גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

מסחור ידע מהאוניברסיטאות: אלו התמריצים החדשים של משרד האוצר

האוניברסיטאות הישראליות כבר רשמו הכנסות של מיליארדי דולרים ממסחור ידע, המהווה בסיס משמעותי לחדשנות של חברות ● בשנים האחרונות נרשמו פחות עסקאות מבעבר, והאוצר יצא למהלך של בדיקה מקיפה של איכות תהליכי המסחור שמתקיימים היום ● מהשינויים שהתקבלו: הסכמים אחידים, חברות מסחור חיצוניות ותוספת תקציב לאוניברסיטאות

מסחור ידע / אילוסטרציה: Shutterstock
מסחור ידע / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד האוצר, ועד ראשי האוניברסיטאות והועדה לתכנון ותקצוב של האקדמיה בישראל, הודיעו על חתימת הסכם שישנה את אופן פעילות חברות המסחור של האוניברסיטאות בישראל. ההסכם נחתם בין האוצר לבין כל האוניברסיטאות למעט מכון ויצמן.

מנכ"ל הסטארט-אפ שנמכר לסיסקו ב־400 מיליון דולר בראיון ראשון
"השוק לא יודע איך לעכל את זה": מה האנליסטים חושבים על ההסכם?

ידע מדעי יישומי שמקורו באוניברסיטאות, מהווה בסיס משמעותי לחדשנות של חברות, אם בצורה של רישוי פטנטים לחברות קיימות ואם הקמה של חברות חדשות סביב הטכנולוגיה של האוניברסיטה. היום פועלת בכל אוניברסיטה חברת מסחור אשר תפקידה לאתר את הידע שיכול להיות בעל ערך יישומי ואולי גם מסחרי, לרשום את הפטנטים, לבצע מהלכי פיתוח עסקי ולחתום על הסכמים מול החברות, שיקחו את הידע הזה הלאה וישלבו אותו במוצריהן או שירותיהן.

היסטורית, זו נקודת חוזק של האקדמיה הישראלית. האוניברסיטאות הישראליות כבר רשמו הכנסות של מיליארדי דולרים ממסחור ידע ממוצרים כמו מובילאיי, קופקסון, רביף, מזור רובוטיקה ואפילו עגבניות שרי, דרך חברות כמו יישום, ידע ורמות. ההכנסות הללו חזרו לאוניברסיטאות ושדרגו את המחקר (וגם העשירו כמה חוקרים).

שיפור של איכות תהליכי המסחור

בשנים האחרונות, למרות שמהלכי המסחור ממשיכים במרץ, נרשמו פחות עסקאות ענק כבעבר. האוצר יצא למהלך של בדיקה מקיפה של איכות תהליכי המסחור שמתקיימים היום, ומצא כמה נקודות לשיפור.

הנקודה הראשונה היא הפיתוח העסקי בכל חברת מסחור של כל אוניברסיטה, נעשה על ידי קבוצה קטנה יחסית, בדרך כלל כמה עשרות מומחים. אלה צריכים להיות מסוגלים לבצע את כל התפקידים: להכיר ולהבין את כל המחקר שנעשה באוניברסיטאות, להכיר את החברות המובילות בכל התחומים, את אנשי המפתח בהן ואת הצרכים שלהן, וכן להיות מומחים לעריכת עסקאות.

האוצר מתכוון לעודד הקמה של חברות פרטיות, מחוץ לאוניברסיטאות, שישמשו כ"מומחיות תחום" בעולם המסחור. כך למשל, חברה כזו יכולה להתמחות, נניח, בחקלאות, ולהחזיק מומחים שיכירו גם את המחקר בתחום ספציפי זה וגם את הצרכים ואנשי המפתח בחברות הרוכשות. החברות הללו לא יהיו בעלות הפטנט, ולא יכתבו את ההסכמים, אלא ישמשו כמתווכות תמורת אחוזים. התקווה היא שהן יגדילו את היקפי פעילות המסחור ואת הדיוק שלה לצרכים של השוק, כך שהכנסות האוניברסיטאות יגדלו משמעותית, הרבה מעבר לדמי התיווך.

חוזים אחידים

נושא שני שעלה לדיון הוא ההסכמים שחותמת האוניברסיטה מול הלקוחות של הידע, שיכולים להיות חברות גדולות, חברות סטארט אפ או יזמים שמעוניינים להקים חברות סטארט אם סביב הטכנולוגיה מן האקדמיה. היום, כל הסכם כזה כולל מו"מ וכתיבת חוזה מאפס, אך בדיקת האוצר מצאה שההסכמים בסופו של דבר נראים דומים. המטרה כעת היא ליצור בכל אוניברסיטה שבעה חוזי 'תבנית' שבתוכם אפשר יהיה לשלב רק נתונים ודקויות מסויימות של כל עסקה, וזאת לשם קיצור זמן ופישוט תהליכים עבור שני הצדדים לעסקה.

חוזים אחידים כאלה מקובלים בחברות מסחור בעולם. גורמים באוצר הסבירו ל"גלובס" כי בשיחות עם גורמים מסחריים, נמצא כי החוזים הנכתבים עבור כל מקרה מחדש, מבזבזים זמן ומהווים חסם בירוקרטי בפני חברות בבואן לבצע עסקת מסחור מול אוניברסיטאות בישראל. התמריץ הוא בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים ומצטרף לתקציב ההשכלה הגבוהה.

לכן הוחלט כי כל האוניברסיטאות החתומות על ההסכם יציעו שבעה סוגים של חוזים אחידים. עדיין ניתן יהיה לחתום על הסכמים תפורים במיוחד לעסקה ספציפית, אך המטרה היא שאלו לא יהיו רוב החוזים של חברות המסחור.

תמריצים

הנושא השלישי שקשור בשני הוא הרצון של האוצר לתמרץ את חברות המסחור. הוחלט להקצות תקציב ייעודי של כמה עשרות מיליוני שקלים נוספים לתקציב האוניברסיטאות, אשר ייועד ספציפית לחברות המסחור, וינתן להן רק בתנאי שאכן יעמדו בתנאים של כתיבת הסכמים אחידים וחתימה על שיעור מסויים של הסכמים אחידים מתוך כלל הסכמיהן.

פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"ר ור"ה: "הרפורמה החדשה מייצרת לראשונה מסלול מהיר, אחיד וישיר מהמעבדה לשוק הגלובלי, דבר שאנחנו מתכוונים שיעודד את מעבר הידע מהאוניברסיטאות אל התעשייה".

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים, אמר כי: "רפורמה זו מסייעת להעברת הידע באמצעות פישוט התהליך, תמרוץ השחקנים במערכת והפחתת בירוקרטיה, ומהווה שלב נוסף בהעמקת החיבור שבין אקדמיה לתעשייה".

פרופ' עמי מויאל, יו"ר ות"ת, אמר כי: "הרפורמה הזו תסייע לחוקרים ולמוסדות לממש טוב יותר את הפוטנציאל הגלום בידע שנוצר באקדמיה, ותעמיק את החיבור בין מצוינות מחקרית לבין חדשנות ויזמות, תוך תרומה משמעותית לתעשיית ההייטק ולמשק הישראלי".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי: "מדינת ישראל נהנית ממחקר אקדמי ברמה עולמית ומיתרון משמעותי בתחומי הטכנולוגיה העמוקה. כדי לשמר את היתרון הזה, חשוב להבטיח שיותר ידע, טכנולוגיות ותגליות שנוצרים במעבדות המחקר יגיעו לתעשייה, יהפכו לחברות חדשניות וייצרו ערך כלכלי וחברתי".

עוד כתבות

בית החולים החרדי ''מעייני הישועה'' / צילום: דוברות ההסתדרות

משרד הבריאות: כשלים משמעותיים ב'טיפול חמלה' בתרופה שסומנה כהבטחה בתחום האיידס והסרטן

ועדת בדיקה של משרד הבריאות בחנה כשלים באישור של 'טיפול חמלה' בתרופה לאיידס וסרטן ● נמצא כי הטיפול בוצע שלא כדין, תוך ליקויים משמעותיים ● התרופה פותחה על ידי חברת 'קוד פארמה', שבבעלות איש העסקים ציון עיני

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי היום בנתוני האינפלציה, ואיך זה ישפיע על הריבית?

רוב האנליסטים צופים ירידה מתונה של כ-0.1% עד 0.2% במדד המחירים של מאי ● אם האינפלציה תעמוד בציפיות, יתחזקו הערכות להורדת ריבית ביולי

ח''כ טלי גוטליב / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

ועדת הכנסת אישרה לח"כ טלי גוטליב חסינות מפני העמדה לדין

בחודש שעבר הודיעה היועמ"שית על כוונתה להגיש כתב אישום נגד ח"כ גוטליב, לאחר שחשפה את זהותו של איש שב"כ במכוון. בעקבות זאת ביקשה גוטליב שהכנסת תקבע שתהיה לה חסינות ● 11 חברי כנסת תמכו בבקשה, ושלושה התנגדו; ההצבעה הסופית תתקיים במליאה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

החלטת הריבית הראשונה של יו"ר הפד החדש, ואילו מניות יעלו בת"א?

השווקים נכנסים לשבוע מסחר המושפע מההכרזה על כך שאיראן וארה"ב הגיעו להסכם ● הבורסה המקומית תפתח ברקע פערי ארביטראז' חיוביים במניות השבבים ● השבוע יתפרסמו נתוני האינפלציה לחודש מאי • וול סטריט נערכת לשבוע מסחר מקוצר ומעכלת את הנפקת הענק של SpaceX • כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

50 אלף שב''חים בישראל: בעיית אכיפה או עצימת עיניים? / צילום: Reuters, Aruallan

"יש לי עשרות פלסטינים בבני ברק, למתי אתה צריך?": מאחורי תעשיית השב"חים

גל פשיטות וצווי סגירה נגד העסקת שוהים בלתי חוקיים שוטף את המסעדות ואתרי הבנייה בחודשים האחרונים ● אלא שמה שנראה כמסע אכיפה מסיבי, רחוק מלהילחם בתופעה ● במציאות המחסור בעובדים, העלויות הנמוכות של פועלים פלסטינים והגדר הפרוצה מזינים בקביעות את הכלכלה האפורה ● ובעלי עסק נקלעים לטרלול של קבלני כוח האדם

ארקדי וולוז, נביוס / צילום: Reuters

עם מייסדים ישראלים: שתי המניות החדשות שנכנסות לנאסד"ק 100

בעוד פחות משבועיים צפויות להצטרף 5 חברות חדשות למדד נאסד"ק 100 הטכנולוגי, ושתיים מתוכן בעלות קשר לישראל ● מה מלמדת ההיסטוריה על תשואת המניות המצטרפות?

שופטת ביהמ''ש המחוזי, הלית סילש / צילום: לשכת עורכי הדין

השופטת נגד יישום החוק שנועד לסייע בסכסוכי בעלי מניות: "מלבה את היצרים"

בשנים האחרונות יישמו בתי המשפט את סעיף 191 בחוק החברות שמסמיך אותם להפריד בין שותפים ובעלי מניות שהסתכסכו ● באופן חריג, שופטת בית המשפט המחוזי מרכז הלית סילש יוצאת נגד אופן השימוש בסעיף וטוענת: תורם להסלמה ופוגע בחברות

ביתנים מכוסים של חברות ישראליות בתערוכת הנשק יורוסטורי / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

בתעשיות הביטחוניות הישראליות זועמים: צרפת סוגרת דוכנים בתערוכת נשק

אמש החלה ממשלת צרפת בפעולת פתע לסגירת דוכנים ישראליים בתערוכת התעשיות הביטחוניות יורוסאטורי היוקרתית - רגע לפני פתיחתה ● לגלובס נודע כי בין החברות שהורו למנהליהן על סגירת דוכניהן כבר אמש נמנות אירונאוטיקס, אורביט, מרעום דולפין וסמארט שוטר

תנודתיות בבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלן שמעריך: התרחיש הבעייתי לשווקים הוא בכלל לא קריסה של הפסקת האש

בשוק ההון מניחים שסבב קצר לא ישנה את המגמה בשווקים ובמט״ח בטווח הבינוני והארוך ● יחד עם זאת, יש מי שמעריך שחזרה למלחמה מלאה גרועה פחות מחוסר הוודאות כרגע ● ומה יעשה הנגיד?

מייסד אנתרופיק, דריו אמודיי / צילום: Reuters, Priyanshu Singh

המשקיעה הגדולה ביותר באנתרופיק הובילה לחסימת המודלים שלה

דיווחים חדשים מגלים כי מנכ"ל אמזון אנדי ג'סי הוא ששכנע את הממשל האמריקאי לחסום את המודלים של אנתרופיק בפני זרים ● הבינה המלאכותית הופכת משירות ענן לנכס במאבק מול סין ● מומחים מזהירים: הסטארטאפים כבר לא יכולים לבנות על תשתית זרה

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

בדרך לסבב נוסף? הטעות האסטרטגית של טראמפ

הרצון של ממשל טראמפ להשיג הסדר מול איראן מוביל לקבלת משוואה מסוכנת, שלפיה תקיפה ישראלית נגד חיזבאללה מצדיקה תגובה איראנית נגד ישראל ● משוואה זו פוגעת בהרתעה, מגבילה את חופש הפעולה של ישראל ומשרתת את האינטרסים של טהרן ● דעה

אילון מאסק, מייסד spaceX / צילום: Reuters, Mark Schiefelbein

חברת הביטוח הישראלית היחידה שהשתתפה, והמספרים מאחורי ההנפקה ההיסטורית

הנפקת SpaceX של אילון מאסק ייצרה רווחים של מאות מיליארדי דולרים למשקיעים המוקדמים בחברה, ובראשם גוגל, לצד 4,400 עובדים מיליונרים ● משקיעי הריטייל הישראלים השתתפו בהנפקה: "מספרים שלא פגשנו אף פעם"; אבל מגדל היא הגוף המוסדי היחיד שנכנס

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

העליון קבע: ירושת הענק של הקשיש תעבור לחברת הילדות

כשאשתו נפטרה, הקשיש יצר קשר עם חברת ילדות שלו בלטביה. לאחר מספר חודשים ערך צוואה בכתב-יד בה ציווה את כל רכושו ברחבי העולם לחברת הילדות, וכחודש לאחר מכן נפטר ● הסוגיה הגיעה לבית המשפט, שנדרש להכריע האם הצוואה תקפה

בית זיקוק לנפט בקובטאו, ברזיל / צילום: Shutterstock

המדינות שהחליפו את המפרציות וגרפו מיליארדים ממשבר הנפט העולמי

חסימת מצר הורמוז טלטלה את שוק האנרגיה והקפיצה את מחירי הנפט לשיאים ● אבל בזמן שהיבואניות באסיה ובאירופה משלמות את המחיר, יצואניות מחוץ למפרץ הפרסי נהנות מרווחי עתק ● עבור שחקניות כמו ארה"ב ונורווגיה זו קופת מזומנים חסרת תקדים, עבור אחרות כמו רוסיה וברזיל זו הזדמנות לחזק מעמד בינלאומי ומקומי ● בכל מקרה, אומרים המומחים, מדובר במרוץ לנצל את הרגע לפני שהשוק ישתנה שוב

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

בהיקף 200 מיליון דולר: מאנדיי מקימה זרוע השקעות בסטארט-אפים ישראליים

רועי מן, מייסד ומנכ"ל משותף: "אנחנו רוצים לתמוך ביזמים שבונים את הדור הבא של חברות ה-AI" ● מניית מאנדיי נחלשה מאוד על רקע החשש שהתפתחות ה-AI תפגע בעסקיה, אך התאוששה חלקית ועלתה מהשפל האחרון

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

"ישראל עלולה למצוא עצמה מול איום חמור": מאחורי ההסכם עם איראן

עד כמה הסכם הפסקת האש בין איראן וארה"ב רע לישראל, מה הדבר הכי מסוכן בו, מה יקרה עכשיו בלבנון, והאם בדיעבד היה נכון בכלל לצאת למלחמה? ● פרופ' איתן שמיר, ראש מרכז בס"א באוניברסיטת בר-אילן, מנסה לענות על השאלות הבוערות

ניתוח חברה - אפקון / צילום: אתר החברה

בשקט בשקט הופכת אפקון מחברה מנומנמת למעצמת אנרגיה ותשתיות

קבוצת אפקון החזקות עשתה מהפך דרמטי בשנים האחרונות כשזנחה את הריצה אחרי פרויקטי בטון וברזל ועברה למיקוד בשוק האנרגיה, האגירה והתחבורה החכמה ● ההנהלה צופה הכפלה של הרווחים בתוך שלוש שנים, ובינתיים נראה שבשוק אופטימיים

מירי רגב שרת התחבורה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

רגב לנתניהו: "2.4 מיליון טיסות בסכנת ביטול אם המטוסים האמריקאיים לא יפונו"

במכתב חריג לראש הממשלה מזהירה מירי רגב כי ללא פינוי חלק ממטוסי התדלוק האמריקאיים מנתב”ג, ייאלצו חברות התעופה לבטל יותר מ־2.4 מיליון כרטיסים שכבר נמכרו ● לדבריה, הנזק למשק יסתכם במיליארדי שקלים ועלול לפגוע גם בחזרתן של חברות תעופה זרות לישראל

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן בהתבטאות ראשונה: "אני לא הולך לשום מקום"

לאחר שהחליט למכור את השליטה בג'י סיטי, איש העסקים הוותיק חיים כצמן הודיע על כוונתו לפנות את כיסא המנכ"ל ● בשיחה עם גלובס הוא מסביר את הפרישה מתפקידו ב-8 השנים האחרונות: "לחברה יש מחויבות לספק לבעלי המניות את ההנהלה הכי טובה שאפשר"; ומספר מדוע החליט למכור את השליטה: "עדיף לאבד רגלי כדי לזכות במלכה"

תל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב הייתה המתנגדת הגדולה לקרן הארנונה, וכעת היא המרוויחה המרכזית ממנה

מבדיקת גלובס עולה כי עיריית תל אביב־יפו, שהתנגדה בחריפות לקרן הארנונה בעת הקמתה ואף העריכה כי תיפגע ממנה, דווקא נהנית ממנה בשלב זה: העירייה צפויה לקבל על שנת 2025 כ־30 מיליון שקל מהקרן ● מנגד, חיפה היא העיר הבולטת בצד המפסיד של המנגנון ● מי עוד ברשימה?