הבנק המרכזי של יפן העלה היום (ג') את הריבית לרמה הגבוהה ביותר מאז 1995 - מ-0.75% ל-1%. המהלך מסמן צעד נוסף בדרך לסוף עידן "הכסף הזול" ביפן ולנרמול המדיניות המוניטרית במדינה שבה במשך שנים שלטה ריבית אפסית (ואף שלילית).
● WSJ | חוששים מבועה במניות הטכנולוגיה? הגיע הזמן לגלות את אירופה
● המשקיע שמזהה סיכוי לקריסה של 35% במדד הפופולרי
בנוסף, הבנק המרכזי של יפן ציין כי החל מאפריל 2027, הוא ישמור על רכישות אג"ח יציבות בקצב חודשי של כ-2 טריליון ין (12.5 מיליארד דולר). הבנק המרכזי של יפן צמצם בהדרגה את רכישותיו מרמות גבוהות, כחלק ממאמציו לחזור לסביבת מדיניות נייטרלית לאחר שנים של הרחבה מוניטרית משמעותית.
הכינוס של הבנק התקיים לאחר שהנגיד קאזו אואדה אושפז בשבוע שעבר לטיפול בזיהום בציסטה בכבד - זו הפעם הראשונה מאז ישיבת חירום בשנת 2010 שהדירקטוריון התכנס ללא נוכחות נגיד. ההחלטה התקבלה ברוב של 7-1, כאשר בדעת מיעוט נותר טויצ'ירו אסאדה, שהתנגד להחלטה בטענה שהסיכון שהצמיחה תאט גדול יותר מסיכוני האינפלציה.
אסאדה, יש לציין, הצטרף להנהלת הבנק רק לפני כחודשיים, והוא ידוע בגישתו המוניטרית המתונה. לא בכדי הוא המינוי הראשון לבנק של ראש הממשלה סנאה טאקאיצ'י - שבעצמה תומכת במדיניות מרחיבה ודחתה בעבר את הרעיון של העלאת ריבית.
איך תשפיע המלחמה באיראן?
הסכסוך במזרח התיכון הוסיף מורכבות לתוואי המדיניות של הבנק המרכזי של יפן, משום שהוא הגביר את הלחץ אינפלציוני באמצעות עלויות נפט גבוהות יותר, וזאת במקביל לפגיעה בכלכלה התלויה במידה רבה בדלק מיובא.
אמנם הסכם השלום בין ארה"ב לאיראן ופתיחתו הצפויה של מצר הורמוז הרגיעו במידה מסוימת את חששות השווקים מפני לחצים אינפלציוניים עולמיים, אך סיכוני העלייה באינפלציה עדיין לא התפוגגו לגמרי, שכן מאות ספינות סוחר עדיין ממתינות למעבר בטוח בנתיב המים. חולשתו המתמשכת של הין היפני מהווה אף היא מקור ללחץ מחירים עבור יפן - שמשאבי הטבע שלה דלים.
האינפלציה הסיטונאית זינקה במאי לשיא של 3 שנים והגיעה ל-6.3%, במה שמצביע על כך שחברות כבר גלגלו הלאה את העלויות הגבוהות יותר שנוצרו כתוצאה משוק האנרגיה. אנליסטים צופים כי אינפלציית הליבה לצרכן תאיץ שוב מעבר ליעד ה-2% של הבנק המרכזי של יפן מאוחר יותר השנה, זאת לאחר שירדה אל מתחת לרמה זו בעקבות סובסידיות ממשלתיות שנועדו לרסן את עלויות השירותים הציבוריים (כמו חשמל וגז).
מה צפוי בהמשך?
"אני מאמינה שעמדת הבנק המרכזי של יפן נותרה ללא שינוי, בכך שהוא ימשיך לבצע העלאות ריבית הדרגתיות בערך כל שישה חודשים. העלאת ריבית נוספת עד סוף השנה היא גם אפשרית", אמרה הארומי טגוצ'י, כלכלנית ראשית ב-S&P Global Market Intelligence. "מחירי הנפט הגולמי ירדו מעט, אך אני מאמינה שהלחצים האינפלציוניים יימשכו".
בשווקים הגלובליים, נזכיר, עוקבים באדיקות אחר גובה הריבית ביפן. זאת משום שיש כספים רבים שמושקעים במה שמכונה Carry Trade - אסטרטגיה שבה לווים כסף במטבע עם ריבית נמוכה, כמו הין היפני, ומשקיעים אותו בנכסים או במטבעות עם תשואה גבוהה יותר, כשהרווח תלוי בכך שפער הריביות ושערי המטבע יישארו לטובת המשקיע. המשמעות היא שהעלאת הריבית צפויה להחליש את ה-Carry Trade, לגרום לעלייה בעלויות המימון ולהוביל למכירות מאסיביות בנכסים בוול סטריט.
