נשבר שיא היקף הגיוס לחברת ביומד. מה זה אומר על כיוון השוק?
בעוד רוב העולם היה מרוכז בהנפקת המיליארדים של SpaceX, שברה בשבוע שעבר חברת Parabalis את שיא הגיוס עבור חברת ביוטק, עם סכום של 670 מיליון דולר לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר.
● "יש לנו משתמשים שלא דיברו בטלפון 40 שנה": החברה שהפכה תמלול לחירשים למכונת מזומנים
● מנכ"ל טבע לשעבר: "בסיס הביוטק בארה"ב קורס. ישראל צריכה חלופות"
פרבליס נטלה את הבכורה מחברת הטיפול בהשמנה Kailera, שהחזיקה בכתר מאפריל האחרון, עם גיוס של 625 מיליון דולר. עד אז השיא נשמר מ-2018, אז גייסה מודרנה 604 מיליון דולר בהנפקתה הראשונה.
פרבליס הוקמה ב-2017, ויתרה על הנפקה בגל המסעיר של 2020, שרדה את השנים השחונות' והיא מגיעה לבורסה כאשר התרופה שלה במנגנון חדשני לסרטן כבר מוכנה לשלב III של הניסויים.
בחודשים האחרונים נערכו מספר הנפקות גדולות. Avalyn Pharma, מתחום התרופות בשאיפה, גייסה 300 מיליון דולר; Seaport Therapeutics בהובלת הישראלית-אמריקאית דפנה זוהר, המפתחת תרופות לדיכאון, גייסה 225 מיליון דולר; וחברת Odyssey Therapeutics, בתחום המחלות הדלקתיות, גייסה 304 מיליון דולר. כמעט כל הנפקות החודשים האחרונות נסגרו בביקושי יתר והניבו עד כה תשואה חיובית.
ההנפקות מגיעות על רקע סביבת ריבית נוחה יחסית, ולמרות הכאוס במוסדות האמריקאים הרלוונטיים לתחום, למשל ה-FDA. מספר חברות "הבשילו" בחמש השנים הקשות, בהן היה חלון ההנפקות סגור יחסית לחברות בשלב הניסויים הקליניים, אחרי הקורונה. תחום הביומד נסק עם המגפה וצלל אחריה, ו"תקע" ללא מקורות מימון חברות שהיו בשלב ראשוני של הניסויים, מה שהוביל לפשיטות רגל, פיטורים וירידות נוספות וחוסר עניין בחברות בשלבים מוקדמים.
בחצי השנה האחרונה לערך המגמה משתנה. גל מיזוגים ורכישות, שוק תרופות ההשמנה שהופיע פתאום וההתרחקות מהאירוע הכואב של הירידות, הובילו לעניין מחודש בחברות סביב שלב II-III של הניסויים הקליניים, כלומר לשוק שוב יש תיאבון להימורים בגבולות הסביר. בתור להנפקה מחכות מספר חברות בפרופיל דומה, ששרדו את השנים השחונות, וכעת יש להן נכסים מתקדמים יחסית.
בכתבה לאתר Fierce Pharma, אמר המשקיע מאט ליין מ-Milestone Advisors Founder כי היקפי הגיוס המבוקשים בעצמם יוצרים עניין, כי עם גיוס כזה, חברה שתצליח בניסויים יכולה להגיע עד השוק ולהישאר עצמאית. המשקיעים רואים סיכוי קטן אך מסקרן להיות מראשוני המשקיעים באמג'ן או הביוג'ן הבאה.
למרות הכול, נרשם גם כישלון השבוע, כאשר חברת Summit ויתרה על הנפקה שנייה בהיקף של 500 מיליון דולר. ההנפקה הגיעה אחרי שהחברה פרסמה תוצאות טובות לכאורה מניסוי קליני מתקדם במוצר שלה לטיפול בסרטן, אך כנראה שהיא התרשמה שהשוק מקבל את התוצאות ברגשות מעורבים. התוצאה מרמזת כי המשקיעים עדיין סלקטיביים.
מגזין "נייצ'ר ביוטכנולוגיה" מקדיש מאמר לזרוע המסחור החדשה של מכון ויצמן
מכון ויצמן בחר לא לחתום מול האוצר ו-ות"ת על הסכם תמריצים לחברות מסחור שהוכרז אתמול, אך זה לא אומר שהוא שוקט על השמרים בתחום המסחור. ב-2021 הקים המכון את היחידה "בינה", המהווה שכבה מקדימה לפעילות המסחור של חברת "ידע". לאחרונה פרסם מגזין "Nature biotechnology" מאמר שכתבו ראשי היחידה והסבירו את הסיבות להקמתה, את אופן פעילותה ואת הצלחותיה.
ד"ר שרון פיירמן, ראש היחידה, מסבירה כי בינה הוקמה בעקבות ההבנה כי רוב הפטנטים שבידי "ידע" פותחו על-ידי מספר קטן של חוקרים במכון. אז היכן השאר? נראה כי רוב החוקרים צריכים עוד עזרה כדי שהמצאותיהם יגיעו לבשלות.
היחידה מאתרת חוקרים עם פיתוחים שעשויים להיות יישומיים ומחברת אותם עם מנטורים מעולמות הון הסיכון או התעשייה, שלפעמים נותנים גם מימון. עד היום תמכה התוכנית ב-80 פרויקטים, מהם 20 הגיעו להוכחת היתכנות, ו-11 כבר מוסחרו.
במסגרת התוכנית נוצרו כבר חיבורים ייחודיים, למשל חוקר בתחום הנדסה גנטית של עצי הצפצפה חובר עם יועץ אשר הנחה אותו לגבי שימושים של העץ בתעשיית הנייר. במקרה אחר נוצר דרך היחידה חיבור בין הידרולוג שמומחה לניקוז נוזלים מהאדמה עם חוקר שהתעניין ליישם את הגישה עבור טיפול בבלוטות הלימפה. החברה שהוקמה על בסיס החיבור כבר גייסה גיוס ראשוני.
"בינה" כוללת גם תוכנית מלגות שניתנת לסטודנטים, במסגרתה הם מוכשרים להיות "אנליסטים" של השוק בתחום בו הם עושים את התואר המחקרי שלהם, וכך נוצר מודיעין בתוך המכון, לגבי היכן ישנם פיתוחים המתאימים לצרכים מסחריים.
תוכנית נוספת, בשיתוף-פעולה עם בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בקולורדו, נותנת הכשרה לחוקרים שאינם במסלול לפרופסורה, להכשיר אותם לקדם את הפעילות היישומית של המעבדה בה הם חברים.
גיוס של 6.5 מיליון דולר לחברה המשפרת שינה באמצעות חוש הריח
חברת Kimba.Ai הודיעה על גיוס של 6.5 מיליון דולר לטיפול בהפרעות שינה באמצעות פרוטוקול ריחות המשתנה לאורך הלילה, בתגובה לסימנים הפיזיולוגיים של המטופל, המנוטרים באמצעות מערכת חיישנים לבישה.
החברה הוקמה על-ידי בן פוקסברונר, לוחם יחידת עוקץ שנפצע וסבל מפוסט-טראומה ונדודי שינה, אשר גם מנהל את החברה, יחד עם גבי בק, איתו למד בתואר בהנדסה ביו-מכנית באוניברסיטת תל אביב. השניים חקרו את הממשק בין ריח והפרעות שינה ופיתחו את המערכת, הנקראת קימבה, על שם כלבתו של פוקסברונר שנפצעה יחד איתו, הצילה את חייו ולא שרדה.
בניסוי שערכה החברה בהובלת פרופ' פרץ לביא מהטכניון וד"ר ענת ארזי מהאוניברסיטה העברית, נמצא שיפור של 21% בתפקוד הקוגניטיבי של המשתמשים בלילה אחרי הפעלת גרוי הריח, ו-86% דיווחו כי השינה שלהם השתפרה. כעת מבצעת החברה מחקרים נוספים. המוצר נפתח להזמנה מוקדמת בארה"ב, במחיר של 299 דולר.
את הגיוס הובילו קרן Selva Ventures, בהשתתפות Resolute Ventures , Able Partners , Barrel Ventures , Palette Ventures , Supermoon Capital , Air Ventures , Beyond 22 ו- Fresh Fund של זכי ג'מאל ז"ל, אשר היו המשקיעים הראשונים בחברה.
האגודה לסיסטיק פיברוזיס משקיעה 13 מיליון דולר בספלייסנס
חברת ספלייסנס (SpliSense), המפתחת טיפולים מבוססי RNA למחלות ריאה, קיבלה מימון של 13 מיליון דולר מאגודת הסיסטיק פיברוזיס, עבור תרופה המיועדת לתת-קבוצה של החולים במחלה. ההשקעה מגיעה בעקבות תוצאות חיוביות בניסוי יעילות ראשוני, שלב IIa, במסגרתו הודגם שיפור בתפקודי הריאה של כ-70% מהמטופלים. הניסוי ממשיך להתנהל בארה"ב, ותוצאות מלאות יתפרסמו במחצית השנייה של 2027.
עמותת הסיסטיק פיברוזיס פועלת במודל של "הון סיכון פילנתרופי", במסגרתו היא לא רק מקדמת מחקר אלא גם משקיעה בחברות בתחומה. קיימות כבר כמה דוגמאות, כמו התרופה Kalydeco של חברת וורטקס, שקיבלה מימון משמעותי בתהליך הפיתוח שלה מעמותת ה-CF, שבלעדיו כנראה לא הייתה צולחת את שלב הפיתוח, והיום נמצאת בשוק והכנסותיה בשיא הגיעו לכחצי מיליארד דולר בשנה.
ספלייסנס היא חברת ביוטכנולוגיה שמתמקדת בפיתוח תרופות בשאיפה מבוססות RNA למחלות ריאה.
תוצאות טובות לנקטין הישראלית בניסוי שלב I
חברת נקטין, המפתחת נוגדן לטיפול בסרטן, הראתה תוצאות טובות בשימוש במוצר בשילוב עם התרופה קייטרודה של חברת מרק האמריקאית, במגוון של גידולים מוצקים.
המוצר נמצא כבטוח לשימוש ונסבל על-ידי המטופלים, ונרשמה תגובה חלקית של הגידול, בחולים שהגיעו לניסוי במצב קשה ואחרי כישלון של טיפולים קודמים, כאשר חלקם היו יציבים לאחר 24 חודשי טיפול. כעת תיכנסד החברה לשלב II של הניסויים.
מענק הורייזון לכללית
תוכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי, הורייזון, תעניק 8 מיליון אירו למאגד חיזוי מגפות באמצעות בינה מלאכותית בו שותפה שירותי בריאות כללית.
תוכנית הורייזון היא אחד ממקורות המענקים המובילים למדע הישראלי, ובמאי 2025 היה חשש כי ישראל תודח מהתוכנית בעקבות המלחמה עם עזה. עם סיום המלחמה החשש הזה פחת, אך עדיין ניכר היסוס של גורמים אירופאים לשתף חוקרים ישראלים במאגדים המחפשים מימון מן התוכנית. כעת בכל זאת הוזמנה כללית להשתתף במאגד הנוכחי, שקיבל את המימון של 8 מיליון אירו, הנחשב גבוה יחסית.
שותפים נוספים בפרויקט הם ארגון הבריאות העולמי, אוניברסיטת אוקספורד וגופי מחקר ותעשייה מובילים נוספים.
כללית הדגימה בתקופת הקורונה כי יש לה את המידע הדרוש ואת המומחיות בתחום ה-AI כדי לפתח מודלים לחיזוי מגפות, ומחקריה בתחום אף השפיעו על מדיניות עולמית לגבי הקורונה.
