גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

פרויקט הנדל"ן בשווי 5 מיליארד דולר של ג'ארד קושנר נתקל במציאות האלבנית

פרויקט אתר נופש יוקרתי באלבניה מצית את "מהפכת הפלמינגו", מעורר חקירה רשמית ואזהרה מצד האיחוד האירופי

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon
ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

במשך יותר משלוש שנים ג'ארד קושנר פועל להקים שורה של בתי מלון ואתרי נופש יוקרתיים בפינה של מזרח אירופה שבדרך כלל אינה מושכת משקיעים אמריקאים.
זה לא הולך טוב.

בשבועיים האחרונים הפך אחד המיזמים שקושנר מקדם באלבניה, באתר חוף המוגן מבחינה סביבתית, לסוגיה פוליטית נפיצה במדינה. אלפי מפגינים יוצאים מדי יום לרחובות, הגוף האלבני למאבק בשחיתות ובפשיעה מאורגנת פתח בחקירה בנוגע לעסקאות מקרקעין באזור, ואפילו הנציבות האירופית הביעה בפני אלבניה את דאגתה בקשר לפרויקט. הדבר עורר חשש כי הוא עלול לפגוע במאמצי המדינה להצטרף לאיחוד האירופי.

לילה במופע הלחימה האולטימטיבי של טראמפ בבית הלבן
החברה הישראלית שתבנה את חוות השרתים הראשונה באלבניה

ברחובות הבירה טירנה, הפרויקט הפך לסמל עבור מפגינים המבקשים להביע מחאה על ריכוז כוח בלתי מרוסן, פגיעה בסביבה ותנופת הבנייה במדינה. המחאה הציבה את ראש ממשלת אלבניה, אדי ראמה, בעמדת מגננה. ראמה מתחייב, באופן כמעט יום יומי, להמשיך לקדם את המיזם בהופעות פומביות וטוען כי פרויקט היוקרה צפוי להעניק דחיפה כלכלית למדינה הנמנית עם העניות באירופה.

אשר אבחסרה, אחד משותפיו של קושנר המוביל את הפרויקט, אמר בריאיון כי הוא מכבד את זכותם של האלבנים למחות. לדבריו, טענות רבות שהועלו כנגד המיזם נשמעו עוד לפני שהחברה פרסמה פרטים על מה שבכוונתה לבנות במקום.

"נקיים שיח ודיאלוג עם הציבור", אמר אבחסרה. "אנחנו מחויבים ליצור מקום, שלדעתי לא יהיה רק יפה, אלא גם מקום שאנשים ייהנו להיות בו."

הפרשה הנוכחית מזכירה במובנים רבים את חוויותיו של קושנר בסרביה בסוף השנה שעברה. שם הוא ניסה להקים מלון במיתוג טראמפ באתר בבלגרד, שהופצץ בעבר בידי נאט"ו. בעקבות זאת, נפתחה חקירה מיוחדת בנוגע לאישורים ממשלתיים שניתנו בהליך מזורז. המחאות התגברו, וקושנר נסוג מהפרויקט.

בעוד שעסקיה המתרחבים של משפחת טראמפ - החל מחברות קריפטו ויצרניות רחפנים ועד לחברה העוסקת בהיתוך גרעיני - כמעט שלא נתקלו בהתנגדות בקונגרס האמריקאי, פרויקטי הנדל"ן של קושנר הצליחו להפוך לסוגיה נפיצה במדינות הבלקן.

הפרויקטים באלבניה ובסרביה הפכו למוקדי מחאה עבור מבקרים. אלה מונים שורה ארוכה של תסכולים וטענות, החוצים את קווי השבר הפוליטיים המסורתיים. דרישות המפגינים באלבניה מגוונות: החל מעצירת הפרויקט, דרך ביטול החוק המתיר בנייה באזורים מוגנים, ועד למאבק בשחיתות.

מהפכת הפלמינגו

"מחאות הן עניין נפוץ כאן, אבל המחאה הזאת שונה", אמר פרד אברהמס, מחבר הספר "אלבניה המודרנית", העוסק בשינוי שחל במדינה מאז הקומוניזם. לדבריו, המחאה אינה נובעת מהשתייכות פוליטית. "זו המחאה האזרחית הגדולה והמשמעותית ביותר מאז נפילת הקומוניזם", הוסיף.

כריסטינה ג'יבלי, מהנדסת סביבה בת 30 שהשתתפה בצעדה בטירנה בשבוע שעבר, אמרה כי הציבור מותש מהתמודדות עם תשתיות לקויות, מערכת הבריאות, מערכת החינוך ובעיות נוספות. "ואז את שומעת את ראש הממשלה מדבר על אתרי נופש ב־4 מיליארד אירו", אמרה. "זה לא טירוף?"

פרויקט הנדל"ן באלבניה, המקושר לקושנר, כולל תוכניות להקמת בתי מלון, וילות ומבנים נוספים לאורך רצועת חוף מרהיבה בכפר זברנץ. לגונה בחצי האי הצר הזה משמשת מקור מזון לציפורי פלמינגו - המפגינים מכנים את המחאה "מהפכת הפלמינגו" - וכבשים רועות בסמוך לתושבים המקומיים המתרחצים בים.

מדובר באחד משני מרכיביו של פרויקט פיתוח בהיקף של 5 מיליארד דולר שמקדמים קושנר ושותפיו, ואשר צפוי להיות אחת מההשקעות הזרות הגדולות ביותר בתולדות המדינה. המרכיב השני הוא האי סאזאן, לשעבר בסיס צבאי, שבו מתוכנן לקום אתר נופש אולטרה־יוקרתי מעבר למפרץ, מול זברנץ.

בצירוף מקרים מביך מבחינת היזמים, פודקאסט בהשתתפות איוונקה טראמפ פורסם בדיוק בזמן שהמחאות צברו תאוצה. בפודקאסט טראמפ שיבחה את פרויקט סאזאן וכינתה אותו "אי פרטי". היא אף הוסיפה: "יש לנו שמונה קילומטרים של קו חוף" בזברנץ.

''מחאת הפלמינגו'' באלבניה / צילום: ap, Hameraldi Agolli

אף שקושנר ושותפיו פועלים לקידום הבנייה בחצי האי כבר יותר משנתיים, הפרויקט פרץ לתודעה הציבורית רק בשבוע שעבר, לאחר שקבוצת הפיתוח הקיפה את האתר בגדרות ובגלילי תיל. זמן קצר לאחר מכן, תושבים מקומיים ומפגינים שהגיעו למקום התעמתו עם מאבטחים פרטיים, וסרטון שבו נראה אדם נדחף בכוח ונגרר על הקרקע בידי המאבטחים הופץ במהירות ברשתות החברתיות.

אבחסרה, שותפו של קושנר, תיאר את הסרטון כ"מזעזע" ואמר כי הצבת הגדר הייתה החלטה שגויה. לדבריו, האחריות להחלטה מוטלת על קבלן חיצוני, שבשמו הוא סירב לנקוב. הוא ציין כי מאז שקושנר החל לעסוק ביוזמות של ממשל טראמפ לקידום הסכמי שלום במזרח התיכון, מעורבותו בפרויקט הייתה מוגבלת. לדבריו, הוא עובד כיום בעיקר מול משפחת אל־ח'יאט מקטאר, המשקיעה בשני הפרויקטים באלבניה.

קושנר סירב להגיב.

מאבקים משפטיים ארוכי שנים על זכויות הבעלות בקרקע

קושנר, שניהל את חברת הנדל"ן המשפחתית שלו לפני שהצטרף לממשל טראמפ הראשון, פנה לעולם ההשקעות הפרטיות זמן קצר לאחר שטראמפ עזב את הבית הלבן. בתחילת הדרך גייס יותר מ־3 מיליארד דולר, רובם מקרנות עושר ריבוניות ומבני משפחות מלוכה בערב הסעודית, קטאר ואיחוד האמירויות.

במקביל החל לשוב לעסקי הנדל"ן, וקיבל את ברכתם של מנהיגי סרביה ואלבניה לפיתוח מיזמים על מטה הצבא לשעבר בבלגרד והאי סאזאן, שהם קרקעות בבעלות ציבורית. מבקרי המהלכים טענו כי שתי המדינות ניסו לרכוש את אהדתו של הנשיא טראמפ, טענה ששני המנהיגים מכחישים. קושנר מצדו אמר כי שותפיו העסקיים אינם צריכים לצפות לדבר בתמורה מהממשל האמריקאי.

קושנר אמר בעבר כי הוא זיהה הזדמנות בבלגרד, שם יזמי נדל"ן מקומיים נהנים מביקוש גובר בשנים האחרונות. הוא התרשם מהגידול בתיירות באלבניה ומהמחסור בתשתיות מלונאות יוקרתיות, כדוגמת אלה הקיימות במדינות השכנות לאורך החוף, ובהן יוון ומונטנגרו.

הזדמן לו לשוחח עם ראש ממשלת אלבניה אדי ראמה במהלך הפלגה מול חופי המדינה, ובהמשך נפגש עמו שוב בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שם הביע את רצונו להשקיע במדינה. התעניינותו התקבלה בזרועות פתוחות. ראמה פועל כבר שנים למצב את אלבניה כיעד לתיירות יוקרה, ענף שלדבריו מייצר מקומות עבודה רבים יותר מענף המלונאות ברמת הביניים.

בעת שקושנר ואבחסרה החלו לנהל מגעים עם הממשלה בנוגע לפיתוח האי סאזאן, אבחסרה החל לבחון גם את האפשרויות בזברנץ. בשיתוף עם משפחת קסטרטי, אחת מן המשפחות בעלות העסקים הבולטות באלבניה - ששמה מתנוסס על תחנות דלק ברחבי המדינה - השניים גיבשו עסקה לרכישת קרקעות בחצי האי.

אלא שזברנץ התברר כסבך של מחלוקות בעלות על קרקע, תופעה נפוצה באלבניה. במהלך התקופה הקומוניסטית הולאמו נכסים ברחבי המדינה, ולאחר מכן התנהל תהליך סבוך של השבתם לבעלות פרטית. המאבקים המשפטיים סביב הבעלות על הקרקעות מעמיסים על בתי המשפט מזה שנים, ותיקים רבים מלווים בטענות לשחיתות ולזיוף מסמכי בעלות.

קבוצת הפיתוח רכשה את הקרקעות ממספר חברות ומשפחות אמידות שטענו לבעלות עליהן. כעת הגוף האלבני למאבק בשחיתות ובפשיעה מאורגנת בוחן את העברות הבעלות שבוצעו באתר.

אבחסרה אמר כי היזמים רכשו את הקרקעות "ברכישה מלאה וישירה" כבר לפני חודשים. דובר מטעם היזמים מסר כי איש מהם לא קיבל פנייה מטעם התביעה. דוברת מטעם משרד התובע טענה כי הם אינם חוקרים את קבוצת היזמות.

אלא שרשימה ארוכה של תושבים מקומיים ואנשים נוספים טוענים כי הקרקע למעשה שייכת להם, ורבים מהם מנהלים מאבקים משפטיים עליה זה שנים.

אחד מהם הוא פטרק בליו, בן 61, שמנהל מאבק משפטי כבר יותר משני עשורים בניסיון להשיב לעצמו קרקע שלדבריו נרכשה בידי משפחתו בשנת 1933, ושימשה במשך השנים למרעה כבשים, פרדות וסוסים. אף שפסק דין משנת 2003 הכיר בבעלותה של משפחתו על הקרקע, הליכים משפטיים שנוהלו לאחר מכן הותירו אותה בשליטתם של בעלי קרקעות גדולים יותר.

"אני לא רוצה להקים אתר נופש", אמר בליו. "אני רק רוצה לקבל את הקרקע שלי בחזרה."

ביקורת חריפה ואזהרה מצד האיחוד האירופי

במשך שנים נאסר פיתוח באזור בשל מעמדו כאזור מוגן מבחינה סביבתית. אולם ב־2024 ממשלת אלבניה אישרה חוק המתיר הקמת מיזמי תיירות בדירוג של חמישה כוכבים ומעלה באזורים מוגנים ברחבי המדינה, מהלך המשתלב באסטרטגיית התיירות שמקדם ראש הממשלה.

כעת תקנות הגנת הסביבה של אלבניה נתונות לביקורת חריפה מצד האיחוד האירופי, הבוחן כבר שנים את צירופה של המדינה לארגון. בשבוע שעבר אמר דובר הנציבות האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד, כי הנציבות "הביעה דאגה" הן בנוגע לפרויקט עצמו והן בנוגע להשפעות הסביבתיות של החוק האלבני, שנועד למשוך משקיעים גדולים. הוא אף הזהיר את ממשלת אלבניה מפני נקיטת צעדים שעלולים לפגוע במאמציה להצטרף לאיחוד האירופי.

פרויקט זברנץ עדיין נמצא בשלב התכנון. הגדרות וגלילי התיל כבר הוסרו, והיזמים עובדים כעת על הכנת תסקיר השפעה על הסביבה שיוגש לבחינת הרשויות. במקביל, הרשויות באלבניה טרם השלימו הסכם שיאפשר לקבוצה לפתח את האי סאזאן.

ראמז אל־ח'יאט, שמשפחתו משקיעה בפרויקט ופיתחה אתרי נופש באיים המלדיביים ובמקומות נוספים, אמר כי בסופו של דבר "האלבנים הם שיחליטו" אם הפרויקט ייצא לפועל, לאחר שייחשפו לפרטים נוספים עליו ולתועלות שהוא צפוי להביא.

"אם הם יחשבו שאין בפרויקט ערך, לא נבצע אותו", אמר. עם זאת, הוא אינו סבור שזה יקרה. "אני לא מודאג".

כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal . לינק לכתבה המקורית באנגלית.

עוד כתבות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בית ההשקעות הקטן שכבש את צמרת התשואות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הקרן שהניבה 266% בשלוש שנים, ואיזה סיכון אורב למוצר ההשקעה שהפך ללהיט ● 
המשקיע שמזהה סיכוי לקריסה של 35% במדד הפופולרי ● בלי סוכנים: בית ההשקעות הקטן שכובש את צמרת טבלת התשואות ● מנהל ההשקעות שבטוח: הסקטור הזה ייתן תשואה עודפת בשנים הבאות ● ה-SpaceX הבאה? שתי מניות חלל עם אפסייד של עד 61%

ליאת הר לב והילה קורח בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

המונדיאל מקפיץ את ההשקעה בפרסום ליותר מ–170 מיליון שקל, והפועלים לוקח את הדאבל

אחרי הפסקה של חודש, פרסומת של בנק הפועלים היא שוב הזכורה והאהובה ביותר - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● מבין הקמפיינים הקשורים למונדיאל בלט בדירוג הסרטון החדש של וולט עם דניאל פרץ

ד''ר זינגר במעבדה בטכניון / צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

אייס קפה עם אינסולין וחיסונים בבליעה: החוקר שמהנדס את העתיד בהשראת הגוף האנושי

מפגש מקרי במספרה שלח את ד"ר אסף זינגר להנדס ננו־חלקיקים בהשראת גוף האדם וחלב אם ● עם מיקרוסקופ במיליון אירו ומעבדה בטכניון שבה לדבריו "עושים קסמים, לא משוואות", הוא מפתח מנגנונים חדשניים להובלת תרופות דרך המעי או בהסנפה ישירות למוח - ומקווה להביא לפריצת דרך בטיפול בדלקות, בסרטן ובנזקים מוחיים קשים

גידול בקר בחוות / צילום: ap, Joshua A. Bickel

אימפריית הבקר שהתגלתה כהונאת פונזי ענקית

משקיעים והלוואות בנקאיות מימנו את עסקי הבקר של בריאן מקליין ש"שרף" את כל 170 מיליון הדולר שגייס ● אבל מאחורי כל זה הסתתר סוד גדול: רוב הבקר שכביכול גידל, כלל לא היה קיים

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

המודיעין האמריקני: ישראל צפויה לחתור תחת הסכם שלום בין ארצות הברית לאיראן

מג"ד 52 בשריון ו-3 לוחמים נוספים נפלו בקרב בדרום לבנון ● בתקרית נוספת במהלך הלילה: קצין במילואים נפצע קשה ● בלבנון מדווחים על לפחות 16 הרוגים בתקיפות צה"ל הלילה ● גורם ישראלי מאשר: נכנסנו להפסקת אש, אנחנו נשארים ברצועת הביטחון ואם יתקפו אותנו - נגיב ● עדכונים שוטפים

עמר בר אילן, אלון דרור, חמוטל מרידור וג'ייסון מני / צילום: יוסי אלטרמן

החברה שפרצה למגרש הביתי של הענקיות הביטחוניות

קלע, שלה מערכת שליטה ובקרה המחברת שחקנים שונים תחת פלטפורמה אחת, סירבה להצעת רכישה מאנדוריל האמריקאית ● המשקיעים כבר הצטרפו ● מקום 4 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

NoTraffic / צילום: הדר גולן

הרמזור החכם מישראל שנלחם בפקקים ברחובות ארה"ב

NoTraffic התחילה מהמתנה שרמזור בישראל יתחלף, והפכה לרשת הרמזורים החכמים הגדולה בארה"ב ● היא רצה קדימה עם קצב הכנסות שנתי של 30-50 מיליון דולר והמלצה חמה ממנכ"ל אנבידיה ● מקום 7 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

דונלד ומלאניה טראמפ בחגיגות יום הולדתו ה־80 / צילום: Reuters, Sipa USA

אביו הציל אותו מקריסה כלכלית שוב ושוב. אז למה טראמפ טוען שהוא התחיל מאפס?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: נשיא ארה"ב משווק את עצמו כמי שצמח מהלוואה צנועה, אבל הוא נזקק להרבה יותר מכך

בכמה זינקו מחירי השכירות החודש?

מה המשמעות של המונח החדש שמשתלט על וול סטריט? ● בכמה קרסה מניית אודיטי טק בשנה האחרונה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר גלי אינגבר / צילום: קובי אשכנזי

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה והחששות: "בועה מזהים רק אחרי פיצוץ"

שיחה עם ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה במכללה למינהל ● על ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של SpaceX ולמה היא חושבת שהיא עלולה להיחתך בחדות, האם לצד אנתרופיק ו־OpenAI מדובר בבועה, ואיך כל זה ישפיע על החסכונות שלנו

יוני בלוך / צילום: בן יוסטר

הפיטורים הגיעו גם לסטארט־אפ של הזמר יוני בלוך

חברת Eko, שפיתחה טכנולוגיית וידאו אינטראקטיבי, מפטרת עשרות עובדים, רובם מחוץ לישראל ● לפי גורמים, החברה נמצאת במצב פיננסי יציב, והמהלך נועד בין היתר להתאים את מבנה כוח האדם לעידן שבו חברות טכנולוגיה פועלות במבנה רזה יותר בזכות כלי בינה מלאכותית

הדמיית הפרויקט. 18 שנה ועוד לא התחילו לבנות / הדמיה: ישר אדריכלים

34 קומות ליד איכילוב: הפרויקט היוקרתי בתל אביב שנתקע במשך שנים מתקדם שלב

ועדת המשנה המקומית לתכנון ובנייה בת"א אישרה את הקמת מתחם 501, אחד משישה מתחמים בשטח ● בסך הכול ייבנו 1,434 דירות חדשות בשישה מגדלים

פורצי דרך ומתקדמים לגיוסי ענק: הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

זו השנה ה־20 שגלובס בוחר את הסטארט־אפים המבטיחים של ישראל: חברות ההייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ובאופק שלהן הנפקה לציבור ● הרשימה המלאה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ יכול להיות מרוצה? מה קורה במצרי הורמוז רגע אחרי ההסכם

חברת מחקר גלובלית מצאה כי כ-25 ספינות ומיכליות נפט חצו את המצר ● יחד עם זאת מדובר במספר נמוך משמעותית מהעבר ● ומה יקרה אחרי 60 יום?

המשקולת הכבדה באמת: עלויות המימון / צילום: Shutterstock

למה ירידה של 25% במחירי הקרקע מנבאת דווקא עלייה במחירי הדירות

הצניחה במדד הקרקעות נתפסת כאות לקריסה בשוק, אך שקלול עלויות המימון והביצוע מגלה מציאות הפוכה ● אחרי שהזינוק בתשומות, הריבית הגבוהה והתארכות הפרויקטים חנקו את הרווחיות - מחירי הקרקע צריכים להיחתך בעוד עשרות אחוזים כדי להשפיע על עלות הדירות

BYD ATTO 3 AWD / צילום: יח''צ

ביחס בין כוח וביצועים למחיר, לרכב הזה אין תחרות

הקרוס־אובר החשמלי הפופולרי BYD ATTO 3 AWD שומר על העיצוב המוכר והשימושיות המשפחתית אבל מגיע כעת בגרסת הנעה כפולה עוצמתית ב־165 אלף שקל ● יש בפלח מתחרים מרווחים יותר, אבל חובבי ריגושי התאוצה יתקשו למצוא אלטרנטיבה במחיר הזה

פיתה טיקו / צילום: לימור ארליכמן

הפודטראק בקיבוץ שמגיש פיתות שף חלומיות עם תכולה מפתיעה בכל יום

קטיף דובדבנים מול החרמון, שף שיוצר פיתות מופלאות בחורשה, יקב שמארח הופעות ומעיין שרק המקומיים מכירים ● יום ברמת הגולן

חיילי צה''ל בבופור / צילום: דובר צה''ל

במתחם המבוצר: מחבלי חיזבאללה נצורים מתחת לקרקע

צה"ל יישאר בשטחים שכבש בלבנון, משמרות המהפכה: סגרנו את הורמוז ● כוחות צה"ל פועלים סמוך לרכס עלי טאהר, שם נמצא אחד הבסיסים הגדולים והחשובים של חיזבאללה ● ארגון הטרור בנה באזור מתחם תת-קרקעי עצום, המשמש לפיקוד ושליטה - ומכיל מתקנים לירי רקטי • במהלך הלילה: חיזבאללה שיגר כ-50 רקטות לעבר הכוחות, צה"ל הגיב בירי לדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

פיפ''א הפריזה במחירים / צילום: Shutterstock

כך המונדיאל הגדול בתולדות פיפ"א הצית קיץ של מחירים מופרזים

פיפ"א ממנפת את העושר האמריקאי ואת הרחבת הטורניר כדי לגרוף 11 מיליארד דולר

חאווייר בארדם ב''פסגת הפחד''. שינוי בחרדות / צילום: באדיבות אפל טי.וי

3 הגרסאות ל"פסגת הפחד" חושפות שינוי עמוק ביחס לחוק

מהבורגנות התמימה של שנות ה־60, דרך הצביעות המוסרית של שנות ה־90 ועד לעידן שבו החוק, ההון והפשע מתערבבים זה בזה: שלוש הגרסאות של "פסגת הפחד" משקפות את השינוי העמוק ביחס החברה המערבית לשלטון החוק ולמעמד הבורגני