בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין במחוזי ובקשה לעיו מחדש, ובכך אישר העברת נכסים בשווי עשרות מיליונים של קשיש שנפטר לחברת הילדות שלו.
● קרב הירושה הוכרע: הבן יקבל מאות מיליונים
● המנוח הוריש את הדירה לחבר ולאחיינית, ולא לבן. מה קבע בית המשפט?
המנוח ואשתו היו נשואים עשרות שנים וחילקו את מקום מושבם בין ישראל וגרמניה. במהלך אותן שנים הם צברו נכסי נדל"ן רבים בשווי מיליונים. לא היו להם ילדים, וכלשון בית המשפט, הם "היו אמידים מבחינה כלכלית וחיו ברווחה".
תחילה, בשתי צוואות שונות הם מינו זה את זה כיורשים וקבעו כי כל אחד מהם יהיה זכאי לערוך צוואה חדשה כאשר האחר ילך לעולמו. מאוחר יותר האישה נפטרה, והקשיש יצר קשר עם חברת ילדות שלו בלטביה.
לאחר מספר חודשים ערך הקשיש צוואה בכתב-יד בשפה הרוסית, בה ציווה את כל רכושו ברחבי העולם לחברת הילדות שלו, וכחודש לאחר מכן הוא נפטר. הסוגיה הגיעה לבית המשפט, שנדרש להכריע האם הצוואה תקפה.
חברת הילדות של המנוח הגישה בקשה לקיום צוואה לצורך מימוש נכסיו בישראל, ובמסגרת הליך זה מונה מומחה לאיתור יורשים למנוח. מי שאותרו היו ילדיה של דודתו, ואלה לא היו בקשר עם המנוח.
בני הדודים של המנוח התנגדו לצוואה וטענו כי היא מזויפת, כי אין מדובר בצוואה משום שאין בה חתימה של המנוח, וכי הוא היה חסר כשירות קוגנטיבית לערוך את הצוואה. עוד נטען כי חברת הילדות של המנוח השפיעה עליו לערוך את הצוואה השפעה לא הוגנת שדינה ביטול הצוואה.
בית המשפט דחה את ההתנגדות ואישר את קיום הצוואה המעבירה את כל רכושו של המנוח לחברת הילדות שלו, אותה ייצגו עורכי הדין בעז קראוס ונועה בינדר-שטיינברג.

"כשכספי ירושה מופיעים, קרובי משפחה מתגלים"
מומחה לכתבי-יד מצא במסגרת ההליך כי המנוח הוא שכתב את הצוואה, ומומחה אחר מצא כי לא הייתה כל עדות לירידה קוגניטיבית אצל המנוח באותה עת, וכי הצוואה משקפת את רצונו החופשי.
בית משפט השלום דחה את טענות הזיוף וקיבל את המסקנות של המומחים. הוכח כי לאחר פטירת אשתו, נותר המנוח בודד, וחברת הילדות שלו הייתה היחידה שסייעה לו, טיפלה בו, אירחה לו לחברה ולאחר פטירתו אף דאגה לסידורי הלווייתו. מנגד, הוכח כי המתנגד לצוואה היה מנותק מהמנוח למעלה מ-40 שנים ולא ידע על מותו. בהקשר לכך בית המשפט ציין כי "כשכספי ירושה מופיעים, קרובי משפחה מתגלים".
גם בית המשפט המחוזי מצא כי הצוואה הייתה ערוכה כדין, ודחה את הערעור. על כך הוגשו בקשת רשות ערעור ובקשה לעיון נוסף מצד המתנגדים לצוואה, אשר נדחו על-ידי בית המשפט העליון, שקבע כי הסוגיה אינה מעוררת דיון עקרוני.
בכך תם סכסוך הירושה, וניתן פסק דין חלוט, המאשר העברת מיליונים מעיזבון הקשיש לחברת הילדות שלו ומותיר את קרובי משפחתו בלא כלום.




















