בשנים האחרונות ישראלים רבים העתיקו את מקום מגוריהם יחד עם משפחתם אל מחוץ למדינה. מה קורה כאשר הזוגיות עולה על שרטון ובני הזוג מחליטים להיפרד? האם אחד ההורים רשאי לשוב לישראל עם הילדים בניגוד להסכמת ההורה השני? ואיזה בית משפט יחליט?
● האם החליפה את שם בנה לשמו של שחקן הודי נערץ. מה קבע ביהמ"ש?
● כשהדירה נכנסת באמצע: למה ריב על נדל"ן יכול לחסל נישואים
פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בשבוע האחרון דן במקרה של בני זוג בעלי אזרחות ישראלית ופורטוגלית, שנישאו בישראל והקימו בה את משפחתם. לפני עשור החליטו לשנות את מסלול חייהם והעתיקו יחד עם ילדיהם את חייהם לספרד. הילדים גדלו במדינה האירופאית, התחנכו במוסדות החינוך המקומיים ורכשו חברים. לאחר שהנישואים עלו על שרטון והצדדים התגרשו, האם טסה לישראל עם הילדים לביקור שתוכנן מראש כחופשה קצרה בלבד - אך נשארה בארץ. היא טענה כי האב ניתק אותה מכל מקור כלכלי כך שלא יכלה להתקיים בספרד, כולל היעדר קורת גג והיעדר יכולת קיום מינימלית עבורה ועבור הקטינים. היא גם טענה כי מקום מגוריהם הרגיל אינו חד משמעי מאחר והקטינים נולדו בישראל, משפחתם המורחבת מצויה בארץ ויש להם מעטפת תמיכה כאן. האב פתח בהליך משפטי דחוף בטענה כי מדובר בחטיפה אזרחית לפי אמנת האג.
השופטת ורד שביט פינקלשטיין הורתה בשבוע שעבר להשיב את שני הקטינים לספרד לאחר שקבעה כי אי השבתם מהווה הפרה של אמנת האג. בית המשפט בחן את חייהם של הקטינים לאורך השנים וקבע כי מרכז חייהם, זהותם החברתית והחינוכית וסביבתם הטבעית מצויים בספרד. בית המשפט גם נתן משקל לכך שהקטינים אינם דוברי עברית כשפת אם ולא יודעים קרוא וכתוב בעברית, מה שמעיד כי אין להם זיקה לישראל בחיי היום יום. לקטינים יש שלושה אחים בגירים המתגוררים בספרד לאחר שעזבו את הארץ לפני עשור, כך שכל משפחתם הגרעינית של הקטינים מתגוררת וחיה בספרד.
מסר לאלפי ישראלים בעלי אזרחות כפולה המתגוררים באירופה
נקבע כי ההחלטה שלא להשיבם לספרד הפרה את זכויות המשמורת המשותפות של האב לפי אמנת האג על פי הדין במקום מגוריהם - ספרד. החוק שם קובע כי לאחר הגירושין, שני ההורים ממשיכים להחזיק בסמכות הורית וכל שינוי מהותי הנוגע לחיי הקטינים לרבות שינוי מקום המגורים צריך להתקבל בהסכמה. כמו כן נקבע כי האם לא הצליחה להוכיח חריג המצדיק סטייה מחובת ההשבה המיידית. לכן הורה בית המשפט על החזרת הקטינים לאיביזה בתוך שבעה ימים.
לבני הזוג היה הסכם גירושין שלא אושר על ידי ערכאה משפטית, שכלל תניית שיפוט שלפיה בסכסוך בין הצדדים סמכות השיפוט תהיה בבית המשפט בישראל. הצדדים הסכימו לביטול ההסכם אך נותרו חלוקים בנוגע למקום השיפוט. השופטת קבעה כי בית המשפט בישראל נדרש להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר להשיב את הקטינים למקום מגוריהם ובית המשפט בספרד יכריע על מקום המגורים העתידי. "אין ספק כי מקום המגורים הרגיל של הקטינים הוא בספרד וכי הופרו זכויות המשמורת של האב, ועל כן סמכות השיפוט לדון בעניינם של הקטינים מסורה לביהמ"ש המוסמך בספרד מתוך ראיית טובתם הכוללת". האב חויב לשלם 35 אלף שקל הוצאות משפט.
עו"ד יוסי הרשקוביץ שייצג את האם מסר בתגובה: "מדובר במקרה ייחודי שבו לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי האם הגיעה רק לביקור בישראל ולא על מנת לחטוף את הילדים. האם נאלצה להישאר בישראל רק עקב מגבלות קשות שהטיל האב על חייה בספרד, ולטעמנו התקיימו החריגים בחוק לאי החזרת הילדים במצב שכזה. לטעמנו ביהמ"ש טעה בקביעה כי האם ביצעה חטיפה וכי אין לביהמ"ש בישראל סמכות לדון בנושא אחזקת הילדים, וכן טעה בכך שלמרות שדאג לה לתנאי חזרה כספיים, אלו לא תנאים מספקים לילדים שיאפשרו חזרה. היום מוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי ואנו בטוחים כי הצדק ייעשה".
עו"ד יהודית מייזלס, שייצגה את הבעל יחד עם עו"ד חופית בן עזרא-כהן, מסרה: "אנחנו מברכות על פסק הדין שתוצאתו היא החזרת הילדים לחייהם היחידים שהכירו, לשגרת היום-יום שלהם, למסגרות הלימוד שלהם ובעיקר לאחיהם שנותרו מאחור בביתם. פסק הדין ממחיש כי גם אזרחות ישראלית, נכסים בישראל וקשרים משפחתיים הדוקים בארץ אינם בהכרח גוברים על מקום החיים האמיתי של הילדים, כאשר מתעוררת מחלוקת בין הורים החיים מעבר לים. פסק הדין מעביר מסר ברור לאלפי ישראלים בעלי אזרחות כפולה המתגוררים באירופה: מקום מגוריהם הרגיל של הילדים נקבע לפי מציאות חייהם בפועל, ולא ניתן לשנותו באופן חד צדדי. אמנת האג נועדה למנוע עשיית דין עצמי ולהבטיח שהכרעות בענייני משמורת יתקבלו במדינת מרכז חיי הילדים".
