החוק להעברת המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות לשליטת משרד המשפטים עבר הלילה. החוק הוא חלק מהרפורמה המשפטית שמקדם שר המשפטים יריב לוין מאז הקמת הממשלה.
● הסתיימה חקירת מאי גולן; במשטרה סבורים כי יש ראיות
● "איתרנו לא מעט תקלות": הייעוץ המשפטי נגד קידום חוק השידורים
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה של ח"כ משה סעדה. 43 חברי כנסת תמכו בהצעה, מול 39 מתנגדים. התנועה לאיכות השלטון הגישה הבוקר עתירה נגד החוק.
מה אומר החוק? מה החשש מפניו? מדוע ביקשה הממשלה לשנות את המצב הקיים? ומה הסיכוי שבג"ץ יפסול את החוק? גלובס עושה סדר.
מה קובע החוק?
מח"ש היא מחלקה החוקרת עבירות פליליות של שוטרים ומעמידה אותם לדין. באופן חריג, גוף החקירה והתביעה פועלים תחת אותה מחלקה. כיום מח"ש פועלת תחת פרקליטות המדינה, כאשר פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה אחראים עליה.
החוק החדש מעביר את המחלקה למשרד המשפטים, תחת אחריותו של שר המשפטים. מנהל המחלקה ימונה באמצעות ועדת מינויים שימנה שר המשפטים או מנכ"ל משרדו, שהוא איש האמון שלו.
מנהל מח"ש יכהן תקופה אחת של שש שנים. בראש הוועדה הממנה יעמוד מנכ"ל משרד המשפטים או נציגו, והרכבה יכלול עורך דין העוסק בייצוג נאשמים במשפטים פליליים, שימונה על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם הסנגור הציבורי הארצי; שופט עליון או מחוזי בדימוס, שימונה על ידי יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת; אדם בעל ניסיון בחקירות, שימונה על ידי נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים; ונציב שירות המדינה או נציגו. בכך, יש רוב למי שנבחרו בידי שר המשפטים או מנכ"ל משרדו. דרך זו מקנה לשר שליטה אפקטיבית במינוי העומד בראש הגוף ובהפסקת כהונתו.
הסמכויות הפליליות הנתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליטות בתיקים המטופלים במח"ש יועברו למנהל המחלקה. החוק מרחיב את היקף העבירות שבסמכות מח"ש, וקובע כי תקציבה ינוהל במסגרת תקציב משרד המשפטים וייקבע בידי השר.
בנוסף, נוצר תפקיד חדש - "הממונה על התיאום בעניין חקירת שוטרים" - שיתמנה ויודח באותו מנגנון המושפע מגורם פוליטי.
מדוע שונה החוק לפי לוין וסעדה?
לטענתם, קיימים ניגודי עניינים מובנים בכך שמח"ש כפופה לפרקליטות. לוין רואה בחוק "חלק חשוב ברפורמה המשפטית, שמחזירה את הפרדת הרשויות ומחזקת את הדמוקרטיה".
לדבריהם, מח"ש אינה מתפקדת כיום כראוי, ועלו בה כשלים מערכתיים שעליהם הצביע דוח מבקר המדינה.
מה החשש?
החשש המרכזי הוא כי מדובר בצעד להשתלטות פוליטית על גוף אכיפת חוק. כלומר, במקום שיקולים מקצועיים, שיקולים פוליטיים של הממשלה ישפיעו על אופן אכיפת החוק.
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אמרה בכנס לשכת עורכי הדין באילת בשבוע שעבר כי החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש לממשלה וחוק מח"ש חולקים אותה מטרה ומשלימים זה את זה - שליטה פוליטית בגופי אכיפת החוק והמשפט הפלילי. "במקום אכיפת חוק עצמאית, נקבל אכיפת חוק המושפעת מאוד מאינטרסים פוליטיים ומצרכי הממשלה המכהנת והשרים עצמם".
עד היום הייתה מח"ש כפופה מקצועית ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה, ובכך הובטחה עצמאותה מהדרג הפוליטי. החשש הוא שהכפפת מנגנוני המינוי וההדחה לממשלה תהפוך אותה מגוף אכיפה מקצועי לגוף החשוף להשפעה פוליטית.
בעוד שלוין וסעדה מציגים את הוצאת מח"ש מהפרקליטות כצעד שיביא לניטרליות בחקירות, בפועל הוא מעביר את השליטה במחלקה לממשלה.
הצורך בשינוי אופן פעילותה של מח"ש נדון בדוחות מקצועיים שונים, ובהם דוח מבקר המדינה. אכן הומלץ על ניתוקה הארגוני מפרקליטות המדינה, אולם לא הומלץ להכפיף את מח"ש לדרג הפוליטי. החשש הוא להשפעת שיקולים פוליטיים, ולא מקצועיים, הן על המינויים והן על אופן אכיפת החוק.
עוד עולה חשש מפני הרתעת חוקרי מח"ש מלעסוק בתיקים הנוגעים לאנשי שלטון ולמקורביהם. הרתעה כזו עלולה להביא לצמצום החקירות בנושאי שחיתות הנוגעות לשרים ולחברי כנסת.
המשמעות של מח"ש פוליטית עלולה להיות גם אכיפת יתר מצד שוטרים כלפי קבוצות שאינן אהודות על השלטון, למשל במסגרת מחאות.
מה הסיכוי שבג"ץ יתערב?
התערבות שיקולים פוליטיים באכיפת החוק פוגעת בשלטון החוק. לכן, אם המנגנון שנקבע אכן עשוי להביא להתערבות שיקולים פוליטיים, קיימת אפשרות שבג"ץ יפסול את החוק. קיימים תקדימים להתערבות בג"ץ בחקיקה ואף בחוקי יסוד. עם זאת, מרבית פסילות החוקים של הכנסת על ידי בג"ץ נעשו בשל חוקים שפגעו בזכות לשוויון.
בג"ץ כבר התערב בחלק מהחוקים שקודמו במסגרת המהפכה המשפטית שעליה הכריז לוין, וחוק מח"ש הוא חלק ממנה.
כך היה במקרה של ביטול עילת הסבירות, אף שמדובר היה בחוק יסוד. בנוסף, בשנה שעברה פסל בג"ץ סעיף מתוך תיקון לפקודת המשטרה שנועד להסדיר את כפיפות המשטרה לשר ("חוק בן גביר").
