מניות האנרגיה בתל אביב יורדות משמעותית בשל חשש למיסוי מיוחד על חוות שרתים. מניית מגה אור מובילה בירידות. החברה של צחי נחמיאס הפכה מחברת נדל"ן מניב ולוגיסטיקה מסורתית למניית טכנולוגיה ובינה מלאכותית לכל דבר. הזינוק שלה מתחילת השנה שהכניס אותה למדד הדגל ת"א-35, הגיע כמעט כולו מפעילות חטיבת חוות השרתים שלה. מניות אנרגיה נוספות שדיווחו על יוזמות בתחום חוות השירותים מפילות את מדד ת"א 125 - נופר אנרג'י , משק אנרגיה ודוראל אנרגיה .
● הקריסה של חברת סימד: רשימת המפסידים הגדולים נחשפת
● כולל מניה בת"א: נפילת הביטקוין מכה בחברות האוצר
אחת הסיבות לפריחה של תחום האנרגיה בישראל בשנים האחרונות, לרבות האנרגיה המתחדשת שזינקה ב-130% בשנה האחרונה, היא הציפייה להקמה המונית של חוות שרתים בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית. אלא שבאוצר חוששים מהשפעות שליליות על עומס ברשת, אמינות האספקה וניצול משאבי הגז המוגבלים של ישראל. מספר פתרונות, לרבות מיסוי, עלו כדי להקל על הבעיות.
חוות שרתים עשויות להביא תועלת משמעותית לשוק הישראלי, כך מדגישים בדוח הביניים של אגף תקציבים שפורסם לפני מספר חודשים: הן יאפשרו ריבונות על המידע בתחומים רגישים, מה יאפשר פוטנציאל כלכלי להגדלת ההון והפריון הכלכלי, ויצירת "אקוסיסטם" מול תעשיית ההייטק.
אך בו זמנית, יש חששות כבדים לגבי המחיר שיגבו מרשת החשמל: "חיבור החשמל של חוות שרתים לא גדולה במיוחד (כ-50 מגהוואט) שוות ערך לחיבור של כ-10,000 משקי בית לרשת החשמל". הדבר ידרוש הקמה נרחבת של תחנות כוח רבות, במצב שבו משק האנרגיה בישראל כבר לחוץ והביקוש לחשמל רק הולך ועולה, ו"תשתיות ההולכה וההשנאה נמצאות בקצה גבול היכולת". כפי שפרסום בגלובס, רשת החשמל בישראל נמצאת תחת לחץ אדיר, והעבודות על הרחבתה נמצאות בפיגור משמעותי. בנוסף, גם משאב הגז של ישראל הוא מוגבל, ובזמן שמגבילים את ייצואו החוצה, שימוש בו לצורך חוות שרתים שישרתו לקוחות בחו"ל עלול להיות פשוט ייצוא הגז בעקיפין.
הצוות הבין-משרדי בוחן פתרונות שנהוגים בחו"ל
לכן, באוצר שוקלים מספר פתרונות: אחד מהם, שעורר בהלה בשוק, הוא מיסוי מיוחד על חוות השרתים בשל השפעתן הניכרת על משק החשמל. הצעד נחשב דרקוני יחסית, אך גם צעדים אחרים שהאוצר שוקל עלולים להשפיע משמעותית על התחום: בחלקים מארה"ב, בטקסס למשל, מקובל לדרוש שחוות השרתים יגיעו עם יכולת ייצור חשמל עצמאית, ויקנו חשמל מהרשת רק לעיתים נדירות. אך הקמת יכולת ייצור בישראל היא קשה בהרבה בשל קשיים בירוקרטיים ומחסור במקום ברשת, וצעד כזה עלול להיות חריף עוד יותר ממיסוי.
צעדים נוספים שנשקלים הם הרחקת חוות השרתים מאזור המרכז, שבו ממילא צפוי ביקוש אדיר לחשמל בהמשך. צעד זה ננקט באירלנד, שם חוות השרתים הורחקו ברגולציה מיוחדת מעיר הבירה דבלין שבה נמצא עיקר הביקוש. נשקלים גם "פארקי אנרגיה" יעודיים בהם יוקמו יכולות ייצור לצד חוות שרתים, והמדינה תתמרץ את הקמת חוות השרתים דווקא שם ולא במקומות אחרים.
כל אלו הן למעשה דרכים עקיפות להימנע מן הצעד שנראה כמעט מובן מאליו ברמה הכלכלית: תשלום חשמל דיפרנציאלי. אם החשש הוא מצריכת-יתר של חשמל, ניתן פשוט להעלות את תעריף החשמל ולתת לחוות השרתים לבצע את השיקולים הכלכליים שלהן. אך מהלך כזה סותר עקרון כלכלי עמוק שעומד בבסיס רשת החשמל הישראלית, שהוא המחיר האוניברסלי. כל צרכן חשמל בישראל משלם מחיר אחיד, למעט יוצאי דופן בודדים. החשש הוא שמדובר ב"מדרון חלקלק" לעבר סבסוד החשמל לתעשיות או אזורים גאוגרפיים מועדפים, מה שעלול ליצור תמריצים פוליטיים בעייתיים לחלק חשמל זול בלי תועלת ברורה למשק החשמל עצמו.
עם כל זאת, ייתכן שהבהלה מוקדמת מדי: הצוות הבין-משרדי של משרדי האוצר עם משרד האנרגיה, רשות החשמל, רשות החדשות, המשרד להגנ"ס, מנהל התכנון והמטה הלאומי לבינה מלאכותית עדיין עובד. לא ברור להם כלל מהם הפתרונות המועדפים עליהם, והם רחוקים מלנסח המלצות סופיות. יישום בפועל, אם יהיה כזה, יקרה רק בחוק ההסדרים הקרוב (שיאושר רק בממשלה הבאה, לאחר הבחירות) או אפילו בזה שאחריו. בנוסף, ייתכן אפילו שהפתרון שייבחר הוא לא להתערב כלל, ולהשאיר את המצב על כנו. זה יהיה הפתרון המועדף אם הצוות ישתכנע שיש תועלת גדולה במיוחד בהקמת חוות שרתים בישראל, ושמדובר בתחום שיש לעודד. אך נכון לעכשיו - משרד האוצר ספקן לגבי הטענה הזאת וצפוי לדרוש התערבות כלשהי.
