ההסכם המסתמן בין ארה"ב לאיראן עשוי להוות בוננזה כלכלית למדינה האסלאמית. בעוד שההסכם לא נחתם באופן סופי, וגורמים שונים מדליפים מידע סותר בחלקו על התנאים, שלושה סעיפים בהם דנו הצדדים עשויים לאושש את הכלכלה האיראנית - הסרת הסנקציות האירופאיות והאמריקאיות על מכירת נפט, הפשרת כספים איראנים שמוקפאים בבנקים בעולם, ויצירת קרן ענק אמריקאית כנגד הנזק שגרמה המלחמה לאיראן.
● פיוס עם אירופה? טראמפ מגיע לצרפת עם הסכם איראני על השולחן
● "ישראל עלולה למצוא עצמה מול איום חמור": מאחורי ההסכם עם איראן
סנקציות אירופיות
כ־20 מיליארד אירו
המרכיב הראשון שיכניס כספים לאיראן הוא הסרת הסנקציות על יצוא הנפט, שהיה עיקר הסחר בשווי עשרות מיליארדי אירו בשנה מול האיחוד האירופי בעבר.
מדינות אירופה, שהיו רוכשות מרכזיות של נפט איראני, צימצמו את ההיקפים בחדות כשהוחלו סנקציות גלובליות על טהראן בעשור האחרון, ואף חתכו את היצוא לאיראן של מוצרים שונים. אך כעת - אם ההסכם המסתמן יכלול ביטול של האיסורים הללו - הן עשויות לחדש את יחסי הסחר עם הרפובליקה האיסלאמית.
למעשה, עוד לפני ההסכם הנוכחי, סחר חופשי עם האיחוד האירופי הוא "הגזר" שבאמצעותו ניסו האירופים לשכנע את האיראנים לחתום על הסכם גרעין מחודש ומשופר בשנים האחרונות, אפילו ללא מעורבות אמריקאית.
הם הציגו לטהראן את הנתונים לגבי השלכות חתימה ההסכם ב־2015 (JCPOA). ההסכם "החיה" את הכלכלה האיראנית שאיימה לקרוס, אִפשר למדינה לייצא נפט, אִפשר למדינות אירופיות לייצא כלי רכב ומשאיות לרפובליקה האסלאמית (בין השאר) והזרים מיליארדי דולרים למדינה. בשנתיים שאחרי החתימה על ההסכם זינק הסחר בין איראן לבין מדינות האירופי לרמה של כ־20 מיליארד אירו בשנה, והיה במגמת צמיחה עד שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ פרש מההסכם ולמעשה "פוצץ" אותו.
אחרי קריסת ההסכם, ניסתה אירופה לכונן מנגנון עוקף דולר כדי להבטיח לאיראנים המשך סחר תמורת המשך אי־העשרת אורניום לרמה גבוהה ובלימה של תוכנית גרעין, אך נכשלה בכך.
כתוצאה מהסנקציות הגלובליות שהוטלו על איראן עם הגברת ההעשרה, הצטמצם הסחר בין אירופה לבין איראן לרמה של כ־3.7 מיליארד אירו בלבד בשנה שעברה. לפני המלחמה האחרונה בין ארה"ב וישראל לאיראן, איימו האירופים לחסל אפילו את הסחר הזה אם איראן לא תסכים לחתום על הסכם בנוגע לתוכניות הגרעין והטילים שלה. נכון לעכשיו, אם ארה"ב תוביל הסכם בנושא, האירופים יהנו מפירותיו, כמו גם הצד האיראני.
"אסור שלאיראן יהיה נשק אטומי לעולם", אמרו שרי החוץ של גרמניה, בריטניה, צרפת ואיטליה בהודעה משותפת שפורסמה בבוקר יום שני, "ואנו מוכנים לעבוד במשותף עם ארה"ב והוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית לשם כך". אם יתקבלו "צעדים מוכחים וניתנים לווידוא" על ידי איראן, נכתב בהודעה, "הרי שאנחנו מוכנים להסיר סנקציות רלוונטיות".
הפשרת כספים
24 מיליארד דולר
תחום אחר שהוזכר בתקשורת כחלק מההסכם האפשרי המתגבש הוא הפשרה של כספים איראניים המוקפאים בבנקים ברחבי העולם. הצד האמריקאי הכחיש, לפי דיווח באתר Axios, את האפשרות הזאת. טהראן, מנגד, טענה כי ההסכם המתגבש מאפשר הפשרת 24 מיליארד דולר בכספים איראניים שהוקפאו, חלקם עוד מימי המהפכה האיסלמית, בתוך תקופת המשא ומתן המקיפה בין הצדדים, שתימשך עד 60 יום.
הסכום הכולל של של נכסים איראניים קפואים על פי הערכות ברחבי העולם עומד על כ־100 מיליארד דולר.
חלק לא קטן ממנו נמצא במדינות המפרץ הפרסי והמזרח התיכון. חלקם נמצאים בחשבונות מוקפאים בטורקיה, שמאז 2019 התמודדה עם פרשה חמורה. באותה השנה, חוקרים פדרלים מצאו כי האקלבנק סייע להעברות איראניות חשאיות בסך כ־20 מיליארד דולר.
בקטאר, אחת המתווכות בהסכם, ממתינים לאיראן 6 מיליארד דולר. ב־2023, הועבר למדינה כסף שהוחזק בבנקים בקוריאה הדרומית, כחלק מהיערכות לשחרור חמישה אזרחים אמריקאים ממעצר ברפובליקה האסלאמית. הכסף היה צריך לעבור לאיראן, אלא שפרוץ מלחמת חרבות ברזל שיבש את התוכניות, והסכום נותר בדוחא.
במפרץ, המדינה המובילה בהחזקת נכספים, היא דווקא איחוד האמירויות - ידידתה של ישראל.
לפני ימים ספורים פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס חשיפה, מפי ארבעה מקורות שונים, כי איחוד האמירויות הסכימה להפשיר מיליארדי דולרים לאיראן, במטרה להפסיק את מתקפותיה נגדה. שני מקורות טענו כי אבו דאבי הסכימה להעברת 10 מיליארד דולר למשטר האייתוללות וששלושה מיליארד מתוכם כבר הועברו, ואילו שני מקורות אחרים אמרו שהסכום המופשר המיועד הוא בכלל 20 מיליארד דולר. את הדיווח הכחישו האמירותים בתוקף.
בהקשר האירופי, טהראן מנסה בשנים האחרונות להשיב סכום של כ־1.6 מיליארד אירו שהוקפאו על ידי המוסד הפיננסי האירופי Clearstream (שממוקם בלוקסמבורג ושייך לחברת הבורסה הגרמנית), ללא הצלחה יתרה.
מדובר באחזקות של הבנק המרכזי האיראני שהוקפאו ב־2008 בשל פסיקת בית משפט אמריקאי בנוגע לפיצוי משפחות קורבנות הפיגועים בבסיס חיל הנחתים האמריקאי ובשגרירות ארה"ב בביירות ב־1983. עתירה של האיראנים לבית משפט גרמני בנושא הפשרת הכספים נדחתה ב־2018.
עם זאת, בשל הנסיבות המשפטיות, קשה לדמיין כי הכספים הללו יופשרו במסגרת הסכם אפשרי. בינתיים, היבשת מחכה בציפייה דרוכה לראות אם המלחמה באיראן תסתיים השבוע בהסכם בין הצדדים, ומה יהיו ההשלכות הכלכליות עליה.
מחירי האנרגיה המזנקים החמירו את המצב הכלכלי ביבשת, הביאו לזינוק באינפלציה והובילו ממשלות להעמיק את הגירעונות כדי להגן על התושבים מפני עליות המחירים. הם גם הובילו את הבנק המרכזי האירופי להסס בנוגע להחלטות ריבית, מחשש שהאינפלציה תשוב ותעלה.
קרן פיצויים
300 מיליארד דולר
בנוסף לשאר ההטבות הכלכליות, בסוכנות הידיעות מהר, המזוהה עם השלטון באיראן, פורסמה ביום א' טיוטה לא מאומתת, על ההסכם עליו יחתמו ארה"ב ואיראן.
על פי הדיווח, עוד לפני ה־60 יום בהם שתי המדינות יישבו לדון בפרטי ההסכם, איראן דורשת שארצות הברית ובעלות בריתה יציגו תוכניות שיקום בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר למדינה האסלמית.
