"גיליתי שאני לא אוהב עסקים": השותף השקט של אלי וניר ברקת לאקזיט המיליארדים הצפוי במיטב

בשבוע האחרון עסקו מדורי הכלכלה בעסקה אפשרית למכירת השליטה בבית ההשקעות מיטב . זאת, לאחר שקרן ברמ (BRM) של האחים אלי וניר (שר הכלכלה) ברקת, שכרה את שירותיו של בנק ההשקעות האמריקאי ג'יי.פי מורגן לשם חיפוש רוכש למניותיה בבית ההשקעות הגדול והרווחי בישראל, ששווין עומד על קרוב ל-3 מיליארד שקל. מי שנעדר כמעט כליל מהדיווחים הללו הוא שותפם הוותיק של האחים, יובל רכבי, על אף שהוא מחזיק בשליש ממניות ברמ, בדומה לחלקו של כל אחד מהאחים ברקת.

● "זה הפרויקט המשמעותי בחיי": ראיון עם המיליארדר שמציף את הארץ בשלטים נגד צביקה נווה
● פורטפוליו | יו"ר נמל אשדוד: "עובדים בודדים מגיעים לשכר של 60 אלף שקל והם תכף כבר לא יהיו"
● אלביט לעובדים: לבחור מכונית רק מרשימה "מערבית" | בלעדי

וזה לא במקרה. רכבי, 62, ה-ר' של ברמ וטכנולוג ברמ"ח אבריו (למד לתכנת כבר בגיל 12), העיד על עצמו בעבר כמי שסולד מעסקים, והותיר כבר בשלב מוקדם את ניהול קרן ההשקעות המשותפת בידי אלי ברקת, חבר הילדות מירושלים ושותפו בארבעת העשורים האחרונים. בתקופה זו רשמו השלושה אקזיטים בשורה של חברות - החל מצ'ק פוינט, עבור באפליקציית הניווט מוביט שנמכרה לאינטל, וכלה בפלטפורמת המסחר המקוון איטורו, וגם כישלון אחד.

"יובל הוא טכנולוג בנשמה", מספר גורם בשוק ההון שמכיר את רכבי. "לאורך השנים בברמ הוא התעניין כמעט רק בצד הטכנולוגי של החברות. הצד העסקי כמעט ולא מעניין אותו, וכל פעם שמדברים איתו ביזנס, השיחה תמיד תלך לכיוונים הטכנולוגיים. מאז ומתמיד הוא השאיר את הצד העסקי לאחים ברקת. למיטב ידעתי הוא לא מעורב היום בכלל בעסק, ובעיקר נהנה מהתחביבים שלו. הוא אף פעם לא הפסיק לכתוב קוד, ועוקב אחרי השינויים בעולם הטכנולוגי מקרוב".

לאחר שאחיו ניר פנה לחיים הפוליטיים בתחילת שנות ה-2000, נותר אלי ברקת לנהל את השקעות ברמ לבדו, בזמן שרכבי שימש במשך שנים ארוכות כמנהל טכנולוגיות ראשי (CTO) של החברה. בשנים האחרונות עבר לייעץ לקרן, תוך שהוא ממשיך ללוות עשרות חברות טכנולוגיה שצמחו בבית הגידול של ברמ.

המפורסמת מכולן היא כמובן צ'ק פוינט , חלוצת הסייבר הישראלית שבה השקיעה ברמ בתחילת דרכה. אך גם עוד שורה ארוכה של חברות שרשמו כעבור כמה שנים אקזיטים מוצלחים כמו: חברת אבטחת המידע והתקשורת ווייל קומיוניקיישנס שנמכרה למיקרוסופט; אפליקציית התחבורה הציבורית מוביט שנמכרה לאינטל; וחברת המכשור הרפואי V-Wave שנמכרה לענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון.

בנוסף, רכבי גם השקיע באופן פרטי בחברת המידע הגנטי מיי הריטג' (MyHeritage), במה שככל הידוע הייתה להשקעה היחידה שביצע מחוץ לברמ. הוא השקיע בחברה שייסד היזם גלעד יפת כבר בסבב הגיוס הראשון שערכה בשנת 2005 - השקעה שברבות הימים התבררה כמוצלחת מאוד, לאחר שבשנת 2021 נמכרה השליטה בה לקרן פרנסיסקו פרטנרס האמריקאית תמורת כ-600 מיליון דולר. בעבר טען רכבי כי למרות מכירת המניות, הוא נותר בעל מניות מיעוט בחברה גם לאחר האקזיט.

חברי הילדות נגד "וירוס המחשבים של ירושלים"

מסלול חייו של רכבי והצלחתו נטועים במידה רבה בילדותו בירושלים. "אבא שלי הוא פרופסור לפיזיקה והוא מתעלל במחשבים מאז שאני מכיר אותו", סיפר לפני כמעט עשור בראיון לפודקאסט "עושים עסקים" של רן לוי. "למזלי נחשפתי למחשבים בגיל צעיר מאוד, וזה נורא עניין אותי. אני למדתי לתכנת בגיל 12, בתקופה שבה לא היו מחשבים בבתים, אבל לי היה אישור מיוחד לעבוד במחלקה של אבא באוניברסיטה העברית".

שם גם פגש את אלי וניר ברקת, שאביהם שימש גם הוא כפרופסור במחלקה לצד אביו של רכבי. "הכרנו בפיקניקים של המחלקה לפיזיקה בגיל מאוד צעיר", הוא מספר, ובהמשך הצטלבו דרכיהם של אלי ברקת ורכבי כששניהם למדו באותה כיתה בבית הספר המקצועי אורט בירושלים. "זו הייתה השנה הכי מעניינת בחיים שלי, כי נחשפתי לכל כך הרבה תחומים. שם פגשתי את אלי, שניר אחיו היה במחזור הראשון, והתחברנו מאוד. בצבא נפרדנו, אני הלכתי לחיל האוויר ואלי לצנחנים. ואז נרשמתי ל'עברית', ופגשתי את אלי בשיעור הראשון במדעי המחשב".

בשנת 1988 ייסד רכבי יחד עם האחים ברקת ועומרי מן, אותו הכיר מילדות, את חברת האנטי-וירוס BRM שבהמשך הפכה לקרן הון סיכון. "אמרו לנו שכשהולכים לרשם החברות צריך לרשום את השם שאתה הכי פחות רוצה בהתחלה, וככה נתקענו עם השם הכי בנאלי (ראשי התיבות של המייסדים, א"ג).

"זה היה יותר מפגש חברים מעבודה, ניר סיפר מה לומדים במנהל עסקים, ואלי ואני עשינו תרגילים במדעי המחשב", נזכר רכבי בתחילת הדרך באותו ראיון לפודקאסט. האגדה מספרת שב-1989 "השתגע" המחשב של מן, ובדיקה קצרה עם חברו לחוג גילתה כי גם אצלו נמחקים קבצים ללא כל הסבר. עד מהרה התברר כי מאחורי התקלה המסתורית עומד "וירוס ירושלים", שהשתולל אז בכל האוניברסיטה בלי שמישהו יפענח את הסיבה לכך. מהאירוע נולדה תוכנת האנטי וירוס הראשונה, שחולקה חינם לכל מי שהכיר את הירושלמים הצעירים.

משם, אט אט הפכו תוכנות האנטי וירוס שפיתחה ברמ למותגים מוכרים בשוק, והחלו להזרים מזומנים לקופת החברה שגם פרצה באותן שנים בשוק האמריקאי. "המכירות עלו, קיבלנו תיאבון, ולמעשה מ-1990 אנחנו מרוויחים יפה, אבל אז גם הבנו שאסור להניח את כל הביצים בסל אחד, והתחלנו לחפש רעיונות חדשים", סיפר ניר ברקת, אז מנכ"ל החברה, בראיון לגלובס בסוף שנות ה-90.

ההשקעה בצ'ק פוינט: "גילינו את נס הסנה"

למרות ההצלחה העסקית של המוצר שפיתחו, את פריצת הדרך הכלכלית שלהם חייבת הרביעיה הירושלמית לחבורת מתכנתים צעירים אחרת - גיל שויד, שלמה קרמר ומריוס נכט, מייסדי חברת הסייבר צ'ק פוינט. "החבר'ה של צ'ק פוינט הגיעו אלינו ב-1993 עם רעיון טוב של הגנה על מידע באינטרנט", סיפר בעבר ברקת. "היום כולם יודעים מה זה צ'ק פוינט, אבל אז הם היו סתם שלושה חבר'ה נחמדים מהצבא. החלטנו להקים איתם סטארט-אפ. את ההמשך כולם כבר מכירים".

"צ'ק פוינט זה אחד המקרים הבודדים שהטיימינג היה מושלם", סיפר בעבר רכבי. "הגיע צונאמי גדול, אבל איכשהו אף אחד לא הבחין בו וכולם עמדו עם הגב אליו. החברות הגדולות עוקבות אחרי השינויים, והן מוכנות לרוב המהפכות הטכנולוגיות הגדולות. המון חברות פשוט לא ראו את זה".

150 אלף הדולר שהשקיעה ברמ בצ'ק פוינט, תמורת 50% מהמניות, הפכו ככל הנראה לאחת מהשקעות ההון סיכון הטובות ביותר בארץ. ההשקעה הניבה להם במשך השנים רווח חסר תקדים של כ-400 מיליון דולר: "גילינו את נס הסנה, כל הזמן מכרנו החזקות, ומה שנשאר לנו היה שווה יותר", סיפר לימים רכבי. "צ'ק פוינט לימדה אותנו שיותר משתלם לייצר חברות ממוצרים, כי המכפיל הרבה יותר גדול".

ואכן, ההשקעה הביאה את מייסדי ברמ לעבור שינוי מחברת תוכנה לבית גידול לחברות סטארט-אפ טכנולוגיות, ובהמשך לקרן השקעות שמשקיעה את כספי המייסדים. מהלך זה ככל הנראה הביא לעזיבתו של מן, שבחר להתמקד בדוקטורט במדעי המוח, תוך שהוא מוכר את החזקותיו לשותפיו ב-20 מיליון דולר. החלטה זו זרעה כנראה אצל רכבי את המחשבה ברבות הימים לקחת צעד אחורה מהעסקים.

"גיליתי שאני לא אוהב עסקים", סיפר רכבי בראיון לאותו פודקאסט על השינוי שעברה החברה. "אני תמיד נורא מרחם על הצד השני במו"מ. הגעתי למסקנה שאני אוהב טכנולוגיה והתחלתי לעסוק בדברים מבחוץ, ואלי מנהל את ברמ בצורה מצוינת. ניר בכלל החליט שהוא הולך לשירות ציבורי". ייתכן שלצעד הזה תרמה העובדה שלקראת סוף המילניום הקודם, כשהוא בן פחות מ-40, סבל רכבי משני התקפי לב.

בדרך גם רשמו השלושה אכזבה מסוימת, כשניסו לשחזר את הצלחותיהם הקודמות עם הקמתה בסוף שנת 1995 של חברת בקווב, שהתמתחה בטכנולוגיית דחיפה (PUSH), שאפשרה התאמה של דפי אינטרנט לצרכי המשתמש. ההתחלה נראתה מבטיחה עם הסכמים מול חברות כמו מיקרוסופט, הנפקה בנאסד"ק לפי שווי חברה של 420 מיליון דולר, ומניה שנסקה לשווי של מיליארד דולר בשנה הראשונה בבורסה, ערב משבר הדוט.קום.

אלא שיחד עם התפוצצותה של בועת האינטרנט בתחילת שנות ה-2000, קרסו גם עסקיה של בקווב, שנוהלה במשך עשור בידי אלי ברקת, ומנייתה צנחה לשווי מזערי. בהמשך הודו אנשי ברמ כי לא השכילו לנצל את ההנפקה המוצלחת כדי לממש חלק ממניותיהם, ונותרו כמעט ללא כלום. הכישלון הביא אותם בין היתר "לחשב מסלול מחדש", כשמהרביעיה נותר רק אלי בתפקיד משמעותי בברמ, אותו הוא ממלא בשני העשורים האחרונים.

מיטב - התרנגולת שהטילה ביצת זהב

ההשקעה הגדולה ביותר של ברמ, שבניגוד לקרנות אחרות כל כספיה מגיעים מהבעלים, בוצעה דווקא מחוץ ל"מגרש הביתי" שלה בתחומי ההייטק - בבית ההשקעות דש (שמוזג בהמשך למיטב) בשנת 2010.

כשביקשו לרכוש את השליטה בדש, נתקלו השלושה במחסום מפתיע, המלמד גם על הקשר ביניהם: הם נדרשו להציג את הסכם השותפים ביניהם, הסכם שעליו מעולם לא חתמו - עדות לאמון ולקשר החזק בין השלושה, החוזר לילדות המשותפת בירושלים.

ככל הידוע רכבי כמעט ולא היה מעורב ברכישת דש, אותה הוביל אלי ברקת, שזיהה הזדמנות בשוק ההון המקומי. את השליטה בבית ההשקעות רכשה ברמ מידי קבוצת הבעלים, שכללה בין היתר את מוזי ורטהיים, נתן חץ והמנכ"לים המשותפים ויקטור שמריך ועידו נויברגר, תמורת כ-600 מיליון שקל. כעבור שנתיים חתמה דש על מיזוג בית ההשקעות מיטב, שנשלט על ידי משפחת סטפק.

בשלוש השנים האחרונות נהנו משפחת סטפק וברמ מקפיצה של יותר מ-1000% במחיר מניית מיטב, הנסחר כיום לפי שווי של כ-12 מיליארד שקל, על רקע הגאות בשוק ההון שמספקת רוח גבית לעסקיו. בית ההשקעות חולש על ניהול כספים בהיקף של כ-450 מיליארד שקל. לפני כשנה ביצעו בברמ מימוש ראשון כשמכרו 2.5% מהחברה תמורת 140 מיליון שקל. לאחר המכירה נותרה הקרן עם החזקה של כ-24%, בשווי נוכחי של קרוב ל-3 מיליארד שקל, שאת מכירתה הם בוחנים כאמור בימים אלה.

"האחים ברקת ורכבי מסתכלים על השווי של מיטב ולא מאמינים למה שהם רואים", סיפר השבוע לגלובס גורם בכיר בשוק ההון. "גם בחלומות הכי ורודים בברמ לא האמינו שהשווי של בית ההשקעות יכול להגיע לרמות האלו - והם רוצים לנצל את הזינוק במניה לאקזיט". אותו גורם סיפר כי בחברה "מחפשים קונה להחזקותיהם במיטב לא מהיום, זה כבר תקופה ארוכה על השולחן".

בנוסף להשקעה במיטב, הפורטפוליו של ברמ כולל שורת השקעות בחברות טכנולוגיות ורפואיות. לאורך השנים השקיעה הקרן ב־35 חברות, מתוכן 5 בשנה האחרונה. בין אלה נמנות החברות אורקם (OrCam) ו-AAI של פרופ' אמנון שעשוע; VIMI המפתחת אפליקציה ללימודי מתמטיקה; ורפיד מדיקל העוסקת בצנתורי מוח, שייסדו היזם הוותיק שמעון אקהויז ובנו רונן. זאת לצד השקעה חברת באנטידוט שמביאה את המודל של קופת חולים ישראלית לארה"ב, חברת הסייבר Guardz וחברת הביומד ארובידה (לשעבר קמרי פארמה).

בברמ מתגאים בכך שבניגוד לקרנות הון סיכון רגילות, המוגבלות בזמן, הם יכולים להחזיק את השקעותיהם לאורך שנים רבות. מי שמנהלים את השקעות הקרן, לצד היו"ר אלי ברקת, הם ערן ברקת (אחיהם של אלי וניר) ואלון מאור, שמוביל את השקעותיה בתחום מדעי החיים. בתחילת השנה גייסה ברמ את תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומי טק לשעבר, לצורך הקמת זרוע השקעות בחברות צמיחה, לאחר שעד כה התמקדה בעיקר בהשקעות בשלבים מוקדמים.