"כולם מחפשים בכתבות ובטיקטוק איזו מניה לקנות, אבל אני אומר היום למשקיעים שיותר חשוב להסתכל על התיק מלמעלה", מספר חיים בוטנרו, מנהל מרכזי ההשקעות בבנק הבינלאומי. "בעקבות העליות בשנים האחרונות אנשים מחזיקים היום 70%־80% מהרכיב המנייתי בטכנולוגיה, כי כולם מחזיקים ב־S&P ובנאסד"ק, וגם שבבים ואת הענקיות כמו אנבידיה, גוגל ומיקרוסופט. אבל ברמות מחירים כאלה זה כבר מסוכן, וצריך לחזור ולפזר את החשיפה לסקטורים נוספים", הוא מזהיר.
● מייסד קבוצת הפיננסים מציג: הטוויסט בעלילה, הטעות הגדולה והתחזית להמשך השנה
● מור ומיטב סוגרים את טבלת התשואות במאי. ומי מככבים?
לפני שנה וחצי, זמן קצר לאחר מבצע הביפרים מול חיזבאללה, בוטנרו דייק בהמלצה שלו בשיחה עם גלובס, כשהמליץ אז להשקיע יותר בשוק המקומי, וספציפית במניות הבנקים והביטוח. הוא העריך שבורסת ת"א תביס את וול סטריט, וצדק בגדול. מדד ת"א 125 זינק מאז ב־75%, מניות הבנקים ב־50% ואלה של הביטוח התעופפו בכמעט 200%. לשם השוואה, מדד S&P 500 עלה ב־30% באותו זמן והנאסד"ק בקרוב ל־40%.
אלא שכעת הוא חושב אחרת לגמרי: "סקטור הביטוח יקר מדי ולא כדאי להשקיע בו. מרכיב גדול מהעלייה נבע מהתקן החשבונאי החדש IFRS17, שמאפשר להכיר ברווחי שיערוך מוקדם יותר. אבל לא כל שנה תהיה קפיצה כזו", הוא מדגיש. "בנוסף, מניות הביטוח הגיעו לרמות מחירים ומכפילים מאוד גבוהות. אני מעריך שמדד ת"א 125 ינצח את מדד הביטוח שנה קדימה".
ובחזרה למאקרו, בוטנרו מעריך כי "הריבית בישראל תרד ברבע אחוז בהחלטה של בנק ישראל בחודש הבא. במבט לכלל השנה הקרובה, אני חושב שהריבית תרד ב־0.75% - יותר מצפי השוק לירידה של חצי אחוז. זאת למרות שהריבית באירופה עלתה ובארה"ב היא צפויה לעלות או להישאר במקום. הנגיד אמיר ירון לא יוריד ב'מכה אחת' כי יש עדיין אי ודאות והוא איש אחראי, אבל הפוטנציאל קיים". זאת לדעתו בעיקר לנוכח "ההסכם בין ארה"ב לאיראן שמוריד את הלהבות. זה מקרר את האינפלציה ורואים את הנפילה במחירי הנפט לאזורי ה־80 דולר לחבית. השווקים רואים שהנשיא טראמפ לקח אחריות על האירועים, כך שאם ההסכם יחזיק הרי שפתיחת מצרי הורמוז תשחרר גם את הלחץ על האינפלציה בעולם קדימה".
בניגוד לישראל, "בארה"ב הריבית תישאר כפי שהיא או תעלה, כי הנתונים הכלכליים לא מאפשרים להורידה כרגע (האינפלציה זינקה ל־4.2%, שיא של 3 שנים, נ"א), למרות שטראמפ היה רוצה".
באשר לשער דולר, בוטנרו מציין כי "יש זרימה של מט"ח לכיוון ישראל, גם בגלל הסכמי הגז מול מצרים וירדן. לכן אני מעריך שהדולר ינוע בתקופה הקרובה סביב ה־2.8־2.9 ועד ל־3 שקלים. הדבר היחיד שיכול להקפיץ אותו הוא אם הבורסות בארה"ב ירדו בצורה חזקה, או אירועים ביטחוניים".
גם מניות בפולין והונגריה
כשאנחנו מבקשים מבוטנרו לבנות תיק השקעות, הוא מציע למשקיע סולידי להוריד מעט חשיפה למניות ביחס לתיק שהציע לפני שנה וחצי, "אחרי העליות הגדולות ורמות המכפילים. אני לא רואה את המדדים בוול סטריט עושים כעת תשואה דו־ספרתית גבוהה". אולם למשקיע אגרסיבי יותר הוא מציע לא לשנות את החשיפה למניות, בהערכה שעד סוף השנה בורסות ניו יורק "ימשיכו לעלות ב־7%־10%. באמצע תהיה תנודתיות בשל בחירות האמצע לקונגרס האמריקאי, אבל נראה המשך כיוון חיובי למעלה".
למשקיע סולידי הוא מציע תיק של 7.5% מניות בישראל, 7.5% מניות בארה"ב, 40% לאג"ח ממשלת ישראל, 20% לאג"ח קונצרניות בישראל "כי המרווחים מאוד נמוכים ואין פרמיית סיכון. אפשר לנסות לקבל את התשואה דרך הארכת מח"מ בחלק השקלי, שכן האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה היא 1.5%־1.6%". עוד הוא מקצה 15% לאג"ח בחו"ל ו־10% לפיקדון או קרן כספית.
בוטנרו עד כדי כך מעדיף להאריך את המח"מ (משך חיים ממוצע) באג"ח בשל הצפי לרווחי הון בעקבות ירידת הריבית שהוא צופה, שהוא מציע כעת "ללכת על מח"מ של 5 שנים למי שממש חושש. מי שיותר ספקולנט שיילך על עשור ואפילו 12־13 שנים, כי הנגיד יוריד את הריבית".
למשקיע אגרסיבי הוא מציע חשיפה של 25% למניות בישראל, 25% מניות בארה"ב, 5% מניות בשווקים מתפתחים "באמצעות קרן סל EEM על כל השווקים הללו". הוא מסביר ש"כולם מתלהבים מטייוואן ודרום קוריאה בגלל חברות השבבים, אך יש שם תלות מסוכנת במניה בודדת (TSMC וסמסונג בהתאמה). מנגד, חברות הטכנולוגיה בסין זולות בחצי מבארה"ב. וגם בהודו יש אוכלוסיה צעירה דוברת אנגלית ויש פוטנציאל". הוא אפילו מציע להקצות 1% מהרכיב הזה לשוקי פולין והונגריה (ביחד). עוד 5% הוא מציע להשקיע דרך קרנות גידור בנאמנות. בחלק המאזן הוא מציע להקצות 20% לאג"ח ממשלת ישראל, 10% לאג"ח קונצרניות בישראל ו־10% לקונצרניות בחו"ל.
בנקים ותשתיות בישראל
באשר לסקטורים, בישראל הוא מציע להתמקד בעיקר במדדי ת"א 90 ות"א 125 ולחזק עם הגדלת חשיפה למניות הבנקים, ש"נמצאים בתשואה שלילית מתחילת השנה. מכפיל ההון שלהם הוא 1.05־1.5, וביחד עם תשואת הדיבידנד שהם מניבים הבנקים מעניינים להשקעה". עוד הוא מציע להיחשף לתשתיות בישראל, כי "יש פה הרבה דברים שצריך לשקם ולשפר - הכבישים, אזורי הצפון והדרום. אם הריבית תרד זה ידחוף קדימה". עוד הצעה היא לבנות חשיפה הדרגתית לסקטור הנדל"ן, שכן "חרף החששות כיום, הפוטנציאל קדימה קיים".
באשר לחו"ל, בוטנרו מציע להיחשף לסקטור השבבים "למרות העלייה במניות. החברות לא מצליחות לספק את כל הסחורה (את הביקוש הקיים)", כמו גם לחברות התשתיות והולכת החשמל בעולם: "עד 2030 יצטרכו פי 2 אנרגיה מהיום". המלצה נוספת היא על התעשיות הביטחוניות והחלל (XAR), ש"מניותיהן בעולם ירדו מתחילת השנה בצורה משמעותית ורמות המכפילים והמחירים מעניינות".
סקטור משמעותי נוסף שהוא בוחר להמליץ עליו הוא הבריאות (XLV) ש"לא נתן שום תשואה בשנים האחרונות אבל ה־AI נכנס לשם ויקצר את כל התהליכים". מנגד הוא מציע להתרחק מענף האנרגיה המסורתית, בגלל הירידה במחירי הנפט עם סיום המלחמה באיראן, וגם מענף הנדל"ן בארה"ב.
לחיים בוטנרו ולבנק הבינלאומי אין כל עניין אישי בקשר לניירות הערך המוזכרים בכתבה, ואין באמור בכתבה משום תחליף לייעוץ אישי לכל אדם.
