכלכלית של פרויקטים רבים בתחום ההתחדשות העירונית ● יזמים ועורכי דין מדווחים שדיירים רבים מסכימים לוותר על חלק מהתמורות, בדגש על הטבות כמו חניה, מפרט הדירה ודמי השכירות, בניסיון להימנע מהפחתת שטחים שיחזירו את היזם לוועדות התכנון

הריסה ובנייה מחדש ברובע 4 בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
הריסה ובנייה מחדש ברובע 4 בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

"אם אתם רואים יזם שנותן 30 מ"ר, אל תיתנו לזה לקרות. בסוף יש פרויקטים שבהם דיירים נאלצים לוותר על שכר דירה כדי שייצאו לפועל. יש לנו תפקיד לדאוג שהיזמים לא ייתנו הבטחות שלא יוכלו לעמוד בהן". כך אמר השבוע עו"ד זיו גרומן, מייסד משרד גרומן ושות'.

דבריו מגיעים על רקע שחיקה גוברת בכדאיות הכלכלית של פרויקטי התחדשות עירונית. ההאטה בענף הבנייה, הריבית הגבוהה, העלייה בעלויות המימון והזינוק בהוצאות הביצוע והעבודה מציבים יותר ויותר פרויקטים על גבול הרווחיות.

היזמים בורחים מת"א: "פרויקטים רבים לא כלכליים. עדיף להימנע ממימוש היתרים"
נתונים חדשים מגלים: הייטקיסטים קונים פחות דירות בתל אביב

התוצאה היא שבמקרים רבים נפתחים מחדש הסכמים שנחתמו מול בעלי הדירות, התמורות שהובטחו מצטמצמות, ולעיתים אף נדרשים ויתורים מצד הדיירים כדי למנוע את ביטול הפרויקט. בענף מספרים כי בקשות להפחתת תוספות בנייה, צמצום שטחי הדירות החדשות או שינוי הטבות נוספות הפכו בשנים האחרונות לתופעה שכיחה יותר.

רק בימים האחרונים פורסם כי בשנת 2025 נרשמה ירידה של 20% בבקשות להיתרי בנייה להתחדשות עירונית במחוז תל אביב, מה שמלמד בין השאר גם בירידה באטרקטיביות אותם פרויקטים. במקביל, גם התחלות הבנייה בתל אביב ירדו ב-5% בפרויקטי התחדשות עירונית.

"רוב החוזים ברובע 4 בתל אביב נפתחים"

לדברי עו"ד גרומן, בבדיקה שערך, הוא מצא שיש במשרד 81 פרויקטים שהיזמים חזרו לדיירים ופתחו את החוזים בגלל חוסר כדאיות כלכלית. "ברובע 4 במרכז תל אביב מדובר על 80% מהחוזים, אבל התופעה קיימת בכל הארץ", הוא אומר. "יש תוכניות בניין עיר (תב"עות) שהתחילו לפני 6 שנים, כשכולם היו באופוריה, אבל המציאות השתנתה. צריך לשנות את החשיבה. כשאנחנו מקדמים תב"ע, אנחנו מדברים על מנעד רווחים של 15%. אבל מספיק שיש מכה קלה, והכל נופל".

יזמי התחדשות עירונית, תחום רווי תחרות שמתמודד עם מציאות קשה של מכירות נמוכות ועלויות מימון גבוהות במיוחד, מצביעים גם הם על מגמה גוברת של פתיחת חוזים בתקופה האחרונה. כלומר, למרות חוזה חתום מול היזם, שמתחייב להם לתמורות מסוימות, הדיירים נאלצים להתגמש ולקבל הרבה פחות, מתוך הבנה שבזה תלוי עתידו של הפרויקט.

חלק ניכר מההסכמים נחתמו בשנים 2021-2022, עוד לפני תחילת מחזור העלאות הריבית, עליית מחירי הביצוע והירידה החדה במכירות, וכעת אינם משקפים עוד את תנאי השוק הנוכחיים.

"פרויקטים שנחתמו באותן שנים מתחילים בפועל להיבנות רק עכשיו, אך מאז תנאי השוק השתנו מהותית. עלויות הבנייה זינקו, הריבית עלתה, ולא מעט פרויקטים שבעבר היו רווחיים, היום אינם כדאיים", מסביר תומר רייפמן, מנכ"ל ובעלים של חברת יעז יזמות, שבונה בעיקר פרויקטים של התחדשות עירונית בתל אביב.

"אנחנו לא בורחים מתל אביב, אבל אין ספק שהתייקרות עלויות הבנייה השפיעו משמעותית על הכדאיות הכלכלית בכלל הארץ, בין אם זה בתל אביב, בחדרה או בשדרות".

"עושים כל שביכולתנו שלא לשנות הסכמים"

רייפמן מדגיש כי פתיחת הסכמים ותיקון חוזים הוא תהליך ארוך, שכולם מעדיפים להימנע ממנו. עם זאת, הוא מציין כי "בעלי הקרקע, כלומר בעלי הדירות הישנות, הם השותפים שלנו בעצם. ורבים מהם כבר מבינים שאין ברירה אלא לתקן את ההסכמים בתנאי השוק החדשים שנוצרו. השינויים נעים בין הפחתה של מטרים - רק אם זה אפשרי תכנונית, לבין ויתור על דמי שכירות, הורדת מפרט טכני, הורדת קומות ותשלום על חניה שהובטחה מוקדם יותר בחוזה. יש גם מקרים של שילוב בין כל הדברים האלו".

אורן יושפה, מנכ"ל משותף ובעלים בקבוצת יושפה, מצטרף לדברים: "אנחנו רואים באופן ברור שחיקה ברווח. פרויקטים שנסגרו בשנות השיא שלאחר הקורונה, התבססו על מחירי מכירה גבוהים ועלויות ביצוע סבירות יחסית, בסביבה תחרותית מאוד. העלייה החדה בעלויות הביצוע היא הגורם המרכזי שפוגע בכדאיות, בעוד שהמחירים לא עלו בהתאם".

בעקבות זאת, אומר יושפה, בחלק המקרים מגיעים בלית ברירה להליך של שינויים בתמורות. "ברוב מוחלט של המקרים השינויים לא יהיו בשטח ובתכנון הדירות עצמן, שכן מהלך כזה עלול לעכב את הפרויקט בשנים נוספות", הוא אומר. "ברור כי גם הבעלים וגם היזם לא מעוניינים בכך. הפתרונות בדרך כלל באים לידי ביטוי בתמורות אחרות".

כלומר, כדי לא להגיע שוב לוועדות התכנון, במקרה של הורדת מטרים מהדירות, היזמים והדיירים מסכימים על ויתורים שאינם חלק מהבניין עצמו. לדבריו, "בין האפשרויות שנבחנות ניתן למצוא השתתפות כספית מוגבלת מצד בעלי הדירות, רכישת החניות מהיזם על ידי מי שמעוניין בכך, או התאמות שונות במעטפת הכלכלית של הפרויקט, כגון ויתור על תשלום שכר דירה לתקופת הבנייה".

היזמים טוענים כי בעלי הדירות מפנימים את השינוי. יושפה: "הם מבינים שההשבחה הכלכלית של הנכס גבוהה מאוד לעומת ה'ויתור' שנדרש מהם". הבעיה היא, שויתור על שכר דירה מייצר בעיה מימונית לדיירים רבים, שנאלצים לראשונה לשלם בעצמם על דמי שכירות, לאחר שנים של מגורים בדירה בבעלותם. "לחלק מבעלי הדירות הפתרון אכן מאתגר לעיתים ברמה התזרימית", הוא אומר, "למצבים כאלה אנו היזמים יודעים להביא פתרונות באמצעות הגוף המלווה של הפרויקט. מניסיוננו, כשמתקיים שיח פתוח ושקוף מוצאים פתרונות".

"נדרש מנגנון שיבטיח את מימוש הפרויקטים"

נתי גלבוע, מנכ"ל חברת ההתחדשות העירונית גפן שבשליטת אבו מגורים, מסביר כי "אחת הבעיות המרכזיות בענף היא פרק הזמן הארוך שחולף מרגע אישור התוכניות ועד ליציאה בפועל לביצוע, בין אם מדובר בפרויקטי התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38 ובין אם במתחמי פינוי־בינוי רחבי היקף. פער הזמן הזה יוצר אי־ודאות עמוקה, שכן היזם מתקשה להעריך כיצד ייראה השוק בעוד חמש שנים והאם הפרויקט יהיה עדיין בר־כדאיות כלכלית".

ועדות התכנון בוחנות את היקף הזכויות לפי תקן שמאי שקובע את ההיתכנות הכלכלית. אלא שבחלוף הזמן, הניתוח השמאי הופך פעמים רבות ללא רלבנטי, אבל היזם והדיירים "תקועים" על פרויקט שלא יכול לייצר רווחיות נאותה. לדברי גלבוע, מי שמשלם את המחיר בסופו של דבר הם הדיירים עצמם. כאשר פרויקטים נתקעים בשל קשיי מימון או שחיקת כדאיות, הדיירים נותרים בבניינים ישנים, מתפוררים, ולעיתים גם ללא מיגון.

כדי להתמודד עם תופעת פתיחת החוזים ואף עם קריסת פרויקטים, גלבוע סבור שהרגולטור - ועדות התכנון והרשות להתחדשות עירונית - מוכרח לשנות את מנגנון התמחור וקביעת הזכויות, כדי להפוך אותו לגמיש יותר.

"כבר בשלב התכנון הראשוני יש לקבוע דרישת רווחיות יזמית בעלת שולי רווח רחבה יותר, של כ־ 25% עד 30% כדי לאפשר ודאות רבה ככל הניתן המאפשרת ליזם לרוץ ולקדם הפרויקט אבל הוא מציע, שעם השלמתו תיערך בחינה מחודשת על בסיס רף מתון יותר, של כ־20% למשל, כאשר כל רווח עודף מעבר לכך יוחזר ל'קופה' של המדינה או הרשות, בין אם באמצעות היטל ובין אם דרך הפחתת זכויות בפרויקט אחר שמקודמת על ידי הרשות המקומית או הועדה המחוזית באותו אזור".

גם במשרד השיכון ובמשרד האוצר השמאי הממשלתי עצמו היה ער לצורך לבצע שינויים בתקן 21. בתחילת השנה הוא פירסם עדכון לתקן הנבחן בכל פרויקט התחדשות עירונית, שקבע ערכים גבוהים יותר במחוזות שונים וגם איפשר טווחי סטייה: למשל 15% עד 17% במרכז ת"א ובירושלים, או 16% עד 18% בצפון, בחיפה ובדרום. לראשונה, נקבעו שיעורי רווח מינימליים ברורים עם הבחנה גיאוגרפית, מתוך הבנה שהשוק דינמי ושהתכלית המרכזית היא שהפרויקטים הללו אכן יצאו לדרך.

עוד כתבות

שיגור של ספייס איקס / צילום: ap, John Raoux

לנצל את המומנטום שהמוסדיים יוצרים: הסוד להשקעה מוצלחת בהנפקות חדשות

לקראת הנפקות הענק המתוכננות בוול סטריט, מומלץ למשקיעים המתעניינים בהן להתחמש באסטרטגיה שתסייע לצלוח את התקופה מותחת העצבים שלאחר ההנפקה ● בין היתר לחסוך את התנודתיות המוקדמת המאפיינת מניות חדשות, בעזרת "תקופת התבססות"

תקיפות צה''ל בלבנון / צילום: Reuters, Stringer

פער של 40 מיליארד שקל: המחלוקת בין משרדי האוצר והביטחון עולה מדרגה

העימות הצבאי התחדש, והמאבק בין האוצר לביטחון מחריף: ברקע חילופי המהלומות, באוצר עוקצים את מנכ"ל משרד הביטחון: "אין מי שיודע לנהל שם כסף" ● מנגד, במערכת הביטחון דורשים תקציב עתק של 188 מיליארד שקל כדי לעמוד במשימות הקבינט

קזואו אואדה,  נגיד הבנק המרכזי ביפן / צילום: Reuters, Kyodo

יפן דוחפת את הריבית לשיא של 30 שנה, ומכניסה את וול סטריט לחרדה

יפן, מתקרבת להעלאת ריבית שתביא אותה לרמה של 1% ● למרות שמדובר בריבית נמוכה ביחס למערב, ההעלאה הצפויה עשויה לפגוע בסוחרי הקרי טרייד, ואולי אף להעלים מאות מיליארדי דולרים מוול סטריט

המותג בוורלי הילס פולו קלאב

ביהמ"ש בפסיקה חריגה: לדירקטורים יש אחריות אישית על הפרת סימון מסחרי

בית המשפט המחוזי בתל אביב הטיל אחריות נזיקית חריגה על דירקטורים ביצרנית ההלבשה התחתונה דון ג'ילי, שחויבו להשיב רווחים של כמיליון שקל לבעלות המותג בוורלי הילס פולו קלאב ● הנתבעים מכחישים שימוש ללא רישיון בסימן המסחר: "סבורים שביהמ"ש טעה"

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

החברה שבדרך לאקזיט של 2.7 מיליארד דולר, והקשר הישראלי

ברויטרס יצא דיוווח לפיו פיוניר נמצאת במגעים למכירתה לידי Nuvei מקנדה ● פיוניר החלה להיסחר כשמוזגה לחברת SPAC בשנת 2021, שוויה במיזוג היה 3.3 מיליארד דולר ● בחברה שנוסדה ע"י ישראלים, יותר ממחצית מהעובדים מועסקים בישראל

הנסיך הסעודי אל־ווליד בן טלאל. בעיגול: אילון מאסק / צילום: רויטרס- Faisal Al Nasser, שאטרסטוק

מחכים להנפקת הענק של אילון מאסק: הנסיך הסעודי שהונו זינק לשיא של עשור

לפני כעשור הנסיך הסעודי אל־ווליד בן טלאל נעצר בחשד לשחיתות, ומניית חברת ההחזקות שלו צנחה ● כעת נחשפה ההשקעה שלו בחברת החלל SpaceX, ומשקיעים נהרו לחברת ההחזקות בשליטתו ● והוא לא המרוויח היחיד

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במצר הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

טראמפ מאיים בתקיפה, באיראן עונים: "נגיב בעוצמה"

טראמפ: האיראנים הם אלה שהפילו את המסוק אמריקאי, אנחנו נגיב ● הרמטכ"ל בצפון: "התקיפה באיראן הייתה הכנה למהלומה משמעותית וכבדה" ● מחבל שחדר לשטח ישראל מדרום לבנון פתח באש לעבר כוח צה"ל שפעל במרחב ● מקור בממשלת לבנון: המשוואה של "תקיפת הדאחיה בביירות מול תקיפה איראנית לעבר ישראל" - קרסה ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

החששות חזרו לוול סטריט: נאסד"ק ירד ב-1%, מדד השבבים ב-2%

המסחר התאפיין ברוטציה לסקטורים המסורתיים ● SOX, מדד השבבים נפל ב-2% ● הירידות החדות במחירי הנפט התמתנו ● לקראת פרסום האינפלציה מחר, שוק האג"ח מאותת לוורש: הריבית בארה"ב עדיין נמוכה מדי ● פיוניר זינקה ב-25%, חברת התשלומים הקנדית Nuvei מנהלת מגעים מתקדמים לרכישתה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ בן 80, והחגיגה שהוא מתכנן הפכה למחלוקת פוליטית

כלוב איגרוף במדשאה הדרומית של הבית הלבן, יציעים שיכילו אלפי צופים, ומחאות ענק ברחבי ארה"ב ● דונלד טראמפ חוגג 80 שנה, ומבטיח: "זה יהיה אירוע ייחודי מאוד, זה יהיה מדהים"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי

דוח המבקר על הסייבר במלחמה: היעדר קטסטרופה – בזכות המזל ולא המוכנות

בדוח מבקר המדינה, מצביע מתניהו אגלמן על היעדר היערכות המדינה לאירועי סייבר ● מהדוח עולה פער עמוק ומדאיג בין חומרת האיום הקיים לבין רמת המוכנות בפועל ערב מלחמת "חרבות ברזל" ● נקבע כי ישראל חייבת לייצר מסגרת אחידה ותקציב רב-שנתי לאימוץ בינה מלאכותית ● "העובדה שמדינת ישראל לא חוותה אירוע משבית קטסטרופלי נובעת ממזל ולא ממוכנות מערכתית"

נדב צלר, שותף–מנהל בקבוצת ספרה קרנות גידור / צילום: יונתן בלום

קרן הגידור החדשה שגייסה 200 מיליון דולר תוך חודש וחצי

קרן הגידור ספרה השלימה בתוך חודש וחצי גיוס לקרן "קונברטק", שתשקיע באג"ח להמרה של חברות טכנולוגיה בוול סטריט ● נדב צלר יוביל את הקרן שהיא ההראשונה בתולדות ספרה שנסגרת לגיוסים כבר בשלב ההשקה

יריב יוריסטה, מנהל השקעות בקרנות הנאמנות האקטיביות של מיטב / צילום: באדיבות מיטב

מנהל ההשקעות שמסמן שני סקטורים שמומלצים דווקא עכשיו

יריב יוריסטה, מנהל השקעות בקרנות מיטב, מזהיר מיכולת מוגבלת של המוסדיים לספוג את גל ההנפקות המתרגש על וול סטריט ות"א ● על רקע הטלטלה בשווקים, הוא מציע דרכים להתמודד עם המצב בטווח הקצר והארוך ● וגם: למה הוא מאמין דווקא עכשיו באטרקטיביות של הבנקים ושל חברות התשתיות

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה בחברה / צילום: אמיר לוי - ניו יורק

דלתא מורידה את יעד הרווח ו"רותמת" את הדולר החלש להקפצת שכר הבעלים

חברת ההלבשה התחתונה דלתא מבקשת להגדיל את שכרו של אייזיק דבח, בעל השליטה והמנכ"ל, כך שיעמוד על עד 2.3 מיליון דולר בשנה – פי 115 מהשכר הממוצע של עובדי החברה ● בין היתר יופחת יעד הרווח הנקי למענק – שבו לא עמד דבח אשתקד – ב-8.5 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

צבי סטפק: אין בועה בשווקים אבל תיקון של 10%-20% הוא בהחלט מתבקש

עליות חדות בשוקי המניות בעולם הביאו את המדדים לשיאים, ומנגד ירידות חדות בשוקי האג"ח הממשלתיות, בדחיפת המתיחות האחרונה מול איראן - הובילו גם הן לשיאים חדשים בתשואתן העתידית ● איזה שוק יגבור, והאם התאוששות באיגרות החוב תרגיע את שוק המניות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

זינוק של 18% ביום: מאחורי התלהבות המשקיעים מהמתחרה החדשה של אנבידיה

סריבראס שמפתחת מעבדי בינה מלאכותית שינתה כיוון והגיע לשווי שוק של 53 מיליארד דולר ● הסיבה: תהליך הייצור של המעבד החדש מהיר ונחשב לייחודי מול שרתי AI ● בעוד התחזיות צופות לחברה זינוק נוסף, מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, לא מתרגש: "מדובר בפתרון נישה"

עגורנים באתר בנייה. בעיגול: נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק / צילום: שאטרסטוק, תמר מצפי

להפעיל עגורנים מהקרקע בזמן מלחמה? היוזמה שנתקעה בצנרת

במהלך מבצע "שאגת הארי" הבטיח משרד העבודה מהפך שיאפשר הפעלת מנופים מהקרקע ויגן על חיי המפעילים בעורף ● אלא שלפי גורמים בענף הנדל"ן, הקריטריונים הקשוחים בלמו את המהלך: "הכללים החדשים פשוט לא מאפשרים עבודת מנוף ברוב האתרים בארץ"

כותרות העיתונים בעולם

דיווח: ישראל פגעה באחד ממרכזי הטילים החשובים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה אפשר ללמוד על איראן מסבב הלחימה הקצר, דיווח שישראל תקפה במתחם "אחמד כאזמי" באיראן, ובצרפת טוענים שישראל מגינה על סוחרי קפטגון בסוריה • כותרות העיתונים בעולם 

ניר ואלי ברקת / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אביב חופי

פי 2 מהאקזיט בצ'ק פוינט: "האחים ברקת רואים את השווי של מיטב ולא מאמינים"

שווי של 3 מיליארד שקל להחזקותיהם בבית ההשקעות הגדול בישראל דוחף את האחים ושותפם יובל רכבי למימוש שיעפיל על מכירת מניות צ'ק פוינט, שהיוותה את הבסיס להצלחתם ● בשוק מעריכים: הרוכש הפוטנציאלי יהיה גוף זר ● וגם: אלה המכשולים הצפויים בדרך לאקזיט

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

כבר קניתם טלוויזיה חדשה למונדיאל? אלה הענפים שרושמים זינוק בהכנסות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף המחשבים והסלולר רושם את העלייה הגדולה ביותר, לצד ענפי התיירות ומוצרי החשמל. ומי נפגע הכי הרבה?

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

תחנת הכוח דוראד חתמה על עסקת בינוי בהיקף של 3 מיליארד שקל

תחנת הכוח חתמה על הסכם בינוי ורכש מול חברת מנרב, יחד עם שותף בינלאומי, וכך מתקדמת במירוץ שהזניקה רשות החשמל להקמת תחנות כוח, במסגרתו ארבע תחנות הכוח הראשונות שיסגרו פיננסית יקבלו תיעדוף בחיבור לרשת ● לפי הודעת מנרב, תחנת הכוח דוראד 2 צפויה לפעול באמצעות גז טבעי ובהספק מוערך של כ-800 מגה־וואט