בשנים האחרונות, וביתר שאת בחודשי המלחמה, ישנה עלייה בהליכי פינוי של שוכרים המוגשים לבית המשפט. לפי נתוני מערכת בתי המשפט, ב־2024 הוגשו כ־2,900 תביעות פינוי, מספר הגבוה בחמישית לעומת מספר התביעות שהוגשו ב־2014 וב־11% לעומת אלה שהוגשו ב־2019. ב־2025 המספר שבר שיא והגיע ל־3,123 תביעות לפינוי מושכר שהוגשו.
● כעשור לאחר רכישת מלון הנסיכה באילת: נצבא תשלם מס של מעל 17 מיליון שקל
● בלי חניה ושכר דירה: דיירים מוותרים על הטבות כדי להציל מיזמי פינוי-בינוי
נתון מעניין נוסף הוא שמתחילת 2026, נפתחו 1,352 תיקים לעומת 1,321 בתקופה המקבילה אשתקד - "זאת אף שבמשך למעלה מחודש, במהלך מבצע שאגת הארי, בתי המשפט לא דנו בתיקים כלל", אומר עו"ד יהלי בר־גיל, המייצג בהליכי פינוי מושכר. "המגמה שאני מזהה בשנים האחרונות היא שהשוכרים הסרבנים - אלו שמפרים את הסכם השכירות או לא משלמים - הפכו להיות מתורגלים ומנוסים יותר. הם מודעים יותר לזכויות שלהם ולמגבלות המערכת בכל הקשור לטיפול המשפטי בהם".
חשוב לציין כי לאורך השנים האחרונות ישנה עלייה גם במספר ובשיעור שוכרי הדירות מקרב כלל משקי הבית.
עו"ד בר־גיל מוסיף כי בנוסף לעלייה הכללית במפר התיקים, "יש גם עלייה די רצינית בנושא של 'שוכרים סרבנים' חוזרים - כאלה שעוברים מדירה לדירה ומשאירים אחריהם שובל של צרות.
"יוצא לנו לטפל, לא מעט, במקרים שבהם פינינו שוכר מדירה מסוימת לאחר שלא שילם את דמי השכירות, וכעבור זמן קצר אנו מקבלים פנייה מבעלי הדירה החדשה שאליה עבר אותו שוכר, כדי לפנותו שוב לאחר שהפר את הסכם השכירות גם שם.
"בחלק גדול מהמקרים האלה, בשיחות הראשונות עם השוכרים הם מודיעים לנו על כוונתם לממש את מלוא זכויותיהם ולמתוח עד תום את סדרי הדין במטרה לדחות את הפינוי. מבחינתם, גם אם יצטבר להם חוב כספי, זה לא באמת משנה - החוב הזה יצטרף לשאר חובותיהם.
"יש בהחלט קהלים שמוצאים את אי־תשלום שכר הדירה או הפרה של הסכם שכירות כדבר משתלם באופן שיטתי, ובחלק מהמקרים הם אף מנסים 'לסחוט' בעל הדירה, בדרישה שיוותר על דמי שכירות, על הוצאות מסוימות, ובמקרים חריגים אפילו דורשים ממנו פיצוי כספי בתמורה לפינוי מוקדם מאחר שהם מודעים לכך שפינוי בהליך משפטי ייקח זמן ממושך".
נזכיר כי המספרים אינם משקפים בהכרח עלייה במספר השוכרים הסחטנים. ייתכן כי ישנם שוכרים שיש בינם לבין המשכיר מחלוקת כנה בעניין השכירות.
הפינוי: "הליך ייחודי ומעניין"
אז מה אפשר לעשות אם שוכר לא משלם שכר דירה ולא מפנה אותה, האם מותר למשכיר להוציא אותו בכוח או להחליף מנעולים?
"עם המועד שבו צריך לשלם עובר ובעל הדירה לא מקבל תשלום לדוגמה, ניתן לפנות בתביעה של 'פינוי מושכר'", מספרים עו"ד יוגב יהושע ממשרד ש. הורוביץ, ועו"ד עדי שלמה, שהוא שותף במשרד. "במקרה רגיל כשמישהו לא משלם דמי שכירות, בעל הנכס לא יכול לפנות בכוח או להחליף מנעולים, יש פסיקה על כך בבית משפט העליון. גם אם כותבים סעיף כזה בחוזה, אין לזה תוקף. לצד זאת, אם מישהו פולש למקרקעין - לא שוכר עם הסכם - אפשר לפנות אותו בכוח סביר, אבל רק אם מדובר בפלישה טרייה."
אז מה האפשרויות שעומדות בפני המשכיר כדי לפנות את השוכר?
"תקנות סדר הדין האזרחי קבעו הליך ייחודי ומעניין, שיש עליו ביקורת באקדמיה, כי הוא הליך יעיל ומזורז בכמה אופנים: הראיות מוגשות מראש; כתב הגנה מוגש תוך 30 יום מהיום שמגישים את התביעה - חצי מהזמן הקבוע בהליך רגיל; לא ניתן לסבך את התביעה עם הודעות לצדדים שלישיים; לא יתקיים קדם משפט - למעט במקרים חריגים; ויתקיים דיון אחד בתיק, אלא אם יש צורך בחקירת עדים - ואז יהיה דיון נוסף מרוכז".
תוך כמה זמן המשכיר יצליח לפנות את הנכס?
"בית משפט יורה על מועד לדיון בתביעה שלא יאוחר מ־30 ימים ממועד כתב ההגנה, כלומר יש כאן מסגרת זמנים מצומצמת. פסק הדין אמור להינתן תוך 14 יום ממועד הדיון בתיק. מדובר בערך ל־74 ימים, אבל דה־פקטו פסק הדין יינתן תוך יותר זמן בגלל דחיות. תובע כזה בלי עניינים מיוחדים, יכול לצפות לפסק דין בפרק זמן של שלושה חודשים עד חצי שנה.
"היו לנו מקרים חריגים שזה יכול להימשך שנים, אבל לא במקרים של אי־תשלום שכר דירה, אלא אם המקרה הוא מורכב יותר כמו אם יש תניית בוררות, אם יש מחלוקת על מי הבעלים של הנכס, אם השוכר טוען שהוא דייר מוגן או בעלים ויש לו ראשית ראיה לדברים האלה, ואז זה ייקח יותר זמן. אבל על פניו ההליך הוא מהיר".
עוד מציינים השניים כי חיסרון נוסף הוא תשלום חלקי של ההוצאות המשפטיות, משום שלעתים ניהול ההליך עלה לא מעט כסף, ושיפוי מלא של ההוצאות המשפטיות ככל הנראה לא יינתן.
התשלום: הליך משפטי נפרד
מכיוון שההליך של פינוי שוכר הוא הליך מהיר, הסעד היחידי שהוא מציע הוא פינוי ולא ניתן לתבוע סעד כספי באותה התביעה. מכיוון שכך, יהיה צורך להגיש תביעה כספית בנפרד לסכום קצוב (כשאין מחלוקת ואפשר לסיים אותה תוך כמה חודשים) או תביעה בסדר מהיר או תביעה למימוש שטר.
לדברי עוה"ד יהושע ושלמה, "המשכיר יכול גם לתבוע את שכר הדירה ולצמצם את הנזק, אבל גם לנתבע יש זכות להתגונן, וצריך לתת לו את יומו בבית המשפט לטעון טענות.
"הרבה פעמים אנחנו נמליץ ללקוח להסכים על מועד פינוי במסגרת ניהול ההליך של 'פינוי מושכר', ונחתור לתוצאה של מועד מוסכם בין הצדדים בזמן ניהול ההליך. כשמצבו המשפטי של השוכר לא טוב והוא רוצה למצוא דירה חלופית, ניתן לו 'גרייס' של פרק זמן מסוים, בתמורה להתחייבות בכתב לתשלום של שכר הדירה, ואז גם ניתן לאכוף פסק דין כזה".
מה קורה אחרי פסק הדין אם השוכר מסרב להתפנות?
"שוכר נורמטיבי יתפנה מדירתו עם מתן פסק הדין וגם הסיכוי לקבל את הכסף הוא גבוה. אבל פסק הדין הוא לא תמיד סוף פסוק. אם השוכר מסרב להתפנות, המשכיר צריך לחכות לעיתים עוד חודש - עד הוצאה לפועל.
"לפני כן המשכיר צריך לשלוח אזהרה, לפנות להוצאה לפועל, להבהיר שהשוכר לא מקיים אחר פסק הדין - ורק הליך הזה לוקח כחודש או קצת יותר. להוצאה לפועל יש סמכויות נרחבות והפקידים יכולים להגיע ולהסתייע במשטרה כדי להוציא את השוכר פיזית מהנכס".
הנזקים: לפרטים ולחברות
אפילו חודש־חודשיים ללא תשלום מצד השוכר יכולים לגרום נזק כבד למשפחה, למשל אם מדובר במישהו שמשכיר ושוכר במקום אחר, או כשמדובר באדם מבוגר שמתקיים מהשכירות מהנכס בגיל הפנסיה. אבל הנזק הוא לא רק ליחידים, אלא גם לחברות.
"לחברות שמנהלות נכסים כמו מרכזים מסחריים שבהם השכירות יכולה להגיע לסכום גבוה ולעתים מתבססת גם על ההכנסות של העסק השוכר - וזה יכול להצטבר לסכומים משמעותיים", אומרים עוה"ד יהושע ושלמה. "יכולים להיות מקרים שאנחנו רוצים לבקש להעביר את הנכס לגורם אחר או להשביח את הנכס, ושוכר שלא מתפנה יכול לעכב הליכי בנייה או עסקאות עם קבלנים, שהיו צריכים לצאת לפועל.
"במקרה כזה ההליך יותר מורכב ודורש חוות דעת של שמאים או של כלכלנים והוא דורש הליך ליטיגציה ארוך יותר. אם הנזקים גבוהים ומגיעים למיליוני שקלים, אנחנו עוברים מניהול הליך בתוך חודשים בודדים לשנים".
