ביום שישי הקרוב ההנפקה הגדולה בהיסטוריה צפויה להגיע לוול סטריט - ושוק ההון רותח. חברת החלל והלוויינים SpaceX מתכוונת להנפיק רק 4%־5% מהמניות, לגייס תמורתן 75־80 מיליארד דולר, ולהגיע לשווי אסטרונומי של 1.8 טריליון דולר.
SpaceX עוסקת בשיגורים של חלליות ולווינים, ואף חולמת ליישב את מאדים, בתוך שנים לא רבות. בנוסף, היא מפעילה את רשת האינטרנט הלווייני הגלובלית "סטארלינק" וגם רכשה לאחרונה את xAI, החברה של מאסק בתחום הבינה המלאכותית, כולל Grok שמוטמע ברשת החברתית X (טוויטר).
● לנצל את המומנטום שהמוסדיים יוצרים: הסוד להשקעה מוצלחת בהנפקות חדשות
● ירידות של 20%? הנתון שמהווה נורת אזהרה בוהקת לשוק המניות
אלא שהנפקת SpaceX היא רק יריית הפתיחה, ואחריה צפויות להגיע עוד שתי הנפקות ענק בהיקפים חסרי תקדים, המובלות על ידי מהפכת הבינה המלאכותית. אנתרופיק (החברה האם של כלי הבינה המלאכותית קלוד) גייסה בחודש שעבר עשרות מיליארדי דולרים לפי שווי של קרוב לטריליון דולר ו־OpenAI גייסה גם היא במרץ לפי שווי של 852 מיליארד דולר.
עוזי לוי, מנהל תחום מניות חו"ל בבנק מזרחי טפחות, מסביר כי מדובר במבחן לתחום ההייטק כולו: "אנתרופיק ו־OpenAI רוצות להנפיק כמה שיותר מהר אחרי SpaceX כדי ליהנות מההייפ הגדול שצפוי להיות. השוק מצפה שההנפקה של SpaceX תצליח וזה ממריץ את וול סטריט. השוק מחפש אישוש שהטכנולוגיות האלה שוות הרבה כסף ושהמוסדיים מוכנים לקנות במחירים האלה. אם ההנפקה תהיה בשוויים נמוכים יותר, זה צפוי לגרור גל של ירידות".
יתגלגל לפנסיה של כל ישראלי
מי שחשב שמדובר בסיפור שהשפעתו תישאר אי שם מעבר לים, ככל הנראה טועה. הכניסה של חברות הענק לוול סטריט צפויה להתגלגל לחסכונות כמעט של כל ישראלי דרך השקעה במדדים המובילים בוול סטריט.
בורסת נאסד"ק שינתה את הכללים כדי לאפשר את הכניסה של SpaceX למדד תוך 15 ימי מסחר בלבד (במקום 100 יום) וכך עשתה גם חברת המדדים ראסל. מנגד, עורכת מדד ה־S&P 500 לא הסכימה להגמיש את הכללים (בינתיים), שכוללים גם ותק של שנה בבורסה וגם רווחיות של 4 רבעונים לפחות - שני תנאים ש־SpaceX רחוקה מהם.
"מזל שחברת המדדים S&P התעשתה והחליטה להתנהג כמבוגר האחראי במקרה הזה ובלמה את הכניסה בנתיב המהיר", אומרת אניה גימן, מנהלת דסק מניות חול בלידר שוקי הון. לדבריה, "כניסה מהירה למדדים הייתה אמורה להיות חיובית מאוד למחיר המניה בטווח הקצר, מכיוון שהיא הייתה מובילה לביקושים פסיביים. כעת, התמיכה בטווח הקצר תהיה, קטנה משמעותית".
ובכל זאת, יובל באר אבן, מנהל השקעות העמיתים של מגדל ביטוח ופיננסים, מעריך שהחברה תיכנס "למדד S&P 500 תוך חצי שנה, ואף מתקיימים מגעים למסלול מהיר יותר". אחרים מעריכים שזה יקרה לא לפני 2028. "המשקל של SpaceX במדדים יושפע לא רק משווי השוק אלא גם מהיקף הסחורה הצפה - וזה עובד לרעתה, שכן רק כ־5% יוחזק בציבור. להערכתנו, משקל המניה במדד S&P 500 יהיה כ־0.22%, בנאסד"ק כ־2.5% ובמדד MSCI World כ־0.1%. משקל זה צפוי להזרים למניה ביקושים של מיליארדי דולרים ולהשפיע על המסחר".
לעומת זאת, גימן מלידר מעריכה שהמשקל של SpaceX בהתחלה יהיה 1% בנאסד"ק ולאחר חצי שנה, עם שחרור כל המניות החסומות (של בעלי העניין) המשקל במדד הנאסד"ק עשוי לעלות גם ל־3.2%.
אבל על דבר אחד מסכימים כולם. הכניסה של SpaceX ולאחר מכן של אנתרופיק ו־OpenAI תשפיע על המדדים. "כניסת המניה למדדים, בשילוב הכניסה הצפויה של אנתרופיק ו־OpenAI בהמשך השנה, צפויה להביא להיצע ליתר המניות, שיאלצו 'לפנות' מקום עבורן", אומר באר אבן. וגימן מלידר מוסיפה שההנפקה של SpaceX כבר היום משפיעה על השווקים. "בימים האחרונים אנו עדים לתנודתיות מוגברת וזה לא מן הנמנע שלפחות חלק מהעניין, קשור לדינמיקה לקראת ההנפקה".
הריכוזיות בוול סטריט תגדל?
בשנים האחרונות הטענות על ריכוזיות המדדים הרחבים במניות הטכנולוגיה הגדולות רק הולכות ומחריפות, כשכבר היום, עוד לפני הנפקות הענק, חברות הביג טק תופסות כ־40% ממדד S&P 500. בינתיים ניתן רק להעריך שכניסתן של שלוש הענקיות לבורסה תעמיק את התלות בסקטור.
גורם בכיר בשוק מציין כי לכניסה של החברות הללו למדדים תהיה השפעה גם על החסכונות של הישראלים, "כשהמניות הללו ייכנסו למדדים הן יוחזקו בתיקי הפנסיות וההשתלמות. רוב הגופים, רוב ההחזקות בחו"ל הם דרך המדדים הרחבים, כולל 500 S&P ונאסד"ק ולכן לכל הגופים תהיה חשיפה לשלוש המניות הללו".
גימן מעריכה עם זאת שההשפעה לא תהיה משמעותית. "המוסדיים הישראלים חשופים למדד הנאסד"ק אך זהו לא מדד הייחוס המרכזי שלהם. משקל של 1% ממדד הנאסד"ק שווה ערך ל־0.1%־0.2% מתיק המניות המוסדי בחו"ל, ולחלק אף קטן יותר מסה"כ התיק. בעוד חצי שנה ושנה, כשיותר מניות ישתחררו ובמידה והחברה תעמוד בסטנדרטים ותכנס גם למדד S&P 500, המשקל בתיקים יעלה בהתאם. אך עדיין אנחנו לא מדברים על חשיפות דרמטית מאחר והמשקל של המניה במדד צפוי להיות 1%־2%".
איך חברה הפסדית מקבלת שווי כזה?
SpaceX עצמה הפסידה כמעט 5 מיליארד דולר בשנה שעברה, למרות הכנסות של 18 מיליארד דולר. המספרים המבהילים הללו מציפים מחדש את החשש ההיסטורי: האם שוק ההון חזר לימי בועת הדוט־קום? שבהם חברות הפסדיות זכו לשוויים דמיוניים?
עוזי לוי ממזרחי טפחות סבור שלא מדובר בבועה: "ברור שזה יקר ואין ספק שהמכפילים שהיא מקבלת גבוהים. אבל לפי גולדמן זאקס ההכנסות של החברה יקפצו מ-18 מיליארד דולר היום ל-474 מיליארד דולר בשנת 2030. לכן, השוק מאוד ב'הייפ' על ההנפקה הזאת, וככל שהיא תצליח, היא עשויה למשוך בעקבותיה את כל החברות שנמצאות במדדי הלווין והתקשורת".
הגורם הבכיר בשוק מוסיף שקשה מאוד להעריך את החברה. "אם הם יביאו את הבינה המלאכותית שלהם למצב שהיא רווחית, ואת יכולות שיגור החלליות והלווינים לרווחיות, השווי יכול להיות גם הרבה יותר גבוה. אני לא מתמחר את החלומות שלה על דאטה סנטרים בחלל או על מאדים. זה לא משהו שמישהו יודע לתמחר אותו".
לדבריו, בניגוד לבועות פיננסיות בעבר, "כאן זה עסק אמיתי, שעובד ומכניס גם אם נכון שהרווחיות כרגע רחוקה, בגלל השקעות העתק בפעילויות. זה לא דומה לחברות קטנות בעבר שהיו הפסדיות והונפקו על סמך מצגת. לא הייתה מעולם חברה שמונפקת בשווי כזה, והיא גם שחקן באמת גלובלי עולמי ייחודי, וזה נכון גם לאנתרופיק ו־OpenAI. ההכנסות של החברות האלה הן בהיקפים אדירים ובצמיחה אדירה, ועוד לא הגענו למיצוי פוטנציאל השימוש במודלי ה־AI. אני מעריך סיכוי גבוה שהחברה תהפוך לרווחית כבר בשנה הבאה, אם לא לפני כן".
